הערבים האלה עושים לנו רעש
נדב
היום, משום מה, האזנתי ל`המילה האחרונה` בגל"צ, התוכנית שבה איש ימין מדבר על אירועי היום עם איש ימין קיצוני. והפעם - אברי גלעד ואורי אורבך.
אברי גלעד התלונן על חגיגות עיד אל פיטר שחלות היום. המואזינים מגבירים את הרמקולים לפול ווליום, מוציאים את הנשק הקל מהסליקים ועושים לנו רעש.
בהתחלה הוא ניסה לשמור על הצביון האזרחי של התלונות. מה שמפריע לו זה הרעש - איך זה שלנו אין אף חג שבו אנחנו עושים רעש לאחרים? (כאן באה אבחנה מביכה על זה שזריקת אבנים על רכבים ביום כיפור זה מצוות לא תעשה, לעומת מצוות עשה, ועל זה שאת זה רק השבאבניקים שלנו עושים - כי הרי אצל הערבים, רק בעלי תואר דוקטור ומעלה יורים באוויר)
אבל עד מהרה יצא המרצע מן השק - "הם חייבים להבין שלאוזן יהודיה לא עושה טוב לשמוע אללהו אכבר. זה מזכיר לנו דברים רעים" (ציטוט חופשי) ואורבך מחרה-מחזיק אחריו "זה עושה לנו גירוד בגב".
כלומר, המסווה נחשף - לא הווליום מפריע לאברי גלעד, אלא המוזיקה. מפריע לו שמוסלמים מקיימים מצוות דתיות במדינת ישראל.
לא נורא, עוד מעט ליברמן יהיה בממשלה ויהיו לנו הרבה פחות ערבים פה.
פוסטים קשורים
נדב ב23/10/2006 15:51 תחת כללי
מריץ FireStats
לאורבך גירוד בגב, לי נירוונה
היום, באוניברסיטה, טיילתי בחלק המזרחי, הלא מוכר כל כך, זה שבו "מרכז רבין לשלום" מתנשא במלוא הדרו על הסלאמס המדברי המתפתח עיסאווייה (שהיה פעם כפר שהתמזג עם הנוף, ההולך ומצטמצם וגם גדר ההפרדה ברקע).
גזענים, אבל האמת מכאיבה
וזו אמת.
היום הציע נציג השמאל בתכנית
אברי גלעד להנחית מכת מנע גרעינית על איראן.
מכיר את החוויה
המסגד בביר הדאג`, ליד הקיבוץ שלנו, הוא די חדש - עניין של שנים ספורות, כך שקולות המואזין הם לא קולות הילדות שלי. אבל הם בהחלט משרים רוגע ושלווה (וגם מספקים הזדמנות נפלאה לקיים שיחה עם הקטנה על האחר).
מה אמת?
שהמלחמה שלנו עם האסלאם? גם בתורכיה אתה חושש לחגוג את עיד אל פיטר? (אני אתן לך רמז - אני לא חושש לחגוג אותו גם ברהט ובאום אל פאחם)
שים לב שלא אמרתי
מי מהדוברים הוא נציג הימין ומי נציג הימין הקיצוני.
אני לא יודע אם אתה מודע
אני לא יודע אם אתה מודע אבל האנשים הללו שרוצים להפוך את זה למלחמה של יהדות נגד איסלם כבר הצליחו לפני מאה שנה לעשות אתה.
בוא נבדוק את העובדות
קודם כל, איראן מצהירה שהיא רוצה להשמיד את ישראל 35 שנה. לא מאה. והצד הדתי של הסכסוך היהודי ערבי לא הופיע לפני מאה שנה - ואפילו לא לפני עשר. אם מתאמצים, אפשר לטעון שהסכסוך קיבל גוון דתי ולא לאומי מאז בחירת החמאס ברש"פץ