??????? ?? ???

דבורית מדווחת מכנס קומ.ונשן על דברים ש(מישהו) אמר על הקניות באינטרנט הישראלי. התחום, אליבא הדובר האלמוני, עדיין בחיתוליו, ואנחנו רחוקים מהמצב בבריטניה, בה 20% מהמסחר מתבצע באינטרנט. לפי הניתוח הזה, הסיבה שהקניות באינטרנט לא מתקדמות בקצב משביע רצון היא שהאתרים הישראלים לא מספיק טובים ולא מספקים חווית משתמש טובה מספיק.

הניתוח שלי הוא אחר, והוא קשור יותר לחנויות הפיזיות בישראל מאשר לחנויות הוירטואליות. הסיבה שאני עושה קניות רציניות ברשת רק לעיתים נדירות היא הידיעה שאז אני משלם את המחיר של הפראיירים.

לכל ישראלי מוכרת הסיטואציה שבה הוא מגיע לעשות קנייה רצינית (כמה מאות שקלים וצפונה פר מוצר), משווה מחירים, מתלבט – ואז ניגש אליו המוכר ואומר לו 'תשמע אחי, בשבילך אני אעשה את ×–×” ב-X', כש-X הוא סכום נמוך בכ-10% ממחירו המקורי של המוצר.

בפעמים הראשונות שעשו לי את זה, אי שם בסוף שנות העשרה שלי, התרגשתי. חשבתי שבאמת עושים לי כבוד מיוחד, ולא כל כך הבנתי למה. מהר מאוד הבנתי שאין שום דבר מיוחד בהנחה הזו, שזו הנחה סטנדרטית שמקבל כל לקוח כדי שירגיש מיוחד, ושלקוחות שיודעים לשחק עם המוכרים מקבלים הנחות טובות יותר. רק הפראיירים האמיתיים, אלו שלא שואלים שאלות אלא לוקחים מוצר וניגשים לקופה, משלמים את המחיר שרשום על המוצר.

עכשיו, ברור שמי שנדפק מהשיטה הזו ×–×” בעצם כולם. גם המוכרים וגם הקונים צריכים להשחית את זמנם בפסאודו-מיקוחים, ואף אחד לא באמת מרוויח – ×›×™ המחירים המקוריים נקבעים כבר מתוך ×”× ×—×” שתנתן עליהם ×”× ×—×” של 10%. השיטה גם בלתי ניתנת לשבירה – מי שיגיד ללקוחות שלו 'אצלי אין הנחות, כללתי כבר את ×”×”× ×—×” במחיר' יגלה את הלקוחות שלו אצל המוכר השכן, ×›×™ הם יניחו שהוא סתם לא רוצה לתת להם את ×”×”× ×—×”.

ואיך זה קשור לקניות באינטרנט? הקופה הוירטואלית באתר האינטרנט לא יודעת להסתחבק איתי, ואין לה דרך להגיד לי שהיא נותנת לי את זה במאה שקל פחות, רק בשבילי. לכן, המחירים באינטרנט הישראלי יהיו תמיד 'המחיר של הפראיירים', ותמיד ישתלם יותר ללכת לחנות, לבקש את 'הזה מהאינטרנט', ואז להגיד למוכר שאתה נורא מתלבט כי למתחרים שלהם יש אחלה הצעה, כדי שיוריד לך קצת במחיר.