אורלי ברלב: כך מבצעים קריקטוריזציה

נדב

אורלי בר לב כותבת בבלוג שלה בהארץ על לידה על הגב מול לידה בתנוחה זקופה:

יום אחד הגיע הגבר, אשר היה בעמדה של כוח ושליטה, ולקח את האשה הזקופה והגאה, וברגע הכי רגיש בחייה, הוא השכיב אותה על גבה. לא היה בזה כל היגיון מבחינת האישה או כל תועלת, נהפוך הוא, רק נזקים. את הגבר לעומת זאת, המהלך שירת היטב.
וכך השתנתה הלידה בתרבות המערבית. ואם במשך אלפי שנים, נשים בכל רחבי העולם נהגו ללדת בתנוחות זקופות, הרי שבמאות השנה האחרונות רוב הנשים במדינות המפותחות יולדות בבתי חולים בשכיבה, ובניגוד לכל היגיון פיסיולוגי.

טקסטים מהסוג ×”×–×” הם הדרך הבטוחה לקריקטוריזציה של עמדות רציניות. אני תומך גדול בלידות לא-על-הגב, אחרי שראיתי איך ×–×” משפר ומזרז את הלידה של אשתי. דווקא בגלל ×–×” הטקסט ×”×–×” הוא מרגיז – הוא משדר כזו בורות, שאי אפשר לקחת אותו ברצינות.

לפי התמונה שברלב מציירת, הגבר הרשע השכיב את האישה על גבה, מתוך ידיעה שהוא גורם לה סבל רב ונזקים, רק כדי לקבל 'עמדת תצפית נוחה יותר' (זו הפירוט היחיד שהיא נותנת ל'שירות הטוב' של המהלך לגבר). מעבר לשאלת היתרונות והחסרונות עבור הרופא (האמנם עמדת תצפית נוחה יותר היא כה חשובה עד שכדאי להאריך בשבילה את הלידה משמעותית?) התמונה הזו הופכת טיעונים רציניים על פטריארכיה ועל שלטון גברי לקריקטורה. האם אורלי ברלב באמת מאמינה שרופאים השכיבו נשים על גבן מתוך ידיעה שהן גורמים להן סבל, רק כדי לקבל 'עמדת תצפית נוחה יותר'? האם היא לא שאלה את עצמה מה היו היתרונות והחסרונות שהציגו הרופאים-הגברים, שבעזרתם שכנעו את הממסד להרחיק את המיילדות ולתת להם להשתלט על הלידה? (שני רמזים: תמותת תינוקות, תמותת יולדות).

לטקסטים גרועים מהסוג ×”×–×” יש שני צדדים שליליים: קודם כל, רידוד הדיון. יכול להיות שבאמת ×”×™×” תהליך של הרחבת הפטריארכיה הגברית תוך השתלטות על תהליך הלידה. מה שבטוח הוא שהוא לא הסתכם בכך כשהרופא אמר ליולדת 'תשכבי על הגב, את מפריעה לי לראות'. אם ×–×” אכן קרה, ×–×” ×”×™×” תהליך מורכב שהיו לו מגוון סיבות – למה ×–×” קרה במאה ×”-17, ולא במאה ×”-16 או ×”-18? הצגה רדודה כמו זו של אורלי ברלב סותמת את הגולל על שאלות כאלה. ×–×” קרה ×›×™ הגברים הם רשעים והם רוצים להכאיב לנשים, נקודה.

הצד השלילי השני, והוא גרוע בהרבה, הוא ההשפעה השלילית של טקסט כזה על הסיכוי של נשים ללדת במצב מאונך. רופא שיקרא שהסיבה היחידה שהוא מיילד כמו שהוא מיילד היא שהוא רוצה 'עמדת תצפית נוחה יותר', לא יקשיב להמשך שבו מסבירים לו למה עדיף ליילד בכריעה ולא בשכיבה (וזה אם נזניח את העובדה הפעוטה שמי שמיילד היום בישראל זה מיילדות ולא רופאים, שדי שומטת את הקרקע מתחת לכל הטיעון הזה).

