קודם כל, אתה מניח שקיימת איזשהו סט מוגדר מראש של 'בעיות של עניים', שאפשר לטפל בהן - ולא היא. כמו שניסיתי להראות עם הדוגמא של החד הוריות, השאלה מיהו עני ולמי המדינה צריכה לעזור היא שאלה פתוחה, שמתנהל עליה מאבק. עובדה שכל עוד לא היו כאן חד-הוריות רוסיות, חד-הוריות לא נתפסו כעניות שצריך לסייע להן אלא כנשים שעשו בחירה מסויימת ועכשיו צריכות להתמודד איתה.

ולגבי המרקסיסטים - אפשר לענות על זה בשתי רמות. ברמה הפילוסופית, אפשר לשאול מי קבע שהקו המגדיר הרלוונטי הוא המעמדי, אם האנשים עצמם חושבים אחרת. ברמה הפרקטית אפשר להצביע על העובדה שהכשלון של המרקסיסטים, גם במערב וגם במזרח, נובע מזה שהם סירבו לראות מה באמת מעניין את האזרחים, והתעקשו להחליט עבורם בסוגייה הזו.

נדב, אני לא מבין מדוע אתה מתעקש לעשות את החלוקה לפי עדות (או בכלל "זהויות" למיניהן) לקריטריון מרכזי ולא לשאלה המעמדית/כלכלית. אדם עני יכול להיות 'אשכנזי' 'מזרחי' או 'רוסי', אין מה משנה, המצוקה שלו לא נובעת מזהותו עדתית אלא מתוך מצבו הכלכלי, ומדיניות הרווחה שרוצה פתור את בעיותיהם של העניים ואת בעיית העוני צריכה להיות אוניברסלית. בעיית הדיור הציבורי היא לא בעיה של 'מזרחים', היא בעיה של מחוסרי-דיור, הקשיים העמודים בפני אמהות חד-הוריות אינם קשיים של 'רוסית' אלא של כל אם חד-הורית. כל המתאמים שניתן למצוא בין זהות עדתית/לאומית לבין עושר/עוני אינם רלוונטיים, כי הבעיה היא *בעיה של עניים*, ולא בעיה של מזרחים/ערבים/מהשזהלאיהיה.
אתה אומר שאנו חייבם להתייחס לדברים בצורה עדתית משום שכך האוכ' החלשות בעצמן מתייחסות לזה, ואני אומר שהמארקסיסטים כבר מזמן מצאו כינוי הולם למה שמתרחש כאן "תודעה כוזבת"

אני לא מסכים. הטבות פשוט צריכות להנתן באופן ממוקד וענייני ולא באופן עדתי/קבוצתי שמריח מפופוליזם ובחירות. אין דין קרקעות קיבוצי הנדל"ן כקרקעות קיבוצי הפריפריה. ואגב, היה סמוך ובטוח שתקום פה צעקה אם במסגרת ההטבות לנגב, תושבי עומר ייכללו - ובצדק מוחלט!
גם דיור ציבורי - ההטבה צריכה להנתן למי שזקוק לה, אשכנזי או מזרחי או ערבי כאחד. ועובדה שכשמכירים בצרכים של האוכלוסיה החרדית (לשיטתם, ובוא לא נכנס לזה), זה דווקא כן יוצר מרמור (קצבאות הילדים) וזה לא נחשב להישג חיובי אלא בקרב אותה קבוצה בלבד.

מדיניות חברתית היא תמיד שאלה של העדפה. אתה לא תצליח לעזור לכולם במידה שווה, בין השאר משום שהשאלה 'מי זקוק לעזרה' היא שאלה שתלויה גם בזהויות. אתה צריך לקבוע סדרי עדיפויות בחלוקת משאבים.
לדוגמא, אתה מדבר על 'פריפריה' אבל גם זו סוג של זהות, ולא הגדרה אובייקטיבית. אתה הרי לא באמת מתכוון להפנות את אותו סיוע לתושבי עומר כמו לתושבי תל-שבע הסמוכה, נכון?
ואם תתעלם מהקריטריונים שהאזרחים סבורים שהם רלוונטיים לסדרי העדיפויות האלה, אתה לא תיצור שוויון ואחווה עדתית - להיפך, אתה רק תחריף את רגשות הקיפוח. אם תיתן שורה של הטבות שיגיעו רק לאשכנזים - לא בגלל שאתה גזען, בגלל שלא התייחסת לנתון הזה - התוצאה תהיה שאנשים יטענו שהמדינה מפלה מזרחים.
אם תיתן הטבה אחת שתתמקד באשכנזים (קרקעות הקיבוצים, נניח) ובמקביל לה תיתן אחת למזרחים (דיור ציבורי), לערבים (הכרה בכפרים בדואים) ולרוסים (חוק ביטוח סיעוד), ההכרה בצרכים של הקבוצות השונות לא תביא לפירוד אלא לאיחוד, בסגנון 'מדינת הרווחה טובה לכולנו'.

