לא הייתי אומר שדבריו עומדים בקנה אחד עם מיטב הרעיונות הליברלים בחברה החילונית. אבל הוא בהחלט מנסה למצוא מקום גם עבור הלה"טבים בחברה הדתית.
.-= blog האחרון של טל ירון ..פלורליזם ופרספקטיבזם =-.

אחד הדברים החיוביים העולים מן הפרשה הוא הנכונות של החברה הדתית-לאומית להתמודד עם הבעיא של הטרדות מיניות – בין אם בפורום תקנה, בין אם בקדומים. מעודד כפליים לראות שהקהילה לוקחת אחריות, ובכך אני חושב שנדב קלע למטרה.

מנחם אותי לקרוא את דבריך על יחסו של הר' שרלו להומוסקסואליות, אם כי אני מעולם לא שמעתי או קראתי דברים שלו על כך. היש לך קישור?

אחת הנקודות המרכזיות בעיני היא טענתו של הר' שרלו שאין שום עניין פלילי בפרשה. אינני בקי בצדדים המשפטיים, ונדב גם רמז שיש איזה חור בחוק ביחס לרבנים, אבל אילו היה מדובר בתלמידים בישיבה, פשיטא שיש יחסי מרות, ולפיכך גם עבירה על החוק. מהדברים שבכל זאת דולפים החוצה עולה, שלא בתלמידים מדובר. אם כן, מה העברה בדיוק, ועל מה יצא הקצף (אם לא על הנטיה)?
אבל, אולי בכל זאת כדאי לעצור כאן, כיון שהעובדות אינן ידועות.

אכן אין לשפוט על פי שמועות. ואני חוזר בי מהניסיון להבין במה חטא הרב אלון. אני רק יודע שהטרדות מיניות בחברה הדתית (כמו בחברה החילונית) היא רעה חולה. כמו כן אני יודע שהפורום עוסק בהטרדות מיניות:

"פורום זה שם לו למטרה לפתח מודל להתמודדות בתוך הקהילה עם פגיעה בתחום המיני מצד בעלי מרות וסמכות במי שנתון תחת מרותם, סמכותם או השפעתם." (מתוך אתר פורום תקנה).

בנוסף הטענה בפורום היא ש"אחת התלונות הראשונות שהוגשו לפורום היו נגד הרב מוטי אלון, בטענות של ניצול מיני על ידי בעל סמכות רוחנית. מדובר במעשים חמורים ביותר שאינם ניתנים לפרשנות אחרת. "

כמו כן, מההכרות שלי עם הרב שרלו, אין לו בעיה גדולה עם הומו-סקסואליות. הרב שרלו, חבר בכיר בתקנה, נחשב הסמן הליברלי של הדתיים לאומיים, ואם אינני טועה, הוא אמר שצריך לשנות את היחס להומו-סקסואליות.

אני ממליץ שלא להחפז ולהניח הנחות.
העובדות לא פורסמו עדיין, ולפי העקרונות החיוביים שציינת אתה, אל לנו לשפוט על סמך שמועות. קל וחומר, כשמהשמועות עולה שיתכן שלא מדובר בשום מקרה בקטינים, ואולי אפילו לא בתלמידים. כלומר, לא ברור טיבם של יחסי המרות, ולא ברור המניע הראשוני בשלו פנו תלמידים ליעוץ בנושׂא דוקא לרב אלון.
כמו נדב, אני חושד שלב העניין כאן אינו ההטרדה, אלא דוקא הנטיה המינית.
.-= blog האחרון של ד"ר אוֹרי אמיתי ..תשע ב – מיתוס והיסטוריא (אופקים) =-.

