??????? ?? ???

אמנם אנחנו לא יחידת פרשים מלכותית, אבל יחידת המילואים שלי היא כזו שיש לנו כבר שנים רבות חשד עמום שהיא לא תהיה אפקטיבית במיוחד בכל מתאר של מלחמה חוץ מאשר קרב ווטרלו, אולי.

החשד העמום הפך לוודאות מוצקה במלחמה האחרונה, בה סיכנו את חיינו והינו חיוניים ומועילים לצה"ל כמו יחידות הפילים המיוחדות של צבא בנגל ללוחמה בג'ונגלים שורצי נמרים. כנראה שכזה יהיה המצב גם בעתיד.

אבל זה היה דיסקליימר של תחילת הפוסט, רק כדי להבהיר באופן מעורפל את תפקידי הצבאי. מה שרציתי להעלות פה זה הלך הרוח המיוחד, שדרוש מבחינה מקצועית אם אתה מומחה זן, או מילואימניק בצה"ל.

בשני המקרים אתה הולך להעביר עשרות שנים בלי פעולה מועילה הנראית לעין. בשני המקרים זה קשה ומסובך בהרבה מכפי שזה נראה.

לכן אני מציג שתי הנחות יסוד פשוטות, ששמירה קפדנית עליהן יכולה להוביל לשירות קל ומהנה. הבעיה היא, שכמו תנועת החרב חסרת המחשבה והמאמץ של אומן הזן, זה קשה בהרבה ממה שנראה.

ההנחות:
לזמן שלך אין שום ערך
בפעולותיך אין שום היגיון

לזמן אין שום ערך – ולכן לא ניתן לבזבז אותו, לפחות עד סוף הצו. לכן שום פעולה שאתה עושה לא תהיה בזבוז זמן. במקרה ×–×” אפשריים רק רווחים: התקלחת? הרווחת 20 דקות. קראת ספר טוב? הרווחת יום. וכך הלאה.

בפעולותיך אין שום היגיון – כל דיון בשאלה מדוע עושים פעולה X כעת , ולא אחר כך, או קודם, מניח הגיון בסיטואציה. הנחת ההיגיון חסרת תועלת בפרמטרים צבאיים. יש האומרים, לצבא הגיון פנימי עקום, ואפשר לעקוב אחריו. ייתכן, אך טרם נולד בן התמותה שהצליח לעשות כן. כל ניסיון של עיקוב לוגי אחר הדברים נדון לקרוס לתוך עצמו, תוך שהוא מתסכל את כל המעורבים.

להתראות לכולם. הלכתי לאימון הזן שלי. אחזור ביום חמישי.