התחבא לה האינטרס

נדב

ב-ynet מתפרסמת היום רשימה אסנת הבר קוטון, 'הילד שלך או של המדינה', שקוראת לאפשר להורים לבחור מסגרות חינוך עבור ילדיהם, ובכלל לטפח את החינוך הפרטי, כי 'הכרזת המלחמה על מוסדות מוכרים שאינם רשמיים נוגדת את האינטרס שלנו כהורים'.

המאמר רווי טיעונים גרועים וכשלים לוגיים, ושוכח להתייחס לשאלה אחת מרכזית – מה קורה עם מי שאין לו כסף למוסדות כאלה. אבל לסטנדרטים הנמוכים של מדור דעות ב-Ynet, שנדמה שהקריטריון היחיד שלו הפך להיות תמיכה בהפרטה ובדה-רגולציה. אבל הבונבון במאמר ×”×–×” מסתתר בשורה האחרונה שלו, שמצהירה שהכותבת היא:

אסנת הבר-קוטון, מנכ"ל רשת אנקורי

כלומר, הכותבת היא לא רק אמא מודאגת. היא מנכ"לית של רשת שמפעילה, בין השאר, גם תיכונים פרטיים, וקבלת ההמלצה שבמאמר משמעותה רווחים גדולים מאוד עבור החברה שבניהולה.

אבל מערכת Ynet חושבת שזה בסדר לפרסם מאמר דעה של בעלת אינטרס שמתחזה להיות אמא תמימה. שגילוי נאות קצת יותר מקיף – × × ×™×—, לא בחלק של הכתבה שאף אחד לא קורא – הוא ראוי במקרה ×”×–×”, אם בכלל ראוי לפרסם מאמר שכזה שבה היא כותבת מנקודת המבט של אמא.

נדמה שאין גבול לעומקם של התהומות שאליהם מנסה העיתונאות הישראלית להגיע.

28 תגובות »

נדב ב6/10/2009 8:38 תחת כללי

28 Responses to “התחבא לה האינטרס”

  1. האמת שאם וואי-נט היו כוללים דיסקליימר בהתחלה (ולא בסוף או בצורה סמויה) זה לא היה כה בעייתי מבחינתי: יש כתבים, עורכים וגרפיקאים שצריכים להתפרנס, אחרי הכל.

    זיגמונד
    .-= blog האחרון של זיגמונד ..‫רון מיברג ולמה (הוא צריך לקוות ש)אף אחד לא ישלם.‬ =-.

    • נדב הגיב:

      שמעתי שיש אחלה משרות לקוטפי פלפלים בערבה.

      • את ×–×” לא ממש הבנתי (אני מזה גרוע בהומור) אבל אם אני כבר כאן (שוב) אני ממליץ לך לשנות את הדרך בה מוצגים קישורי ×”- ComLuv כך שתהיה יותר ברורה לקוראים, זו התבנית בה אני משתמש בבלוג שלי:

        הטקסט שיופיע בתוך התגובה:
        הפוסט האחרון בבלוג של [name]: [lastpost]

        (אה, ותודה על התוסף הנחמד 🙂 )

        (הטקסט עם הכי סוגריים שכתבתי, אוור)

        זיגמונד
        .-= blog האחרון של זיגמונד ..‫רון מיברג ולמה (הוא צריך לקוות ש)אף אחד לא ישלם.‬ =-.

        • נדב הגיב:

          כתבים, עורכים וגרפיקאים שצריכים להתפרנס אבל מוציאים כזה מוצר, יכולים להתפרנס כקוטפי פלפלים. וסליחה על ההומור הקלוקל (ותודה על הטיפ)

  2. מרק ק. הגיב:

    גזרה שווה לכולם? מאחר שעוד לא נולד אדם שפרסם משהו במדור הדעות בלי רצון לקדם אג'נדה מסוימת אני לא מבין מה הענין הגדול. זה אמור להיות ברור לכולם שמדובר בדעה אישית ולא יותר.

    כלומר, אני לא זוכר שמישהו התרגש כאשר דוקטורנט להיסטוריה מצרית עתיקה פרסם שם ניתוחים כלכליים עכשוויים.

