ביטוח בריאות לעקרות בית – הלב אומר לא, הראש אומר כן

נדב

ועדת שרים זו או אחרת החליטה להוציא מחוק ההסדרים את ההחלטה לחייב גם עקרות בית בתשלום ביטוח בריאות.

לכאורה, מצויין. נמנעה הטלת מס נוסף על מי ששייכת, ללא ספק, לאחת האוכלוסיות החלשות במשק. ×›-20% מהמשפחות שבהן מפרנס אחד נמצאות מתחת לקו העוני, וכפי שבוז'×™ אומר – להטלת המס ×”×–×” יש פוטנציאל להגדיל את תחולת העוני. בפועל אני סבור שבהטלת המס ×”×–×” יש הרבה הגיון, גם אם יש אפשרויות אחרות להשיג את אותה מטרה.

לפני הכל חשוב להגיד – טוב שהסעיף ×”×–×” יצא מחוק ההסדרים. פשוט ×›×™ טוב שכל סעיף יוצא מחוק ההסדרים. הרי אם ועדת השרים לא הייתה מתעכבת על הסעיף ×”×–×”, אפשר להניח שהוא ×”×™×” עובר בלי דיון ציבורי ובלי לשקול באופן יסודי את כל השלכותיו. אבל לאחר שהסעיף יצא מחוק ההסדרים, ראוי לקיים את הדיון ×”×–×” ולראות האם הסעיף ×”×–×” צריך לעלות כחוק בפני עצמו.

למה, בעצם, אני מערער על הרצון לפטור קבוצת נשים חלשה מעוד תשלום נוסף, שיערער עוד קצת את מצבן הכלכלי הרעוע ממילא? התשובה מתחילה מהעובדה ששאלת מדינת הרווחה אינה שאלה של 'האם' ואפילו לא שאלה של 'כמה' אלא שאלה של 'איך'. אם מדינת הרווחה היא מנגנון שנועד לקדם את הצדק החברתי על-ידי חלוקה מחדש של משאבים, השאלה החשובה היא לא האם מדינה מסויימת עושה זאת, )מכיוון שכל המדינות עושות זאת( וגם לא עד כמה היא עושה זאת. השאלה החשובה היא איך היא עושה זאת – איזה דגם של צדק חברתי היא מנסה לקדם כאשר היא מחלקת מחדש את המשאבים. מדינת הרווחה האמריקאית מקדמת מודל הטוען שאזרחים הם קודם כל עובדים – ולכן חלוקת המשאבים נעשית באופן שמעודד אזרחים להשתתף בשוק העבודה ומעניש את אלו שאינם משתתפים בו. מדינת הרווחה השבדית מקדמת מודל המבוסס על זכויות חברתיות – ולכן מעניקה הטבות אוניברסליות.

פטור מביטוח בריאות לעקרות בית מקבל ציון טוב מאוד בשאלות של 'האם' ושל 'כמה'. ברור שמדינת רווחה שמעניקה הטבות לאוכלוסיות רחבות היא מדינת רווחה מרחיבה יותר מאשר מדינה שאינה עושה זאת. שאלת ה'איך', לעומת זאת, היא שאלה מורכבת יותר. עקרות בית, לצד היותן אוכלוסיה חלשה יחסית, הן גם אוכלוסיה שמעלה סוגיות ערכיות נוספות.

אחת המטרות שמדינות רווחה רבות הציבו לעצמן – ברמה המוצהרת לפחות – הייתה עידוד יציאת נשים לעבודה. ×”×”× ×—×” העומדת מאחורי מטרה זו היא שהאופי של חלוקת העבודה במשק הבית, בשילוב עם האופי המגדרי של שוק העבודה, יוצרים מכשולים שמקשים מאוד על נשים להשתתף בשוק העבודה, ומעודדים את הישארותן בבית. לכן על מדינת הרווחה לאזן את המשוואה, וליצור תמריצים שיעודדו נשים לצאת לעבודה.

המשמעות של המשוואה הזו ברמת המיקרו היא ההתלבטות של נשים רבות האם לחזור לעבודה לאחר הלידה, באיזה שלב לעשות זאת ובאיזה היקף. כמו שיודעת כל אם עובדת, אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה זו הוא ההשוואה בין טיב ועלות הטיפול שיקבל הילד אם תצא האם לעבודה, לעומת ההכנסות הצפויות מעבודה זו. יציאה לעבודה בעבור הכנסה הקטנה מהעלות של הפתרון לילד – קרי, הפסד כספים בעקבות יציאה לעבודה – תמנע, סביר להניח, את החזרה לשוק העבודה.

