הרהורים של אבא

ארנב כותב תיזה. מקור תמונה: פליקר

מוקדש בהערכה רבה לד"ר שרית הלמן
יום אחד הלך השועל ביער. לפתע ראה את הארנב יושב על כסא מחוץ למחילה שלו, ומתקתק במרץ על הלפטופ.
שואל השועל את הארנב - 'ארנב ארנב, מה אתה כותב במרץ כה רב?'
'אני?' שואל הארנב, 'אני עובד על התיזה שלי'.
והשועל ממשיך לדרכו.

למחרת שוב יוצא השועל לטיול, ושוב רואה את הארנב יושב ומקליד במרץ.
'מה קורה, ארנב?'
'אתה יודע, כותבים'
הסקרנות אוכלת את השועל והוא שואל - 'על מה אתה כותב?'
'עזוב אותך, משהו בזואולוגיה'

ביום השלישי אותו סיפור - שוב יוצא השועל לטיול, ושוב רואה את הארנב יושב מול הלפטופ.
'נו ארנב, מה קורה?'
'הכל כרגיל, כותבים'.
'ועל מה אתה כותב?'
'אמרתי לך, משהו בזואולוגיה'
'כן, אבל מה הנושא?'
'יחסי מין בין מינים שונים בטבע'
השועל קצת תמה, אבל ממשיך בטיולו.

ביום הרביעי שוב פוגש השועל את הארנב, והפעם מתעקש.
'ארנב, ספר לי על מה בדיוק אתה כותב'.
'כרגע אני בדיוק בפרק על ארנבים שמזיינים שועלות'
השועל שומע את זה, ונשרף לו הפיוז. הוא שולף את הציפורניים^[1] ומתכונן לזנק על הארנב. באותו רגע בדיוק מגיח מהמערה אריה ענקי וזועם, והארנב שואל:
'יצא לך לפגוש כבר את המנחה שלי?'

מוסר השכל
לא חשוב על מה כותבים את התיזה, מה שחשוב זה מי המנחה.

פוסטים קשורים

• אין פוסטים קשורים.