??????? ?? ???

12 Responses to “מעשה מגונה בגלוב”

1. נדב הגיב:

   4 באוקטובר 2007 בשעה 23:54

   אני לא בטוח שאני מסכים.
   מצד אחד, נכון שכל פופוליסט יעשה מהדיון הזה מטעמים.
   אבל מצד שני, הדיון הזה הצליח (בחלקו) להתחמק מהתהומות הפופוליסטיים האלה, ובדיוק זו הסיבה שהבלוגוספירה עדיפה על ידיעות אחרונות. קשה לי להניח שבעיתון היה מתפתח דיון על ההבדל בין פדופיליה לבין אונס ילדים.

   הגב
   • נתאי הגיב:

     5 באוקטובר 2007 בשעה 1:15

     מצד שני העיתון לא יכול לשים לינק לאתר של הפדופיל.
     הנקודה שלי היא בדיוק זה, שלא משנה מה היה תוכן הדיון. תחשוב גוגל. נושא+לינקים.

     הגב
2. איילת הגיב:

   5 באוקטובר 2007 בשעה 0:14

   אני מסכימה עם נדב. נראה לי שהבלוגוספירה היא אחד המקומות היחידים שבהם ניתן לדון בצורה לא-מתלהמת יחסית (ועדיין היו הרבה תגובות מתלהמות) גם בחלקים של החיים והחברה שאנחנו רגילים להסתיר מתחת לשטיח.
   אולי בגלל שכל הדברים האלה קיימים באינטרנט ובכמויות, זה מדיום שיודע להתייחס אליהם גם בלי לצרוח ולברוח.
   אפשר לומר שזה נורא גם בצורה מנומקת.

   הגב
3. נתאי הגיב:

   5 באוקטובר 2007 בשעה 0:21

   שאלת המפתח פה, וזו שאלה מאד מורכבת היא מי השתמש במי ולמה – בכל המערך – פדופיל – גלוב – ידיעות אחרונות.

   הגב
4. ירדן הגיב:

   5 באוקטובר 2007 בשעה 0:47

   הבעיה במה שאתה אומר זה שאתה מדבר פה על יחסי ציבור כאשר אחד היתרונות של הבלוגים והתקשורת החופשית באינטרנט הוא זה שלא צריך לדאוג לדברים האלה כמו בעיתונות. אפשר לדבר על מה שמתחשק לך ולדון בדברים באמת ולא כדי לעשות רושם. מה שאתה מציע זה הגול העצמי במידה מסויימת, בגלל שאתה מציע שבמקום שיהיה חוק שיגביל את האינטרנט אנחנו נגביל את עצמנו בלעדיו.

   הגב
5. נתאי הגיב:

   5 באוקטובר 2007 בשעה 1:05

   למה שאני אומר אין שום קשר ליחסי ציבור.
   היית יושב בבית קפה ומדבר עם חברים שלך שיחה רצינית על ההבדלים בין פדופיליה לאונס ילדים? והיית מצרף לשולחן מישהו שתומך בפדופיליה?
   אם לא בקפה שכונתי, אז למה באינטרנט כן?

   הגב
   • איילת הגיב:

     7 באוקטובר 2007 בשעה 11:43

     לי, באופן אישי, יצא לנהל עם חברים על קפה שיחה רצינית על פדופיליה. אומנם פחות על ההבדלים בינה לבין אונס, אבל בהחלט כן על השאלה עד כמה צריך לאסור צריכה של פורנוגרפיית ילדים (בניגוד לביצוע מעשים בילדים), האם צריכת פורנוגרפיה יכולה לגרום לירידה בפגיעה מעשית בילדים (המחקרים בתחום חלוקים), ועד כמה עצם "היצר הפדופילי" (ללא מימושו) הוא דבר פסול לכשעצמו, או שמא מדובר בנטייה מינית שיש לקבל אותה (שוב, ללא מימושה, בשל הפגיעה הקשה בילדים).
     ואם בקפה שכונתי כן – אז למה באינטרנט לא?