למדינה יש מכשירים רבים בהם היא יכולה להשתמש כדי להשפיע על המשוואה הזו. דוגמה קלאסית למכשיר ×›×–×” היא סבסוד מעונות היום – המדינה מקימה מעונות יום בתשלום מופחת לנשים עובדות, או מסבסדת את שכר הלימוד במוסדות פרטיים, ובכ ך יוצרת חלופה איכותית וזולה לטיפול בילדים, המאפשרת לנשים לשמור בידיהן את רוב הכנסתן בלי להתפשר על הטיפול שיקבלו ילדיהן.

פטור מביטוח בריאות לעקרות בית משיג את המטרה ההפוכה בדיוק. פטור ×–×” מהווה משקולת נוספת בצד של המשוואה הדוחק נשים להישאר בבית – אם תצא האם לעבוד, ינוכו דמי ביטוח הבריאות ממשכורתה, ובכך תקטן הכדאיות של יציאה לעבודה.

פטור מביטוח בריאות לאוכלוסיות חלשות הוא רעיון רצוי ומומלץ. אך מן הראוי שפטור ×›×–×” ינתן על בסיס קריטריונים של צורך, ולא על בסיס היותה של אשה עקרת בית – קריטריון שהוא קירוב לא רע של צורך, אך שהשימוש בו מביא לתוצאות חברתיות שליליות.

לסיום, הערה קטנה לגבי אימוץ חפוז של סטראוטיפים ושל תובנות ממדינות אחרות: השר שיזם את ביטול הסעיף מחוק ההסדרים הוא יצחק כהן מש"ס. ניתן היה להצביע על חרדיותו כגורם להתנגדותו ליציאת נשים לעבודה. הקישור בין השניים נראה טבעי, לאור התמיכה של גורמים דתיים במבני משפחה מסורתיים. קישור זה מקבל חיזוק גם ממחקרים בינלאומיים, שמצביעים על גורמים דתיים כעל המתנגדים החריפים ביותר לחקיקה המעודדת תעסוקת נשים.
אך בפועל, חברי המפלגות החרדיות הם, באופן מסורתי, מהתומכים הנלהבים ביותר בחקיקה המיועדת להקל על נשים עובדות. זאת מכיוון שבקהל בוחריהם עבודת נשים נפוצה מאוד – במציאות שבה רבים מהגברים הם תלמידי ישיבה, המקבלים קצבה זעומה, נשותיהם נאלצות לצאת לעבוד כדי להבטיח את ההכנסה המשפחתית. מציאות זו נכונה במיוחד עבור חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות-אשכנזיות, אך תקפה במידה מסויימת גם עבור ש"ס.

3 תגובות »

נדב ב19/09/2007 21:00 תחת חברה בישראל

3 Responses to “ביטוח בריאות לעקרות בית – הלב אומר לא, הראש אומר כן”

  1. איתי הגיב:

    1. מאמר מעניין וחשוב. אולי הכי חשוב זה לנסות לבנות תמונה כוללת. זה גם יאפשר לבחון בצורה הגיונית יותר את מס ההכנסה השלילי, קצבאות ועוד.
    2. אתה לא מעודכן – בר און לא מוותר ליצחק כהן
    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=905123&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0
    זה לא נגמר
    3. "לנקות מס" זה ב-כ'

    • נדב הגיב:

      א. למה הכוונה 'תמונה כוללת'? של ההיבטים המגדריים של מדינת הרווחה הישראלית? זו משימה די גדולה…
      כדאי לעיין בתקציר ההרצאה של ניצה ברקוביץ' מכנס של אדווה, 'שני מפרנסים – מטפלת אחת', שהוא הנסיון ×”×›×™ שלם לעשות זאת שאני מכיר.

      ב. שים לב שבכתבה לא מוזכר במילה הנושא המגדרי

      ג. תודה

  2. […] כמו ברשומה קודמת, גם כאן מתעוררת השאלה לאן מכוונים את המדיניות החברתית – האם המטרה היא ×”×’× ×” על חלשים, או שינוי של החברה? אם המטרה היא ×”×’× ×” על אוכלוסיות חלשות, אין ספק שחזקת הגיל הרך צריכה להישאר. כאשר מסתכלים רק על רמת המיקרו, אין לי אלא לקבל את עדותן של המתנגדות לביטולה, ולהאמין שאכן מעטים המקרים שבהם חזקת הגיל הרך מונעת מאבות הרוצים ומסוגלים לגדל את ילדיהם לעשות זאת [1] מכיוון שממילא, גירושין הן ארוע שמרע את מצבן הכלכלי של נשים ומשפר את מצבם הכלכלי של גברים – אין ספק שהדבר האחרון שצריך לעשות ×–×” לתת שוט נוסף בידיהם של גברים. […]

להגיב על איתי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

973381 דפים נצפים, 47 היום
320226 ביקורים, 33 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