יודית שחר – שירת פועלות

נדב

שֵׁרוּת לָקוֹחוֹת שָׁלוֹם זוֹ אֲנִי מְדַבֶּרֶת
כֵּן, בְּמַה אוּכַל לַעֲזֹר,
מִצְטַעֶרֶת גְּבֶרֶת אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהִמְתַּנְתְּ הַרְבֵּה בַּתּוֹר
לֹא, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר לְאַחֲרַאי מִשְׁמֶרֶת,
גְּבֶרֶת, פֹּה הַשִּׁיטָה מְדַבֶּרֶת, אֲמָנָה, מָשׁוֹבִים עַל בִּצּוּעִים,
בּוֹנוּסִים לְמַשְׁאַבִּים אֱנוֹשִׁיִּים מִצְטַיְּנִים,
וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁלֹּא גּוֹמֶרֶת לְכַסּוֹת
עַל שָׁרְשֵׁי הַשְּׂעָרוֹת הַלְּבָנוֹת.
(גְּבֶרֶת, אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת שֶׁהַתִּינוֹק שֶׁלָּךְ בּוֹכֶה?)

מתוך 'זו אני מדברת', ליודית שחר. יש לה גם ספר.

(דרך נמרוד זליגמן)

כן, אני יודע שזה לא מספיק.
כן, אני יודע שאני מזניח את קוראי הנאמנים.
וזה לא שאין לי מה להגיד – על זיכויי מס למטפלות, על בכיינות מנהלי ההיטק מול חוק הגנת השכר, שלא לדבר בכלל על מפלגת העבודה. ושיר-דמע ביקשה כבר מזמן פוסט – ומגיע לה שאני אכתוב אותו, אפילו אם באיחור. אבל אין זמן לנשום… העתיד ×™×”×™×” טוב יותר. מבטיח.

23 תגובות »

נדב ב5/05/2009 22:30 תחת כללי

23 Responses to “יודית שחר – שירת פועלות”

  1. אל תבטיח מה שלא תוכל לקיים.

    איתך בסולידריות של אנשים שלא מעדכנים את הבלוג שלהם,
    דובי

    • נדב הגיב:

      אני הבטחתי שאעדכן את הבלוג? רק הבטחתי שהעתיד יהיה טוב יותר.

      וחוץ מזה – פחחח. אתה פרסמת 10 פוסטים מאז ×”-31/3. אני – מאז ×”-15/1.

      • שחר הגיב:

        אז מה, אתה לא בטוח שתעדכן את הבלוג אבל מוכן להתחייב שהעתיד יהיה טוב יותר? יומרני במקצת.
        בכל מקרה, ראוי לציין שיודית שחר התראיינה אצל רינו צרור בשבוע שעבר, הצפייה שלי אמנם היתה קטועה מאוד אבל היא בהחלט הרשימה. בין השאר היא סיפרה שאת השירים שלה היא כותבת בעיקר בנסיעות באוטובוסים בין העבודות המזדמנות שלה לבין הבית.
        אה, עזוב את בכיינות מנהלי ההיי-טק, מה שמטריד אותי זו ההתנגדות הלא באמת מפתיעה אבל מאוד מעצבנת של עובדי היי-טק.

        הפוסט האחרון בבלוג של שחר..זורם כמו נהר

        • בתור עובדת גלובאלית עם תנאים כמו בהייטק (חוץ מגובה השכר, הרכב, התלושים לארוחות במסעדות) אני יכולה דווקא להסביר מצוין חלק מההתנגדות שלנו לשינוי. ×›×™ אם עד עכשיו הסתכלו אמנם על השעה בה יצאנו, אבל מדדו אותנו בעיקר לפי מה שהספקנו, עכשיו מסתכלים מתי נכנסנו ומתי יצאנו ומה עשינו באמצע (ורמז: את התגובה הזו אני לא כותבת מהבית), מתי באנו מאוחר ומתי יצאנו מוקדם וכמה חופש לקחנו.
          היה הרבה יותר נעים כשלא הסתכלו. "משרת אמון" לפי החוק זה אולי לא, אבל זה היה הרבה יותר קרוב לזה. החוק החדש מרחיק אותנו משם, ולא בהכרח לטובתנו.

          הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

          • שחר הגיב:

            אני בהחלט מבין את ההתנגדות, ובקלות יכול לדמיין את עצמי מרגיש אותה לו רק הייתי משתלב בעבודה בחברת היי-טק כמה שנים מוקדם יותר ובלי הילדות, ועדיין זה מרגיז אותי.
            יש עבודות שבכל מקרה אינן תחומות באמת על-ידי שעות הנוכחות במשרד. כשאני יוצא הביתה טרוד באיזו נקודה בעייתית בחישוב שאני עורך בהחלט ייתכן שבאמצע הלילה אתעורר עם תובנה חדשה, ומצד שני אני יכול לבהות שעות במחשב המשרדי ולהישאר תקוע (אני משער שיש גם מקבילות משפטניות לסיטואציה). כל זה לא אומר שבשם איזו גאוות יחידה לפיה אנחנו סיירת מטכ"ל של עולם ההיי-טק אני אמור להיכנע לתכתיב של ימי עבודה אינסופיים, בטח שלא לקבל אותו באהבה.

            הפוסט האחרון בבלוג של שחר..זורם כמו נהר

          • שיהיה ברור: אני לחלוטין לא בעד עבודה שמשתלטת על החיים (נכון, יש מקבילות משפטניות לחשיבה על העבודה גם בבית, אבל לא לזה הכוונה). אני לא בעד ימי עבודה אינסופיים. הייתי הרבה יותר שמחה אילו יום העבודה שלי ×”×™×” נגמר ב-16:00 ולא ב-19:00 (והיו משלמים לי אותה משכורת). אני פשוט לא בטוחה שרישום נוכחות וניסיון לכפות דרכו תשלום שעות נוספות הוא הדרך הנכונה להפחית את מספר שעות העבודה בענפים בהם אנחנו עובדים.

            הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

      • אני במקום טוב באמצע: 10 פוסטים מאז 26.2.09.

        הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

  2. 1. שמחה מאוד מאוד לשמוע שאתה זוכר את הבקשה שלי. למען האמת, מאז היו עוד כמה דברים שחשבתי שיהיה מעניין לשמוע את התייחסותך (כמובן: תיקון 24 לחוק הגנת השכר, ורד פרי, אבל בטוח יש עוד כמה ששכחתי) אבל הבנתי שאתה עסוק אז לא ראיתי טעם להפציץ.
    2. השיר מקסים. באופן מוזר, בעמוד שהפנית אליו בבוקנט הספר מקוטלג תחת "סיפורת" אבל אני מבינה שמדובר בספר שירה.
    3. בכיינות מנהלי ×”×”×™×™-טק? ישנה גם בכיינות *עובדי* ×”×”×™×™-טק, ואם כבר – אז גם בענף שלנו, עורכי הדין, יש לא מעט שבוכים (הן מעסיקים והן עובדים). אני חייבת להודות שאצלנו, מאז נכנס התיקון לחוק, המצב לא כל כך נעים, ועל כל מיני דברים שפעם לא התחשבנו איתנו – עכשיו כן מתחשבנים. תוסיף לזה את העובדה שגם ×›×›×” עקב המצב במשק לא עובדים יותר מדי קשה, והתוצאה היא שרוב הזמן נראה כאילו חסרות לי שעות, ולא כאילו אני עובדת שעות נוספות (אבל במשרה של 10 שעות ביום, יש לציין).

    הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

    • נדב הגיב:

      1. זוכר, זוכר. כשיהיה זמן.
      2. אכן, ספר שירה
      3. 'בכיינות מנהלי ההייטק' מתייחסת לטענה שלהם שאם הם יאלצו להעסיק עובדים לפי החוק, אז אויויוי מה יקרה.
      בקשר לטענה שלך על הרצונות של עובדי ×”×”×™×™-טק (ולצורך העניין, את תהיי רגע עובדת הייטק 🙂 – קודם כל, אני חושב שאלה טענות רציניות וצריך לבדוק אותן. having said that, נראה לי שיש שני מרכיבים לטענה הזו:
      א. קשיי הסתגלות. המעסיק שאומר 'אתם עובדים פחות? כדאי שתעבדו קשה יותר!' לא בטוח יחזיק בעמדה הזו גם בעוד חודשיים, כשהלם רישום השעות יעלם. הרי הייתה סיבה – ולא משנה האם היא פסיכולוגית או ארגונית – שהוא דרש מהעובדים שלו חריצות X, והמנהל שישב במשרד ולאחר התיקון בחוק יצא לעבור בין העובדים ולראות מה הם עושים- לא יתמיד בזה הרבה זמן.

