‫תגובות לפוסט: "סקרים, מדעי החברה, סטטיסטיקה"‬

‫מאת: נדב‬

‫נדב‬ — Tue, 18 Nov 2008 13:44:04 +0000

זה אומר שהוא לא משולש (כי הוא לא משורטט על מישור).

‫מאת: יוסי לוי‬

‫יוסי לוי‬ — Tue, 18 Nov 2008 10:04:24 +0000

תחשוב למשל על משולש: האם סכום זויותיו הוא 180 מעלות או לא? אם תשרטט משולש על האדמה (או יותר נכון, על פני כדור), תגלה שסכום זויותיו גדול מ-180 מעלות. מה זה אומר?

‫מאת: נדב‬

‫נדב‬ — Tue, 18 Nov 2008 09:42:08 +0000

דוגמת הממוצע הייתה סתם דוגמא אקראית. ברור שבכל תחום יש קביעות שאינן אמפיריות; הטענה שלי היא שבמתמטיקה אין אף קביעה אמפירית אחת.

‫מאת: שחר‬

‫שחר‬ — Tue, 18 Nov 2008 07:58:22 +0000

כבר מזמן רציתי להגב כאן ושכחתי עד שבא פוסט התגובה של יוסי.
אפשר, אני מעריך, להתווכח על "מדעיותה" של המתמטיקה, אבל לא דרך הטיעון שבחרת. את הטיעון שלך לגבי ממוצע יכולתי להשליך בקלות לתחום שאין ויכוח על היותו מדע – פיזיקה, ולטעון שפיזיקה אינה מדע כיוון שאין ממצא אמפירי שישכנע את הפיזיקאי שמהירות אינה דרך חלקי זמן.

‫מאת: נסיכת המדעים‬

‫נסיכת המדעים‬ — Sun, 16 Nov 2008 20:00:43 +0000

סיכום הדיון בנושא הסקרים…

רשימה זו מכילה מספר תשובות שנשארתי חייב למגיבים לרשימות הקודמות בנושא, וכמה מילות סיכום משלי….

‫מאת: יורם גת‬

‫יורם גת‬ — Mon, 10 Nov 2008 17:28:13 +0000

אני מסכים עם נדב בנוגע ל"בעיה החמורה" של אי אמירת אמת. נראה לי שהתופעה הזו לא נובעת מהתדרדרות מוסרית אלא מראייה – מוצדקת במידה רבה – של הסוקרים כמי שמשרתים את האינטרסים של עצמם ולא של הציבור.

הסקרים, כפי שנעשה בהם שימוש לעיתים מזומנות, הם כלי בידי בעלי האמצעים (כלומר מי שבידו ממון מספיק בשביל להזמין סקר) ובידי בעלי מקצועות מסויימים (הסוקרים עצמם או אנליסטים למיניהם) על מנת לקדם את עצמם – בין אם על ידי איסוף מידע מדוייק או על ידע הצגת מצג שווא של איסוף מידע מדוייק. השאיפה של חלקים בציבור לנטרל את הכלי הזה היא סבירה לחלוטין.

‫מאת: נדב‬

‫נדב‬ — Mon, 10 Nov 2008 15:37:08 +0000

מותר, ואפילו רצוי.
תודה, תוקן

‫מאת: דפנה‬

‫דפנה‬ — Mon, 10 Nov 2008 10:38:41 +0000

מותר לתקן מה שנראה לי כשגיאת כתיב?
"פטר" במקום "פתר" "את תגובתי כהתחכמות".

‫מאת: נדב‬

‫נדב‬ — Sat, 08 Nov 2008 12:32:36 +0000

3+5. אני מסתכל על הדברים בפרספקטיבה אחרת ממך. אני לא חושב שאי האמינות של הנסקרים היא איזושהי בעיה מוסרית. היא סוגייה מעניינת מנקודת המבט של מדעי החברה – למה אנשים בוחרים לשקר לסוקרים – אבל צריך לקבל אותה כעובדה קיימת. זו בעיה מובנית בסקרים, שאי אפשר לעקוף אותה, ולטעמי היא נובעת מהתפקיד שהסקרים ממלאים בציבוריות הישראלית. כל עוד הסקרים הם כלי מרכזי לעיצוב דעת קהל, אנשים ינסו להשפיע על תוצאותיהם.

4. אני מסכים לחלוטין שהבעיה היא לא בסטטיסטיקה. מבחינתי, בעיה בסטטיסטיקה אומרת שאם נשאל את כל קבוצת הדגימה את השאלה ששאלנו רק את המדגם, נקבל תשובה שונה מהותית – אני מאמין שזה לא יקרה באף סקר רציני.

‫מאת: Freidenker‬

‫Freidenker‬ — Sat, 08 Nov 2008 11:41:51 +0000

אני מכיר את 5.38, הם עושים מטה-אנליזות של ממצאים סטטיסטיים, זה טריק ישן וטוב כדי להבטיח דיוק מוצלח יותר, ולמעשה, ידוע לי שמשתמשים בו במחקרים כמותניים אחרים (כמו למשל פסיכולוגיה כמותנית)

אני בטוח שאפשר להגיע לתוצאות מדהימות, אבל שוב, זה באמת תלוי בפירוטכניקה של הסקרים והכי חשוב – בכמות הדגימה. נכון שלא תגיע ל-100 דיוק, אבל אף אחד לא מחפש 100 אחוז דיוק. מה שכן, אם הסטטיסטיקה תהיה יסודית מספיק, להסתמך עליה, לדעתי, זו פסגת האחריות האנושית. אנחנו הרי כולנו יצורים סטטיסטיים שקובעים "מה נכון ומה לא" באמצעות סטטיסטיקה. האחריות הגבוהה ביותר היא של האדם הקובע שמה שנכון הוא לפי המדגם הגדול ביותר.

אולי בארץ יש פשוט יותר סלופינס בכל מה שנוגע לסטטיסטיקה רחבת היקף. אני נוטה להיות סקפטי למדי כאשר מציגים בפניי סקרים בארץ. אני חושב שהמגמתיות של רבים מהמפרסמים בישראל היא "קונטמינציה" גדולה מדי מכדי להסתמך על "מכון גיאוקרטוגרפיה".

בקיצור, כל פעם שאני רואה סקר של מעריב שאומר שבדין זה המרכך כביסה הכי טוב, אני אומר לעצמי שאני רוצה דעה שנייה.