החזר מס על מטפלת (א) – שלוש נקודות בעייתיות

נדב

לכאורה, הצעת החוק של גדעון סער, לפיה ינתן החזר מס על הוצאות מטפלת הוא יופי של דבר. אם נשנה את המאזן בין המשכורת השניה שתיכנס לעומת ההוצאות על הטיפול בילד, יותר נשים יוכלו לצאת לעבוד והשוויון רק ירוויח. אז מה רוצה שלי יחימוביץ`, שיוצאת נגד החוק ×”×–×”? למה "שיח בורגני ואשכנזי"? הרי כמו שוולווט אומרת, "גם אם 60% מהנשים לא מגיעות לסף המס, עדיין יש 40% שכן. ואם תשלום למטפלת מוכר כהוצאה לצורכי מס, מה רע בכך? למה לא להקל על מי שאפשר? רק כדישלכולן ×™×”×™×” רע?".

אין רע בהפניית משאבי מדינת הרווחה גם למעמד הביניים ולא רק לעשירון התחתון – נהפוך הוא. יש בכך הכרה חשובה שמדינת הרווחה אינה מבוססת על העקרון של סעד – של מתן עזרה מינימלית למי שעומד לגווע ברעב – אלא על העקרון של זכויות חברתיות – שלכל אזרח במדינה יש זכויות גם בתחום החברתי, ועל המדינה להבטיח זכויות אלו. אבל הכרה בהוצאות מטפלת אינו צעד בכיוון ×”×–×”.

צריך לזכור שמדינת רווחה היא משחק של חלוקת משאבים ומשחק של פוליטיקה. משחק של פוליטיקה, משום שהשאלה מי × ×”× ×” משירות מסויים קשורה באופן הדוקלשאלה מי נלחם על שימורו, והיא קשורה באופן הדוק לשאלת המשאבים שהשירות ×”×–×” מקבל. משחק של חלוקת משאבים משום שגם במדינות רווחה מהסוג הנדיב והסקנדינבי, ההוצאה על שירותים חברתיים היא לעולם מוגבלת. לכן, הוצאה על הכרה בהוצאות מטפלת תבוא, כמעט בהכרח, על חשבון הוצאות דומות אחרות – וכאן אתמקד בהוצאה על מעונות יום, החלופה המיידית.

מכאן ואילך אפעל תחת ×”×”× ×—×” שכל שקל שיוצא על הכרה בהוצאות מטפלת ×”×™×” יוצא, בהצעת חוק אחרת, על הסיבסוד מעונות יום. להבהרת הנקודה, אניח שמול הצעת חוק זו עומדת הצעת חוק אלטרנטיבית (שאינה קיימת מעשית), שקובעת ×›×™ הכסף שאמור לתת את הקלות המס על העסקת המטפלת יצא על הרחבת הסיבסוד של מעונות היום כך שלא ×™×”×™×” תלוי הכנסה – כל מי שישלח את ילדו למעון יום בעל סמל מעון (ויצ"ו, בגדול) ×™×”×™×” זכאי לסבסוד.

הכרה בהוצאות מטפלת יוצרת מציאות של מסלול כפול לסיבסוד הוצאות טיפול בילדים במדינת ישראל: סבסוד מעונות יום (ויצ"ו) מחד, והכרה בהוצאות מטפלת מאידך. מכיוון שסבסוד מעונות יום הוא תלוי הכנסה, המצב שנוצר הוא שהאוכלוסיות הנהנות משני שירותים אלו אינן חופפות – מי שזכאית לסבסוד במעון היום אינה מגיעה לסף המס, ולכן אינה יכולה לקבל החזר על הוצאות מטפלת, וההיפך. העובדה שקהל הלקוחות של שתי התוכניות האלו שונות משפיעה גם על הגיבוי הפוליטי של שתי התוכניות, ולכן גם על המשאבים שיקבלו. אם הסיבסוד של מעונות היום ישאר עניינן של נשות העשירונים התחתונים, המעונות של ויצ"ו ימשיכו להיראות כמו שהם נראים – גננת וחצי סייעת על 40 פעוטות, ללא תנאים סבירים.

