הפעם חובה–רשימה שווה

נדב

בעקבות ההחלטה ההיסטורית על ייצוג של 40% נשים במוסדות מפלגת העבודה, תובא להחלטת ועידת המפלגה בשבוע הבא הצעה היסטורית אפילו יותר – שריון של 40% מהמקומות ברשימה לכנסת לנשים.

למה צריך את זה בכלל?

באופן היסטורי, בכנסת הישראלית יש מעט מאוד נשים. בכנסת ה-18 יש 24 נשים – 20% מחברי הכנסת, לעומת 51% מהאוכלוסיה. הנתון הזה שם אותנו במקום ה-76 והמביש, בין מדינות כמו קמבודיה, אסטוניה ובנגלדש, ורחוק מאוד ממדינות שהיינו רוצים להידמות להן, גם בהיבט של שוויון נשים, כמו שבדיה (44%), פינלנד (42.5%) והולנד (40.7%).

הטענה הקבועה היא שזה המצב ‘בגלל המפלגות החרדיות והערביות’. המפלגות החרדיות אכן לא בוחרות נשים, וייצוג הנשים במפלגות הערביות הוא נמוך, אבל מה לנו כי נלין? בסיעת העבודה בכנסת ה-18 יש אישה אחת מתוך 8. 12.5%. אם סיעת העבודה הייתה הפרלמנט, היינו במקום ה-120 בדירוג העולמי. מכובד, לא? (ברשימה המקורית היו 4 מ-13. קצת יותר טוב). זאת בהשוואה לרוב המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות בעולם, שקיבלו כבר מזמן החלטה על הבטחת ייצוג של 40%.

השאלה היא, כמובן, למה ייצוג הנשים הוא כל-כך נמוך בכנסת ישראל. האפשרות הראשונה היא שהנשים הישראליות הן פשוט פוליטיקאיות מוכשרות פחות מהגברים, ולכן לא בוחרים בהן. אם זו העמדה שלכם, אז אין טעם שתמשיכו לקרוא. פנו אלי במייל, אמליץ לכם על מכונת זמן שתיקח אתכם ישר למאה ה-21.

עדיין איתי? אז הסכמנו שלמרות שנשים מוכשרות לא פחות מגברים, הן בכל זאת מיוצגות בכנסת הרבה פחות. כלומר, קיימים חסמים להתמודדות שלהן במפלגות, או לבחירה שלהן לאחר שהן מתמודדות. יש הרבה הסברים לחסמים האלה, והדיון עליהם הוא מעניין מאוד, אבל לא רלוונטי כרגע לענייננו.

מה שחשוב הוא לא מה הגורמים לאפליה הזו, אלא כיצד מתגברים עליה. ולכך יש פתרון פשוט, שנוסה במדינות סקנדינביה וזכה להצלחה מסחררת: שריון של 40% לכל מגדר. הרשימה תכיל לכל הפחות 40% נשים, ו-40% גברים. כך יש גמישות מסויימת, שמאפשרת להעדיף מועמד אחד על משנהו, ועדיין נשמרת רשימה שוויונית-בעיקרה. הנסיון הסקנדינבי מראה, שכשפותחים את הדלת באמצעות הבטחת ייצוג – נשים איכותיות בוחרות להתמודד, ומצליחות להיכנס לרשימה.

מה שיפה בהבטחת ייצוג של 40%, זה שהיא לא סובלת מהבעיות הרגילות של העדפה מתקנת. הבעיה העיקרית במקרים אחרים של העדפה מתקנת היא שנשים שקודמו באמצעות שריון ‘נחשדות’ כמי שאינן מספיק מוכשרות, ולכן היו זקוקות להעדפה מתקנת. אלא שכאן אנחנו מדברים על העלאת הבטחת הייצוג, מ-20% ל-40%, דבר שצפוי דווקא לבטל את התופעה הזו, במידה שהיא קיימת כרגע. אם כרגע מתקיימת תחרות על מקומות בין נשים, שמרגישות מוגבלות להבטחת הייצוג – ההגדלה תאפשר מספיק מקום לנשים ראויות להתמודד ולהגיע להישגים.

לצערנו, עדיין לא הצלחנו להעביר את ההחלטה בוועידה. בכירי המפלגה מהססים ואינם תומכים ביוזמה – כנראה בגלל חשש מההשפעה על המעמדים ‘שלהם’ בפריימריז. אנחנו זקוקים לעזרתכם – במיוחד אם אתם חברי ועידת מפלגת העבודה, אבל גם אם אתם ‘סתם’ חברי מפלגה או אפילו תומכים ‘מבחוץ’.

אפשר לסייע לנו דרך מילוי פרטים בטופס הזה. פרטים נוספים אפשר למצוא באירוע הפייסבוק.

