שקוף. אני שם.

נדב

מזה זמן שאני פעיל ב'שקוף' – יוזמה להקמת עיתון רשת קואופרטיבי. עכשיו, כשגל מור עשה אאוטינג ליוזמה:"(האם בעקבות טוויט שלי?)":, ×”×’×™×¢ הזמן להציג אותה לציבור.

קודם כל, בכמה מילים, מה זה שקוף.

שקוף הוא אתר שמתיימר להיות אתר חדשות שמשחק במגרש של הגדולים – אתר חדשות בסדר גודל של ynet או של nrg. אבל ההבדל החשוב – שקוף מתכוון לעשות את ×–×” אחרת. הרעיון מאחורי שקוף הוא ליצור עיתון המנותק מההון. הרעיון הוא שמתוך מבנה קואופרטיבי, שלא עומד מאחוריו בעל הון – שהוא כמובן, בעל אינטרסים – נוכל להיפטר ממגוון מהרעות החולות שמאפיינות את העיתונות הישראלית, החל מפחד מדיווח שיפגע באינטרסים של הבוס, ועד תת-תנאים לעיתונאים, שמביאים לתופעה של 'עיתונאות ×™×—"צ".

עכשיו אני אתפנה לענות לשאלות שגל העלה, דווקא משום שאלו שאלות שגם אני שאלתי את עצמי לאורך הדרך:

1. השאיפה להתחרות באתרים הגדולים היא נאיבית – גם אני, כששמעתי ששקוף מתעתד להתחרות בוואינט ובאנרג'×™, אמרתי לעצמי '×”× ×” עוד חולם באספמיה'. ככל שהתוודעתי לתוכניות לעתיד של שקוף, התחלתי להאמין יותר ויותר שהדבר אפשרי. מטבע הדברים, אני לא יכול לשתף אתכם בתוכניות העסקיות של המיזם:"(אני לא בטוח עד כמה הן סודיות; אבל אם הן לעין הציבור, הן יפורסמו באתר)":, אבל אני יכול להעיד על רוח אולטרה רצינית, ועל תוכניות אולטרה רציניות, ששיכנעו אותי שלאתר ×”×–×” יש סיכוי טוב לתפוס מקום בין חמשת אתרי החדשות המובילים בישראל. (וכאן חייבים להזכיר את נתי יפת, הרוח ×”×—×™×” מאחורי שקוף והאיש שבגללו הארגון ×”×–×” ×”×’×™×¢ עד הלום, וימשיך עוד הרבה)

האם בטוח שהוא יעשה זאת? כמובן שלא. אם תבקשו ממני להעריך סיכויים, אני אמקם אותם מתחת ל-50%. האם זה מספיק חשוב כדי לנסות? בטח.

2. גל אומר ש"במקום לכוון גבוה וליפול מהר, רצוי לפעול מהר ולכוון למטרה ריאלית.", ומציע ליצור בלוג קבוצתי של ביקורת התקשורת (אם אני מבין נכון) – בלוג ש'ישמיע קול אלטרנטיבי חד וברור' מחד, ויצביע על ערוותה של התקשורת, ובכך יעודד אותה לפעול נכון מאידך.

נדמה לי שכאן גל מפספס בגדול, בשתי המטרות שהוא מציב לבלוג כזה.

בין שקוף לבין הבלוגוספירה יש הבדל מהותי מאוד: בעוד בלוגים מציבים את מודל הכותב המזדמן, ×–×” שכותב כשיש לו זמן ויש לו נושא, שקוף שואף לכיוון ההפוך – לכיוון העיתונאות כמקצוע. גל, כעיתונאי, צריך להזדהות עם המטרה הזו של שקוף יותר מכל – התפיסה שאומרת שרק עיתונאי, שעומדת מאחוריו מערכת שמאפשרת לו להקדיש את ימיו ואת לילותיו לחיפוש מידע, לתחקיר נשכני ואפילו לגיבוי משפטי במקרה הצורך – רק עיתונאי ×›×–×” יכול לחשוף עובדות בצורה יעילה. בלוגר לא יכול ממעמקי כורסתו, בין מטלות העבודה לצרחות הילדים, לעסוק בעיתונות בצורה רצינית.

המטרה השניה של הבלוג שגל מציע – ביקורת התקשורת – מעידה, לטעמי, על תמימות. גל מאמין, כנראה, שאם בלוג יציין כל פעם שכתבה בעיתון מעתיקה מכתב יחסי ציבור – הרי שהתופעה הזו תיעלם. אם יקום מן שילוב של ייגרמייסטר וולווט, שיכסח כל עיתונאי שיסטה – תהיה לנו עיתונות טובה.

אני מאמין שלא. אני מאמין שהבעיות של העיתונות לא נובעות מהעצלות של עיתונאי ×–×” או אחר, אלא ממבנה שוק התקשורת בארץ, שמעודד העסקה של עיתונאים בצורה שאינה מאפשרת להם לעשות תחקירים רציניים, אלא רק לפרסם הודעות ×™×—"צ. בלוג ×›×–×” – שיש לו חשיבות בפני עצמו – רק יערער את אמון הציבור בעיתונות, אבל לא יצור עיתונות אמינה יותר.

