מנהל האוכלוסין והכשל של הקפיטליסטים

נדב

בנעורי, מנהל האוכלוסין בבאר שבע (כמו ברוב הארץ) ×”×™×” מקום מזעזע. אולם ענק, מסריח, כסאות לא נוחים. תורים מהסוג שבו אתה מגיע בחמש בבוקר, מקבל מספר 684, הולך לענייניך, חוזר בשעה 12:00, מגלה שתורך עוד רחוק, חוזר בשעה 14:00, מגלה שכרגע נכנס מס' 685 ושתורך עבר – ושכדאי שתוותר עליו, אם אתה לא רוצה להתעמת עם כמה טיפוסים לא סימפטיים.

בקיץ האחרון, לרגל נסיעה לחו"ל, הייתי צריך לחדש דרכון. למוד נסיון, הגעתי לסניף החדש בקריית הממשלה. הגעתי בשעה 06:00, חמוש בכמה ספרים טובים ומוכן ליום עמוס ביורוקרטיה מעצבנת. למרבה ההפתעה, הייתי היחיד שחיכה מול הדלת הנעולה. המצב המשיך כך עד רבע שעה לפני הפתיחה המיועדת, אז התחילו להתאסף כמה אנשים. כמובן שלא הצלחתי להידחף כראוי, ונכנסתי רק שישי או שביעי. ההפתעה התחילה כשנכנסתי, ואז שאלו אותי מה אני צריך, נתנו לי את הטופס המתאים והורו לי למלא אותו בהקדם. למזלי אני כותב מהר, כי איך שנכנסתי שאלו אם יש מישהו שמילא את הפרטים. הרמתי את היד, הגעתי לפקידה ורבע שעה אחרי הפתיחה כבר הייתי בחוץ, מחכה לדרכון חדש שאכן הגיע בדואר שבוע לאחר מכן.

פטרתי את האירוע כמקרה משמח ושכחתי ממנו, עד שכחודש לאחר מכן נאלצתי להפיק ספח חדש לתעודת הזהות במקום הישן שאבד. הפעם הייתי בלחץ של זמן, ולא יכולתי להקדיש לעניין יום שלם. הגעתי בצהריים, כשעתיים לפני שעת הסגירה, ולקחתי מספר. קיבלתי 891. הסתכלתי על לוחות המספרים – לחרדתי, ראיתי שהם היו באזור ×”-600. בצד ×”×™×” עוד לוח, אבל ×”×™×” כתוב עליו 888 – כנראה אינדקציה לכך שהוא מקולקל.

התיישבתי, פתחתי ספר, מוכן נפשית להמתנה ארכוכה שבסופה לא אקבל שירות. אלא שדקה לאחר מכן הפתיע אותי צלצול – מס' 888 התחלף ל-889. 889 לא ×”×™×”, וחיכיתי ל-890 בדיוק דקה וחצי לפני שנכנסתי לפקידה. כשגילתה שאני צריך ספח לתעודת זהות, הקישה את מס' הזהות שלי במחשבה – והספח הודפס מייד. סך הכל שלוש דקות אצל הפקידה. מסתבר שזה ×”×™×” תור אקספרס לפעולות קצרות.

למה אני מספר את כל ×–×”? קודם כל, מילה טובה למשרד הפנים – חשוב לשבח את מי שעושה דברים טובים, לא רק להשחיר את פני עושי העוולות. אבל מעבר לזה, הסיפור ×”×–×” לא יכול להיות לפי התפיסה של השוק החופשי. תומכי השוק החופשי טוענים שמערכות ציבוריות, מטבען, הן חסרות מוטיבציה לשיפור – בהיעדר הלחץ של השוק החופשי, המערכת לעולם תעמיד את האינטרסים של עצמה לפני האינטרסים של לקוחותיה. השיפור במנהל האוכלוסין הוא סתירה ברורה לטענה הזו.