6 Responses to “הפעם חובה–רשימה שווה”

  1. אני רוצה להעיר שהחלטה בדבר שריון של 40% לכל מגדר ברשימה לכנסת התקבלה ב-1989 במרכז מפם (הייתי אז חבר מרכז והייתי בין יוזמי ההחלטה הזו). למרבה הצער ההחלטה מוסמסה עם הצטרפות מפם לרצ ושינוי והקמת מרצ ב-1991, ומעולם לא מומשה.

  2. אפתח בגילוי נאות: כאיש-שמאל וכפעיל במחאה, אני מתנגד, באופן מוחלט, למפלגת ה"עבודה" ולעומדת בראשהּ, הלא-היא ידידתו, הקרובה ביותר, של החולדהּ.

    https://vimeo.com/51427583

    כעת, מעבר לכך – יש לי בעיה *עקרונית*, עם רעיון-השִריון ×”×–×”. כלומר – פאק, אנחנו כבר בסוף 2012. אם אישה רוצה להתמודד, שתתמודד ואם היא טובה, גם תיבחר!! ×–×” לא, שאנחנו בשנות הארבעים או החמישים, כשבאמת צריך ×”×™×” לדחוף, רעיון חדיש, בדבר "נשים בכנסת". יש נשים בכנסת.

    מה משמעות השִריון? להגיד, אה, טוב, היא באמת פחות טובה אבל היא נולדה אישה, אז מגיע להּ ולעזאזל האיכות. גם ראינו זאת, בזמנו, עם ח"כ חוסנייה ג'בארה ממר"צ, שכיהנה בכנסת ה-15 והיתה אסון למפלגתהּ: נבחרה, אך ורק, בשל היותה אישה.

    לבחור מישהי, רק מפני, שהיא אישה ולא גבר = לבחור מישהו, רק מפני, שהוא גבר – ולא אישה… סקסיזם הוא סקסיזם הוא סקסיזם ולא יעזור שום-דבר. אפליה היא אפליה היא אפליה – ומי שטובה, תיבחר גם ללא שום שִריונים שהם.

    אוה, ורק עוד הערה (מכיוון, שמצאת לנכון, להתגולל על "הערבים והחרדים", כנהוג כיום במקומותיכם) – בבל"ד, אחוז ייצוג הנשים בכנסת האחרונה, עמד על 33.333%…

    • נדב הגיב:

      דניאל, כשאתה אומר שאין מכשולים בפני נשים בבחירה לכנסת, אתה בעצם אומר שהמצב ×”×–×” של 15-20% נשים בכנסת – בהינתן שהוא מצב עקבי לאורך זמן – אומר שנשים הן פוליטיקאיות פחות טובות מגברים.

      מכיוון שאני לא מקבל את ההסבר ×”×–×”, אני מחפש סיבות אחרות לשיעור הנמוך של נשים בכנסת. היחיד שאני מוצא (ותחסוך לי את 'נשים לא רוצות') הוא שיש אפלייה כלפי נשים – מסוג ×–×” או אחר – בתהליך הבחירה לכנסת. כלומר, כרגע המצב הוא שלגבר יותר קל להיבחר לכנסת – רק בגלל היותו גבר.
      הפרקטיקה של הבטחת ייצוג לא מעניקה יתרון לא הוגן לנשים, היא רק פועלת כנגד היתרון הלא-הוגן של גברים, ומצמצמת אותו.

      שתי הערות קטנות:
      א. כידוע, אני לא מת על שלי יחימוביץ'. יש המון סיבות לא לסמפט אותה. הסתייגות ממפלגת העבודה בגלל התמיכה של יחימוביץ' בחולדאי נראית לי קצת יציאה מפרופורציות.

      ב. שים לב שלא טענתי שהייצוג הנמוך הוא בגלל החרדים והערבים, אלא שיש כאלה שטוענים כך.
      זה לא משנה את העובדה, אגב, שכשבודקים לא רק מפלגה אחת בכנסת האחרונה, למפלגות הערביות יש רקורד מחפיר בבחירת נשים לתפקיד ח"כיות.

      • בל"ד הגיב:

        ובכל זאת, כדאי לתת לבל"ד קרדיט — חנין זועבי נבחרה לאחר מאבק פמינסטי בתוך המפלגה, והחלטה על ייצוג של לפחות אישה אחת מתוך כל שלישיית מועמדים — לא מספיק, אבל יותר מכל מפלגה אחרת שיוצגה בענסת הישראלית עד עכשיו.

        • נדב הגיב:

          מקבל ונותן קרדיט (למרות שלא הכרתי את המאבק הפמיניסטי, ואשמח לדעת יותר).

          אגב, לא יותר מכל מפלגה אחרת – מכל המפלגות, גם ישראל ביתנו ×”×’×™×¢×” בכנסת הנוכחית לייצוג של שליש.

להגיב על יוסי לוי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971726 דפים נצפים, 62 היום
319270 ביקורים, 49 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