3. הטענה כאילו התקשורת הישראלית היא שבויה של כמה משפחות עשירות היא פשטנית להחריד, במקרה הטוב – קודם כל, נכון. הסיפור של 19 המשפחות הוא לא הרבה יותר מאילוסטרציה. אמנם נכון שיש 19 משפחות עם הרבה מאוד כוח, אבל אני לא מאמין ש19 המשפחות הן הבעיה – ואני בספק אם יש מישהו שאוחז ברצינות באידיאולוגיה שמאלית ומאמין בזה. הסיפור של 19 המשפחות הוא לא יותר משם קוד נוח ל'שלטון ההון'.

אבל אני חושב ששלטון ההון הוא אכן בעיה מבחינת העיתונות העברית. העובדה שחלקים נרחבים מהעם הם תומכי ביבי, גם אם היא נכונה:"(12 מנדטים, זוכרים?)":, היא לא רלוונטית – ×›×™ חלק מהטענה מאחורי הקמת שקוף היא שאותם חלקים פשוט לא מבינים מה המשמעות של נאו-ליברליזם עבורם. הם לא מבינים זאת לא בגלל שהם טפשים – אלא בגלל שבעלי אינטרס יושבים על הברז שמעביר אליהם את המידע שיכול לגרום להם לשנות את דעתם זו.

בקיצור, אני השתכנעתי ששקוף הוא אחד הדברים שישראל צריכה היום. אני שם – גם כחבר עמותה, וגם כפועל וורדפרס לעת מצוא. בואו גם אתם – גם אם לא נצליח, שווה לנסות!

46 תגובות »

נדב ב15/06/2008 21:27 תחת חברה בישראל

46 Responses to “שקוף. אני שם.”

  1. נתי הגיב:

    הי נדב,
    אני מסכים מטבע הדברים עם הרוב המוחלט של הדברים, אבל מעט יותר אופטימי ממך לגבי סיכויי ההצלחה שלנו..:)

  2. בהצלחה! יש לי הערה ושאלה:

    הערה: בארה"ב של תחילת המאה העשרים היו "עיתונים סוציאליסטיים". אני מניח שהמודל הכלכלי, או לפחות הקו המערכתי, היה דומה לאלה המתוכננים ל"שקוף". אולי אפשר יהיה ללמוד מהנסיון שלהם. למשל, יהיה מעניין לברר מה הביא לגוויעתם.

    שאלה: איך אתם מתכוונים לוודא שהקו המערכתי ייצג מגוון דעות ולא יביע את דעותיה של אליטה כלשהי (אולי לא אליטת הון אבל בכל זאת אליטה אידאולוגית כלשהי) שתשלוט במערכת? לדוגמה, עד כמה תהיה המערכת סובלנית כלפי דעות סוציאליסטיות רדיקאליות?

    • נדב הגיב:

      לגבי ההערה – למרבה המזל, בגרעין ההקמה של שקוף חבר היסטוריון שמתמחה בדיוק בנושא ×”×–×” – ד"ר אודי מנור, ואנחנו נהנים מידיעותיו

      לגבי השאלה – ×”×›×™ קל עכשיו להגיד שכן, כל דעה תשמע ויהיה פלורליזם מלא. זו גם האג'נדה המוצהרת – של שקוף, ושל רוב העיתונות העברית היום. אני מקווה שהמבנה של שקוף יאפשר ליותר קולות להישמע.

      • שאלתי כיצד יובטח הפלורליזם – כלומר, מהם ההסדרים המבניים שיונהגו בעיתון על מנת לקדם את המטרה הזו?

  3. ×”×™×™ נדב. ראשית, תודה על ההתייחסות הארוכה לדבריי. לגבי תפישת עיתונות כמקצוע – אני מאוד מאמין בכך, אך כפי שציינתי, אני גם יודע עד כמה הקמה של מערכת עיתונאית היא עסק תובעני במונחים של זמן וכסף. כדי שגוף ×›×–×” יתמקם במרכז מפת התקשורת, עליו לכוון לטעם הקהל ולא לנסות אך ורק "לחנך" את הקוראים. ניסיון אידיאולוגי שכזה יתקל בהתנגדות על אף שהוא חיובי בעיקרו. חייבים לקלוע לצייטגייסט ולא רק להיות צודקים.

    לגבי ביקורת התקשורת, אני לא חושב שאני תמים. ההפך, אני יודע עד כמה עיתונאים רגישים למה שנכתב עליהם ולכן בלוגרים שישמשו כלב שמירה לכלב השמירה הם לא רעיון רע כל כך. נכון, יש בעיה של משכורות נמוכות, עיתונאים צעירים מדי שרואים בתפקידם מקפצה לטלוויזיה וכו', אך תתפלא כמה עיתונאים לא עושים את עבודתם רק בגלל עצלנות והעדר סטנדרטים ראויים.

    בהצלחה

    • נדב הגיב:

      ראשית, אני חושב שיש כאן אי הבנה, לפחות בקשר למינונים. עיקר הסוציאל-דמוקרטיה בשקוף אמורה להתבטא ברמת המבנה – קרי, מי שעומד בראש הפירמידה הוא הקולקטיב ולא בעל הון, וברמת ההעסקה – הקפדה על העסקה הוגנת של העיתונאים. ברמת התכנים, שקוף ינסה להמנע מפרבדאיזם באותה מידה שינסה להמנע מחינמוניות – הקו המערכתי ×™×”×™×” 'הדוק' ו'אידיאולוגי' בערך כמו בעיתונים כיום. המטרה תהיה גם היא דומה – מקסימום תפוצה.
      הנחת היסוד כאן היא, אם תרצה, מרקסיסטית – שמבנה הבעלות של העיתון ישפיע על התכנים.

