'מס הורים' – סופו של חינוך חינם או צעד פרוגרסיבי?

נדב

יולי תמיר הודיעה בועדת החינוך של הכנסת על רפורמה בתחום תשלומי ההורים – תשלומי ההורים יגבו באופן מרוכז, ויהיו פרוגרסיביים – מותאמים להכנסה ולמספר הילדים.

מייד קמה צעקה נוראית. 'הופכים את השרץ של תשלומי הורים למס מחייב' מקוננת אריאנה מלמד. 'המדינה מתנערת מחינוך חינם' זועק עופר לנדא. וכל זה יומיים אחרי שהיללתי את יולי תמיר כסוציאל-דמוקרטית. אז מה קורה פה?

לטעמי, מה שקורה פה הוא שיולי משלמת מחיר על הנכונות שלה לעשות שינויים במערכת החינוך. הרי תשלומי ההורים – כמו שעופר ואריאנה מודים בעצמם – הם רעה חולה, שאף אחד לא הצליח לטפל בה עד עכשיו. באה יולי תמיר, ואמרה – אין לי את הכוח לבטל את תשלומי ההורים (×›×™ אין לי את הכסף לתת לבתי הספר כתחליף) – אז אני לפחות אהפוך אותם לקצת יותר סבירים והולמים את העקרונות שאני מאמינה בהם.

לפי ההצעה, תשלומי ההורים יקבעו בהתאם להכנסת ההורים ולמספר הילדים (ככל שיש יותר ילדים, הסכום לילד נמוך יותר) – בסכום שינוע בין 250 ש"×— לכמעט 4,000. הכסף יאסף לקרן מרכזית, ויחולק על ידי משרד החינוך לבתי הספר, שישתמשו בו לאותן מטרות שלהן הם משתמשים כיום בתשלומי הורים – טיול שנתי, מסיבת סיום ודומיהם.

אז נכון, בעולם אידיאלי לא היינו משלמים בכלל על חינוך. אבל אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי, והמטרה של נבחרי הציבור שלנו היא להפוך את העולם לקצת יותר טוב. החוק הזה הופך את הזוועה של תשלומי הורים למשהו קצת יותר הגיוני וקצת יותר נסבל. הוא ימנע המחזות המבישים של ילדים שלא יצאו לטיול שנתי כי להוריהם לא היה את הכסף; הוא ימנע את המרוץ המטורף אחרי מסיבת הסיום הכי שווה, ולעזאזל עם הכסף של ההורים; הוא יפחית את ההבדל בין בתי ספר בכפר שמריהו לבתי ספר ברהט (כי הסכום שיקבלו בתי הספר עבור תשלומי הורים יהיה שווה). הוא יעשה הרבה, גם אם לא יפתור את כל הבעיות שיוצרים תשלומי ההורים.

למעשה, ההבדל היחיד בין המס ×”×–×” לבין מס הכנסה – שהוא הרי מקור המימון העיקרי של מערכת החינוך-חינם – היא בעובדה שהמס מוטל רק על הורים, ולא על כלל הציבור. ×–×” לא מוצלח במיוחד, אבל ×–×” הסוג ×”×›×™ טוב של המס שתמיר מסוגלת להטיל.

יולי תמיר אמרה בחוג הבית שבו השתתפתי שהמליצו לה לא לעשות שינויים. 'המערכת רקובה – כל מה שתגעי בו יתפורר. בשביל מה לך?'. לא כל כך הבנתי למה היא התכוונה. יומיים אחר כך קיבלתי דוגמא מצויינת.

7 תגובות »

נדב ב13/06/2007 21:00 תחת חברה בישראל

7 Responses to “'מס הורים' – סופו של חינוך חינם או צעד פרוגרסיבי?”

  1. הבעיה, כמובן, היא שבתי הספר צפויים לנקוט במדיניות של ניצול מירבי של הכסף שמוקצה להם, וכך יתבזבזו כספים סתם. האם ההורים מכפר שמריהו באמת צריכים לממן את מסיבת הסיום של הילדים מבאר-שבע? אפשר להבין כשמדובר בחלוקה מחדש של ההון בשביל דברים קריטיים, כמו חינוך. אבל כשהמיסוי נועד לממן מה שהוא בפירוש מותרות, ×–×” מתחיל לעצבן יותר מדי – ×–×” חורג לי מתחום הסוציאל-דמוקרטיה לתחום החוצפה וה"מגיע לי".

    אפשר לחוש אמפטיה כשילד אחד לא יכול להצטרף לחברים שלו לטיול שנתי ×›×™ להורים שלו אין. אבל כשבית ספר שלם ישן באכסניית נוער במקום בבית מלון ×›×™ ×–×” מה שהם יכולים להרשות לעצמם, אני לא חושב שיש מקום להגיד "תראו את בית הספר של העשירים מעומר – הם ישנים בהילטון, גם אנחנו רוצים!".

    • השאלה היא אחרת – האם במסגרת מערכת החינוך הממלכתי, צריכים להינתן תנאים שונים לילדים שונים לפי הכנסת הוריהם.
      למה שהורים ישלמו על אכסניה מול מלון זה בסדר, ושהורים ישלמו על מזגן בבית הספר בעומר לעומת ההורים שמשלמים על מאוורר בתל שבע זה לא בסדר? (או שאולי גם זה בסדר?)

  2. ירדן הגיב:

    תכלס אני לא רואה את הבעיה בזה שכולם פשוט ישנו באכסניות.

