על חרדים, קצבאות וילודה או: שחר אילן ומלחמתו בחרדים ובעובדות

נדב

זבעקבות שיחה בין איתי אשר לשחר אילן, שפורסמה בעבודה שחורה, אני נדרש שוב לטענה ש'הקיצוץ בקצבאות הילדים הוריד בצורה דרסטית את הילודה החרדית'. נדרשתי לטענה הזו בעבר – מפיו של שטרסלר – והפעם, שוב בהארץ, מי שטוען אותה הוא שחר אילן.

ראשית, אציין שאני לא מקבל את הטענה שעומדת ביסוד הדיון הזה – כאילו העובדה שלקצבאות יש השפעה על הילודה מצדיקה את הקיצוץ בהן, תוך דרדור עשרות אלפי משפחות לעוני עמוק. אני לא חושב שזו הדרך לעצב מדיניות ציבורית.

אבל גם לאלו מכם שמאמינים שאין ברירה, שפשוט צריך לטפל בסכנה הדמוגרפית השחורה הנוראה שמתרגשת עלינו וכו' – כדאי לחפש מטרות ראויות יותר להתקפה מקצבאות הילדים, שהשפעתן על הילודה היא שולית, אם היא קיימת בכלל.

הכיצד? הרי שחר אילן מביא מגוון של מקורות שמוכיחים בצורה ברורה לחלוטין שכשהורידו את הקצבאות, לא?

אז זהו, שלא בדיוק. נבדוק את הפסקאות הרלוונטיות:"(אני מתייחס כאן רק לחרדים, ולא לערבים – אופרה אחרת לגמרי)": אצל שחר אילן:

בינואר השנה חשף "הארץ" נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שריכז החוקר גלעד מלאך ושהראו ירידה משמעותית בשיעור הפריון החרדי. לפי הנתונים, שיעור הפריון הכולל במספר ערים חרדיות ירד בילד שלם – מרמה של 9 ילדים לאשה ל-8. אבל אנשי הציבור החרדים המשיכו לטעון שאצלם מדובר בציווי דתי ונסיבות כלכליות אינן משפיעות על הילודה.

דו"ח בנק ישראל האחרון (עמ' 305) שם קץ לוויכוח הזה, כשהוא מתבסס על שלושה סוגים של נתונים, ביניהם אלה שריכז מלאך. "מספר הילדים עד גיל שנתיים במשק בית חרדי היה בשנת 2006 קטן בכ-18% מאשר ב-2001 ובערים חרדיות כמודיעין עילית וביתר עילית ירדו שיעורי הילודה בשנים אלו בלמעלה מ-10%", קובע הדו"ח על פי נתוני הלמ"ס.

עם שתי סדרות הנתונים שמובאות כאן – זו של מלאך וזו של דו"ח בנק ישראל – יש שתי בעיות קשות. הראשונה היא הבעיה של לוחות הזמנים. כל הנתונים מתייחסים לתקופה של 2001-2006 – תקופה שכוללת גם את ימי הקצבאות המוגבהות של חוק הלפרט (2001-2003), וגם את אלו שאחרי קיצוצי ביבי (2003-2006). אז עליית הקצבאות הורידה או העלתה את שיעור הילודה? הבעיה השנייה עם הנתונים האלו היא הבעייה המתודולוגית – מהעובדה שבאותן שנים התרחשה ירידה בקצבאות וירידה בפריון, אינה מאפשרת להסיק שהירידה בקצבאות היא הגורם לירידה בפריון.

אולי אפשר היה לקבל את הראיות הנסיבתיות האלו, בהיעדר ראיות שמסתמכות על מחקר מדעי יותר מדוייק. למרבה המזל, יש לנו מחקר כזה – ושחר אילן מפנה אותנו אליו ישירות:

מקור נוסף שעליו מתבסס הבנק הוא מחקרם של אלמה כהן, רג'יב דהג'יה ודימיטרי רומנוב "האם קצבאות משפיעות על פריון?" השלושה מצאו, ש"הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנת 2003 הוריד משמעותית את הפריון". הם קובעים מפורשות: "ההשפעה הגדולה ביותר נמצאה על הערבים המוסלמים והחרדים, כמעט פי ארבעה מאשר ההשפעה על אמהות יהודיות חילוניות". הם מסבירים זאת בכך שהמשפחות החרדיות והערביות סבלו קיצוץ גדול בהרבה בקצבאות ב-2003.