הבעיה היא שזו אסטרטגיית טיעון די נפוצה בקרב ×”'טבעיים'. יש טוב, יש רע, ואין דרך ביניים. אף אחד לא מתכוון לטוב ועושה רע, אין דברים שצבועים אפור. בדיוק כמו אוכל אורגני – אין הבדל בין חומר הדברה שגורם לסרטן בוודאות, לבין חומר שתרכובת מסויימת שלו, שנוצרת בתנאים מאוד ספציפיים, עלולה לגרום לפריחה. הכל רע באותה מידה. ולכן, אי אפשר להשתמש בשום חומר הדברה – כל חומרי ההדברה הם לא טבעיים, ולכן כל חומרי ההדברה הם רשעים.

זה הופך את הדיון למאוד משכנע עבור המשוכנעים, מאוד מגוחך עבור הבלתי-משוכנעים, ולא אפקטיבי עבור קהל היעד לשכנוע.

9 Responses to “אורלי ברלב: כך מבצעים קריקטוריזציה”

  1. אורי הגיב:

    נו, בחייך, למה אתה כבר מצפה? מרבית ההתייחסויות שאני קורא ברשת ליחסי המינים כוללות האשמה קולקטיבית כזו או אחרת של נשים כלפי גברים. אפשר לחשוב שיום אחד התכנסו זקני המין הזכרי וקיבלו החלטה משותפת, המחייבת גם את הדורות הבאים עד קץ הזמנים, להתנכל לנשים בכל צורה ואופן.

    אורלי ברלב יודעת היטב שלא זה המצב, אבל קשה שלא להתעלם מהדינמיקה שבה כותבות ברשת מתחרות ביניהן בשאלה מי תטיח אשמה עזה יותר במין הגברי. זה קצת מזכיר את התפיסה של הפוליטיקאים הערבים: אם אתה רוצה לבלוט, הטח האשמות בשלטון הציוני. צא למדינות עוינות, דבר על האדמה הכבושה, קרא להתקוממות עממית ודבר על "הציונים" באופן כללי. עזוב אותך משטויות כמו ההבדלים בין יוסי ביילין לבני אלון. זה לא מעניין אף אחד. העיקר תאשים, וכמה שיותר.

    זה בדיוק מה שקרה לאורלי ברלב. אבל זה קורה גם לכותבות רבות אחרות ברשת שמתמסרות לעניין הפמיניסטי ורוצות לבלוט מייד. הן לא מבינות שההאשמות מהסוג הזה דומות להאשמת היהודים בצליבת ישו. כולם אשמים ולעזאזל הפרטים הקטנים שיוכיחו אחרת.

    • אני לא יודע, ההתרשמות שלי מהטקסטים הפמיניסטיים שאני קורא (גם הלא-אקדמית) היא יותר טובה בדרך כלל.
      אפשר לנסח טענות על פטריארכיה ועל שלטון גברי בלי ליפול לקלישאתיות מעייפת כזו.

  2. נתאי הגיב:

    זה מזכיר לי את ההומאופת שנקלעתי בטעות להרצאה שלו פעם, שטען שכשאנחנו מחסנים את הילדים שלנו אנחנו אומרים להם שהם לא חזקים מספיק להתמודד עם המחלות בעצמם.
    נכון, הילדים שלי באמת לא מספיק חזקים נגד פוליו בעצמם, או שיכול להיות שכן, אבל אני לא מעוניין לבדוק את זה.

  3. זה אופי הכתיבה של ברלב. גם אם מסכימים איתה מתעצבנים על דרך הכתיבה שלה. לכן הפסקתי לקרוא אותה למרות שאני מסכים עם דיעותיה ב70-80 אחוז מהמיקרים.
    לגבי לידה – חוויה שעדיין טריה בזכרוני – היא די צודקת בעובדות. לידה טיבעית אכן טובה יותר שלא בשכיבה, אבל כדי לפתור סיבוכים ולאפשר גישה נוחה לרופאים עברו להשכיב נשים על גבם, ופעם אף ילדו נשים בהרדמה מלאה. לפי הנסיון הפרטי שלנו – ×–×” לא רק שהרופא הגבר "מתאכזר" ליולדת, אלא אף המיללדות בבתי החולים של היום – שזהו עיסוקן – יכולות להתאכזר לא פחות – פשוט להגביא את מינון הפיצוטין כדי לזרז את הלידה ובלבד שיוכלו לנוח , לקרוא לאישה ולהעביר את המשמרת בשקט…

