שירות לאומי – אחלה רעיון?

נדב

עדכון: את פוסט ההמשך המובטח אפשר למצוא פה

===

אחרי שהתגלה שרבע מהצעירים היהודים לא מתגייסים לצה"ל, קמה מהומה. אהוד ברק קרא להחזיר להם את הבושה, ואשכנזי החרה-החזיק אחריו. המהומה הגיעה, כמצופה, גם לבלוגוספירה.

בקרב רבים יש הסכמה שצריך, מצד אחד, לצמצם את היקף אי-הגיוס ומצד שני – לתת פתרון לעודפי כוח האדם של צה"ל. למתדיינים מובן מאליו שהפתרון לבעיה הוא שירות לאומי. דני בלוך ושוקי גלילי קיימו דיון ב'עבודה שחורה', שבו התווכחו כמעט על הכל – חוץ מההסכמה על הערך המוסף של שירות לאומי. אומר דני בלוך:

להערכתי, השירות בצה”ל איננו שנוי פה במחלוקת והוא עניין חברתי ממדרגה ראשונה. יכולים להיות פה ניואנסים, אבל דומני שכולנו מסכימים שיש צורך בשירות צבאי או בשירות לאומי כלשהו למי שמסיבה זו או אחרת אינו יכול לשרת שרות צבאי. יכולים להיות הבדלי גישה קלים בשאלה כיצד לנהוג ב”משתמטים” או “סרבנים” אך נקודת המוצא היא אחידה.

ושוקי, בגדול, מסכים איתו – שירות בצה"ל, או שירות לאומי. אלה שתי האופציות שצריכות להיות פתוחות בפני אזרח שמגיע לגיל 18.

אני נאלץ להפריך את ההערכה של דני, ולהצביע על הבעייתיות של שירות לאומי. נהוג לחשוב על שירות לאומי כעל איזושהי התנדבות נאצלת התורמת לחברה. האומנם? התנדבות, אם נאמץ את ההגדרה של ויקיפדיה, היא:

מעשה שנעשה מרצונו החופשי של האדם, ללא תמורה חומרית כלשהי ונעשית כלפי רעיון או מטרה מסוימת. חלק מההגדרות גם מתייחסות לתפיסת הפעולה כבעלת ערך על ידי המבצע אותה.

ברור שהשירות הלאומי לא עונה לתנאי הזה, כיוון שהוא אינו נעשה מרצונו החופשי של האדם ויש בצידו תמורה חומרית (גם אם מועטה). אז מה, בעצם, המטרה של השירות הלאומי?

לכאורה, התשובה ברורה. המדינה רוצה לסייע למוסדות מסויימים, ולכן היא מפנה אליהם מתנדבים בני 18 שיעזרו לקדם את המטרות של אותם מוסדות.בת שירות לאומי מגיעה לבית החולים, עוזרת קצת לאחיות וקצת לסניטרים, ומשפרת את הרגשתם של החולים. מה יכול להיות רע?

בפועל, ההפניה של חייבי שירות לאומי למוסדות היא אקט של חלוקת משאבים מצד המדינה, המשתלב במדיניות הכללית של הקצאת משאבים מדינתיים. האקט הזה יוצר, למעשה, ציבור עובדים לא-מקצועיים גדול, בשכר נמוך.