במקרה ההפוך, מתקיים למעשה איחוד אינטרסים בין מעמד הביניים לבין המעמד הנמוך – מעתה, גם למעמד הביניים ×™×”×™×” אינטרס לשפר את השירות שנותנים מעונות היום של ויצ"ו, משום שזו הדרך שלו לסבסד את הטיפול בילדיו. לאיחוד אינטרסים ×–×” חשיבות משני היבטים – מההיבט הפוליטי, רק מחוייבות של מעמד הביניים לשירות ציבורי מסויים תעניק לו את הגיבוי הפוליטי לו הוא זקוק כדי לשרוד ולהתפתח; מההיבט הרעיוני, איחוד אינטרסים ×–×” מבטא את התפיסה של טיפול בילדים כזכות חברתית – כזכור לכולנו, זכות חברתית, ככל זכות אחרת, אמורה להיות נגישה באופן שווה לכל האוכלוסייה.

בעיה נוספת בהחזר על הוצאות מטפלת היא שזהו צעד רגרסיבי. נגענו כבר בעובדה שמי שאינה עוברת את סף המס לא תזכה לשום הטבה, אבל כאן לא מסתיימת הרגרסיביות של צעד ×–×”. מס הכנסה הוא פרוגרסיבי – ככל שהכנסתה של אישה גבוהה יותר, אחוז המס שהיא משלמת גבוה יותר. לכן, גם ההחזר שתקבל אותה אישה על הוצאות המטפלת שלה גבוה יותר.

לכן, אשה שמרוויחה 5,000 שקל ומוציאה 3,000 מתוכם על מטפלת תצטרך לשלם מס כאילו הרוויחה 2,000 שקל, ולכן לא תשלם מס כלל – ותחסוך את 500 השקלים שהייתה אמורה לשלם. לעומתה, מי שמרוויחה 40,000 ש"×— לחודש (ברוטו, להזכירכם) תיחשב כמי שהרוויחה 37,000 ש"×— בחודש – ולכן תשלם 18,130 ש"×— במקום 19,600 ש"×— למס הכנסה, ותחסוך 1,470 ש"×— כתוצאה מההטבה – כמעט פי שלוש מעמיתתה*. אם יסובסדו מעונות היום, שתי הנשים יקבלו את אותו סכום, בדיוק כמו עמיתתן שאינה עוברת את סף המס

הבעיה השלישית בהכרה בהוצאות המטפלת היא השפעתה על שוק העבודה. הטבה זו מעודדת שכירת מטפלות, ובכך אמורה להגדיל את מספר הנשים שיועסקו כמטפלות. שוק ×–×” הוא אחד השווקים הבעייתיים ביותר מבחינת תנאי עבודה – רוב הנשים המועסקות בו מועסקות ישירות על ידי דורשות השירות או על ידי חברות כוח אדם. בשני המקרים, מדובר במעסיקים שאינם נותנים תנאים סוציאליים כלשהם, אינם מציעים אפשרויות קידום ומשלמים, כמעט תמיד, בדיוק שכר מינימום – במקרה הטוב.

גידול במספר מעונות היום ושיפור איכותם, לעומת זאת, יביא ליצירת שני סוגי משרות – סייעות וגננות. סייעות מקבלות, ברוב הארגונים שמפעילים מעונות יום בישראל, תנאים טובים מאלו של מטפלות, וברור שיצירת משרות לאקדמאיות (גננות) עדיפה על יצירת משרות מטפלת. גם מצד שוק העבודה, הכרה בהוצאות מטפלת יוצרת פערים בין נשים בעוד סבסוד מעונות יום פועל לצמצום הפערים הללו.

לסיכום – מכל ההיבטים, החזר מס על הוצאות מטפלת הוא אמצעי שמגדיל את הפערים בחברה בכלל ובין נשים בפרט; האופציה של הפיכת סבסוד מעונות היום לאוניברסלי, לעומתו, פועלת בכיוון ההפוך, של צמצום פערים – ועדיין, הפעולה הבסיסית היא מתן הטבה למעמד הביניים.