    ובכלל בYNET יש מעט מאוד תוכן עיתונאי, אז בטח שאין ממה להתרגש. כמובן שהעדרו של התוכן העיתונאי הוא הסיבה שהפסקתי לגלוש לאתר הזה אבל כנראה שאני במיעוט.
    .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫רשות המסחר האמריקנית (FTC) מנסה לסתום את הפה לכל הבלוגרים באנגלית‬ =-.

    • נדב הגיב:

      אם היא הייתה סתם מישהי לא קשורה, ניחא.
      אבל זו בעלת אינטרס שמפרסמת טור דעה כאילו-נייטרלי

      • מרק ק. הגיב:

        ופה אנחנו חלוקים. לדעתי אין כמעט טורי דעה נייטרליים בYNET, יש רק כאלו שהאיצטלה העיתונאית שכאילו מגובה בעובדות שהאכסניה מספקת לוחצים לך על כפתורים יותר רגישים….

        נגיד את זה אחרת, אם המאמר היה נכתב על ידי הגברת אבל מפורסם על ידי אמא שהילדים שלה לומדים אצלה, האם זה היה משנה משהו? אולי הציניות מדברת מגרוני, אבל אני לא מאמין שבמדור הדעות מתפרסמים מאמרים שמה שהם ממליצים/מפרסמים לא יביא לרווח מסוג כלשהו לכותב.

        מאחר שזה במפורש במדור דעות אני באמת לא רואה את הבעיה העקרונית, אפילו אם כלל לא היה "גילוי נאות" בסוף המאמר.
        .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫רשות המסחר האמריקנית (FTC) מנסה לסתום את הפה לכל הבלוגרים באנגלית‬ =-.

        • נדב הגיב:

          אני לא מצפה שיהיו טורי דעה נייטרליים ב-ynet או בכל מקום אחר. אני כן מצפה שאם יש לכותב אינטרסים, הם יהיו גלויים.

          רק כדי להבהיר – אני לא חושב שיש פסול בפרסום טור של מנכ"לית אנקורי שיסביר למה חינוך פרטי עדיף על חינוך ממלכתי (אם ×›×™ עדיף שתצטייד בכמה טיעונים קצת יותר משכנעים). הבעיה היא שהיא מתחזה לאמא – היא כותבת כאילו היא אמא שמוטרדת מהמצב.

          ולגבי האמא שתיארת – ×–×” הרבה יותר גרוע, ×›×™ ×–×” פשוט שקר.

          וכן ,אני למעשה יודע שיש אנשים שכותבים במדור דעות ב-ynet ולא יוצא להם מזה כלום למעט הפצת הדעה שלהם, למשל גלעד נתן או רן רביב – ואני מתייחס רק לאנשים שאני מכיר אישית.

  3. מרק ק. הגיב:

    גלעד נתן מקדם אג'נדה פוליטית של תנועה שהוא חבר בה, ואני מתקשה להאמין בזה שאנשים חברים בתנועות פוליטיות שמקדמות אינטרסים שרעים להם.
    לגלעד נתן ספציפית התכוונתי כשכתבתי על ההסטוריון המתמחה בהיסטוריה מצרית. אתה באמת חושב שלדברים של שקרן כמוהו שמבצע מעשים שלא כדרך הטבע באמת ובעברית כאשר הוא קובע שתושבי גוש קטיף לא גורשו (אני אפילו לא נכנס לניתוח הפנטזיות הכלכליות הבדיוניות שלו) יש עדיפות כלשהי על פני דברים שמוטים במידה כלשהי? הרי במקרה שלו הוא היה צריך לציין בראש המאמר על גוש קטיף ש"הכותב מתעב באופן שגובל בפסיכוזה את מפעל ההתנחלות" ועל מאמרי הכלכלה "אשתו של הכותב לא מרשה לו ללכת לבד למכולת".

    ולא ידעתי שלהיות אמא זה חלק נפרד מלהיות מנכ"לית של בית ספר. האם לכל מנכלית אסור לכתוב על חוויותיה ומחשבותיה בתור אימא?
    .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫רשות המסחר האמריקנית (FTC) מנסה לסתום את הפה לכל הבלוגרים באנגלית‬ =-.

    • נדב הגיב:

      אני (ממש) לא מסכים איתך לגבי גלעד נתן, אבל ×–×” לא חשוב כרגע – הטענה שלי היא לא לגבי קידום אינטרסים ולא לגבי דיוק בעובדות.