אלא שלא זה מה שאומרים כהן, דהג'יה ורומנוב. ראשית, הם אינם טוענים ש'הקיצוץ הוריד משמעותית את הפריון', אלא שהוא הוריד אותו באופן מובהק סטטיסטית (כן, זו המשמעות של significant בהקשר הזה). הם אמנם מתגאים מאוד בתוצאה זו, אלא שבתקציר (או אפילו במסקנות) הם אינם טורחים לציין בכמה ירד הפריון במחקר שלהם. כדי לברר עובדה זו, צריך לבחון את הטבלאות, ולהוציא משם את הנתונים הגולמיים. הנתון שהם משתמשים בו הוא ההסתברות של אשה מהנחקרות להיות בהריון בשנה מסויימת. עבור נשים חרדיות, אלו הנתונים לפי שנים:"(השנה מתייחסת לשנת הכניסה להריון, ולא לשנת הלידה)"::

1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005
0.26 0.26 0.26   0.26 0.25 0.25   0.24

מה אפשר ללמוד מהנתונים האלו (בהנחה שהם אכן מובהקים סטטיסטית)?

א. חוק הלפרט (שנחקק ב-2001) לא השפיע על הילודה

ב. בשנת 2003 אכן הייתה ירידה בשיעור הילודה… של פחות מ-4%. המשמעות של ירידה כזו היא ירידה של 0.18 ילדים למשפחה – רחוק מהנתונים שהובאו קודם, של ילד או יותר למשפחה.

ג. בשנת 2005 חלה ירידה נוספת, בלי שחל שינוי בקצבאות.

אז מה אנחנו לומדים מהמחקר הזה? בעיקר את מה שידענו ממחקרים קודמים – שההשפעה של קצבאות ילדים על הילודה, כאשר היא קיימת, היא מינורית. כדאי גם לציין שהאפקט המרכזי של שינויי קצבאות הוא שינוי במרווח בין הילדים ולא במספרם הכולל, ושבמחקר מהסוג הזה שתי התופעות יקבלו את אותו הביטוי.

עוד אנחנו לומדים שמסוכן לסמוך על נתונים סטטיסטיים שמצאנו זרוקים ברחוב. ההנחה שיש קשר בין שני משתנים רק בגלל שהמגמה שלהם דומה במקרה היא הנחה מסוכנת, שמוטעית ברוב המקרים.

לבסוף, אנחנו לומדים שכל הגורמים המעורבים במקרה הזה הציגו נתונים בצורה שתואמת את העמדה המוקדמת שלהם, בצורה די קיצונית. החל מעורכי המחקר, שטרחו להדגיש את העובדה שהם גילו קשר מובהק – ולהצניע את העובדה שהקשר הזה מעיד על תופעה במימדים קטנים למדי. עבור דרך בנק ישראל ועד ל'הארץ' ושחר אילן, שקפצו על המאמר כמוצאי שלל רב – ולא טרחו לבדוק מה הוא באמת אומר, והאם הוא תואם את הנתונים האחרים שבידיהם.

ואגב, שחר, אם אתה כבר מציין את הירידה בתחולת העוני אצל חרדים בין 2005 ל-2006, כדאי שתציג את התמונה המלאה: הירידה הזו הייתה אירוע חד פעמי, שאני לא שמעתי הסבר לו. בשנים שאחר כך התחדשה מגמת העלייה בתחולת העוני. יותר מזה: גם הירידה הזו (של כ-5%) היא קטנה מאוד, לעומת הקפיצה של 15% בתחולת העוני בעקבות ביטול הקצבאות ב-2003. או בקיצור- ביטול הקצבאות העמיק מאוד את העוני בחברה החרדית. בחמש השנים שחלפו מאז הקיצוץ, אין מגמה משמעותית של ירידה בעוני – בטח שלא כזו שתפצה על העמקת העוני שגרם הקיצוץ. כל מי שתומך בקיצוץ הקצבאות צריך להודות בפני עצמו, שהמחיר שהוא מוכן לשלם על ירידה של פחות מחמישית ילד בממוצע, הוא העמקה משמעותית של העוני בקרב החרדים.

14 תגובות »

נדב ב24/09/2009 23:59 תחת חברה בישראל

14 Responses to “על חרדים, קצבאות וילודה או: שחר אילן ומלחמתו בחרדים ובעובדות”

  1. מרק ק. הגיב:

    מסכים עם הטענה הכללית, אבל לא עם ה"קישוט" בסוף. העוני בחברה החרדית לא גדל, הם פשוט לא מעונינים להשקיע את מה שצריך בשביל לצבור עושר בקצב של יתר החברה הישראלית.