===
תוספת מאוחרת – סבר פלוצקר כותב בערך את מה שאני אמרתי (אם ×›×™ יש לי הסתייגויות ממה שהוא כותב).
[*] התחשיב אינו מדוייק – הוא להדגמה בלבד.

38 תגובות »

נדב ב24/10/2006 23:07 תחת כללי

38 Responses to “החזר מס על מטפלת (א) – שלוש נקודות בעייתיות”

  1. אשת ×”Wטן הגיב:

    באיזה סעיף
    כתוב שיש החזרי מס לעל מטפלת?ומי אמר שזאת הוצאה מוכרת?

  2. האזרח נמרוד הגיב:

    פיתרון ביניים מצויין
    הבעיה היחידה שלי עם הצעת החוק של גדעון סער היא הצביעות שבה. כשנתניהו ×”×™×” שר אוצר, אינני זוכר מי מקרב סיעות השמאל העלה את הצעת החוק הזו, אך הוא דאג לטרפד וליירט אותה בוועדת הכספים תוך שימוש ביו"ר הקואליציה הממושקף מר סער. אבל מליכודניקים אין הרבה למה לצפות בכל מקרה…

  3. מהר שלל הגיב:

    שאלה
    לפי הבנתי (המוגבלת, ותקן אותי אם אני טועה) מטפלת ומעונות יום אינם שירותים חלופיים: למעונות יום יש גיל כניסה מינימלי. חופשת לידה היא רק 3 חודשים – לכן, מה אמורה לעשות יולדת אחרי 3 חודשים? היא לא יכולה להכניס את התינוק למעון – מטפלת היא הפתרון היחיד לחזרה לעבודה. מעונות יום הם פיתרון לגיל מאוחר יותר [ושוב – תקן אותי אם אני טועה].

  4. אמא של אדר ונועה הגיב:

    למה שמישהו ירצה לשלוח את התינוק שלו
    למעון יום?

  5. felagund הגיב:

    הצעת חוק
    התחלתי מהאמצע – מדובר בהצעת חוק של גדעון סער. תיקנתי ונתתי לינק.

  6. felagund הגיב:

    צב"ר
    (צוחק בקול רם, גרסא עברית של LOL)

  7. felagund הגיב:

    הוספתי
    יש לי כמה הסתייגויות ממה שהוא כותב שם, אבל בגדול אני מסכים.

  8. felagund הגיב:

    אם זה היה ביניים, ניחא
    אלא שהפתרון הזה, כמו שניסיתי לטעון, הוא גט כריתות לתפיסה לפיה מעונות היום זה משהו לכל האוכלוסייה. מרגע שהצעת החוק הזו תיושם, כאילו אמרת שמעונות היום זה לנחשלים. מי שמצליחה בחיים לוקחת מטפלת. וכך יראו גם מעונות היום.

  9. tookmy הגיב:

    לצערי הרב אתה טועה
    מאד מקובל היום לשלוח תינוקות בני 3 חודשים למעונות ויש רבים שעושים זאת. לצערי, כיון שברור שזה לא המקום המתאים לתינוק בן 3 חודשים. אני בספק אם זה המקום המתאים לפעוט בן שנה, אבל על כך יהיו כאלה שיתווכחו איתי.

  10. felagund הגיב:

    קצת מעורבב
    קודם כל, לגבי `הוצאה מוכרת` – נכון שלרוב, מכירים בהוצאות שמטרתן ייצור הכנסה. אבל ×–×” ממש לא הכלל – מצד אחד, תרומות הן הוצאה מוכרת; מצד שני, כל מה שקשור ב`אחזקת אדם` – הדברים שאנחנו עושים ביום יום כדי שנוכל, בין השאר, לעבוד, כמו לאכול ולישון – הם יצרני הכנסה לא פחות, ולמעשה יותר, ממעונות יום – ובכל זאת הם לא מוכרים. למעשה, המדינה מכירה בכל הוצאה שהיא רוצה לעודד..

  11. mitpakedtari הגיב:

    כיצד אפשר להפוך את הפוסט למכתב?
    יש לך רעיון?

  12. אשת ×”Wטן הגיב:

    אהה כי לא הבנתי
    לא היה זוכר לי שיש סעיף כזה

  13. ללא שם הגיב:

    מסכימה
    מסכימה עם כל מילה.

