ההבדל בין פלורליזם לרב תרבותיות

נדב

אודי מנור כותב על פלורליזם מול רב תרבותיות, ומנסה לענות על השאלה – מה בעצם ההבדל בין השניים. תשובתו מתמצה באבחנה שבעוד רב תרבותיות מבקשת לתת אוטונומיה לתרבויות, פלורליזם מבקש לתת אוטונומיה לכל מי שרק יבקש, ובכך הוא עדיף. או במילותיו:

המונח הזה בשונה ממה שמשתמע מהרב –תרבותיות, מניח דינמיות. אדם כל הזמן משתנה, וגם אם הוא שומר על ערכים בסיסיים הוא עושה זאת תוך כדי בחינה מחודשת

אלא שאודי מתעלם מאלמנט בסיסי של הרב-תרבותיות. ההבדל לא מתמצה רק ברמת הנזילות של הקבוצות, אלא בשני מישורים חשובים נוספים: הדרישה לאוטונומיה וההכרה בחשיבות הקהילה.

הרב תרבותיות צועדת צעד אחד מעבר לפלורליזם בכך שהיא אינה מסתפקת בדרישה מהכלל להכיר בצרכים השונים של כל פרט ופרט, היא גם דורשת אוטונומיה עבור קבוצות שונות – להחליט האם יש להם צרכים שונים ומהם הצרכים האלו. הבדל נוסף בין הרב-תרבותיות לפלורליזם הוא שבבסיס הרב-תרבותיות עומדת ההכרה בכך שהאדם איננו אטוֹם – הוא אינו ×—×™ לבדו בעולם, אלא מהווה חלק מקבוצה חברתית. לאדם יש זכות לתעל את רצונותיו – או את חלקם – דרך הקבוצה הזו, ולהשתמש בה כדי להשיג את זכויותיו הפוליטיות.

כמה דוגמאות, כדי לסבר את האוזן: פלורליזם בחינוך משמעו שנלמד את הילדים של כולנו קצת גמרא, קצת אנגלית, קצת ביאליק וקצת בורסה. במקרה הטוב, בכיתה ×™' הם יוכלו לבחור ללמוד קצת יותר בורסה וקצת פחות גמרא. משמעותה של רב תרבותיות היא האומץ להגיד – אני חושב שזה אסון שילדים אינם לומדים אנגלית ומתמטיקה, אבל אני מוכן לקבל את ×–×” מתוך ההכרה שיש להורים אחרים זכות לעשות את הטעות הזו. הפלורליזם אינו מסוגל לאפשר זרם חינוכי, לדוגמא, ×›×™ זרם חינוכי ×–×” דבר שדורש התארגנות של קהילה מסויימת כדי לייסד אותו. אני לא יכול להחליט שאני 'קצת ×›×–×” וקצת ×›×–×”' או שאני אחר מכולם, ועדיין לקוות שיהיה זרם חינוכי שיתאים למה שאני רוצה ללמד את הילדים שלי. אם, לעומת זאת, אאסוף עוד (הרבה) הורים שחושבים כמוני במגוון רב של תחומים ואקים איתם בית-ספר – סיכוי טוב שבית הספר ×”×–×” יעניק לילדי את החינוך שאני רוצה שיקבלו.

לסיום, אודי מציין את הקשר ההיסטורי שבין הרב-תרבותיות לבין הנאו-ליברליזם. הקשר ×”×–×” קיים ולא ניתן להכחישו. שתי התנועות אכן צמחו ביחד, ואפשר לטעון במידה רבה של צדק שהאקלים הנאו-ליברלי איפשר את צמיחת הרב תרבותיות. כך גם הרבה תנועות אחרות – כמו התנועה הפמיניסטית, כמו השוויון של האפרו-אמריקאיים, וכמו ההגמוניה של שיח זכויות האדם בכללותו.
העובדה שהרב תרבותיות צמחה בצילו של הנאו ליברליזם אינה אומרת שהיא נאו ליברליסטית במהותה. העובדה הזו צריכה לעמוד לנגד עיננו כל היום וכל הליל, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו בכל זמן האם וכיצד שיקולים רב-תרבותיים משרתים את הנאו-ליברליזם. אבל כמו ששיח הזכויות הוליד את הזכויות החברתיות, וכמו שהתנועה הפמיניסטית הולידה את הפמיניזם הסוציאליסטי – כך גם לרב תרבותיות יכולים להיות אספקטים שהם גם רב תרבותיים למהדרין וגם מקדמי שוויון.

7 תגובות »

נדב ב31/12/2007 20:30 תחת כללי

7 Responses to “ההבדל בין פלורליזם לרב תרבותיות”

  1. האם הזכות הקבוצתית הזאת היא גם הזכות הקבוצתית של קבוצות שמרניות לשמור את נשיהם בבית מאחורי רעלות? האם הזכות היא הזכות של הורים מעוניינים להקים לעצמם בי"ס אליטיסטי עם שכר לימוד גבוה?
    אלה לא שאלות קנטרניות. אלה הדברים שאני רואה במציאות שעונים על התיאור שלך, ואלה דברים שאני נאבק בהם.

