הרהורים של אבא

6 Responses to “לכו תקראו”

1. נעמה הגיב:

   2 במאי 2007 בשעה 8:58

   אכן. במיוחד שמהדוח הזה יש הרבה מה ללמוד בכלל, על אופן ניתוח, והוא גם כתוב מעניין. זה נכון, אגב, לגבי חומרים רבים אחרים. למשל, פסקי דין. פרשנים רבים בתקשורת לא קוראים את כל מה שהם מנתחים כי אין להם זמן -המהדורה כבר עולה/מודפסת. אחר-כך באים ה"תקצירים", הכותרות המעוותות וכן הלאה. התוצאה היא דיון רדוד ומוטה. אולי מיותר לציין שגם רוב הפוליטיקאים לא קוראים ביסודיות, אם בכלל, את מה שהם מגיבים לו…

   הגב
2. יוחאי הגיב:

   2 במאי 2007 בשעה 11:00

   הדו"ח די ארוך. ללא מספיק זמן פנוי ומוזה חיובית, לא נראה לי שאני ורבים אחרים יקראו את הדו"ח. אני מעדיף לקרוא עוד ועוד פרשנויות, בהנחה שקריאת פילטרים עיתנאיים נוספים יתנו את האיזון הדרוש.

   הגב
   • נדב פרץ הגיב:

     2 במאי 2007 בשעה 11:07

     חבל.
     'עוד ועוד פילטרים עיתונאיים' זה לא אומר שהם יאזנו אחד את השני. כידוע, התקשורת הישראלית לא סובלת מעודף פלורליזם ולא תיתן לך תמונה מאוזנת.

     בוא נהיה בוטים – מי שיש לו זמן ללכת להפגנה, מן הראוי שיקדיש את הזמן הזה לקריאת הדו"ח.

     הגב
3. יוחאי הגיב:

   2 במאי 2007 בשעה 11:17

   טוב, שכנעת אותי. אקדיש את הזמן והסבלנות. אקרא את הדו"ח בשבת המלכה. אני מקוה שלא אירדם באמצע…

   הגב
4. מרק ק. הגיב:

   2 במאי 2007 בשעה 15:04

   אותי דוקא מענין לשמוע את התגובה שלך (אם יש לך זוית נוספת לכל הפרשנויות כמובן). נראה לי שרוב הקוראים שלך הם אנשים מספיק מבוגרים בשביל להתחשב בהטיה הטבעית שלך ולהחליט בעצמם למה הם מסכימים , למה לא מסכימים, ואיזה חלק מדברים הם ספין.

   הגב
   • נדב פרץ הגיב:

     2 במאי 2007 בשעה 15:50

     ההרגשה שלי היא שפרק 7 – הפרק על שר הבטחון, שבו התעמקתי יותר מכל השאר באופן טבעי – הוא פרק בעייתי, שבמידה מסויימת בא להשיג מטרות פוליטיות של הועדה. אני רואה הבדל מהותי, שלא לומר סתירות, בין השורות הלא מודגשות בדו"ח לבין שורות הסיכום. התיאורים העובדתיים הם תיאורים של התייעצויות, של שיקול דעת, של התעלות על חוסר הנסיון, והמסקנות רצות חזרה למילה 'כשל' (מה שנכון אגב לכל הדו"ח. התדירות של השורש כ.ש.ל. בדו"ח הזה מדהימה, ובוודאי איננה מקרית).
     דוגמאות, כדי שלא אדבר באוויר:
     מצד אחד,

     שר הביטחון גם לא הפעיל שיקול דעת עצמאי לגבי השאלות הרחבות של המערכה.

     ומצד שני:

     שר הביטחון נטל חלק פעיל בדיונים שהתקיימו אצלו, לגבי זהות הגורם נגדו היה צורך לפעול, (הוא הצטרף להחלטה לא לפעול נגד סוריה ולשאוף לשמור אותה מחוץ למערכה), והמטרות לתקיפה והשיקולים לקביעתן (בנושא זה הוא הצטרף לעמדה לפיה אין לפגוע בתשתיות לבנוניות, הקפיד על אי פגיעה ב"בלתי מעורבים", אך גם קבע כי פגיעה מוצדקת באזרחים החיונית צבאית לא תרתיע את צה"ל). בנוגע למתווה הכללי הוא הדגיש את הצורך להיראות יוזמים ולא מגיבים, ואת הצורך להיזהר מקביעת יעדים שאינם ניתנים להשגה. מתחילת המערכה שר הביטחון הראה רגישות לנושא העורף גם אם לא פעל במרץ הדרוש

     מהן ההחלטות שלא לתקוף את סוריה ושלא לפגוע בתשתיות, אם לא 'השאלות הרחבות של המערכה'? (שים לב גם לשימוש המעניין בפועל 'הצטרף'. שר הבטחון ערך דיון בראשותו. בדיון הושמעו כמה דעות, ושר הבטחון אימץ אחת מהן – בניגוד לעמדת הרמטכ"ל. אח"כ נלחם עליה עד שהתקבלה גם על רוה"מ. התיאור 'הצטרף' הוא תיאור משונה לפעולה כזו).
     כל הדו"ח מלא עשרות דוגמאות כאלו.

     ההרגשה שלי היא שועדת וינוגרד – שלא במודע, אני מקווה – ידעה שעליה להציג שלושה אנשים ממוסמרים לשלושה צלבים ביום פרסום הדו"ח, ועבדה בהתאם. אני מכבד את האינטגריטי של אנשי הועדה, ולא סבור שהם עשו זאת בכוונה, אבל גם הם רואים טלוויזיה וקוראים עיתונים, וכולם ידעו מהן המטרות המסומנות עוד לפני שהועדה מונתה.

     הגב