  14. felagund הגיב:

    אפשר לעבד אותו
    השאלה היא למי לשלוח.

  15. ועכשיו אבא הגיב:

    אולי אפשר לנסות לשלוח דרך אתר
    "עבודה שחורה"

  16. felagund הגיב:

    זה הרעיון
    תודה על הטיפ, בכל מקרה 🙂

  17. felagund הגיב:

    טוקמי צודק
    אכן, מעונות הם לא המקום לילדים בני שלושה חודשים.

  18. felagund הגיב:

    מי דיבר על תינוקות?
    קודם כל, החוק מתייחס לילדים עד גיל חמש. הנסיון להציג כאילו מדובר רק על תינוקות הוא מצג שוא.

  19. felagund הגיב:

    בכל זאת רגרסיבי
    אתה צודק – צריך לעיין בהצעת החוק המקורית. אלא שכשכתבתי את ×–×” היא טרם הונחה על שולחן הכנסת (×”×’×™×¢×” רק לו. השרים לחקיקה) ולא הצלחתי למצוא אותה ברשת.

  20. מירב הגיב:

    צירוף מאמר בנושא

  21. ללא שם הגיב:

    כמה אי-דיוקים
    הרבה בלבול יש סביב הסוגייה החשובה הזו, וראוי להסביר כמה דברים:

  22. טל ר הגיב:

    נקודת הסתכלות שונה
    לפי הגדרתה של הוצאה מוכרת, הוצאה מוכרת היא כל הוצאה שתכליתה ייצור הכנסה. אם נסכים על נקודת מוצא זאת (ואני מביא בחשבון שיתכן שחוסר ההסכמה בינינו הוא כבר כאן), השאלה הנותרת היא האם ההוצאה על טיפול בילד תכליתה ייצור הכנסה. לראייתי, אכן כזו היא, כי היא נועדה לאפשר להורה שאחרת ישאר בבית לצאת לעבודה.

  23. mitpakedtari הגיב:

    שים לינק לסבר פלוצקר ynet
    הוא מסביר היטב את מה שאתה אומר

  24. nachum הגיב:

    ze bemet rachok mimeni
    shalom nadav.the subject is far far away from me but i read it and try to fix the few mistakes in the text and just then remembered it is not the wiki.

  25. […] לכן, הצעת החוק של גדעון סער, דב חנין ושלי יחימוביץ‘ (דרכמות, יובל?)להערכת חופשת הלידה לא רק שאינה מיותרת, כמו שטוענים חברי המערכת הנכבדים, ולא רק שעדיפה בהרבה על הכרה בהוצאות מטפלת לצרכי מס – אין דרך אחרת להגדירה מאשר כורח המציאות. […]

  26. […] לכולם באופן שוויוני. הזכרתי את ×–×”, בעבר, בהקשר של מטפלות מול מעונות. לאחרונה שמעתי את הטיעון ×”×–×” עוד פעמיים: פעם אחת בהקשר […]

  27. גם בעניין הזה בית המשפט הקדים את הכנסת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3528172,00.html

    עוד לא קראתי את פסק הדין עצמו כדי לחוות דעה למי בדיוק הוא עוזר (רק לנשים? גם לגברים? רק לעצמאיות? גם לשכירות? רק הוצאות על מטפלת או גם על מעון?).מה שברור ×–×” שביחס לנקודות שהעלית, הבעיה שזה מועיל רק למי שיש לו הכנסה מסוימת ומעלה, ושככל שההכנסה גבוהה יותר ×–×” מועיל יותר – בעינה תישאר.
    מעניין מה הכנסת תעשה עם זה.

    • נדב הגיב:

      תודה על הקישור.
      אני לא משפטן ולא מכיר על בוריה את החקיקה הרלוונטית, אבל על פניו – מדובר לטעמי בחריגה פרועה של בית המשפט מסמכותו. האופן שבו המדינה בוחרת להקל על נשים לצאת לעבודה, אם היא בכלל בוחרת לעשות זאת, היא שאלה פוליטית מובהקת.