    • גם הנסיון שלי אומר שתנוחות זקופות הן עדיפות (במאמר מוסגר – הן גם מאפשרות לאבא להיות שותף פעיל יותר). אבל מכאן עד להגיד שרופאים עשו את ×–×” כדי להכאיב לנשים יש מרחק גדול.

  4. vandersister הגיב:

    אני מסכימה איתך. נכון שלידה במאונך – או בכריעה – היא דבר שבהחלט יש מקום להתחיל ליישם יותר ויותר בבתי חולים. נראה שישנה מודעות רבה יותר לזה כיום.

    כפמיניסטית, יש לי כאן בעיה רצינית, ×›×™ אני עוד יותר מסכימה איתך. נזקי הפטריארכיה הם כל כך גדולים, בדיוק ×›×™ אין כאן "טוב" מוחלט נגד "רע" מוחלט. יש יחסי כוחות בלתי שוויוניים אבל כאלה שנתפסים כטבעיים או מוצדקים. במילים אחרות, לא היתה אי פעם החלטה או כוונה מודעת לדכא נשים. היתה (ועדיין יש במקרים רבים) אמונה שזו הדרך הנכונה לנהוג בנשים ו/או באנשים באופן כללי, על בסיס תבנית מחשבה מסוימת של הירארכיה ושל ×”× ×”×’×” שהיא לטענת המחזיקים בה מוצדקת בהחלט. הבעיה היא שכאשר אין "אויב" מוגדר, קשה מאוד לנהל מאבק נגד הכוחות המדכאים. קשה להילחם בתנאים תרבותיים, היות שאלו נטולי פנים ונטולי שם ונדרשת לכך מודעות גבוהה מאוד ויכולת לראות את התמונה הכוללת. קל הרבה יותר להתפתות להצהרות גורפות בנוסח "פויה גברים רעים" וכן הלאה. מה שגורם לא רק לרידוד הדיון אלא גם – לטעמי – לפגיעה אנושה במאבק הפמיניסטי הראוי והצודק. כפמיניסטית, אין דבר שמרגיז אותי יותר מאשר נשים מתלהמות שיורות לעצמן ברגל עם הטיעונים הללו. הן פשוט גוררות את כולנו אחורה. וחבל.

    • בדיוק.
      לי במיוחד קשה עם הביטוי 'פטריארכיה' – לטעמי העובדה שסיכויי החיים שלנו מוכתבים על ידי המגדר שלנו היא רעה גם לנשים וגם לגברים.
      כי סיכויי חיים זה לא 'טוב' או 'רע'. זה לא רק 'גברים מרוויחים יותר מנשים' או 'לגברים יש יותר סיכוי להיות מנהלים'. זה גם זה שלאשה יהיה הרבה יותר קשה להיות מהנדסת, ולגבר יהיה הרבה יותר קשה להיות הורה משמעותי (או אח, או גנן. הורה זה מה שמעניין אותי אישית).

  5. vandersister הגיב:

    מעניין שהעלית את הדוגמה של גנן – במחזור שלי בחוג ללימודי מגדר בבר אילן ×”×™×” גבר אחד בלבד (בתוך קבוצה של ×›- 40 נשים), והוא ×”×™×” גנן במקצועו. בין היתר הוא סיפר לנו על חוויותיו בתחום, וכולנו הצטערנו על שיש לנו במחלקה רק דוגמה אחת ל"היפוך מגדרי" ×›×–×”. לא שאני מאמינה שבאמת מדובר בהיפוך מגדרי, אבל אני ואתה מסכימים, ודאי, שזו התפיסה התרבותית המקובלת, למרבה הצער.

להגיב על ועכשיו אבא לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971700 דפים נצפים, 55 היום
319252 ביקורים, 44 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