מנקודת המבט הזו, להגדלה המאסיבית של השירות הלאומי יש השפעות מאקרו, שאינן חיוביות בהכרח. ראשית, תוספת המשאבים למוסדות שהמדינה חפצה ביקרם איננה, במבט ארוך טווח, הקצאה שאין בצידה מחיר. המדינה מקצה משאבים למוסדות על סמך צרכים. אם אותה בת שירות שתוארה לעיל עוזרת קצת לאחיות ולסניטרים, היא ממלאת באופן חלקי תפקיד של אחות ושל סניטר. אם היא ממלאת, נאמר, שליש משרה של אחות וחצי משרה של סניטר – הרי שבית החולים זקוק פחות לאחיות ולסניטרים, ולכן ידרוש פחות אחיות וסניטרים – ובהתאם, יקבל הקצאה פחותה של תקציבים ושל תקני כוח אדם:"(למען הפשטות, השתמשתי כאן בדוגמא של בית חולים ממשלתי. בבית חולים של קופת חולים, או במוסד אחר שאינו מתוקצב ישירות על ידי המדינה, הליך ההתאמה של מספר המשרות הוא מורכב יותר – אך בסופו של דבר, כל אחד מהמוסדות שזכאים לסיוע משירות לאומי עשוי להיות זכאי לתקציב ממשלתי, ולכן דרישות כוח האדם שלו יתבטאו בדרישה כלפי המדינה, בסופו של דבר.)":. הסיבה שהשירות הלאומי כן יתרום למצבת כוח האדם של הארגונים האלה, במידת מה, היא שעלות העסקתם של אנשי השירות הלאומי נמוכה מעלות העסקתם של עובדים, אפילו אם אלו מועסקים בשכר מינימום – ולכן המדינה תקצה עובדים רבים יותר למוסדות אלו.

אך האם באמת מדובר בתהליך חיובי? למעשה יש כאן יצירת ציבור של מועסקים המרוויחים פחות משכר מינימום. אמנם מדובר במועסקים במוסדות שהמדינה מחשיבה כבעלי ערך, אך השאלה הנשאלת היא למה מי שצריך לשלם עבור הערך ×”×–×” הוא הצעירים שיבצעו בשכר מזערי עבודות שהיו עד היום עבודות בשכר מינימום, הוריהם של אותם צעירים שיצטרכו לממן את מחייתם – והעובדים שהועסקו בעבודות אלו בעבר, או שהעבודות האלה היו מקומות עבודה פוטנציאלים עבורם, וכעת ישארו מובטלים. המדינה רוצה לסייע לבתי חולים? שתתכבד ותעביר להם כסף. למדינה אין תקציב? אפשר להעלות מיסים בצורה פרוגרסיבית. לא צריך לקבוע 'מס עובדים עניים' ששמו שירות לאומי.

רגע, אז מה בעצם הפתרון לגיוס של כווולללם? על זה בפוסט הבא. מספרים לי שאסור לכתוב פוסטים ארוכים מדי, כי הקוראים מאבדים עניין.

12 תגובות »

נדב ב10/08/2007 22:30 תחת כללי

12 Responses to “שירות לאומי – אחלה רעיון?”

  1. השכר אינו תגמול על העבודה של המשרתים בצבא או בשירות הלאומי, אלא סכום סימלי, שיכלו לבחור, אפילו לא להעניק אותו. וכן, ידועים מקרים רבים בהם מנצצלים את אותם משרתים.
    אל תשכח, שחיילים מקבלים "תגמול" נמוך יותר, מאשר המשרתים בשירות לאומי, ולעיתים מבצעים בדיוק את אותה עבודה. לכן, אני חושבת שאדם צריך לבחור בין שירות צבאי ללאומי, ללא הבדל במשך השירות, בתגמול ובשאר התנאים.

    • נדב הגיב:

      לא הבנתי למה השכר 'אינו תגמול על העבודה של המשרתים'. מה זאת אומרת? מי שעושה את ×–×”, מקבל. מי שלא – לא.
      ברור שיכלו לבחור לא להעניק תגמול. זה לא אומר שזה לא תגמול.