      לגבי תפקיד כלב השמירה – אני לא מזלזל בכלל. כשהזכרתי את ייגר וולווט, עשיתי זאת מתוך הערכה – אני חושב שהם תרמו הרבה מאוד למצב התקשורת. ואם יקום בלוג כמו שתיארת, אין ספק שתהיה לו השפעה על פרצופה של התקשורת.
      שקוף מנסה לקחת את הדברים צעד אחד קדימה, ולהציע פתרון מערכתי, מתוך הנחה שגם אם אפשר לשפר במסגרת הקיימת, האפשרות הזו מוגבלת. אין ספק שזה נסיון נועז; אני מאמין שהוא יכול להצליח.

  4. מי יקרא את זה?
    האם יבואו אנשים מחוץ לבלוגוספירה? ולמה?
    זה לא יהיה "לשכנע את המשוכנעים"?

    • נדב הגיב:

      מה זאת אומרת?
      יקרא את זה מי שקורא באינטרנט.

      מעבר לשאלת הבעלות, תנאי ההעסקה, מבנה ההון וכו', התוצר הסופי – ×–×” שהקורא רואה – אמור להיות עיתון רשת לכל דבר, פשוט עם תכנים יותר טובים ופחות מוטים.
      האם יש קליינטים למוצר כזה? אני מאמין שכן.

      ד"א, אין קשר לבלוגוספירה. מתוך גרעין ההקמה של שקוף, שמונה 33 חברים, רק 16 הם בלוגרים – פחות ממחצית. פשוט בבלוגים קל יותר להקים – וקל יותר לשמוע – את הבאזז הראשוני. את ימי העיון שנתי מעביר קשה לך יותר לראות מהבית.

  5. איתי הגיב:

    גל והאחרים –
    אני אופטימי מאוד באשר ליכולת של אתר חדשות חדש להגיע להרבה אנשים ולפרו. את בועת הבלוגוספירה. את המפתחות לכך כבר הבינו אנשי שקוף – חדשות בלעדיות ולא רק דיעות ומיחזור חדשות ממקורות אחרים (ובכך זו עליית מדרגה לעומת הבלוגים, אך גם מלווה בדרישה תקציבית), לא להיות פראבדה ולעסוק במגוון נושאים לא רק בעלי זיקה חזקה לפוליטיקה וחברה (ספורט, תרבות, בישול וכו').

    המקום שבו אני ספקני מאוד לגביו ואמרתי זאת לא פעם הוא הנושא התקציבי. כדי להתחיל לעבוד וכדי להמשיך לעבוד צריך הרבה מאוד כסף. אולי אני צר אופקים אך קשה לי לראות כיצד מבנה הקולקטיב ושיטת גיוס תרומות קטנות מחברים ותומכים מגיעה בזמן סביר למסה הקריטית של כסף הדרושה לבניית מערכת חדשות פועלת בשכר הוגן ועם תקציבים לתחקירים. למרות מספר הצלחות נקודתיות, הקולקטיבים בישראל ובעולם אינם בפריחה, והם רגישים מאוד להתמודדות בעולם אכזר (ע"ע קולקטיב מתפרת עצמאות במצפה רמון). לגרעין הקשה של המקימים יש ביחד הרבה ניסיון בתחום העיתונאות והם ידעו לעשות עיתונאות טובה ואיכותית אם יינתנו להם המשאבים, אבל ככל הידוע לי אף אחד מהם לא התנסה בהקמת קולקטיב שמגלגל מחזור של עשרות מיליוני ש"ח. בנוסף, יש לזכור כי בגלל בעיית הריכוזיות של הסקטור הפרטי, אם שקוף יחליט להיות נשכני מדי "כנגד בעלי ההון", החברות הגדולות לא יפרסמו אצלו.

    החלופה המועדפת בעיני (שנדחתה בבוז, מטעמים שאני מבין ומקבל) היא מציאת "אדלסון שמאלני" (אולי בחו"ל) שייתן מימון ראשוני ויאפשר להקים את המערכת ולהריץ אותה לזמן מוגבל, עד שהגוף יקום על רגליו ויילך לבד (הכנסות מפרסומות, מכירת עיתון בדפוס וכו').

  6. ערןב הגיב:

    יש סיבה שבגינה לא בחרתם שם באחד הרשיונות של Creative Commons שיאפשר הפצה מחדש של הטקסטים?

  7. נתי הגיב:

    ×”×™,

    צריך אולי להבהיר כאן שבתחילה היתה שאיפה להקים קואופרטיב (בהשראת הפועל קטמון.. הקרדיט להם!), אך מאחר שלא היו כוונות לנהל ארגון למטרות רווח, עשינו שינוי לדבר ה"עמיתי".