      אז כל מי שמפרסם מאמר פוליטי הוא לטעמך אינטרסנט?

      • מרק ק. הגיב:

        ודאי. יש מגוון מאוד רחב של אינטרסים ולא כולם משתלמים מידית, אם בכלל, אבל אין סיבה אחרת שאדם ישב מספר שעות ויכתוב מאמר חינם לYNET.

        מאחר שפוליטיקה היא אומנות של צבירת כח, צריך לשאול את השאלה בשביל מה האנשים הפוליטיים צוברים כח. האם הם צוברים כח בשביל לא להשתמש בו? יתכן, אבל זה בטח מיעוט שבמיעוט מביניהם. אז בשביל מה הם צוברים כח? בשביל שיוכלו להשיג לעצמם ולציבורים שהם מייצגים נתח גדול יותר של העוגה.

        ניקח לדוגמא את המכללה החברתית. מה יקרה אם החזון של של השיוויון שהם מטפחים יתגשם? בשביל שהוא יתגשם הם צריכים לפגוע ברמת החיים של המעמדות הגבוהים, אז המסר שלהם אינו מתוק וחמוד כפי שהם מנסים להציג ×›×™ המימוש שלו יפגע ממש באנשים. האם האנשים שמתעסקים במכללה חושבים שהם יפגעו כתוצאה מכך? הם בטח יסבירו לך שסדר העדיפויות שהם מקדמים מציב בראש את החינוך ואני מהמר שרובם חברים קבועים באקדמיה הישראלית…. האם הם היו מקדמים באותה התלהבות פירמידה הפוכה אמיתית, ניקח כהגזמה, ברוח החמר רוז'? האם הם היו מקדמים שיוויון אמיתי ברוח צפון קוריאה? האם השיוויון שלהם כולל חרדים וערבים? כמה מרצים חרדים וערבים יש במכללה?

        אז לא, אני לא מאמין באלטוראיזם כהתנהגות אנושית שקורת יותר ממספר קטן של פעמים בשנה.אצל אנשים פוליטיים שהדרך העיקרית שלהם להתקדם היא על ידי נעיצת סכינים, על אחת כמה וכמה.
        .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫רשות המסחר האמריקנית (FTC) מנסה לסתום את הפה לכל הבלוגרים באנגלית‬ =-.

      • מרק ק. הגיב:

        ודאי. יש מגוון מאוד רחב של אינטרסים ולא כולם משתלמים מידית, אם בכלל, אבל אין סיבה אחרת שאדם ישב מספר שעות ויכתוב מאמר חינם לYNET.

        מאחר שפוליטיקה היא אומנות של צבירת כח, צריך לשאול את השאלה בשביל מה האנשים הפוליטיים צוברים כח. האם הם צוברים כח בשביל לא להשתמש בו? יתכן, אבל זה בטח מיעוט שבמיעוט מביניהם. אז בשביל מה הם צוברים כח? בשביל שיוכלו להשיג לעצמם ולציבורים שהם מייצגים נתח גדול יותר של העוגה.

        ניקח לדוגמא את המכללה החברתית. מה יקרה אם החזון של של השיוויון שהם מטפחים יתגשם? בשביל שהוא יתגשם הם צריכים לפגוע ברמת החיים של המעמדות הגבוהים, אז המסר שלהם אינו מתוק וחמוד כפי שהם מנסים להציג ×›×™ המימוש שלו יפגע ממש באנשים. האם האנשים שמתעסקים במכללה חושבים שהם יפגעו כתוצאה מכך? הם בטח יסבירו לך שסדר העדיפויות שהם מקדמים מציב בראש את החינוך ואני מהמר שרובם חברים קבועים באקדמיה הישראלית…. האם הם היו מקדמים באותה התלהבות פירמידה הפוכה אמיתית, ניקח כהגזמה, ברוח החמר רוז'? האם הם היו מקדמים שיוויון אמיתי ברוח צפון קוריאה? האם השיוויון שלהם כולל חרדים וערבים? כמה מרצים חרדים וערבים יש במכללה?

