[...] ממזמן נגעו בנושא הרב תרבותיות נדב ואודי מנור. ראו זו כתגובה מאוחרת. בתוך מסגרת המכינה [...]

מצטער, משאלתך הראשונית הבנתי שאתה בקיא בנבכי הפוסט-סטרוקטורליזם.
אני מנסה לחשוב איך לנסח מחדש את התשובה שלי כך שתהיה מובנת יותר למי שאינו מהברנז'ה. זה לא פשוט, ואולי אקדיש לכך פוסט.

לגבי החלק הראשון: למה אתה מתכוון כשאתה אומר שזו שאלה חברתית? כיצד אני יכול לגלות אם הטענה : "הכנסה היא (חלק מ) זהות תרבותית" היא טענה שקרית או אמיתית? אתה מתכוון שבקונסטלציות חברתיות שונות ערך האמת של הטענה הזו משתנה? אתה רק משליך את הבעיה לשלב אחר: איך יודעים באיזו קונסטלציות הטענה נכונה ובאילו לא?
אני לא משוכנע שהבנתי את החלק השני של התגובה.

אני לא חולש על שום נקודת מבט טרנסצנדנטית - השאלה מהי תרבות ומה לא היא כמובן שאלה חברתית. אלא שבקונסטלציה שלנו היום התשובה לזה היא ברורה וחדה.
ואם יתחיל מאבק כוחות על הגדרה זו, ובסופו גובה ההקצאה לתלמיד תיחשב כעניין תלוי תרבות - בדואים הם אנשים צנועים, שצריכים מעט כסף - מה אומר אז? אומר שהתוכנית שלי לרב תרבותיות לא יצאה לפועל.

"לגבי שכר לימוד - זו השאלה הקלה. התשובה היא 'לא', כי הכנסה היא לא עניין תרבותי."
לכאורה, אתה חולש על נקודת מבט טרנסנדנטית, מחוץ לתרבות, וקובע שפרמטרים מסוג א' אינם יכולים לשמש כמרכיב בזהות קבוצתית.
מהו הקריטריון שאתה משתמש בו לברירה בין סוגיה תרבותית לסוגיה לא תרבותית?
מה לגבי זרם תרבותי שמבקש לתחום את גבולות קבוצתו, בין השאר, באמצעות סטטוס פיננסי? מתוקף אילו ערכים אנחנו יכולים לקבוע, מטא-תרבותית, שהזרם הזה אינו זרם תרבותי פרופר?

(בעיניי כל העניין הרב-תרבותי לא מוצא חן, ואני מפנה אליך את השאלה כדי להבין את הקוהרנטיות שבגישה רב תרבותית).

לגבי שכר לימוד - זו השאלה הקלה. התשובה היא 'לא', כי הכנסה היא לא עניין תרבותי. מותר לשאוף לשונות תרבותית במסגרת שוויונית כלכלית - כל זרם חינוך מקבל משאבים מדינתיים זהים פר תלמיד (בהתחשב בצרכים מיוחדים וכו') ויכול לעשות איתם מה שהוא רוצה.

השאלה של הנשים היא כמובן שאלה קשה יותר. רב תרבותיות לא אומרת תמיכה בדיכוי נשים מצד אחד, אבל היא כן מציבה בפנינו את האתגר לבחון האם מדובר במשהו שאנחנו מגדירים כדיכוי, מנקודת המבט שלנו, או כמשהו שגם בעיני אותן הנשים הוא דיכוי.
קח לדוגמא את הרעלות (ותזכור שבכל דיוני הרעלה באירופה מדברים על צ'אדור - קרי, כיסוי ראש ולא כיסוי פנים). האם כיסוי ראש הוא דיכוי גברי? כיצד הוא דיכוי גברי יותר מהאיסור על חזה חשוף?
כלומר, מותר להילחם בדיכוי בתוך תרבויות אחרות, אבל רק אחרי שהכרת את התרבות, והבנת מה המשמעות של הפרקטיקה שנראית לך דכאנית - מתוך הפרספקטיבה של התרבות עצמה. אסור לכפות את המושגים שלך על 'מהן פרקטיקות דכאניות' על תרבויות אחרות.

האם הזכות הקבוצתית הזאת היא גם הזכות הקבוצתית של קבוצות שמרניות לשמור את נשיהם בבית מאחורי רעלות? האם הזכות היא הזכות של הורים מעוניינים להקים לעצמם בי"ס אליטיסטי עם שכר לימוד גבוה?
אלה לא שאלות קנטרניות. אלה הדברים שאני רואה במציאות שעונים על התיאור שלך, ואלה דברים שאני נאבק בהם.