    באשר למקורות המימון – מינוף הוא כנראה המושג הרלוונטי ביותר כרגע. נגייס אלף חברי עמותה ראשונים (צפי הכנסות מהם על פי הקצב הנוכחי: ×›-200 אלף שקל) שעצם ההצבעה שלהם על חשיבות העניין תסייע בגיוס כספים נוספים מקרנות לקידום הדמוקרטיה, מתורמים פרטיים, תחילת הכנסות מפרסום (כבר יהיו תכנים ואיזה חצי אחוז רייטינג..), שת"פים ושירותים לארגונים חברתיים, וכן הלאה.

    כמובן שנשאף ל-50 אלף חברים, ואז כבר נעמוד עם 10 מלש"ח, תקציב מכובד שאיתו ניתן לעשות הרבה יותר ולמנף ג"כ יותר.

    איך מגיעים למספר החלומי (סליחה, הפנטזיונרי..)? ראשית, אולי לא מגיעים, אבל גם כל מספר אחר באמצע, בין אלף ל-50 (או 100) אלף שם אותנו במקום טוב.

    ובכל זאת, איך עושים זאת? אה, בונים קואליציה רחבה מספיק של אנשים שמסבירים שפוטנציאל השינוי החיובי של אתר חדשות ללא מטרות רווח ובעל אג'נדה חברתית הוא אדיר. חורשים את הארץ בהרצאות ואירועים, שהשורה התחתונה שלהם היא שאין סוכן שינוי חברתי חזק כמו התקשורת. פשוט אין.

    רוזנטל, בלוך, מנור ורבים וטובים אחרים שכבר הצטרפו הם רק הניצוץ הראשון. אנחנו רוצים לזכות לתמיכה רחבה מעשרות ומאות אנשי שם, ופועלים במרץ ובנחישות כדי לקבל אותה (עם כמה הצלחות מסתמנות, שייחשפו בשבועות הקרובים). אחרי תמיכה כזאת, העמדת תקציב של 15-20 מלש"×— תהיה עניין טכני יחסית. צריך להבין שהכסף שם (כאן) – מיליארדים נשפכים בישראל מדי שנה על המגזר השלישי, ושקוף, מכיוון שהוא מיזם תקשורת – ותקשורת נוגעת ומשפיעה על כל התחומים – הוא מיזם אטרקטיבי להשקעה (ללא מטרות רווח).

    אמונה, לא סקפטיות, תחלץ אותנו מהמצב הבעייתי שבו אנחנו נמצאים היום. ואם יורשה לי עוד משהו שעולה לא פעם בשיחות על הנושא: אמונה בטבע האדם וביכולתו לבחור בטוב, בדומה לדרך שסביר שרוב הקוראים כאן רואים את עצמם. עם כמה שזה נשמע באוויר, זה לעתים זה המקום שבו מתחיל הכשל הלוגי המסתיים בפאסימיות, ופאסימיות חוסמת יצירתיות ופתרונות חדשניים.

    (ואולי בסוף הכל ייכשל. כן, גם זאת אופציה, אבל אנחנו לפחות מנסים)

  8. […] קישור לפוסט: שקוף. אני שם. […]

  9. ירדן הגיב:

    אני מתכוון להצטרף בכל מקרה אבל יש לי 2 שאלות:
    1)האם תהיה מהדורה מודפסת?
    2)האם האתר יעסוק בכלל החדשות כלומר גם בנושאי ביטחון ואקטואליה? אם כן, מה תהיה השקפתו?

    • נדב הגיב:

      1. בשלב ראשון לא, מטעמי עלויות. יש איזושהי תקווה שזה יקרה בעתיד.
      2. כן. ×–×” ×™×”×™×” אתר חדשות לכל דבר. השקפתו תהיה עיתונאות רצינית – קצת קשה להגיד יותר מזה.

      • ירדן הגיב:

        תודה על התגובה המהירה.
        עד כמה הולכים להסתמך על פרסומות לדעתך בעיתון? האידיאל לדעתי הוא כמה שפחות פרסומות…

        • נדב הגיב:

          אל תתפוס אותי במילה, אבל אם אני זוכר נכון עכשיו מדברים על גג עליון של 25% מהתקציב.

  10. נתי הגיב:

    בעניין הפרסומות – נעשה מאמץ להפחית ככל האפשר את התלות בהן. נכון לעכשיו כוונתנו היא ללפחות 25% מימון מהציבור, עד 50% מפרסום ותמיכה מקרנות ועד 25% מתורמים פרטיים גדולים. ייתכן שזה מעט ישתנה, אבל העקרון יישמר. אם לא, חלק גדול מהיופי והאפקטיביות של היוזמה יילך לאיבוד.

    לכן, אגב, מאוד חשובה הצטרפות אזרחים. אינשאללה נחיה ללא פרסומות, רק ממימון אזרחי.

  11. מולי הגיב:

    נדב, באילו נושאים יעסוק העיתון?

    • נדב הגיב:

      כמו שאמרתי לערן – אתר חדשות לכל דבר. ממדור מחשבים ועד כתבנו בכנסת (אני לא יודע לגבי מדור לייפסטייל, לעומת זאת).