        אז לא, אני לא מאמין באלטוראיזם כהתנהגות אנושית שקורת יותר ממספר קטן של פעמים בשנה.אצל אנשים פוליטיים שהדרך העיקרית שלהם להתקדם היא על ידי נעיצת סכינים, על אחת כמה וכמה.

        • נדב הגיב:

          אם אתה נסוג לפסיכולוגיזם של 'לכל דבר יש סיבה' – ברור מאליו שאתה צודק. כל מי שעוסק בפעילות פוליטית כלשהי, עושה את ×–×” בגלל שבמערכת היחסים עם אמא שלו הוא ×”×™×” תמיד בצד המקבל ונוצר אצלו צורך אדיר להרגיש שהוא בצד הנותן, או שזו הדרך שלו להרגיש סוף סוף שווה לאח שלו, שתמיד נחשב לאדם יותר טוב ממנו.
          ועדיין, נראה לי שיש הבדל בין מוטיבציות כאלה לבין הרצון לקדם אינטרס עסקי ישיר בעזרת טור דעה.

          מה גם שאין לי שום בעיה עם אינטרס עסקי ישיר בטור דעה – רק תגידי, בראש הטור, 'אני ארוויח הרבה כסף אם השינוי ×”×–×” יקרה'

          • מרק ק. הגיב:

            אם לא היה ברור עד עכשיו, אני לא חושב שראוי שבעיתון יהיה מדור כזה בתקופה בה תמורת 50$ לשנה כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה בצורה שתהיה נגישה לכל אדם אחר שיהיה מעונין לקרוא.

            למעשה אני מעדיף את הפרסום המסחרי, ×›×™ כמו שהראת יחסית קל לזהות את האינטרסים שלו, על פני טורים של דוידי וגוטווין שלא ניתן לזהות את האינטרסים שלהם בקלות. האם הם רצים בפריימריס לתפקיד כלשהו? האם הם מנסים לקבל יותר תקציב באקדמיה? דוידי וגוטווין מרויחים מהכתיבה שלהם כסף באופן כללי ולא בהכרח מטור אחד, מאחר שפרסום הוא אחת מהדרכים לקידום אקדמי….

            למה אתה חושב שעורכי דין מרבים לכתוב מאמרים לתקשורת, לפחות יותר מהאחוז שלהם באוכלוסיה? בשביל לעקוף את תקנות איסור הפרסום של הלשכה. בדרך כלל המאמרים שלהם עוסקים בתחומים בהם הם מתמחים ולא בניתוח השחקנים החדשים במכבי תל אביב.
            .-= undefined האחרון של מרק ק. ..If you register your site for free at =-.

          • נדב הגיב:

            א. אני לא מסכים לגבי אקדמאים שכותבים – יש להם, במידה מסויימת, אינטרס לכתוב (למרות שאם הם יקדישו את הזמן ×”×–×” למאמר אקדמי, ×–×” ישתלם להם יותר), אבל ×–×” לא משנה מה הם יכתבו. דני גוטווין ×”×™×” יכול לכתוב באותה מידה על כמה מדינת רווחה ×–×” רע, וצריך לשחרר את האזרחים המסכנים מעול המס – עדיין, השם שלו ×”×™×” ידוע באותה מידה.

            ב. וכל ×–×” לא משנה, ×›×™ לא התלוננתי על ×–×” שהיא כותבת מתוך אינטרס מסחרי. כמו שאמרתי, אם היא הייתה כותבת 'כמי שמנהלת רשת חינוך פרטי, אני חושבת…', או אפילו 'חוץ ממנהלת רשת חינוך פרטי, אני גם אמא, ולכן…'. אבל באופן שבו ×–×” נעשה – שלא שקוף מי שהשם אנקורי לא מקפיץ לא מייד לראש רשת של תיכונים פרטיים, או שלא עושה את הקישור בין חינוך פרטי בגיל הגן (עליו מדובר בכתבה) לבין חינוך פרטי תיכוני (שיהיה המושפע העיקרי מההצעה) – ×–×” נראה לי פסול (אני חייב להודות שגם אני שמתי לב להשתייכות של הכותבת רק בקריאה שנייה)

          • מרק ק. הגיב:

            ולא ענית לי למה היותה מנכלית שולל ממנה את הזכות לכתוב כאמא?