תאמרו – אתה נטפל לדוגמא אחת, שהיא בגדר יוצא מן הכלל. על בסיס דוגמא אחת אי אפשר לבנות תיאוריה. הדוגמא הזו חשובה, בדיוק בגלל ההבדל בין השוק לבין המדינה. אם ×”×™×” מדובר בחברה מסחרית אחת שפועלת נגד עיקרון תאורטי – × × ×™×—, חברה שמשלמת לעובדים שלה יותר מהמינימום שהיא חייבת לשלם – אפשר ×”×™×” להגיד שזה מקרה חריג ולא מייצג. על השוק אנחנו יכולים רק לתצפת – לשאלה האם התנהגות מסויימת של חברות מוצאת חן בעינינו או שלא אין שום חשיבות.

כשמדובר במנגנון של המדינה, לא ×–×” המצב. על המנגנון ×”×–×” יש לנו שליטה, והוא אמור לשרת אותנו. נכון שהדברים לא פשוטים – אנחנו יודעים שקשה להשפיע על השלטון. אבל האפשרות העקרונית קיימת. אפשר לעשות תחקיר מקיף על השיפור במשרד הפנים,  ואז לעשות שני דברים – להפיק תוכנית התייעלות דומה לכל משרדי הממשלה, ולהתאגד פוליטית כדי להראות לפוליטיקאי שאחראי על השינוי (אחד משרי הפנים, יש להניח) שאנחנו יודעים לתגמל את מי שיודע לעבוד.

היתרון הגדול של המדינה הוא היותה מנגנון שנשלט על ידי האזרחים. כמו כל מנגנון נשלט – ממיקסר ועד נושאת מטוסים – השליטה היא לא ישירה, ולא תמיד מצליחים להפעיל את המנגנון כמו שרוצים. אבל זו לא סיבה לקחת פטיש גדול ולהכות במנגנון, מתוך ×”× ×—×” שעדיף בלי מנגנון נשלט.

8 Responses to “מנהל האוכלוסין והכשל של הקפיטליסטים”

  1. ערןב הגיב:

    גם אני, התרשמתי לטובה מהשירות בלשכת מינהל האוכלוסין בחיפה.

    אבל לדעתי מרוב התלהבות אתה מפספס את הסיפור האמיתי כאן (שאותו אני לא יודע, אבל יש לי תחושה שלא תאהב אותו כשתגלה אותו). למה דווקא בשנים האחרונות חל אותו שיפור במנהל האוכלוסין? מה נשתנה בשנים האחרונות, שלא נשתנה במשך שישים שנה?

  2. דודי קינג הגיב:

    אני מסכים לגמרי, גם אני מתפעל (מתפעל!) מהיעילות של משרד הפנים הישראלי, וגם משירות האזרח במס הכנסה, אגב. לכן תמיד משעשע אותי שמדברים על "הבירוקרטיה הישראלית" או "הפקידים בישראל". בתור מי שנתקל בפקידות בגרמניה ובקנדה (שתי אידיליות בתודעה הישראלית), אני יכול להעיד שמצבנו טוב בהרבה. לדוגמא, לסגור את הדלת בשעת הסגירה אבל להשמיך לשרת את מי שכבר בתור זו ככל הנראה המצאה ישראלית. במקומות בהם אני הייתי, בשעת הסגירה סוגרים את הדלת ומוציאים את כולם החוצה – וממש לא משנה להם כמה זמן חיכית בתור. שמעתי מכמה אנשים גם שמועות על צרפת, שאומרות ששם מצוי הגיהינום הבירוקרטי בהתגלמותו. מסתבר שלא הכל רע בארץ.

  3. נמרוד ברנע הגיב:

    כנראה שמשרד הפנים באמת השתפרו, כי גם לי היו שתי התנסויות עם משרד הפנים בת"א. הראשונה כשטסתי לחו"ל בשנת 2002 והייתי צריך להוסיף תמונה לדרכון. הסניף שלו בת"א היה באחת הפניות הצפוניות של איבן גבירול, ושם עמדנו בתור כמו סרדינים, סבלנו והתלוננו ביחד. באתי עם ספר ולא הצלחתי לקרוא. ההתנסות השנייה שלי הייתה בשנת 2006, שם כבר הם היו בקריית הממשלה החדשה בין הקרייה לעזריאלי. הגעתי, קיבלתי טופס, מילאתי אותו, עמדתי בתור פחות מעשר דקות, הפקידה לקחה ממני את הטופס, הציעה לי שירות חדש (!) של מילוי כתובת אחת למשלוח דואר לכל רשויות הממשלה (ומי שמשתמש בתיבת דואר כמוני צריך את השירות הזה) וכעבור שבוע חיכה לי בתיבת הדואר דרכון חדש.
    להערכתי, מה שקרה הוא שפשוט הכשירו מחדש את העובדים, שלחו אותם לסדנאות עם תודעת שירות, ריעננו אותם וגם עוד משהו – משרדי הממשלה עברו כמעט כולם לסניפים של קריית הממשלה בכל מחוז, וכידוע סביבת עבודה משפיעה על התחושה של העובד.

  4. האמת היא שמגיע להם פוסט גם אצלי, ×›×™ בכל זאת צריך לתת קרדיט כשמגיע, אבל עד שיהיה לי ×›×— – היום ביקרנו בביטוח לאומי כדי להסדיר משהו שקשור בהעדרות שלנו מהארץ. לא באנו על הבוקר, אלא באמצע שעות הפעילות, קיבלנו סיוע מהפקידה החביבה בכניסה שהפניתה אותנו לדלפק הנכון עם מספר, שהיה במקרה הבא בתור. הפקידה שטיפלה בנו הייתה יעילה ואדיבה, ולמרות שאנחנו אמורים להיות מטופלים בסניף הרצליה אבל באנו לסניף ראשון, לא שלחו אותנו לחפש את הסניף שם. הפקידה אמרה שנמלא את הטופס הדרוש, והיא כבר תדאג להעביר את ×–×” לסניף הרצליה לטיפולם.

    העצוב הוא שכאני צריך משהו דומה מהבנק שלי (רמז: אני ומודי בראון קוראים לאותו בנק "הבנק שלי", אבל אני עושה זו עם קצת פחות חיבה), אם בטעות אני נכנס לסניף הקרוב אלי באותו רגע ולא אל הסניף שבו פתחתי חשבון כשגרתי אצל הורי לפני 12 שנה, אומרים לי שאין שום סיכוי, ושאני חייב ללכת, פיזית, לסניף שלי. כנראה שבדיוק נגמרו להם יוני הדואר…
    קפיטליזם, עאלק.

  5. גיא הגיב:

    גם אני חייב להודות שניגשתי למס הכנסה מוכן למלחמה וקיבלתי שם שירות מהיר ואדיב מפקידים שהיה נראה שהם באים מנסים לעזור.

  6. רם הגיב:

    גם אני חזיתי בהתפעלות בשיפור השרות במשרד הפנים (וגם במשרד הרישוי, במידה מסויימת).
    אני תוהה כמה מדובר בהשפעה של גורם פוליטי (שר פנים) וכמה בדרג מקצועי שהוביל תהליך שינוי המבוסס על מודלים ניהוליים המוכרים היטב. ונניח ומדובר בשר פנים מצטיין, אבל מש"ס – האם זו סיבה להצביע ש"ס? נדב, אני יודע שאתה מתייחס גם לפוליטיקה פנים-מפלגתית וכו', ועדיין אני לא משוכנע שהתאגדות פוליטית היא המפתח לשינוי כמו שיפור השירות במשרד הפנים.

    תחושתי היא שהמפתח האמיתי הוא דור חדש של עובדים ומנהלים בעלי תודעה אזרחית/קהילתית מפותחת, שעבורם מתן שירות איכותי לציבור הנו ערך (בכל זאת, זהו המקצוע בו הם בחרו לעסוק…).

    • אין ספק שלא אצביע ש"ס.
      אבל × × ×™×— שזה שר פנים מהליכוד (ש"ס ×–×” דוגמא פחות נוחה….). אני לא אצביע לו, אבל אם אעשה הרבה רעש על איזה שר טוב הוא ×”×™×”, ×–×” בכל זאת יועיל לו.

להגיב על ערןב לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971733 דפים נצפים, 63 היום
319277 ביקורים, 51 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