  12. מולי הגיב:

    אם כך עלי להצטרף לתמיהתו/שאלתו של יורם גת.
    הדרך היחידה שאני רואה ליצירת מנגנון פלורליסטי, היא הפיכת אנשים שונים מכל הדעות של הקשת הפוליטית לעורכים של העיתון. אחרת לא ניתן להימנע מ'רודנות' העורך.
    ממה שראתי על העיתון (הסוציאליסטי) ומהשמות שמוזכרים באתר שלכם, נראה שכולם מגיעים מסגמנט מאוד ספציפי של הפוליטיקה (גם אם לסגמנט זה אינספור גוונים).
    יורם שאל על קבוצה קיצונית שמייצגת חלק מאוד קטן מהאוכלוסיה, אני שואל, מה לגבי חלק הרבה יותר נרחב? היכן מייצגיו?

    • נדב הגיב:

      קודם כל, אני אפנה את נתי לשאלה הזו – הוא יותר בקי ממני בפרטים, ויוכל לתת תשובה טובה יותר.
      אבל באופן כללי – הרעיון העיקרי שמאחורי שקוף הוא לא האג'נדה אלא יצירת גוף תקשורתי שמנותק מבעלי ההון. ×”×”× ×—×” היא שזה יצור דינמיקות עיקריות של עיתונות, שתאפשר יותר פלורליזם.
      את השאלה שלך אפשר, הרי, לשאול על שלושת העיתונים הגדולים בישראל – הקו המערכתי הברור של שלושתם מייצג עמדה שנמצאת איפשהו בין אמצע קדימה לצד ימין של מפלגת העבודה. המטרה שלנו היא לא ליצור הומוגניות מחשבתית דומה, רק בנקודה אחרת (ואני משאיר לנתי להסביר מה אנחנו עושים כדי להמנע מזה) – אבל גם אם ניכשל, ומבחינה בטחונית-מדינית שקוף ייצג את העמדות של שמאל מפלגת העבודה עד מרצ*, עדיין החברה הישראלית הרוויחה גם בהיבט ×”×–×”, בכך שהיא מקבלת נקודת מבט שונה.

      * בהנחה שאלה עמדות הכותבים, הנחה שאני בכלל לא בטוח שהיא נכונה.

      • מולי הגיב:

        נדב,
        אתה צודק לגמרי, את השאלה שלי אפשר להפנות לכל גופי התקשורת האחרים.
        ואכן, כולם משוחדים ולכולם ישנו קו מערכתי.
        לצערי הרב מגופי התקשורת האחרים כבר התייאשתי,אוי לכם אם תידמו אליהם.
        אלו גופים צהובים, זולים, בזויים ותאבי רייטינג. אבל מה? אני מתחיל לחשוב שזה באמת מה שהציבור מעוניין בו (חיוך עגום). שעשועים.
        יש לי דעות חריפות בנושא,ייתכן ואני נמצא בעמדת מיעוט, כיוון שכל עיתון רוצה כמה שיותר קוראים ייתכן ותתעלמו ממני, אבל אנא עשו חשבון נפש עם עצמכם ותגידו, אתם באמת רוצים לחיות במקום שבו הסוביודיצה היא ליצן-חצר ונינט היא המלכה?

        מצטער, קצת נסחפתי ודיברתי על דברים לא קשורים אבל זה מה שהציף אותי כשהשוות בין עבודתכם לבין העיתונים המרכזיים.

        גילוי נאות: למרות ההשתלחות של הכותב, כל ערב, כמו טאטאלה, הוא עדיין מנסה לברור ידיעות מתוך רצף המידע של גופי תקשורת מרכזיים. בעולם של עיוורים – כבד הראיה הוא מלך.

        נ.ב על מה אתה מדבר? מרץ ועמדותיה מקבלים המון חשיפה.

    • נתי הגיב:

      אהלן מולי,

      "רודנות העורך" היא לא דבר רע בהכרח. עד היום זכיתי לאמון מהשותפים ליוזמה כעורך העתידי של האתר וכמי שמאמין בעריכה מקצועית – וככזה עיצב מלכתחילה את הארגון – חשוב לי מאוד להיות ×–×” שיקבע איך ייראו העמוד הראשי ועוד עמודים רבים. כן, יש לאתר תפיסה עריכתית (אגב, במחקר של מכון הרצוג התברר שהגולשים נותנים פחות אמון לעמודים שיש להם אפשרות להשפיע על עריכתם, לא שזאת הסיבה לעריכה הריכוזית בשקוף).

      זה לא אומר שלציבור לא יהיו קול ויכול השפעה, אבל הציבור לא יכול להיות העורך לכל דבר ועניין כי אז האתר לא יתרומם והרבה מאמצים יילכו פייפן. אנחנו רוצים לעשות עיתונות מקצועית.

      בסוף בסוף יש כאן גם שאלה של אמון ויינתן לאחרים ולי מנדט לעשות את עבודתנו. שקוף קם מכיוון שחסר אתר מקצועי כזה, בניגוד לאתרי תוכן גולשים כמו סקופ או הבלוגוספירות השונות. אם יחליטו הוועד המנהל, האסיפה, ועד העובדים או הוועדה העיתונאית המייעצת שהעורך לא ממלא את תפקידו כהלכה, יש בידיהם הכלים לפעול להחלפתו.

