מעניין מאוד. תודה על ההשקעה של זמן ומחשבה. ד"א, אני לומד תואר ראשון של עו"ס בעיברית

[...] נוגעת קצת בטענה שקצבאות משפיעות על הילודה (פחות מפורט מכאן), וקצת בדברים [...]

השאלה 'מה המטרה של תוכנית חברתית' היא שאלה מאוד מורכבת, שקשה מאוד לקבוע אותה. בהרבה תוכניות, לכל אחד מהגורמים שדחפו אותן היו מטרות אחרות – ולפעמים לגורם אחד הייתה יותר ממטרה אחת.
אני מעדיף לשאול 'מה התוצאות של התוכנית, והאם הן חיוביות'. ואם קצבאות ילדים מצמצמות את העוני – מה טוב. גם אם הן היו מצמצמות את ההתחממות הגלובלית, הייתי בעדן.

אני רוצה לחשוב שעוני זה עוני והמטרה של קצבת ילדים היא לדאוג לילדים בכדי שלא יהיה צריך ללכת עד הסוף ולהוציא אותם ממשפחות שלא יכולות לפרנס אותם. מצד שני ברור שלכסף אין ריח….
blog האחרון של מרק ק. ..‫עוד סיבה לא להחזיק מידע בענן – אתה חשוף להליכים משפטיים בכל מדינה בעולם‬

השאלה מה זה 'טוב' היא, כמובן, שאלה יחסית.
אין ספק שקצבאות ילדים הוא לא כלי שימנע עוני, אלא כלי לצמצום של העוני. במסגרת הכלים שנכללים תחת מדיניות חברתית, וכששוקלים גם את תוצרי הלוואי של הכלים, כלי שמוציא אחוז גבוה של המשפחות מהעוני, שיחס העלות\תועלת שלו הוא לא רע ושאין לו תוצרי לוואי חמורים מדי (עידוד אי-עבודה), זה הטוב ביותר שאנחנו מצליחים להשיג.

כמובן שאפשר לחשוב על כלים שלא כלולים במסגרת מדיניות חברתית, שיהיו יעילים יותר. בקיבוץ שלי אין אף עני.

ובכל זאת הלכתי לבדוק את המספרים בדוח העוני.

הפער בקו העוני בין משפחה עם X ילדים למשפחה עם X+1 ילדים הוא כאלף שקל, הרבה יותר מקצבה לילד. עבור חמישה ילדים מקבלים כאלף שקל בקצבאות כאשר קו העוני למשפחה של שבע נפשות הוא 8000 שקל. נדמה לי שקו העוני עולה בלפחות מאה שקל כל שנה בשנים האחרונות כך שכמעט כל הצמדה שתבחר לא תכסה על העלייה בקו העוני.

מדוח העוני של הביטוח הלאומי עולה שקצבאות הילדים מוציאות לכל היותר 25% מהמשפחות העניות לפי שכר עם 1-3 ילדים מעל לקו העוני. עבור משפחות עם יותר ילדים זה לא מגיע אפילו ל10%. אם אתה קורא לזה כלי טוב, אז יש לנו חילוקי דעות על משמעות המילה "טוב". כמובן שהדוח לא מתיחס ספציפית לקצבאות אלא לכל תשלומי ההעברה שאני מניח שקצבאות ילדים הן חלק מהם ולכן אם איני טועה ההשפעה אפילו זניחה יותר.
blog האחרון של מרק ק. ..‫תושבי סידני התעוררו וגילו שהעיר הועברה למאדים‬

אני כמובן לא טרחתי לקרוא את מה ששחר אילן כתב (בגילי המופלג טקסטים דתיים מיגעים אותי) וההתיחסות היא למה שאתה כתבת במנותק מהטקסט שלו. אם הוא טוען שלשינוי בקצבאות יש השפעה על העוני אז זו טענה בעייתית בדיוק כמו הטענה לגבי הילודה.

לדעתי הלא מגובה במספרים, גם אם תצמיד את הקצבאות לא יהיה שינוי משמעותי בעוני החרדי אלא אם תצליח להראות שמרכיב קצבאות הילדים הוא המרכיב החשוב ביותר במשפחות שנמצאות על סף העוני. ואם כן, אז במידה מסוימת תסכים עם שחר אילן בטענה שגודל הקצבאות מהוות מוטיבציה להתנהגות מסוימת כי בן אדם חייב לשנות הרגלים כאשר מקור הכנסה עיקרי נפגע.
blog האחרון של מרק ק. ..‫תושבי סידני התעוררו וגילו שהעיר הועברה למאדים‬

צודק. I stand corrected.
אני אתקן את התגובה שלי.

הדוגמא הטובה ביותר לכך היא שבעקבות קיצוץ הקצבאות הייתה עלייה בעוני שלא ירדה מאז
זו לא אותם בעיית מתאם = סיבתיות שעליה אתה מתלונן?

א. כששחר אילן אומר שהעוני בחברה החרדית ירד בעקבות הורדת קצבאות הילדים, הוא מדבר על העוני כפי שהוא מוגדר בישראל (50% מההכנסה החציונית). הטענה הזו פשוט שקרית, בלי קשר לדיון על איך מודדים עוני.

ב. איך הבנת שאני חושב שצריך להצמיד את הקצבאות לקו העוני?
קצבאות הילדים חייבות להיות צמודות למשהו, אחרת הן היו עדיין בגובה של 3 לא"י. שתי האפשרויות המקובלות להצמדה הן השכר הממוצע במשק ומדד המחירים לצרכן – השנייה לטעמי יותר הגיונית, כי היא משקפת את שימור יכולת הקנייה של הקצבאות (בד"כ היא גם תניב עלייה יותר חדה שלהן). הצמדה לקו העוני היא בעצם הצמדה להכנסה החציונית – לא בלתי סביר, אני חייב להודות.
ומעבר לזה, לא הבנתי איך בדיוק הצמדה של הקצבאות לקו העוני תמנע הוצאת משפחות מהעוני.
ולבסוף – אני לא יודע מה המטרה של קצבאות הילדים (זה תלוי את מי אתה שואל), אבל הן עושות עבודה מצויינת בהוצאת אנשים מהעוני. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא שבעקבות קיצוץ הקצבאות הייתה עלייה בעוני שלא ירדה מאז.