בהרצאה ששמעתי, מפי המפעיל של הקו החם לדתיים-נפגעי תקיפה מינית (המסופח לקו החם עבור הציבור הכללי), אמר האחראי, שקיימת בעיה של מעשים מגונים של רבנים בתלמידיהם. בשיחות עם חברים "מהמגזר", יש שמחזקים טענה זאת. מסתבר, כי מקור רוב ההתקפות הוא ביחס מרות שבין רב לתלמיד. זאת בעיה שאני מניח שקיימת גם בציבור הכללי, אבל כאן כיוון שהנערים נמצאים בפנימיות, הרחק מהשגחת הורייהם, ולרב יש מעמד של כמעט אל, יחסי המרות חריפים יותר, וסכנת התקיפה, כנראה גדולה יותר.

אני מניח לכן, שהרב מוטי אילון, הטריד תלמידים שלו. הבעיה היא לא הומסוקסואליות, אלא הטרדה מינית.

גם אצלנו בישוב הקים ראש המועצה פורום כזה, והוא נוקט על פי כללים דומים. בפורום יושבים מומחים לתקיפות מיניות, עובדים סוציאלים, אנשי חינוך מקובלים, רב הישוב, וראש המועצה. כאשר מתקבלת ידיעה על הטרדה מינית (הטלפונים של אנשי הוועד מפורסמים בישוב). הצוות מברר את העניין עם הנתקפ/ת, ולאחר מכן פונה אל האדם שמואשם בהטרדה. במידת הצורך, אני מניח שמערבים משטרה. אך אם מדובר בהטרדה, דורשים מהאדם ללכת לטיפול גמילה. אם התוקף מסרב, או שאינו עומד בכללי הפורום, שמו מפורסם ברבים, לצורך הגנת הציבור. במקרים חריגים, אף מחרימים את האדם, ולא נותנים לו להיכנס לבית הכנסת (עונש קשה מאד בציבור הדתי).

העקרונות המובילים מאוחרי הפסיקה הם להערכתי כדלקמן:
- הגנה על נפגעי/ות תקפיה מינית. בחברה הדתית, עדיין תקפיה מינית מטילה כתם על הנתקף (דבר הדורש תיקון לדעתי). ולכן, אם הנתקפ/ת אינו מעוניין לפנות למשטרה, לפחות נותנים לה/ו טיפול, ומגינים על שמה/ו.
- הגנת הקהילה: על ידי כך שהפורום מנטר את האדם התוקף, הוא מונע ממנו לפגוע שוב. אם על ידי חיוב של האדם ללכת למוסד גמילה, או על ידי חשיפת שמו ברבים.
- שמירת כבוד האדם: בניגוד לנוהג הנפוץ במחוזותינו, שקודם מפרסמים שמו של נאשם ברבים, ורק אחר בודקים האם הוא אשם. כאן נערך קודם בירור, וגם לפני פירסום שמו, מאפשרים לו לתקן את דרכיו. רק אם הוא מתעקש להמשיך בדרך, הוא יפגע (כך קרה לאדם אחד מישובינו, שלא הסכים ללכת לטיפול, ולכן שמו פורסם, והוא הוחרם).
- מידת הרחמים: למרות שעל פי דין הצדק, יש לפגוע באדם כזה, אנו כקהילה מנסים לקדם את אפשרות התיקון. קודם לחפש תיקון, ורק אם לא מצליח, ויש בכך סכנה לציבור, לפגוע.

יש כמובן לסייג את כל האמור, כשהכוונה היא להטרדה מינית, ולא לאונס ממש. באונס ממש, יש לפנות למשטרה.

לי קשה לאמר משהו על המקרה עצמו, כיון שהעובדות עדיין לוטות בערפל.
אבל לי דוקא יש חשד הפוך לגבי החטא האמיתי, הוא הוא ההומוסקסואליות.
לא בגלל איזה הבדל בסוג העבירה לכאורה – הטרדה מינית הוִא הטרדה מינית. אלא שלו רק הותר לר' אלון לאהוב באופן חופשי מלכתחילה, יתכן, כביכול, שבעצם שום דבר רע לא היה קורה.
.-= blog האחרון של ד"ר אוֹרי אמיתי ..‫עמלות הבנקים והסבר על שתיקת הבלוג‬ =-.