הרהורים של אבא

אחת לתקופה עולה השאלה – מה ×–×” בלוג? פעם ×–×” ×”×™×” שוקי, עכשיו אורי קציר. התשובה ששניהם נותנים, ×–×” בעקבות אורי ברוכין וזה בעקבות כרמל וייסמן, היא שבלוג הוא פלטפורמה – כל אתר שיש בו את המאפיינים הטכנולוגיים א` ב` וג` הוא בלוג (בדרך כלל ×–×” סדר כרונולוגי, טוקבקים, וכדומה).
תרשו לי לכפור בהנחה הזו. אני עוד לא ראיתי רשימה ממצה של מאפיינים טכנולוגיים של בלוג, שתכלול מצד אחד גם את הביביבלוג, גם את חומוס להמונים וגם את מאבד תמלילים (על ריבוי כותביו), אבל לא תכלול את ynet.

אבל לפני שאנחנו מנסים להגדיר דבר אמורפי וחדשני כמו בלוג, נסו קודם להגדיר דבר פשוט ויומיומי בהרבה. אני בטוח שכל אחד מהקוראים יוכל להגיד האם חפץ מסויים הוא כיסא או לא, אבל אני יודע שאף אחד מכם לא יוכל לספק לי הגדרה הולמת של כיסא, שתכלול את כל מגוון הצורות בהם באים כיסאות אבל לא תכלול שרפרפים וכורסאות. תעצרו רגע, תחשבו על זה ותראו שלא תצליחו.

הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין עסק בדיוק בשאלה הזו, וטען שמה שמחבר בין המקרים הפרטיים הכלולים תחת מושג מסויים אינו דווקא איזו הגדרה, אלא מה שהוא קרא `דמיון משפחתי`. הדמיון בין העצמים מתנהל בדומה לדמיון בין בני משפחה – גם אם דוד בני לא ממש דומה לאחיין כפיר, אפשר לגלות את הקשר המשפחתי בגלל שלבני יש את העיניים של אחיו, חיים, שלו יש בדיוק את אותו הסנטר כמו של הבן שלו, כפיר. כלומר, הקשר לא מתבטא דווקא במאפיינים משותפים לכל פרט ופרט; גם אי אפשר להסיק אותו ישירות משני פרטים אקראיים בקבוצה, ×›×™ להם לא חייב להיות מהמשותף.

עוד עקרון שהציב ויטגנשטיין ×”×™×” ש"המשמעות של מילה היא השימוש שלה בשפה". כלומר – מי שקובע את המשמעות של מילה הוא לא איזה מילון נשגב, אלא פשוט האופן שבו אני, אתה והם משתמשים בה. `בלוג` הוא כל מה שאנחנו קוראים לו בלוג. והרי דווקא בלוג היא מילה די ברורה מבחינה זו – לא הרבה פעמים אנחנו שואלים את עצמנו, אל מול אתר שכרגע פגשנו, "רגע, אז ×–×” בלוג?" (כלומר, כשאנחנו לא מנסים להתחכם).

אפשר לשאול עוד הרבה שאלות – לדוגמא, מה התהליך שקובע את הגבולות החברתיים של שימוש במילה – אבל ×–×” מספיק פילוסופיה של הלשון לערב ×–×”…