      בכל מקרה, ההצעה שלך של עריכה משותפת על ידי הגולשים היא חלום הבלהות שלי. התפיסה הנהדרת והרומנטית הזאת שלפיה קבוצה גדולה יותר ומגוונת יותר מסוגלת להקים מן אתר שיתופי עם מאה אחוזי איזון בין המגזרים השונים פשוט לא מציאותית. סימנו במהלך הדרך כמטרה לצרף אלינו לגרעין ההקמה יותר אנשים מפריפריות שונות. לא הצלחנו. למה? אני ממליץ לך מולי ולכל קורא אחר להקים פעם ארגון כזה בהתנדבות, התשובות יעלו מעצמן.. גם עם ה"אליטה הסוציאליסטית" (מושג מאוד מאוד לא נכון לגבי החבורה שמקימה את האתר) היה קשה להתנהל בפורמט ההתנדבותי כשהכל בערפילים.

      הנה כמה טקסטים שפירסמתי כעורך ורחוקי מהשקפתי כרחוק מזרח ממערב:

      http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=496447&TypeID=1&sid=126

      http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=388998&TypeID=1&sid=126

      http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=435184&TypeID=1&sid=126

      בתקווה להצטרפותך,
      נתי

      • מולי הגיב:

        נתי,
        חס וחלילה, אני לא רומנטיקן הזוי (טוב אולי קצת :-)).
        אתר שבו הגולשים יוכלו לערוך דברים יהיה בסה"כ נתון לרודנות הרוב במקום רודנות העורך .
        התכוונתי לקבוצה מוסכמת של מספר עורכים מקצועיים (בתשלום או שלא) שתיצור יחד את העיתון. אני לא בטוח בנוגע למכניקה היעילה ביותר לתפעול, אולי ע"י רוטציה, אולי ע"י שיתוף ואולי משהו שונה לגמרי.
        בין העורכים הייתי רוצה לראות מרצניקים, עבודתניקים, ליכודניקים, האיחוד הלאומי וחרדים (שכחתי מישהו ומשהו?) וכל זה בתפזורת שווה. הייתי מעדיף לראות ביזור גם אצל הכותבים.

        "רודנות העורך", היא לא בהכרח דבר רע, אבל יש לנו מספיק גופי תקשורת עם הפרדיגמה הזו. חשבתי שאתם רוצים לעשות משהו אחר ולשם שינוי להיות אובייקטיבים. הרי מה ההבדל בין עיתון מסוים שתומך באולמרט בגלל שבעל ההון החליט כך לבין עיתון שתומך בעבודה בגלל שהעורך החליט כך? (אגב, תקרא לי נאיבי ואולי ראיתי יותר מדי "תיק תקשורת", אבל אני באמת מאמין שבד"כ בעל ההון לא ממש מתערב בפעילות של העיתון, אפילו לא בתכתיבי מדיניות).

        נ.ב אתה יכול לתת עוד פעם את הלינקים? הם לא נלחצים ואי אפשר להעתיק אותם. ניסיתי להקליד ידנית בשורת הכתובות, אבל כנראה טעיתי היכן שהוא.

        • נתי הגיב:

          מה פתאום הזוי 🙂

          התוכנית היא שבשקוף יעבדו בשיא ×›-100 איש במשרה מלאה, שרובם המוחלט עיתונאים – כתבים ועורכים. ברור שיהיה גיוון בתוך הצוות. עם זאת, לא אשאל אף בנאדם לאיזו מפלגה הוא מצביע, כפי שלא עשיתי מעולם באף אחד מעשרות רבות של ראיונות קבלה לעורכים בעבר. המדד המרכזי לקבלת עובדים ×™×”×™×” המקצועיות שלהם.

          בעניין התערבות בעלי הבית, היא אכן לא משהו שרואים על פני השטח ביומיום, אבל היא קיימת ובגדול.

          הייחוד שלנו הוא בהצבת ×”×”×’× ×” על ערכי הדמוקרטיה כמשימתנו הראשונה, בניגוד לכלי התקשורת המסחריים (למעט אולי הארץ. אולי). פורמט העבודה של מערכת היררכית עדיין נראה לי נכון והיחיד האפשרי, ×›×™ כך ×–×” בכל ארגון – האם אתה יכול לתת לי דוגמא לחברת ×”×™×™ טק או קמעונאות שמנהלת קבוצת אנשים? תמיד ×™×”×™×” מנהל ×›×™ רק כך העסק יכול לזוז. גם קואופרטיבים, השייכים לחברים רבים, ממנים תמיד מנהל אחד שלו הסמכות לקבל החלטות. ×–×” לא יכול לעבוד אחרת, והדבר נכון גם למערכות עיתונות, כולל זו של שקוף. חייב להיות מנהל אחד, אחרת מתפזרים ומאבדים כיוון.

          אני לא יודע איך ללנקק כאן באופן שיאפשר גישה, אז שמתי לפחות אחד הלינקים תחת "האתר שלי", לחץ על שמי למעלה.

          להתראות ותודה על ההתייחסות,
          נתי

          • מולי הגיב:

            🙂
            באמת אי אפשר לשאול אדם למפלגתו, כנראה שניתוב של העיתון לדעה מסוימת הוא תהליך אינהרנטי.
            חבל.

            אני מסכים שסטרוקטורה היררכית היא הסטרוקטורה הכי יעילה להתנהלות כלכלית(זמן-כסף), אבל חשבתי שמטרתו של העיתון היא אחרת. אתה בטוח שלא ניתן ליצור היבריד של מעין "מועצה" שדנה האם פריט מסוים יכנס לעיתון, תוך כדי שמעליה יש את המנכ"ל שמנהל אבל ממעיט להתערב בתכנים השונים של כל מדור (ז"א במקום עורך משנה אחד לכל מדור יש "מועצה" ומעליהם יש עורך ראשי)?
            מסורבל אבל פלורליסטי.