      (לא שהבנתי מה הקשר לפוסט)

  2. אז אני אבהיר את עצמי טוב יותר, אני אתייחסתי לדברים ברוח המשפט:
    "למעשה יש כאן יצירת ציבור של מועסקים המרוויחים פחות משכר מינימום"
    אתה מתייחס למשרתים בשירות לאומי תוך התעלמות ממקרים רבים בהם גם חיילים משרתים בדיוק באותו תפקיד (ולפעמים גם באותו מקום) עם אותו "שכר נמוך" ואפילו פחות. אם זה כל כך מפריע להם שיבחרו לשרת בצה"ל.
    מה לגבי מורות חיילות- כשמדובר בחיילות ה"ניצול" הזה לגיטמי, אך כשמדובר בבנות שרות- לא.
    נו טוב, אקרא את הפתרון שאתה מציע…

    • נדב הגיב:

      אבל עוולה אחת לא מצדיקה עוולה שנייה….
      זה שיש חיילים שלא מתוגמלים על העבודה, לא אומר שצריך להוסיף להם עוד בני שירות לא מתוגמלים.

  3. זה מה שכתבתי על הנושא בתחילת 2005: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=15765&blogcode=1363466

  4. איתי הגיב:

    משהו פה לא מסתדר לי עם ההגיון שלך. הוא נראה לי אוטופי מדי.
    אני מבין שבת השירות הלאומי חוסכת משרה בבית החולים, ועובדת בשכר רעב,
    אך כך גם ניתן לומר על החייל בגבעתי, שהיה ניתן להחליפו בלוחם בשכר מלא.
    אם הסיטואציה הבסיסית היא שהמדינה נזקקת לצורך קיומה לתרומה משמעותית
    מאוד של האזרח (2-3 שנים מהחיים, ועוד לא הבאנו בחשבון את סיכון החיים),
    אז יש לדאוג לכך שכמה שיותר אזרחים ישתתפו בנטל, וראוי שעבור מי שאינו מתאים
    לשירות צבאי תימצא דרך אחרת לתרום תרומה משמעותית. יש לדאוג ששירות לאומי כזה
    יתרום למוביליות החברתית כפי שעושה (או עשה פעם) השירות בצבא.

    • יכול להיות, איתי, שכולנו מנסים להחיות בכוח מציאות שהתאימה לימים רחוקים, ומתעלמים מהשינויים שעברה החברה הישראלית בחצי המאה האחרונה.
      האם המדינה אכן נזקקת ההיום לגיוס המוני של צעירים לצורך קיומה? לשם מה? כדי שייגנו בגופם על מתנחלים? כדי לתגבר את כוחות המשטרה בפינוי מאחזים וישובים?
      אם המדינה אכן נזקקת לצעירים, אזי, חייבים להודות,ש יש לה (ולנו) דרכים משונות להראות זאת.
      המציאות היא שיותר ויותר צעירים מנסים להתחמק מהשירות הצבאי. זו כנראה עובדה, ואי אפשר להילחם בתופעה רחבת היקף בשיטת הזבנג וגמרנו. גם השימוש בכוח החוק לא יהפוך משתמט בפוטנציה ללוחם או איש צוות טוב. ומצד שני, כולנו הרי יודעים מי יהיו הראשונים להיזרק מחוץ למעגל התעסוקה ברגע שיימצא למדינה כוח עבודה זול יותר.
      גם כאן – כמו בכל דבר שקורה במדינה – מה שיש לנו אלו סיסמאות וניסיונות להמציא פיתרונות מהשרוול, ומה שחסר כל כך הוא שיח אמיתי ומעמיק.

  5. איתי הגיב:

    בגרמניה

    Military Service is compulsory for men at the age of 18, and conscripts serve nine-month tours of duty (conscientious objectors may instead opt for an equal length of Zivildienst (roughly translated as civilian service), or a longer commitment to (voluntary) emergency services like a fire department, the Red Cross or the THW).

    • נדב הגיב:

      א. 'ככה זה בגרמניה' זה לא טיעון. אפילו בגרמניה יש דברים רעים.
      ב. יש הבדל קטן בין תשעה חודשים לבין שלוש שנים
      ג. אני יודע, אני חייב לכם פוסט. הוא יתייחס לשאלות האלו.

  6. האם פספסתי את פוסט-ההמשך עם "הפתרון לגיוס של כווולללם"?

    אני מת מסקרנות

להגיב על נדב לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971731 דפים נצפים, 64 היום
319275 ביקורים, 51 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