      • אני אמנם עו"ד אבל מיסים ×–×” ממש לא תחום ההתמחות שלי.
        ממה שאני זוכרת משיעור דיני מיסים, ומהמעט שהספקתי לראות בפסק הדין עצמו והתייחסויות אליו בתקשורת, לא מדובר בהכרח בחריגה של ביהמ"ש מסמכותו, לפחות לא במובן הצר של הביטוי. פקודת המיסים קובעת שנישום רשאי לנכות מהכנסתו הוצאה ששימשה לייצור ההכנסה באותה שנת מס, ויש רשימה של דוגמאות להוצאות כאלו. אולם הדין הוא שזו אינה רשימה סגורה ובתי המשפט רשאים להוסיף עליה הוצאות שאינן מנויות בה במפורש, כל עוד מדובר בהוצאה ששימשה לייצור הכנסה באותה שנה (וכן כאשר התפקיד העיקרי של ההוצאה הוא לצורך ייצור הכנסה ולא לצורך צמיחת טובת הנאה אישית). ההיגיון מאחורי זה הוא שלא ניתן להקיף במסגרת החוק את כל סוגי ההוצאות שזכאיות לניכוי, וצריך להשאיר לביהמ"ש קצת שיקול דעת לבחון כל מקרה גופו. לכן, במובן הצר של "חריגה מסמכות", אין כאן כזו.
        יחד עם זאת אין לי ספק שמבחינה מהותית מדובר בעניין שהוא מאוד פוליטי, מאוד תלוי במדיניות חברתית-כלכלית.
        מענין מה בית המשפט העליון יעשה עם זה.

        • נדב הגיב:

          יש שתי בעיות עם ההחלטה של השופטת:
          ראשית, החוק הוא עמום ואפשר, בפרשנות יצירתית שלו, להכניס בערך כל הוצאה, מסופשבוע באילת (התרעננות, לא?) ועד מכון כושר (מניעת התקפי לב). השאלה היא מהו הגבול של הפרשנות הזו.
          הנקודה השנייה, והחמורה יותר לדעתי, ×–×” שאין ספק כאן 'למה התכוון המחוקק', ולו מכיוון שההצעה עלתה על שולחן הכנסת כבר כמה פעמים – ונדחתה. הטיעון של השופט, כאילו ×–×” שהחוק נדחה לא מעיד שהמחוקק סבור שאין להתיר את ההוצאה היא לא פחות ממגוחכת.

          • קודם כל, נפלת לשגיאה שרבים נוטים ליפול בה, והיא להניח שפסק הדין ניתן בייד שופטת. למעשה הוא ניתן בידי שופט ממין זכר, ולא סתם, אלא שופט שנחשב בין המומחים (הבודדים) בארץ לדיני מיסים.
            שנית, אני אמנם כאמור לא מבינה הרבה בדיני מיסים, אבל ממה שקראתי בפסק הדין, יש מבחן לפרשנות מהי הוצאה מוכרת, והמבחן הוא פחות או יותר האם זו הוצאה שהיית מוציא בכל מקרה גם בלי קשר לפרנסה, כי צומחת לך טובת הנאה שאינה קשורה בפרנסה (כמו מניעת התקף לב עקב הליכה למכון כושר), או שהסיבה העיקרית להוצאה (גם אם צומחת ממנה טובת הנאה אישית מסוימת) היא הפרנסה, ואילולא כן לא היה צורך בהוצאה. לגבי "סידור" לילדים בשעות העבודה, אין ספק בתשובה. ברור שהורים לא היו שולחים את ילדיהם למועדונית אחה"צ, או מפקידם את תינוקם בן הפחות משנה בידי מטפלת, אלמלא הצורך לצאת לעבודה.
            עם זאת ברור שהמבחן לא מספק, או לפחות מיושם בצורה בעייתית, כי למשל השתתפות ב"כנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת", שהוא כידוע תירוץ לרדת לאילת ל-5 ימים במלון מפואר, הוא כן הוצאה מוכרת.
            לגבי "למה התכוון המחוקק" – ×–×” נכון, אבל תאמין לי שזה לא המקרה הראשון שבו בתי המשפט עושים דבר ×›×–×”. ישנה אמירה מפורסמת לפיה פירוש חוק נעשה בדרך של "אנליזה של החוק ולא פסיכואנליזה של המחוקק" – הפירוש המוצע עולה בקנה אחד עם לשון החוק, ואין מה להיכנס לניתוח למה התכוון המחוקק.