     הגב
     • נתאי הגיב:

       7 באוקטובר 2007 בשעה 21:37

       שיואו אני כל כך לא רציתי לעשות את זה. התאפקתי יפה כל כך. הייתי כזה ילד טוב.
       אבל לא עוד! שיזדיין חוק גודוין!
       סליחה איילת, על ההשוואה, אבל זה לא קצת , טיפלה כמו השאלה של אחמדינאג'אד למה אי אפשר לפתוח את נושא השואה- הייתה או מיתוס לדיון?
       סליחה סליחה סליחה. 🙂

       הגב
       • איילת הגיב:

         8 באוקטובר 2007 בשעה 10:34

         קודם כל הפסדת. אין דבר כזה "שיזדיין גודווין".

         ולא, זה לא אותו הדבר. כי השואה הייתה. זו עובדה. אין ממש מה לדסקס כאן.

         למרבה הצער – גם פדופיליה היא תופעה קיימת. זו עובדה. השאלה היא כיצד אנחנו כחברה מתמודדים עם התופעה המצערת הזו – האם על ידי כליאה סדרתית של כל מי שאי-פעם הוריד סרט פדופילי מהאינטרנט? אולי על ידי הבחנה בין צרכני פורנוגרפיה לבין מי שפוגע בילדים? האם ניתן להשתמש באמצעים טיפוליים (ואז אנחנו מגדירים אותה כמחלת נפש)?

         יש הרבה מאוד שאלות, שבעיני הן חשובות ומעניינות. הן כמובן נוגעות בחלקן ליחס החברתי לעברייני מין בכלל. האם יש רמות מסויימות של עבריינות מין (למשל, חשיפת הגוף בפומבי) שאנחנו כן יכולים לסבול כחברה, לטובת המגוון המיני? (וכמובן שצריך לזכור שעד ממש לא מזמן התשובה לשאלה הזו ביחס להומוסקסואלים הייתה שלילית).

         מבחינתי, השאלה החשובה היא האם יש קורבנות שנפגעים בצורה קשה מהפעילות. זה נכון לגמרי לגבי פגיעה בילדים או בנשים ספציפיים, אבל הרבה פחות לגבי צריכת פורנוגרפיה או פנטזיה בלתי ממומשת לפגיעה כזו.

         זו הסיבה, אגב, שאין לי בעיה עם נשים או גברים שיש להם פנטזיית אונס. האמת, שאפילו לא אכפת לי שהם יפרסמו את הפנטזיות שלהם בבלוג שלהם בפרוטרוט. כל עוד מדובר במילים, ולא במעשים, אני חושבת שאנחנו כחברה יכולים לשאת את זה, בין אם זה מגעיל\מבחיל\דוחה אותנו ובין אם לא.

         הגב
6. זוהר הגיב:

   5 באוקטובר 2007 בשעה 12:20

   אההה, הדרך הכי מוכרת בבלוגספירה להשיג תנועה: glob leeching.
   ברכות.

   הגב
   • נדב הגיב:

     5 באוקטובר 2007 בשעה 21:11

     כן, אנחנו תמיד כותבים פוסטים כדי שהקוראים הנעלים של הגלוב יבואו לקרוא אותנו. זה מין מנהג כזה.
     רגע, אני רץ לבדוק כמה כסף הרווחנו מהאדסנס.

     אה, אין פה בכלל אדסנס.

     אתה משהו, אתה.

     הגב
7. ללא אליבי»××¨×›×™×•×Ÿ הבלוג » ההוא שאין לומר את שמו הגיב:

   17 באוקטובר 2007 בשעה 22:56

   […] בעקבות סנסציית “הבלוג הפדופילי” שעברה בבלוגוספירה לפני כשבועיים (בעקבותיה של שרון) התפתח דיון קצר ביני ובין נתאי בבלוג של נדב. […]

   הגב