          • נתי הגיב:

            מולי, אתה באמת מדמיין מציאות שבה מועצה או כל פורום אחר דן נקודתית בכל טקסט שיעלה? זה נשמע לי בלתי סביר. יש לנו ועדה עיתונאית מייעצת עם האצבע על הדופק המקצועי, יהיו בעלי תפקידים שונים שיתחדדו זה מול זה במהלך העבודה השוטפת וישנו כמובן עולם החיצון שישפיע תמיד.

            האתר לא מוקם לשם שבירת ההיררכיות. ממש לא. הוא מוקם כדי לעשות עיתונות כפי שעיתונות צריכהלהיות – אתית, מדוייקת, עובדתית, מתונה, הומניסטית. יש ערכים ברורים שלאורם אנחנו הולכים (ושבכלי תקשורת אחרים כבר לא ניתן ליישם, ולכן ההקמה מהיסוד של ארגון תקשורת חדש) והיתוב העיתון לכיוון מסויים (דמוקרטי-הומניסטי) אכן עומד להתרחש.

            אם אתה בעד לתת בידיהם של קוראי התיגר על הערכים הללו כוח השפעה שווה בתוך המערכת אז אנחנו לא דוברים אותה שפה ולא חושבים באותו ראש. זאת ממש לא המטרה.

            זה מרגיש לי קצת כאילו שאתה מציג עמדה פוסט-מודרנית ואותי הגישה הזאת מאוד מקוממת. אני פועל להקים את עיתון הרשת הזה מהיום הראשון כשברור לי שהוא חייב להיות הומניסטי ודמוקרטי. אם הוא לא יהיה כזה כל המאמצים יירדו לטימיון.

            אם אתה ממש מעוניין לדעת מהי ה"דעה המסויימת" (מושג שאינני מקבל) של שקוף, קרא את סעיף 4 לטיוטת התקנון שלנו, המופיעה באתר.

          • > האתר לא מוקם לשם שבירת ההיררכיות. ממש לא. הוא מוקם כדי לעשות עיתונות כפי שעיתונות צריכהלהיות – אתית, מדוייקת, עובדתית, מתונה, הומניסטית.

            הגישה הזו מדאיגה.

            אם "שקוף" יהיה עוד ארגון היררכי, סופו יהיה ככל עיתון אחר. הוא יהיה אתי, מדוייק, עובדתי וכו' לפי דעתה של האליטה שתשלוט בו. אני מניח שגם הבעלים של ידיעות אחרונות סבורים שהעיתון שלהם הוא מופת עיתונאי.

            בעצם, אם כן, מה שאתה מבקש מהציבור הוא לשים מבטחם בך אישית (או בראשי ההיררכיה האחרים) ולקוות שאתם תהיו טובים יותר מברוני התקשורת הנוכחיים.

          • נתי הגיב:

            הי יורם,

            נראה לי שכל התשובות מצויות בטיוטת התקנון שלנו, סעיפים 4 ו-5. אלה הקווים המנחים למצטרפים לעמותה, לזה אנחנו מתחייבים.

            (אני לא מלנקק כי בפעם שעברה זה לא עבד, אבל אפשר למצוא את התקנון בקלות באתר)

            ייתכן שיום אחד נמצא דרך לפעול בתוך המערכת באיזה אופן דמוקרטי שישרת את המטרות. אם זה יקרה ויהיה מוצלח יותר מגישת הניהול/עריכה המסורתית נשמח לאמץ זאת. כרגע אני לא רואה מודל חלופי כזה שיהיה גם אפקטיבי.

          • מולי הגיב:

            סיימתי לקרוא עכשיו את התקנון ואת מניפסט האתיקה של "שקוף".
            מספר דברים.

            1. וואו, רק אחרי קריאת כללי האתיקה הרשמיים של מועצת העיתונות, התחוור לי על כמה עוד כללים התקשורת בארץ עוברת. אך לצערי, ישנם דברים לא מוסריים בעליל שלא נכללים בתקנון.
            בכל מקרה אם אתם מתכוונים ליישם את הכללים הללו בנוסף לסעיף 4 של תקנונכם, מחכה לכם עבודה קשה, שכן לפחות 50% מהתוכן בתקשורת עוסק בדיוק בהפרה של הדברים הללו.

            2. ההצהרות בסעיף 4 הן אמנם מאוד אסטטיות ואידיאליסטיות, אך גם מעט אמורפיות ונתונות לפרשנות רחבה מדי, כך שבצורה כזו, מבחינה אמפירית הן לא אומרות הרבה. בערך כמו ה "DO NO EVIL" של גוגל.

            אבל, למרות הביקורת, סחטיין לפחות על הצהרת הכוונות שזה מה שמבחינתכם אתם הולכים לעשות. הלוואי והביצוע שלכם יתאם את מה שרשמתם, גם בעיני.