            אני למשל לא רואה איך מחינוך פרטי בגיל הגן אנקורי הולך לעשות כסף. אבל הצלחתי להתאפק עד לשלב ×”×–×” בדיון …. מעבר לזה, לכאורה אתה אומר שדוקא דעתה של אישה שמעורבת בתחום החינוך אינה רלוונטית לדיון בעניני חינוך ×›×™ היא אינטרסנטית. אם מי שמרוויח כסף מחינוך אינו רלוונטי מי כן רלוונטי, שלושה אנשים באקדמיה? לפי הדרישות שאתה מציג כל מורה שפרסם פוסט בבלוג המורים ×”×™×” צריך לציין כמה כסף הוא הולך להרוויח אם הדרישות של המורים יתקבלו.

            נראה לי שאתה פשוט נגד חינוך פרטי וזה מה שעושה אצלך את ההבדל.
            .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫התעוררתי, הלכתי לבית קפה ולרגע הרגשתי כאילו אני בחזרה במטווח טנקים‬ =-.

          • נדב הגיב:

            היותה מנכ"לית שולל ממנה את האפשרות לכתוב כאמא, כי ברור שהיא לא מסתכלת על הנקודה מזווית אמהית בלבד.
            והיא אמנם משתמשת בדוגמה של ילדים בגיל הגן, אבל ההצעה שהיא מציעה – לאפשר לילדים לבחור בחינוך פרטי באותה קלות שהם בוחרים בחינוך ציבורי – רלוונטית לתיכון הרבה יותר מגיל הגן.
            ואני בפעם המליון – הדעה שלה רלוונטית. מאוד רלוונטית. אני רוצה לשמוע אותה. אבל אני רוצה לשמוע אותה, בלי שתעמיד פנים שהיא 'סתם אמא'.

            ולגבי בלוג מורים – אין ספק שאם מישהו יכתוב בבלוג מורים בתור 'אזרח מודאג' כשהוא בעצם מורה, ×–×” גרוע באותה מידה. לא כל כך מעניין אותי כמה הוא ירוויח מהסיפור, אלא בעיקר ×–×” שהוא ירוויח.

            וכן, אני נגד חינוך פרטי. בכל יום מתפרסמים – ב-ynet ובמקומות אחרים – הרבה מאמרים שאני מאוד לא מסכים איתם. אבל הם לגיטימיים, ×›×™ יש בהם גילוי נאות.

          • אסנת הבר-קוטון הגיב:

            אני אכן חייבת לכם גילוי נאות. אני לא רק אמא אני אמא לשניים, אני מנכלית אנקורי, אני ישראלית, בסעיף הלאום מצוין שאני יהודיה, מן הסתם יש לי עוד כמה זהויות פוליטיות ואישיות הכרוכות זו בזו. בכל רגע נתון, רוצה או לא רוצה, אני כולן ועוד. לא תמיד כולן רלוונטיות בכל עניין ועניין.
            בניגוד אולי להורים אחרים, כמנכלית אנקורי, יש לי את האמצעים ואת הנגישות למידע, כדי לתמוך בילדים הפרטיים שלי. בניגוד אולי לרוב בעלי האמצעים והידע, אני לא פוטרת את עצמי מאחריות חברתית ומקצועית רחבה יותר.

            בתחום החינוך יש לי אינטרס כפול ומכופל.
            יש לי ילדה שצריכה לעלות לכיתה א' בשנה הבאה, ומתוך היכרותי המקצועית עם המערכת, אני חרדה לה ולנו. אני עומדת בראש רשת חינוך פרטית שעושה את מה שהמערכת הציבורית לא יכולה לעשות, ולו משום שהאינטרסים של כולם, הורים תלמידים מורים והנהלה – שקופים. אנחנו רוצים להצליח, ואנחנו משקיעים בכך עבודה וכסף.

            כהורים וכאזרחים וכבעלי עניין אנחנו חייבים להיות אינטרסנטיים, אנחנו לא יכולים להישאר "אובייקטיביים" – אין לנו פריבילגיה כזו. יש לנו אינטרס לקדם אזרחים שיוכלו להצליח בעולם המחר, כישורי חשיבה, ביקורת ויצירתיות הם כלים הכרחיים להצלחה חברתית וכלכלית. מי שחושש מלשאול שאלות קשות שאינן פופוליסטיות, יאבד את האינטרס שלו בעשייה היומיומית הקשה והסיזיפית, וזו תהה מפלתו הערכית הגדולה.