  3. דב הגיב:

    זה קישקוש גמור.
    מי בדיוק עשיר לפי יולי תמיר ?
    מי שמרויח 13 אלף ש"ח בחודש ?
    התשלומים הללו יהיו אלפי ועשרות עלפי שקלים למשפחות ממוצעות עם 3 עד 5 ילדים במערכת החינוך.
    בשקט בשקט יולי גם העלתה את התשלומים ממאות השקלים המותרים כיום לאלפי ש"ח לפי התוכנית שלה.
    התשלום הוא בעיקר על תל"ן שאלו שעות לימוד ממש.
    החוק הזה הוא קבורתו של חוק חינוך חינם.
    במקום להתמודד באופן ישיר עם נושא "תשלומי ההורים", שהם מימון מערכת החנוך על ידי ההורים, מחליטים להכשיר את השרץ ולהרוג את חוק חינוך חובה חינם.

    נ.ב.: אי אפשר להגיב אצלך כאשר תוסף coComment מופעל.

    • קודם כל, אני משתדל לכבד את המגיבים כאן – אני אודה לך אם תעשה את אותו מאמץ מצידך.

      שנית – מדובר על אותם הסכומים שעוברים היום כתשלומי הורים, כך שלא תפחיד אותי עם 'ממאות לאלפי שקלים'. אין כאן הגדלה של סכומים, אלא רק חלוקה אחרת שלהם. כן, שני הורים שמרוויחים כל אחד 13,000 ש"×— הם עשירים, יחסית לישראלי החציוני, שמרוויח בערך שליש מהסכום ×”×–×”. חוץ מזה, סביר שההורים האלה משלמים היום ממילא סכומים דומים.

      אני רואה שלוש אפשרויות – הראשונה, השארת המצב הקיים שבו התשלום הוא רגרסיבי, ובתי ספר שונים מקבלים שרותים שונים. השניה, ההצעה של תמיר – תשלום פרוגרסיבי, סכומים שווים לכל בתי הספר. השלישית – ביטול תשלומי ההורים, יחד עם ביטול התל"ן, הטיולים השנתיים ומסיבות הסיום – ×›×™ משרד האוצר לא יגדיל את תקציב החינוך.
      באיזו הצעה אתה בוחר?

      לגבי קוקומנטס – אני אשתדל לבדוק.

      • דב הגיב:

        חבל שאתה לא מכיר את העובדות. מדובר בהגדלה משמעותית של הסכומים תסתכל במצגת בבלוג שלי ובנוסף לעצלנים ציטוט מגלובס (pops):

        במילים אחרות: התשלום הממוצע לבתי הספר היסודיים יגדל מרמה של 565 שקל בממוצע לילד, לרמה של 843 שקל. בחטיבות הבינים יגדל התשלום הממוצע מרמה של 874 שקל, ל-1,289 שקל. בתיכונים יגדל התשלום מרמה של 1,020 שקל, לרמה של 1,401 שקל בממוצע.

        לא מדובר על מי שכל אחד מההורים משתכר 13,000 ש"ח אלא רק על אחד מההורים. התשלום של הורים כאלא לשלושה ילדים יגדל מ- 2460 ש"כ כיום (לפי נתוני משרד החינוך לילדים ביסודי, חטיבה וחטיבה עליונה) לרמה של 6,720 ש"ח. דבר נוסף על ההכנסה שלהם הם שילמו מס כחוק (בדיוק כפי ששילם עובד מקביל אשר אין לו ילדים) וכאן מטילים מס על ילדים בסכומים לא מבוטלים מס הכנסה משלמים פעם אחת.
        אני בוחר בהצעה הרביעית של יישום החוק הקיים ובדיקה שבתי הספר לא עושים דין לעצמם. במידה שצריך עוד שעות הממשלה צריכה למצואת את הכסף לשעות הללו.

        נ.ב.: (האמירה על קישקוש התייחסה ליולי תמיר ורעיונות האיוולת שלה).

        • שוב – גם במצגת שלך, מדובר על שמירת מסגרת התשלום (קרי, 1.5 מיליארד ש"×—). כלומר – בסך הכל כל ההורים ישלמו אותו הדבר. אין ספק שהמשמעות של תשלום פרוגרסיבי היא שחלק ישלמו פחות, אבל חלק אחר ישלמו יותר.
          הערכה שלי – הסיבה שבעלי ההכנסה החציונית ישלמו יותר היא שרבים מהילדים שייכים למשפחות משכבות סוציו אקונומיות נמוכות (לדוגמא, בנגב חצי מהילדים הם בדואים). אבל זו רק הערכה.

          לגבי ההכנסה של העשירון התשיעי – הנתונים שהבאת לא שווים הרבה, ×›×™ הם מדברים על יחידים ולא על משפחות. התנסחתי לא טוב קודם – הכוונה היא לא שמשפחה בעשירון התשיעי מרוויחה פעמיים 13,000 ש"×—, אלא שהיא מרוויחה יותר – לפי הלמ"ס (זהירות – pdf) ההכנסה הממוצעת ברוטו בעשירון התשיעי היא 19,450 ש"×—. אכן טעיתי – ההכנסה החציונית היא לא שליש מזה, אלא 42%.

          ולגבי האופציה הרביעית שלך – אני בטוח שיולי תמיר תסכים איתך שצריך לבטל את הורדת המיסים האחרונה ולהפנות את הכסף להגדלת תקציב החינוך. למרבה הצער, יולי תמיר אינה שרת האוצר וצעד ×›×–×” אינו בתחום סמכותה, כך שהוא לא רלוונטי. עד שיגדל תקציב החינוך, מה אתה מציע לעשות? להשאיר את המצב הקיים?

להגיב על דב לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971700 דפים נצפים, 55 היום
319252 ביקורים, 44 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