      ב. ×–×” אולי הצד השני של הטענה הפמיניסטית, לפיה אין קשר ישיר בין שעות עבודה לתפוקה. הטענה הזו אומרת שמי שעובדת 8 שעות ביום מספיקה כמו מי שעובד 12 שעות ביום – ×›×™ מי שמגיע להרבה שעות, מרשה לעצמו לעשות הרבה הפסקות…
      בעצם, את צריכה לשאול את עצמך מה את מעדיפה – האם יום עבודה של 12 שעות, שבו יש לך זמן לקרוא בלוגים ולקשקש עם החברים, או יום עבודה אינטנסיבי של 8 שעות, שלאחריו ×™×”×™×” לך זמן לעיסוקייך הפרטיים.
      מישהי חכמה שאני מכיר אמרה פעם שהיא מקנאה בחברה שלה, שלא צריכה לעבוד קשה מדי ויכולה להתמסר לגידול ילדים. ומה אם זו לא הייתה בחירה של או\או? שגידול ילדים לא היה אומר בהכרח ויתור על קריירה? אולי אז אפשר היה להשיג יותר דברים שאנחנו רוצים באותו הזמן?
      הרי הסיבה שאם יהיו לך ילדים תצטרכי לוותר על קריירה היא שלא תוכלי יותר להישאר עד שעות הערב בעבודה (ונעזוב רגע שאלות של מעון, חופשת לידה וכו'). אבל אם כולם ילכו הבייתה בשעה 16:00, כל אחד יוכל לגדל ילדים ולפתח קריירה במקביל.
      (יצא לי קצת שובניסטי. שיהיה ברור – אני חושב שהחוק ×”×–×” הוא משמעותי הרבה יותר עבור אבות מאשר עבור אמהות, אבל ×–×” כבר עניין לפוסט בפני עצמו)

      • קודם כל, אני לא לגמרי יודעת איך ×–×” עובד במקומות אחרים (אם ×›×™ יש לי יסוד להניח שהמצב דומה לאצלנו) אבל אצלנו בעקבות התיקון לחוק לא עובדים פחות, ולא משלמים יותר. פשוט עכשיו כתוב בתלוש שלנו כמה שעות עבדנו, וכמה ×–×” יוצא לשעה (וזה עדין יותר משכר מינימום, שגם הוא רשום בתלוש כמצוות המחוקקת). השכר עדין גלובאלי. הדבר העיקרי שהשתנה הוא שאנחנו ממלאים דו"×— שעות (ידני. לא מעבירים כרטיס) ומחתימים עליו את הממונה הישיר בסוף החודש, כדי שיהיה מה לכתוב בתלוש (וכדי שלמעסיק יהיו רישומים כנדרש בחוק).
        כך שהשינוי המרכזי הוא באווירה – יש אווירה קצת פחות נעימה, קצת פחות אמון וקצת יותר חשדנות. ×–×” לא שהבוס שלי מטיל לי לחדר לבדוק מה אני עושה (הרי בינתיים הוא גם לא משלם לי יותר על אותן שעות).
        מבחינת השאלות שהעלית ת'כלס: אני מבינה ובמידה מסוימת מקבלת את הטענה שיום של 8 שעות לא פחות יעיל מיום של 12 שעות, ×›×™ עובדים יותר ומבזבזים זמן פחות. מצד שני, ישנן עבודות שבהן קשה לעבוד במרץ, ברציפות וביעילות 8 שעות (בעיקר, להערכתי, עבודות שכרוכות בהימצאות כל היום מול המחשב, כמו, × × ×™×—, עריכת דין ותכנות מחשבים) והפסקות הן כורח המציאות כדי לטעון את המצברים. ×–×” לא אומר בהכרח שחייבים יום עבודה ארוך יותר, אבל ×–×” קצת מסביר למה. מעבר לזה, ישנן עבודות מסוימות שנוטות להיות בעלות אופי של "פיקים" – הרבה זמן שאין לחץ, ואז פתאום לחץ גדול (מערכת המחשוב קרסה/צו מניעה למחר בבוקר) שמחייב עבודה עד 12 בלילה (או עד הבוקר שלמחרת). תשלום שעות נוספות (אך יש להודות: גם ניהול חיים תקינים, ובעיקר ×—×™×™ משפט) עלול להיות קצת קשה בעבודות עם אופי מסוג ×–×”.
        שאלת גידול הילדים והקריירה היא בהחלט שאלה מעניינת, ובמקרה או שלא במקרה גלשנו ישירות לתחום הפוסט שביקשתי ממך לכתוב, אז נראה לי שנחכה לו כדי להמשיך. הרי בעצם שאלת השאלות היא: האם ניתן בכלל לפתח "קריירה" ולהצליח בעולם העסקים בעבודה של 8:00-16:00, והאם התיקון לחוק הגנת השכר מקדם אותנו בכלל בכיוון הזה.

        הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

        • נדב הגיב:

          א. ×–×” נראה כאילו הבוס שלך עושה דבר בלתי חוקי לחלוטין. הרי חתמת איתו על חוזה, ואם לא מפורטות השעות שאת אמורה לעבוד תמורת שכר חודשי – את אמורה לעבוד 186 שעות בחודש תמורת הסכום שהוסכם בחוזה. הוא לא יכול להחליט שרירותית שהוא מוריד את הסכום בגלל שאת עובדת שעות נוספות (הוא יכול לחתום איתך על חוזה חדש, אבל זו הרעת תנאים על כל המשתמע מכך), ובטח ובטח שהוא לא יכול לעדכן את השכר השעתי שלך כל חודש רטרואקטיבית.

          ב. אם את לא יכולה לשבת מול מחשב ולהיות פרודוקטיבית שמונה שעות ברצף (אני יודע שאני לא יכול), אז אין שום סיבה שהמעסיק שלך לא יכיר בזה וידרוש ממך שמונה שעות עבודה ברוטו. אף אחד לא דורש מעובד חקלאי לעדור במשך שמונה שעות ברצף, ולכולם ברור שהוא צריך לעשות הפסקות ולנוח. אם זה אופי העבודה, אז זה אופי העבודה.

          ג. גם בהייטק אפשר לעבוד 8 שעות ביום

          • א. יכול להיות שזה לא חוקי. צריך לזכור שאחד האבסורדים המעניינים של העבודה במשרדי עורכי הדין הגדולים (להבדיל מחלק מהקטנים, שמחתימים על חוזה עבודה דראקוני) היא שלא חתמנו על חוזה עבודה. בניגוד מוחלט לחוק, אין לנו חוזה עבודה כתוב. העבודה מבוססת על הסכמה, לחיצת יד ואמון. וכשהתקבלתי לעבודה אמרו לי ששעות העבודה הן 9:00-19:00 ואם צריך אז יותר. כך שעל פי ההסכם בעל-פה שבינינו, שאני אמורה לעבוד כל יום 9:00-19:00 תמורת הסכום שהוצע לי (ושמאז, אגב, הועלה פעם אחת), ובכל מקרה לא 186 שעות בחודש. לגבי הרעת תנאים – בגדול הצודק, אבל תראה לי מישהו שיתפטר עכשיו, במצב הכלכלי של היום, בעבודה שבה הוא מקבל שכר פי 2 מהממוצע במשק, בגלל שהוא לא מקבל שעות נוספות לפי החוק או בגלל שהפחיתו לו את השכר (ממילא לכולם מפחיצים עכשיו בגלל המצב במשק). איפה בכלל עוד מקבל שכר ×›×–×”? (במובן ×–×”, הפוסט הבא שלך צודק: ×–×” לא שיש לעובדים ברירה אמיתית אם לעבוד בשעות מטורפות או רגילות, ×–×” המצב בכלל המשק וזה כלוב של זהב ×”×›×™ יפה בעולם, אבל ×–×” עדין כלוב). מבחינה זו, יצא לשלי יחימוביץ' (ולכולנו) שהחוק נכנס לתוקף בעיתוי ×”×›×™ גרוע שיכול להיות – בתקוה של משבר כלכלי, כשאף אחד לא יעזוב את עבודתו רק ×›×™ לא מקיימים בה את החוק או ×›×™ פגעו בתנאי השכר שלו. עדיף ×”×™×” לכולנו לו החוק ×”×™×” נכנס לתוקף בשיא בועת ×”×”×™×™-טק, כשלאנשים גם היתה אלטרנטיבה, ולא בין "בוא תעבוד בתנאים האלה או אל תעבוד בכלל").

            ב. לא כתבתי את זה אף פעם, אבל יכול להיות שלוורדפרס יש בעיה עם אקספלורר (גירסה 6, דרך אגב)? אני אף פעם לא מצליחה לפתוח לינקים כאן, ולכן גם יש לי קושי לקרוא את הלינק שאליו קישרת.

            הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

          • נדב הגיב:

            א. אז אנחנו מסכימים לגבי 'כלוב של זהב', לא?

            ב. זו כנראה בעיה בתבנית – אא"×› את נתקלת בזה בהרבה בלוגים של וורדפרס. אני אבדוק.

          • א. אנחנו בהחלט מסכימים לגבי "כלוב של זהב". אין לי ספק שאם הייתי יכולה לעבוד פחות שעות תמורת אותה משכורת ואותה רמת עניין הייתי עושה זאת, כמו שאין לי ספק שאם הייתי יכולה לעבוד תמורת אותה משכורת ובאותה רמת בעניין בפריפריה (שהיא, לצורך העניין, בחיפה) ולא בת"א, הייתי בשמחה רבה מפסיקה את הרומן שלי עם רכבת ישראל. למרבה הצער, קשה מאוד לחייב בחוק מעבידים לשלם אותו כסף תמורת פחות שעות עבודה (×”×”× ×—×” שב-8 שעות מספיקים בדיוק אותו דבר כמו ב-10 או 12 שעות עדין טעונה הוכחה בעיניי), בדיוק כמו שקשה לדאוג שבפריפריה ישלמו אותן משכורות כמו במרכז. לכן, אני עדין נשארת בכלוב.
            ב. נראה לי שהבעיה היא עם וורדפרס. נתקלתי בבעיה בוודאות גם בבלוג הזה http://dorawrites.com/omg/, שגם הוא מבוסס על וורדפרס.

            הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

          • כמה הערות נוספות:
            1. כשכתבתי בתגובה שלי למעלה (התגובה מ-7.5.09) "ניהול חיים תקינים, ובעיקר חיי משפט", זו היתה פליטת קולמוס סופר-פרוידיאנית. הכוונה היתה כמובן לחיי *משפחה*. משפט זה מה שמפריע לי ולשכמותי לנהל חיי משפחה תקינים. מקווה שזה היה ברור.
            2. למרות מה שכתבתי כאן על הלינקים שלא עובדים לי, לא נעלמה ממני העובדה שהציטוט המלונקק בתגובה הקודמת שלך (ווהמחמאה שנלוותה לו) היה לקוח מהפוסט האחרון שלי. אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם מחמאות, ולכן יצא שלא הגבתי כלל עליה. אז תודה, בכל מקרה.
            3. איכשהו ברחה לי ההתייחסות לחלק "ב" של התגובה שלך וקפצתי ישר ל"ג". אין לי הרבה דברים חכמים להגיד בנושא, חוץ מזה שאני חושבת שקיים יחס מסוים בין אורך ההפסקות שנדרשות לבין אורך יום העבודה שמתבקש. אני מכירה הרבה מקומות עבודה (שלי לא נכלל בהם) שבהם מקציבים לעובד 10 דקות הפסקה ולא יותר. אני לא הייתי עומדת בזה. לכן גם אני מוכנה ליום עבודה שנמשך יותר.

            הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

          • עדכון לאחר מספר חודשי ניסיון ותלושי שכר חדשים:
            שכר הבסיס שלי הונמך בכ-25%. עכשיו מופיעה בתלוש שלי דרישה לעבודה של 186/187 (לא לגמרי ברור בתלוש) שעות חודשיות עבור שכר הבסיס החדש (הנמוך), והשלמה לשכר הגלובאלי המקורי שלי על בסיס דרישה קבועה ל-44 שעות נוספות בחודש.
            בפועל, לפי מה שכתוב בתלוש בחודשיים האחרונים לא עבדתי 44 שעות נוספות אלא סד"ג של 25-30 שעות נוספות (מעל ה-187), ועדיין קיבלתי אותה משכורת (זו הקודמת, מלפני החוק והפחתת השכר). נדמה לי שלא הורידו לי ימי חופשה על השלמת המשכורת עבור השעות הנוספות שלכאורה הייתי צריכה לעבוד ולא עבדתי, לפי מה שהבנתי ייתכן שתהיה בסופו של דבר התחשבנות שנתית או חצי-שנתית על הפרשי שעות נוספות אם יהיו. בשורה התחתונה, יכול להיות שאפילו אפסיד מכל המהלך הנפלא הזה (אני לא מניחה שיוכלו ממש לדרוש ממני כסף בחזרה על השעות הנוספות ששולמו לי ולא עבדתי, אבל אולי אגיע למספר שלילי של ימי חופש או משהו בדומה. שאלה מעניינת מה יעשו עם זה במקום העבודה שלי).
            שאלה: האם אתה ממליץ לי להתפטר עקב הרעת התנאים שלי (הפחתת שכר הבסיס ב-25%)? בפרט נוכח המצב הנפלא במשק שמבטיח לי שאקבל משכורת נמוכה יותר בכל מקום אחר, אם בכלל אמצא עבודה? האם אתה ממליץ לתבוע את המעסיק? אולי את שלי יחימוביץ' כדאי לי לתבוע?
            שורה תחתונה בהחלט: מה הועילו חכמים בתקנתם, אני לא יודעת. לי נראה שהם בעיקר הזיקו.
            .-= blog האחרון של שיר-דמע ..ùçøåø ÷éèåø ñåôø îáåìâï =-.

