הרהורים של אבא

לול. טוב

אז מה? איך הזמן רץ? יא, נורא טעים העוף הזה, תעביר לי את המלח, ילדים תהיו בשקט, איזה יופי השולחן ערוך, איפה קנית את החולצה, תעביר לי את מלח

את חייבת לתת לי את המתכון. לא באמת, זה בטח לוקח שעות להכין עוף כזה. לא, זה צ'יק צ'ק, ממש כלום, תאכלו תאכלו, לבריאות, זה רק בשבילכם הכנתי.

המתכון הזה כל כך פשוט, בחיים לא הייתי חושבת על המרכיבים האלו ביחד. אני לא יכולה להכניס יותר כלום לבטן. רק טיפה, מהפירה, אם לא קשה לך, ילדים, אתם יכולים ללכת לשחק. אז מה? איך בעבודה?

טוב, אולי בכל זאת אני אטעם סלט פירות… תעזבי את הכלים, תעזבי, שבי, אני שוטפת היום…

מה את דואגת לכלים? שבי, כל השבוע היית על הרגליים במטבח. חכי, מאאאאממממי, תעשה טובה ותשטפו אתם הגברים את הכלים. שבי. שבי. אני חייבת לדבר איתך. המון זמן עבר.

אז זהו , שעכשיו בשבילי זו תקופה מבלבלת כזו, המון שינויים, משהו מבפנים כאילו כבר ממש… אמרתי לך להוציא את הצבעים מהיד! תראה מה עשית לספה! כמה פעמים אני צריכה להגיד לכם: לא עם הטושים!

חכי, יש לי מגבונים - זה קסם מה שהם עושים. מאאאאממממי, תביא לי את התיק שלי, שבמסדרון. אז על מה דיברנו?