הרהורים של אבא

השפעת הקשרים מבניים על תפיסות של אבהות: המקרה של חוק חופשת לידה לאב

זהו תקציר של הרצאה שנתתי בתאריך 11/1/11 בפורום הפמיניסטי של מכללת ספיר, הכוללת ממצאים ראשוניים של החלק הראשון של עבודת הדוקטורט שלי

בבואם לבחון כיצד מתעצבת מדיניות חברתית בכלל, ומדיניות חברתית-מגדרית בפרט, מצביעים חוקרים שונים על מגוון רחב של גורמים מעצבים. שני גורמים מרכזיים הם תפיסות תרבותיות מחד, והקשרים ואילוצים ארגוניים-מבניים מאידך.

מחד, חוקרים רבים ממקדים את ההסברים לעיצובה של המדיניות החברתית בתפיסות תרבותיות על טבען ואופיין של משפחות, על תפקידיהם של נשים ושל גברים ועל חלוקת העבודה הרצויה ביניהם, בשוק העבודה ובמשק הבית.

מאידך, חוקרים אחרים מדגישים את חשיבותם של שיקולים ארגוניים בעיצובה של מדיניות. מבנה השירותים הקיימים ואילוצים מבניים, ארגוניים ותקציביים מעצבים את טווח האפשרויות  המוצב בפני קובעי מדיניות, ובכך מכתיבים את המדיניות החברתית הנבחרת.

במחקר זה, שהוא חלק מעבודת הדוקטורט שלי, אראה כיצד תהליך העיצוב של חופשת הלידה הישראלית לאבות מושפע הן מגורמים מבניים והן מגורמים תרבותיים, ואטען כי לא ניתן להבין את הצורה הסופית שלובש החוק, בלי להתייחס לשני סוגי ההסברים האלה וליחסי הגומלין המורכבים ביניהם.

החוק הישראלי המאפשר לאבות לחלוק את חופשת הלידה עם בנות זוגם נחקק לראשונה בשנת 1997, ומאז עבר תהליך של שינויים והתאמות שנמשך עשור, בסדרה של הוראות שעה. המוסד לביטוח לאומי, כמי שאמון על הפעלתו של החוק, היה הגורם המרכזי שהשפיע על הערכתו של החוק ועל עיצובו. חוק זה היה שנוי במחלוקת קשה בתוך המוסד, בין גורמים ששאפו לצמצם את תחולת החוק ואף לבטלו, לבין גורמים ששאפו להותירו על כנו ואף להרחיבו.

את המאבק על חוק זה ניתן לתאר כמאבק דיסקורסיבי, סביב השאלה מהם המושגים הרלוונטיים לדיון בחופשת הלידה בכלל ובחופשת הלידה לאבות בפרט: האם אלו מונחים הלקוחים משיח השוויון, ובפרט מהשיח סביב השתלבותן של נשים בשוק העבודה – או שמא המונחים הלקוחים משיח האימהוּת, השם דגש על תפקידה של האם, ובפרט על תפקידה הביולוגי, כמטפלת עיקרית בתינוקות רכים.

מאידך, ניתן לתארו גם כמאבק ארגוני, בין אלו הרואים לנגד עיניהם את איזונו של תקציב גרעוני, מול אלו שרואים לנגד עיניהם את שימור תדמיתו של המוסד בפרט, ושל החברה הישראלית בכלל, כחברה השואפת לשוויון מגדרי.

טענתי היא, כי על מנת להבין את התפתחויותיו ותוצאותיו של חוק חופשת לידה לאב, עלינו להתייחס לשני תיאורים אלו, לא כתיאורים חליפיים אלא כשני פנים של תיאור אחד.

מחד, האינטרסים הארגוניים של השחקנים השונים השפיעו על האופן שבו עשו שימוש באספקטים שונים של השיח הישראלי אודות משפחות ומגדר, שהוא רב פנים ומגוון. כל אחד מהצדדים אימץ את האספקטים של השיח שסייעו לו לבצר ולבסס את עמדתו, והמאבק הארגוני בין הצדדים התנהל לא רק ברמה הפוליטית, אלא גם ברמה הדיסקורסיבית, על מערכת המושגים המתאימה לדיון בסוגיה.

אך מאידך, יש להיזהר מתיאור חד-צדדי של השפעת המבנה הארגוני על השיח. השימושים השונים בשיח, שהחלו בשל סיבות ארגוניות, קיבלו עד מהרה חיים משל עצמם. דיונים מאוחרים יותר אודות חופשת הלידה לאב התנהלו במסגרת שיח שעוצבה על ידי המאבק הארגוני שתואר לעיל – גם כאשר השתנו התנאים הארגוניים, שעיצבו את עמדות הצדדים מלכתחילה. מרגע שעוצבה מסגרת השיח הרלוונטית, זו קיבלה חיים משל עצמה ומעצבת כעת את הדיון, במנותק מהתנאים הארגוניים.

לכן, טענתי היא כי לא ניתן להבין תהליכים של עיצוב מדיניות – ובפרט, של עיצוב מדיניות מגדרית – כתהליכים תרבותיים או כתהליכים ארגוניים, וגם לא כתהליכים תרבותיים לצד תהליכים ארגוניים. יש להבינם כתהליכים המשלבים אלמנטים ארגוניים ואלמנטים תרבותיים, המשפיעים זה על זה.