          • נדב הגיב:

            א. ליבי ליבי…

            ב. נראה לי שהבעיה העיקרית עם החוק ×”×–×” היא התזמון המחורבן שבו הוא יושם. הרי במשא ומתן עם המעסיק שלך סיכמתם על שכר מסויים, ואין סיבה להניח ששינוי שיטת החישוב יגרום לו להוריד לך את השכר – אלא אם כן שינוי שיטת החישוב בא בתקופה שמאוד מתאים לו להוריד שכר, כמו שקרה בפועל.

          • אני לא חושבת שהמעסיק תכנן להוריד לי בשכר. עובדה היא שבפועל הוא משלם לי אותו שכר בינתיים (ורק ייתכן שבעתיד נתחשבן). אילו המטרה היתה לנצל את החוק כדי לשלם פחות בתקופת המיתון, ניתן ×”×™×” להניח שהמעסיק שלי ×”×™×” גם מממש זאת בפועל ומשפר קצת את תזרים המזומנים שלו באדיבות שלי יחימוביץ', אבל בפועל בינתיים אין שינוי בתזרים המזומנים שלו, רק במספרים שמופיעים במקומות שונים בתלוש שלי.
            לדעתי מה שקרה ×–×” קודם כל שאין מעבר טוב בין שיטת החישוב הקודמת לחדשה – יצא שעשו כנראה חישוב שגוי לגבי כמות השעות הנוספות הנדרשת ממני, או שאולי בגלל המיתון נדרשות ממני פחות שעות נוספות בסה"×› (עד כמה ש-215 שעות עבודה בחודש ×–×” מעט) ממה שחשבו, ולכן אני "לא ממלאת" את המכסה שלכאורה נחוצה כדי לקבל את המשכורת הגלובאלית המקורית שלי במלואה.

            ללא ספק לחוק יש תזמון מחורבן במיוחד, ואולי בשיא ימי הבועה היינו מוצאים פחות התנגדות אליו, אבל כרגע יוצא ששלי עשתה לנו בעיקר שירות דוב.
            .-= blog האחרון של שיר-דמע ..ùçøåø ÷éèåø ñåôø îáåìâï =-.

          • נדב הגיב:

            השאלה היא מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של החוק.
            עם כל הצער והכאב, גם אם ×–×” יגרום בטווח המיידי להורדת שכר לאחוז מסויים מהשכירים, אבל בטווח הארוך יצמצם את מס' השעות הממוצע לעובד – נראה לי עסקה שווה.

          • השאלה היא באמת אם לחוק תהיה השפעה ארוכת-טווח של צמצום מספר שעות העבודה.

            כפי שתיארתי לך, אצלנו בפועל אעפ"י ששינו את התלוש כמצוות המחוקק אין קשר בין מה שכתוב בתלוש, שעות העבודה בפועל והמשכורת המשולמת. כרגע זה עובד לטובתי (כי עבדתי פחות ממה שציפו ממני ועדיין קיבלתי אותה משכורת). אבל מאידך אני מניחה שגם במצב ההפוך (אם אעבוד יותר שעות נוספות מה-44 שהקציבו לי) עדיין אקבל אותה משכורת. כלומר: לא הושג שום שינוי.