    • נדב הגיב:

      לגבי שכר לימוד – זו השאלה הקלה. התשובה היא 'לא', ×›×™ הכנסה היא לא עניין תרבותי. מותר לשאוף לשונות תרבותית במסגרת שוויונית כלכלית – כל זרם חינוך מקבל משאבים מדינתיים זהים פר תלמיד (בהתחשב בצרכים מיוחדים וכו') ויכול לעשות איתם מה שהוא רוצה.

      השאלה של הנשים היא כמובן שאלה קשה יותר. רב תרבותיות לא אומרת תמיכה בדיכוי נשים מצד אחד, אבל היא כן מציבה בפנינו את האתגר לבחון האם מדובר במשהו שאנחנו מגדירים כדיכוי, מנקודת המבט שלנו, או כמשהו שגם בעיני אותן הנשים הוא דיכוי.
      קח לדוגמא את הרעלות (ותזכור שבכל דיוני הרעלה באירופה מדברים על צ'אדור – קרי, כיסוי ראש ולא כיסוי פנים). האם כיסוי ראש הוא דיכוי גברי? כיצד הוא דיכוי גברי יותר מהאיסור על ×—×–×” חשוף?
      כלומר, מותר להילחם בדיכוי בתוך תרבויות אחרות, אבל רק אחרי שהכרת את התרבות, והבנת מה המשמעות של הפרקטיקה שנראית לך דכאנית – מתוך הפרספקטיבה של התרבות עצמה. אסור לכפות את המושגים שלך על 'מהן פרקטיקות דכאניות' על תרבויות אחרות.

      • דוד בוזגלו הגיב:

        "לגבי שכר לימוד – זו השאלה הקלה. התשובה היא 'לא', ×›×™ הכנסה היא לא עניין תרבותי."
        לכאורה, אתה חולש על נקודת מבט טרנסנדנטית, מחוץ לתרבות, וקובע שפרמטרים מסוג א' אינם יכולים לשמש כמרכיב בזהות קבוצתית.
        מהו הקריטריון שאתה משתמש בו לברירה בין סוגיה תרבותית לסוגיה לא תרבותית?
        מה לגבי זרם תרבותי שמבקש לתחום את גבולות קבוצתו, בין השאר, באמצעות סטטוס פיננסי? מתוקף אילו ערכים אנחנו יכולים לקבוע, מטא-תרבותית, שהזרם הזה אינו זרם תרבותי פרופר?

        (בעיניי כל העניין הרב-תרבותי לא מוצא חן, ואני מפנה אליך את השאלה כדי להבין את הקוהרנטיות שבגישה רב תרבותית).

        • נדב הגיב:

          אני לא חולש על שום נקודת מבט טרנסצנדנטית – השאלה מהי תרבות ומה לא היא כמובן שאלה חברתית. אלא שבקונסטלציה שלנו היום התשובה לזה היא ברורה וחדה.
          ואם יתחיל מאבק כוחות על הגדרה זו, ובסופו גובה ההקצאה לתלמיד תיחשב כעניין תלוי תרבות – בדואים הם אנשים צנועים, שצריכים מעט כסף – מה אומר אז? אומר שהתוכנית שלי לרב תרבותיות לא יצאה לפועל.

          • דוד בוזגלו הגיב:

            לגבי החלק הראשון: למה אתה מתכוון כשאתה אומר שזו שאלה חברתית? כיצד אני יכול לגלות אם הטענה : "הכנסה היא (חלק מ) זהות תרבותית" היא טענה שקרית או אמיתית? אתה מתכוון שבקונסטלציות חברתיות שונות ערך האמת של הטענה הזו משתנה? אתה רק משליך את הבעיה לשלב אחר: איך יודעים באיזו קונסטלציות הטענה נכונה ובאילו לא?
            אני לא משוכנע שהבנתי את החלק השני של התגובה.

          • נדב הגיב:

            מצטער, משאלתך הראשונית הבנתי שאתה בקיא בנבכי הפוסט-סטרוקטורליזם.
            אני מנסה לחשוב איך לנסח מחדש את התשובה שלי כך שתהיה מובנת יותר למי שאינו מהברנז'ה. זה לא פשוט, ואולי אקדיש לכך פוסט.

  2. […] ממזמן נגעו בנושא הרב תרבותיות נדב ואודי מנור. ראו זו כתגובה מאוחרת. בתוך מסגרת המכינה […]

להגיב על נדב לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971702 דפים נצפים, 55 היום
319254 ביקורים, 45 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