            עורך מדור דעות בynet , בחר לציין את שם הכותב בסוף מאמר הדעה, ולא בתחילתו, זו החלטה מערכתית גורפת. אני מניחה ומקווה שכל כותבי מאמרי הדעה הם אנשים בעלי עניין ויש להם אינטרסים חברתיים, פוליטיים ואסטרטגים לקדם, אחרת לא היה להם מניע לכתוב, ולא היתה לנו סיבה לקרוא. זה רק מובן מאליו שקריאה ביקורתית חייבת להכיר בזהותו של הכותב.
            עכשיו השאלה הקשה והרלוונטית היא אם חינוך הוא אינטרס ציבורי בלבד ?

          • נדב הגיב:

            תודה על התגובה.

            אין ספק שיש לך זכות לדעה כאם, כישראלית, ובתור כל קטגוריה שאת משתייכת אליה. אבל לטעמי, כשאת כותבת טור שמתייחס ישירות למקצוע שלך, ושבניגוד לרוב המכריע של ההורים בישראל – יש לך בו לא רק אינטרס חינוכי אלא גם אינטרס עסקי, מן הראוי ×”×™×” שלא תכתבי את הטור כאילו שהעניין שלך בו הוא רק עניין של אם.

            כמו שאמרתי, אם השורה התחתונה של טור הדעה שלך הייתה 'כמי שעוסקת בנושא וכאם, דעתי היא שחינוך פרטי הוא הכרח' – ×–×” ×”×™×” לגיטימי לחלוטין (למרות שעדיין לא הייתי מסכים)

          • שלום אסנת הבר-קוטון,

            העובדה שאת לא מבינה מה רע במה שעשית מעידה עליך לא מעט. האם את לא מבינה מה ההבדל בין להיות ישראלית לבין להיות מנכ"לית רשת אנקורי, בקונטקסט של המאמר הזה?

            ואולי זה באמת הבדל מהותי בין חינוך ציבורי לבין פרטי. יש לי הרבה טענות למנהלי בתי ספר ציבוריים, אבל לפחות הם לא מכווני-רווח, וגם זה משהו.

  4. אלעד הגיב:

    ככה זה כשרואים בתלמיד לקוח, צריך לקדם את הביזנס. הרוב אמירות ריקות ללא כל הסברים, נימוקים ועובדות.

  5. […] פרץ כותב על חינוך פרטי, היעדרו של גילוי נאות, והתהומות אליהן […]

  6. מרק ק. הגיב:

    פתיל חדש….

    אני ממש לא הצלחתי להבין איפה עוברים הקוים שלך, אז בוא ננסה להפוך את השאלה ולהעמיד אותך בתפקיד עורך עיתון…

    בוא נניח שעבודה שחורה הוא עיתון, וזו הנחה לחלוטין לא מצוצה מהאצבע מאחר שהוא מופיע בחדשות גוגל, אני מניח שבהסכמה מלאה של ראשי האתר. ונניח שאחד מחברי האתר סוחר מט"ח. מאחר שהאתר עוסק במדיניות כלכלית שודאי יש לה השפעה על שערי מטבעות, איפה אמור להופיע הגילוי הנאות? איפה מתחבא הגילוי הנאות על כל האינטרסים הכלכליים של חברי המערכת, טיפה קשה לי להאמין שכולם מרויחים לא יותר משכר מינימום ואין להם חסכונות מכל מיני סוגים או השקעות אחרות. בכמה מהמאמרים יש גילוי נאות לגבי האינטרסים של הכותבים? לפחות פעם אחת הערתי לקלינגר שהוא לא יכול להשתלח בחולדאי על דפי עבודה שחורה בלי לגלות שהוא יריב פוליטי. הטיעון הזה כמובן לא עשה רושם על אף אחד.

    בתור עורך בעבודה שחורה, איפה אתה מציב את הקוים לאנשים שעורכים וכותבים בעיתון הזה?
    .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫התעוררתי, הלכתי לבית קפה ולרגע הרגשתי כאילו אני בחזרה במטווח טנקים‬ =-.