    מעבר לזה, מה שמשתמע ממה שאתה כותב הוא שקיצבאות הילדים אמורות להיות צמודות לקו העוני. אני מפקפק בכך שאם הן אכן היו צמודות לקו העוני לא היתה חלה עליה סטטיסטית בעוני של החרדים. במילים אחרות, אם מטרתן של קיצבאות ילדים להבטיח שהמשפחה לא תהיה עניה אז הן נכשלות כישלון חרוץ. למרבה השמחה זו פשוט לא המטרה שלהן.
    .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫תושבי סידני התעוררו וגילו שהעיר הועברה למאדים‬ =-.

    • נדב הגיב:

      א. כששחר אילן אומר שהעוני בחברה החרדית ירד בעקבות הורדת קצבאות הילדים, הוא מדבר על העוני כפי שהוא מוגדר בישראל (50% מההכנסה החציונית). הטענה הזו פשוט שקרית, בלי קשר לדיון על איך מודדים עוני.

      ב. איך הבנת שאני חושב שצריך להצמיד את הקצבאות לקו העוני?
      קצבאות הילדים חייבות להיות צמודות למשהו, אחרת הן היו עדיין בגובה של 3 לא"×™. שתי האפשרויות המקובלות להצמדה הן השכר הממוצע במשק ומדד המחירים לצרכן – השנייה לטעמי יותר הגיונית, ×›×™ היא משקפת את שימור יכולת הקנייה של הקצבאות (בד"×› היא גם תניב עלייה יותר חדה שלהן). הצמדה לקו העוני היא בעצם הצמדה להכנסה החציונית – לא בלתי סביר, אני חייב להודות.
      ומעבר לזה, לא הבנתי איך בדיוק הצמדה של הקצבאות לקו העוני תמנע הוצאת משפחות מהעוני.
      ולבסוף – אני לא יודע מה המטרה של קצבאות הילדים (×–×” תלוי את מי אתה שואל), אבל הן עושות עבודה מצויינת בהוצאת אנשים מהעוני. הדוגמא הטובה ביותר לכך היא שבעקבות קיצוץ הקצבאות הייתה עלייה בעוני שלא ירדה מאז.

      • הדב הגיב:

        הדוגמא הטובה ביותר לכך היא שבעקבות קיצוץ הקצבאות הייתה עלייה בעוני שלא ירדה מאז
        זו לא אותם בעיית מתאם = סיבתיות שעליה אתה מתלונן?

      • מרק ק. הגיב:

        אני כמובן לא טרחתי לקרוא את מה ששחר אילן כתב (בגילי המופלג טקסטים דתיים מיגעים אותי) וההתיחסות היא למה שאתה כתבת במנותק מהטקסט שלו. אם הוא טוען שלשינוי בקצבאות יש השפעה על העוני אז זו טענה בעייתית בדיוק כמו הטענה לגבי הילודה.

        לדעתי הלא מגובה במספרים, גם אם תצמיד את הקצבאות לא יהיה שינוי משמעותי בעוני החרדי אלא אם תצליח להראות שמרכיב קצבאות הילדים הוא המרכיב החשוב ביותר במשפחות שנמצאות על סף העוני. ואם כן, אז במידה מסוימת תסכים עם שחר אילן בטענה שגודל הקצבאות מהוות מוטיבציה להתנהגות מסוימת כי בן אדם חייב לשנות הרגלים כאשר מקור הכנסה עיקרי נפגע.
        .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫תושבי סידני התעוררו וגילו שהעיר הועברה למאדים‬ =-.

        • מרק ק. הגיב:

          ובכל זאת הלכתי לבדוק את המספרים בדוח העוני.

          הפער בקו העוני בין משפחה עם X ילדים למשפחה עם X+1 ילדים הוא כאלף שקל, הרבה יותר מקצבה לילד. עבור חמישה ילדים מקבלים כאלף שקל בקצבאות כאשר קו העוני למשפחה של שבע נפשות הוא 8000 שקל. נדמה לי שקו העוני עולה בלפחות מאה שקל כל שנה בשנים האחרונות כך שכמעט כל הצמדה שתבחר לא תכסה על העלייה בקו העוני.

          מדוח העוני של הביטוח הלאומי עולה שקצבאות הילדים מוציאות לכל היותר 25% מהמשפחות העניות לפי שכר עם 1-3 ילדים מעל לקו העוני. עבור משפחות עם יותר ילדים זה לא מגיע אפילו ל10%. אם אתה קורא לזה כלי טוב, אז יש לנו חילוקי דעות על משמעות המילה "טוב". כמובן שהדוח לא מתיחס ספציפית לקצבאות אלא לכל תשלומי ההעברה שאני מניח שקצבאות ילדים הן חלק מהם ולכן אם איני טועה ההשפעה אפילו זניחה יותר.
          .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫תושבי סידני התעוררו וגילו שהעיר הועברה למאדים‬ =-.