          • נדב הגיב:

            לגבי שופט\שופטת – טעות הקלדה. בהמשך דווקא רשמתי שופט…

            כנראה שאת צודקת לגבי א', למרות שנראה לי שיש כאן גמישות רבה מאוד. אם אני לא מוצא עבודה בדרום, ועובר לגור בתל-אביב – האם אני יכול לבקש החזרים על הפרשי שכר דירה?

            לגבי הנקודה השנייה – העניין הוא שהשופט מתייחס במפורש להליך החקיקה ולעובדה שהכנסת אמרה את דברה, ומשום מה הוא מסיק שזה שחברי הכנסת הצביעו 'נגד' לא באמת אומר שהם נגד.

  28. […] בנושא לא השתנתה מאז שכתבתי אותה כאן. אתם מוזמנים לקרוא שם, ולהמשיך את […]

  29. מקבץ אנקדוטות מגדריות…

    מהשבועות האחרונים, כמה אנקדוטות מגדריות שנתקלתי בהן במסגרת עבודתי ובכלל, וכמה קישורים מומלצים בנושא. הקוראים מוזמנים להוסיף את התייחסותם …

  30. יש צורך להקל על משפחות צעירות במיוחד שמעסיקות מטפלת ולהכיר הוצאות על מטפלת כהוצאה מוכרת, לפחות עד תקרה מסויימת. הורים שמכניסים תינוק למעון בגיל 3 חודשים עושים זאת כאשר אין להם ברירה

  31. מטפלת אחרת הגיב:

    לפעמים חוסר ברירה נובע דוקא מחוסר ידע בנושאי האפשרויות הניתנות/הקיימות. במקרים רבים חסכוני יותר לטפל בילד ולהשאר בבית מאשר לצאת לעבודה, אלא אם היציאה לעבודה היא הכרחית לאם למען התפתחותה מחוץ לבית (כגון פיתוח הקריירה האישית שלה- עם זאת מה הסיבה להביא ילד לעולם אם לא להכיר באחת ההמובהקות שבינהן והיא להרחיב את התא המשפחתי ולהנות מחוויה כצמיחה אישית, רוחנית, שיתופית במימד נוסף- שאותו יכול להעניק/להאיר הילד..) אם עוסקים בפן הפיננסי הרי שהרבה יותר יעיל וכדאי לגדל את הילד ולשים לב למשל שהתזונה הנכונה עבורו היא גם זאת, הלא מצריכה הוצאות גדולות – דבר שרק מדגיש את הפרקטיות (אם בזו עסקינן). מה גם שה"ריצה" אחר קריירה ופיתוח לא תמיד עומדת בד בבד עם המציאות הקיימת שאותה אנו חיים נכון להיום (ההתייחסות היא לכל הארץ) ולכן הפער שיכול להגרם עקב "ריצה זו" הוא לוא דווקא מה שבאמת היינו רוצים לייחל לילדינו ועתידם.
    כמובן שכל משפחה בוחרת את הבחירה הכי נכונה עבורה בהתחשב בגורמים רבים, עם זאת חשוב לי להביע כאן את האפשרות הנוספת שקיימות.

    • יש לי הרבה מה לענות להערה הזו שלך, אבל אתחיל מדבר אחד: איך ×–×” שלאם חשוב כל כך להישאר בבית ולא לצאת לעבוד, אבל ×–×” לא נראה לך בעייתי שהאבא יעבוד כמו חמור כדי להשיג שווה ערך לשתי משכורות, ולא יראה את הילדים שלו בכלל?

  32. […] מיועדות לפלח צר מאוד באוכלוסייה. לטעמי, שתיהן גרועות – מסיבות שפירטתי בעבר. בואו נראה מה אומרים על הסוגייה ארגוני […]

להגיב על » מערכת הארץ והעובדות - הרהורים של אבא לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971733 דפים נצפים, 63 היום
319277 ביקורים, 51 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