    • נדב הגיב:

      בוא נגיד ×›×›×” – אם אני יודע שלאחד הכותבים יש אינטרס כלכלי שרלוונטי למה שהוא כותב, אני אדאג שזה יופיע שם. אם דני גוטווין יכתוב על מדיניות השכר באוניברסיטאות, אני אציין שהוא מרצה באוניברסיטה. אם הוא יכתוב 'בתור אבא לסטודנט, נראה לי מופרך שלא משלמים הרבה יותר לפרופסורים ההם באוניברסיטה', אני אזרוק את המאמר שלו לפח.
      כמובן שיכולת בדיקת העובדות שלנו היא מינימלית.

      ואגב, אף אחד לא שאל אותנו לפני שהכניסו אותנו לגוגל ניוז – יום אחד גילינו את ×–×” במקרה. לא שיש לנו התנגדות…

      • מרק ק. הגיב:

        אז בעצם אתה אומר שתפקידה של המערכת לעשות כמיטב יכולתה. האם אתה חושב שYNET יכולים לחקור מה האינטרס הכלכלי של גלעד נתן בכדי לפרסם גילוי נאות מדויק, או שהם צריכים להסתפק במילה שלו? אפילו אם אני אסכים איתך שבמקרה הזה הגילוי הנאות לא מספק, אני פשוט לא רואה איך באופן פרקטי אפשר ליישם גילוי נאות כזה כמדיניות.

        בעיתון של אתמול גלובס פירסמו טבלה של אגרות חוב מומלצות על ידי בית ההשקעות (או איך שלא מכנים אותם) "פעילים". מהטבלה חסר נתון אחד מאוד מענין, אחוז ההחזקה של "פעילים" בכל אחת מאיגרות החוב. איפה נראה לך שהחוסר גילוי נאות יותר משמעותי? הבעיה היא שאם תשאל את אנשי גלובס הם בטח יגידו לך שבעצם ×–×” שהמאמר מפורסם במפורש בכותרת כמאמר של "פעילים" ויתכן שכתוב למטה שזו לא המלצה, הם יצאו ידי חובת הגילוי הנאות. המממ, לא ממש בטוח מה הפיסקה הזו ניסתה להגיד – אולי שבעצם קשה להגדיר בצורה קשיחה מה יהווה גילוי נאות.

        פעם הייתי קנאי דתי לעמדה שאתה מציג פה, אבל היום אחרי שיצא לי לכתוב קצת ולהתחבט בסוגיה של איזה סוג גילוי נאות אני צריך להציג בכל מיני מקומות, הגעתי למסקנה שהגילוי הנאות לא שווה הרבה. כותב עם אינטגרטי יהיה מודע למקומות הבעיתיים שבהם הוא עשוי להיות מוטה ויציג אותם בתוך הטקסט, כותב בלי אינטגרטי יתן גילוי נאות מינימלי וחסר חשיבות וכולנו לעולם לא מודעים לכל ההטיות השונות שלנו שהיה אולי ראוי שיוצגו כגילוי נאות.
        .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫התעוררתי, הלכתי לבית קפה ולרגע הרגשתי כאילו אני בחזרה במטווח טנקים‬ =-.

        • נדב הגיב:

          'כמיטב יכולתה' ×–×” ממצה את העניין. אם הייתי עושה תחקיר, והייתי מגלה שמי שכתבה את המאמר ×”×–×” נשואה בנישואין פיקטיביים לצורכי מס למנכ"ל אנקורי, והוא שלח לה את הטקסט כדי שתפרסם והוא ירוויח – הייתי יוצא נגד הרמאות של הכותבים, אבל לא היו לי תלונות למערכת ynet. כאן ×–×” קצת יותר פשוט, מכיוון שהיא הצהירה על האינטרס שלה.

          ולגבי בתי ההשקעות – אם צריך להגיד את ×–×”, ברור שזה נוהג נפסד, גרוע הרבה יותר מהמקרה שמדובר כאן. הוא גרוע כל כך במיוחד בגלל שבתי ההשקעות קונים את המקום ×”×–×”*

          *אני לא יודע אם זה ככה בגלובס, אבל זה ככה בפינות שלהם בטלוויזיה

להגיב על מרק ק. לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971752 דפים נצפים, 59 היום
319291 ביקורים, 44 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