          • נדב הגיב:

            השאלה מה זה 'טוב' היא, כמובן, שאלה יחסית.
            אין ספק שקצבאות ילדים הוא לא כלי שימנע עוני, אלא כלי לצמצום של העוני. במסגרת הכלים שנכללים תחת מדיניות חברתית, וכששוקלים גם את תוצרי הלוואי של הכלים, כלי שמוציא אחוז גבוה של המשפחות מהעוני, שיחס העלות\תועלת שלו הוא לא רע ושאין לו תוצרי לוואי חמורים מדי (עידוד אי-עבודה), זה הטוב ביותר שאנחנו מצליחים להשיג.

            כמובן שאפשר לחשוב על כלים שלא כלולים במסגרת מדיניות חברתית, שיהיו יעילים יותר. בקיבוץ שלי אין אף עני.

          • מרק ק. הגיב:

            אני רוצה לחשוב שעוני ×–×” עוני והמטרה של קצבת ילדים היא לדאוג לילדים בכדי שלא ×™×”×™×” צריך ללכת עד הסוף ולהוציא אותם ממשפחות שלא יכולות לפרנס אותם. מצד שני ברור שלכסף אין ריח….
            .-= blog האחרון של מרק ק. ..‫עוד סיבה לא להחזיק מידע בענן – אתה חשוף להליכים משפטיים בכל מדינה בעולם‬ =-.

          • נדב הגיב:

            השאלה 'מה המטרה של תוכנית חברתית' היא שאלה מאוד מורכבת, שקשה מאוד לקבוע אותה. בהרבה תוכניות, לכל אחד מהגורמים שדחפו אותן היו מטרות אחרות – ולפעמים לגורם אחד הייתה יותר ממטרה אחת.
            אני מעדיף לשאול 'מה התוצאות של התוכנית, והאם הן חיוביות'. ואם קצבאות ילדים מצמצמות את העוני – מה טוב. גם אם הן היו מצמצמות את ההתחממות הגלובלית, הייתי בעדן.

  2. […] נוגעת קצת בטענה שקצבאות משפיעות על הילודה (פחות מפורט מכאן), וקצת בדברים […]

  3. מעניין מאוד. תודה על ההשקעה של זמן ומחשבה. ד"א, אני לומד תואר ראשון של עו"ס בעיברית 🙂

  4. קובי הגיב:

    עכשיו מתפרסם מחקר חדש שמוכיח בדיוק את מה שכתבת ואני מצטט "מהמחקר עלה שמשקי הבית מהעשירון העליון או מהמגזר החרדי לא יושפעו משינוי כלשהו בקצבת הילדים… לשינוי בגובה קצבאות הילדים אין השפעה דרמטית על הפריון של האשה החרדית. המחקר הנוכחי מוצא ×›×™ "השפעת קצבאות הילדים היא מובהק סטטיסטי בכל קבוצה דתית או אתנית למעט זו החרדית". כך, קיצוץ בקצבה שניתן לקבל על הילד הנוסף יוביל לירידה של 0.87% ו־0.99% באוכלוסייה היהודית־החילונית והציונית־דתית בהתאמה. בקרב חרדים השינוי הוא רק ברמה של 0.34% ואינו מובהק סטטיסטית."
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3598875,00.html
    ראש בריא על התפיים תמיד יותר טוב מאינטרסנט כשחר אילן שמקבל משכורת כדי לתקוף את הציבור החרדי.

  5. […] טובים ממני עסקו בזה כבר. אבל השורה התחתונה היא שהמחקרים הרציניים בנושא (בארץ ובעולם) מתחלקים לשניים – כאלו ששוללים לחלוטין קשר בין קצבת הילדים לילודה, וכאלו שמוצאים קשר קלוש ביניהם. אין בנמצא (למיטב ידיעתי) מחקרים שמוצאים קשר משמעותי בין קצבאות ילדים לילודה. וממילא כל מחקר בנושא סובל מבעיה חמורה של אי היכולת להפריד את ההשפעה של קצבאות הילדים על הילודה מהשפעה של עשרות משתנים אחרים שמתרחשים באותו הזמן. […]

  6. […] ממני עסקו בזה כבר (ראו כאן וכאן). אבל השורה התחתונה היא שהמחקרים הרציניים בנושא […]

להגיב על מרק ק. לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971727 דפים נצפים, 63 היום
319271 ביקורים, 50 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