            או במילים אחרות: החוק אמור להקשות על המעסיקים לנתק קשר בין מספר שעות העבודה לבין השכר. בפועל החוק לא עושה את זה, והמעסיקים ממשיכים לנהוג כרגיל. נכון, בפעם הבאה שעובד שלא שולמו לו שעות נוספות כראוי ירצה לתבוע את המעסיק זה יהיה קל יותר (ולכן תמריץ למעסיק לשמור על החוק לפני בוא התביעה), אבל עדיין אני בספק אם יהיה שינוי משמעותי. בסופו של דבר, השוק עדיין שייך למעסיקים, וסכנת התביעה כנראה לא מספיק גדולה.
            .-= blog האחרון של שיר-דמע ..ùçøåø ÷éèåø ñåôø îáåìâï =-.

  3. העלמה עפרונית הגיב:

    נראה לי שהיתרון בלדווח על שעות הוא שהתוצאה תהיה אחת משתיים – או שהבוסית שלי[1] תשלם לי על כל השעות בהן אני נמצאת בעבודה, או שהיא תגיד לי בשעה חמש – תודה רבה, תמשיכי מחר, עכשיו לכי הביתה. נראה לי דווקא לא רע, הסידור ×”×–×”, שאשכרה "מכריח" את העבודה להיות חלק מהחיים ולא החיים עצמם.

    [1]הבוסית ההיפוטתית, כרגע.

    • ללא ספק זו המטרה החיובית של הדיווח על השעות.
      החיסון המרכזי ניתן לביטוי בשני אלו:
      1. "מה, כל כך הרבה זמן לקח לך לסיים את המסמך הזה? אני חושבת שחצי שעה זה מספיק לגמרי". (ואחיות הקטן: "על השעות האלה אני לא משלמת לך!")
      2. "נא להימנע לחלוטין בשעות העבודה משיחות טלפון פרטיות, סידורים, וגלישה באינטרנט. אנחנו משלמים לכם על דקה שאתם כאן, ומצפים שתתנהגו בהתאם".

      הפוסט האחרון בבלוג של שיר-דמע..עוד על קנאה

      • העלמה עפרונית הגיב:

        1. אני יכולה רק להניח שכשהאחראית עלייך מעריכה אותך בצורה סבירה, היא מעריכה אותך מספיק כדי לדעת שאם את עובדת על מסמך שעה במקום חצי, כנראה שיש לזה סיבה (כלומר, סיבה שהיא לא "קפצתי להגיב באחד הבלוגים החביבים עלי"). כשהבוסית לא מעריכה אותך (או סתם נבלה), היא כבר תמצא דרכים לעקוץ ולפזר הערות עויינות. דיווח השעות הוא רק תירוץ.
        2. נראה לי לגיטימי שהבוסית שלי תרצה שבשעות בהן אני עובדת אני אכן אעבוד (ולא, למשל, אשחק ספיידר סוליטר), בדיוק כמו שאני אצפה ממנה שהיא תראה את העובדה שבשעה ארבע וחצי אפס אפס אני מכבה את המחשב כדי לקחת את הילדה שלי מהגן[1] כלגיטימית ולא תפתח עלי עיניים.

        לגבי הדברים שציינת בתגובה הקודמת – נכון, לעבוד שמונה שעות ברצף בעבודה שדורשת חשיבה ×–×” לא פשוט, גם לא אם מתחשבים בהפסקת הצהרים באמצע. אבל אם תשווי את זמן העבודה נטו מתוך אותן שמונה שעות לעומת זמן העבודה נטו מתוך תריסר השעות בהן את במשרד, את חושבת שיש הבדל בין השניים? הרי בהנחה שכולנו עובדים אחראיים ממוצעים, אנחנו מבצעים את המטלות שלנו בזמן העומד לרשותנו. אני יכולה רק להניח שאם תצטרכי להגיש חוזה *היום* את תגמרי אותו *היום* בלי קשר לשאלה אם יום העבודה שלך מסתיים בארבע או בחצות. יותר מזה? אם באמת הכרחי שהחוזה ×™×”×™×” מוכן *היום* (ולא, חלילה, מחר בצהרים), ואין שום דרך לכתוב אותו בפחות מ11 שעות, יתכבד המעביד שלך וישלם לך על השעות הנוספות שבילית במשרד. ואם העומס כל כך גדול ש*תמיד* צריך שתעבדי 11 שעות? שיתכבד וישכור עורכת דין נוספת.

        [1]הילדה היפוטתית כרגע באותו רמה כמו הבוסית.

להגיב על דובי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971731 דפים נצפים, 65 היום
319275 ביקורים, 52 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