            3. כבר אמרתי שהמודל שלי מסורבל. וכבר אמרתי שלצערי, כנראה שהטיה מגמתית בעיתון היא דבר אימננטי.
            אחד הדברים שאני לא אוהב לראות בתקשורת היא בדיוק מגמות שכאלו. כיוון שידוע שאין חיה כזו -"עיתונאי אובייקטיבי", חשבתי שאולי הפיתרון הוא שילוב של אנשים ממגוון דעות, בשביל לפחות נסיון לאזן.

            4. אני פוסט מודרניסט? אם כבר, אז אנכרוניסט מודרני. 🙂
            "דמוקרטי – הומניסטי" ×–×” אחלה, השאלה מי קובע מה ×–×” "דמוקרט – הומניסטי" ומה ×–×” אומר מבחינה פרקטית לגבי העיתון?
            ——————————————————

            בסופו של דבר, כולי תקווה שהתוצאה תהיה מה שאני חושב שאתם מנסים להשיג, אם ×›×™ אני מאוד-מאוד-מאוד (מאוד) סקפטי לגבי העניין (הרי אפילו בשאלת ×”"גופים שמפרים זכויות אדם" יש כל כך הרבה ניואנסים ש…).

            בכל אופן, אין מה לעשות מלבד לחכות. אם אני אראה שבכל זאת למרות התחזיות הקודרות שלי, אתם תפרשו כנפיים ותגלו שרק אומצתם ע"י הברווזים, אני אצטרף בשמחה ואהפוך לתורם פעיל.
            בהצלחה לכל הברבורים!
            🙂

          • מולי הגיב:

            שכחתי להוסיף,
            1. הרי קיימות תוכניות דיון שבהן יש 2 מנחים מ 2 צדי המתרס הפוליטי שדנים בנושאים שונים. הם הובאו לשם תוך כדי ידיעה ברורה של נטיותיהם הפוליטיות.

            2. כל רומנטיקן אמיתי הוא הזוי 😛 .

          • נתי הגיב:

            1. יהיה אצלנו (מחוייבים לתקנון האתיקה, מעלה לאתר בזכותך..)
            2. נראה לי שגם אני נופל להגדרה של רומנטיקן.. מקווה שלא הזוי.
            🙂

          • מולי הגיב:

            🙂
            שמח שהשפעתי. תקנון מעניין.

  13. נתי הגיב:

    בוקר קשה, דרושה הגהה..

    לפחות תיקון אחד – "לאתרי תוכן גולשים כמו סקופ", לא "שקופ"..

  14. […] נדב פרץ, שקוף. אני שם. […]

  15. אתרוג הגיב:

    אם מדובר בכך שהכותבים הם עיתונאים, מהברנז'ה אני מראש לא רואה הבדל הם הבעיה.

    הבעיה של העיתונות בישראל לדעתי אינה בעלי ההון, הם בעיה נפרדת, הבעיה מתחילה בעיתונאים, בחוסר אתיקה , ובלי להכנס לרשימה מלאה העיתונאים הם הבעיה. הם לא ממש חשים ביעוד של המקצוע .

    מי שיצליח להרים פרוייקט כזה יכול להיות רק "משוגע" אדם מחוץ למערכת שלא חייב לאף אחד , אבל הסיכוי של אחד כזה די קלוש.

    בהצלחה

    • נדב הגיב:

      במידה מסויימת אתה צודק – הבעיה היא בסטנדרטים עיתונאיים נמוכים, וכמובן שזה מתבטא ברמת העיתונאים. לטעמי ×–×” נובע מהשליטה של בעלי ההון בעיתונות, אבל אפשר להשמיט את החלק ×”×–×” בטיעון כרגע.

      הנקודה היא שזה שיש עיתונאים שזנחו את המקצועיות, או אפילו שרוב העיתונאים עשו זאת, לא אומר שכולם כאלה. היומרה של שקוף היא לאסוף את העיתונאים ש'בצד של הטובים' לשקוף, על ידי סינון, על ידי קו מערכתי, על ידי משכורות הולמות ועוד.

  16. איתי הגיב:

    באתר מקור ראשון (ולעתים גם והצופה) עושים עיתונות מעולה, ובמקרים רבים הגישה הכלכלית-חברתית דומה לשל אנשי שקוף.

    אם יוכלו עיתונאים מה"מגזר" הדתי-לאומי להשתלב בשקוף זה יהיה נהדר. השאלה אם זה אפשרי לנוכח מיקום מרכז הכובד של אנשי שקוף בציר מדיני-בטחוני ובציר שמרנות-ליברליזם.

    • נתי הגיב:

      הי איתי, ברור שהדלת פתוחה בפני חובשי כיפות, אם לזה התכוונת. עצם האמירה הזאת מצדי מביכה מעט, כי זה הרי המובן מאליו.

  17. טוב ששקוף נסגר…

    טוב ששקוף, מיזם האינטרנט טוב הלב אך התמוה להחריד, סגר סופית את התקווה לשיקומו. השבוע פרסם נתי יפת, היזם, פוסט בו הסביר שהנסיונות לגייס כסף מק……

  18. […] קישור לפוסט: שקוף. אני שם. […]

  19. רות לובין הגיב:

    שלום נדב,
    בזמנו כתבתי ל"שקוף".
    מי היה העורך מולי?
    תודה, רות

להגיב על מולי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971733 דפים נצפים, 63 היום
319277 ביקורים, 51 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