הרי זה בדיוק העניין! המלחמה בעוני ובבערות ובפערים בין מרכז לפריפריה צריכה לעמוד בזכות עצמה ולא על בסיס אתני או מגדרי. שוויון צריך להיות שוויון באשר הוא. ברוך השם, יש לנו היום את הכלים לתת טיפול ממוקד ולשפוט מקרה לגופו. ולכן אני מתנגד נחרץ לנסיון כזה או אחר להעמיד את העניין על בסיס אתני ואפילו מרגיש שיש בזה אלמנט של שלילת זהות. המאבק בתפיסת המציאות הוא לא רלוונטי לטעמי, ובכל מקרה משני למאבק האמיתי שהוא המאבק לחיזוק הפריפריה.

קודם כל, אני מקווה שמעכשיו נמשיך בטון לא-מתלהם.

לעניין - השאלה היא מה הבעיות הרלוונטיות.
איכשהו, המצב של הנשים החד הוריות הפך להיות 'בעיה' רק אחרי שהגיע הנה ציבור רחב של נשים רוסיות. לפני זה, הוא לא היה בעיה.
אם תתעלם מזה ששאלת אדמות הקיבוצים נתפסת כבעיה של אשכנזים, ושבעיית הדיור הציבורי נתפסת כבעיה של מזרחים, אתה לא תעלים את הפערים בין מזרחים לאשכנזים או את האיבה ביניהם - אתה רק תחמיר אותה. אתה צריך להכיר בזה שסוגיות כאלה נתפסות - על ידי האזרחים - כסוגיות אתניות, ולכן הן הופכות להיות סוגיות אתניות. גם אם תגיד שוב ושוב שלזה שהממשלה מחלקת קרקעות לקיבוצים ומכשילה את חוק הדיור הציבורי אין קשר לזהות האתנית של הסובייקטים של החוק, אתה לא תשכנע את מי שרואה שרוב מי שנהנה מחלוקת קרקעות הקיבוצים הוא אשכנזי, ורוב מי שנהנה מחוק הדיור הציבורי הוא מזרחי. והרבה אנשים מסתכלים ככה על המציאות.

אני לא נחרץ כמו שנהב או כמו שוחט לגבי היחס בין הציונות למזרחים. אבל אני חושב שלאשכנזים כן היה תפקיד מרכזי בציונות, תפקיד שהשפיע על האופי שלה ועל המבנה המעמדי של ישרלא - ולכן, דווקא הכרה בקיום של זהויות אתניות בקרב היהודים בישראל היא צעד בכיוון ההפוך מזה של 'ניסיון להתנקם במדינת ישראל ובציונות'. דווקא היא תאפשר קיום של עדתיות במדינת ישראל, בלי ליצור עימות מובנה בין השתיים.

בלוג שלך, זכותך לנהל אותו איך שבא לך. אבל מה שמתחיל בהערות קנטרניות, רוב הסיכויים שלא יסתיים בדיון מכובד.

ולגבי דיכוי האשה - קודם כל, הוא רוחבי. גם מהנדסות ועובדות היי-טק מופלות לרעה למול עמיתיהם הגברים. וכן, יש טעם לפגם במתן חצי נקודת זיכוי (או מה שלא יהיה) לעובדת הייטק שמרוויחה הרבה, לעומת מתן אותה חצי נקודת זיכוי לגבר מפרנס יחיד בפריפריה, ולא משנה אם הוא אשכנזי או מזרחי.

וכן, לדעתי גם סבסוד מעונות יום צריך להיעשות קודם כל בעדיפות לאוכלוסיה שזקוקה לה, בלי שום קשר לרקע עדתי או מגדרי! ושלא תחשוב לרגע שלי יהיה קל לקבל עליי נטל של אלפי שקלים חודש בחודשו. אבל אם מישהו יציע לי אותו בגלל שאני מזרחי, אני אשלח אותו לפריפריה קודם - ולא משנה אם שם יש רוסי, מזרחי או אשכנזי.

אם ראית אתמול במקרה את התוכנית של אושרת קוטלר, "עשירים חיים יותר", היית חוזה באשכנזים שלא שפר עליהם גורלם, ניצולי שואה בשכונה מוזנחת בפתח תקווה. אני יודע, סמוך ובטוח שלהם מגיע יותר מלי.

כל הניסיון להעמיד את יחסי המרכז-פריפריה על בסיס עדתי, הוא ניסיון להתנקם במדינת ישראל ובציונות על גבינו. זה מסוגל להוציא הרבה אמוציות, אני מתרה מראש. ולעניין הביטוי "סוציופתולוגים", האם אתה מכחיש שישנם כאלו שעושים את הסוציולוגיה קרדום לחפור בה, בלא התחשבות בהשלכות הקטסטרופליות שעלולות להיות לקבוצות מיעוט שונות מכך? דע לך, שהרוב של המזרחים חושב שהדבר הזה נעשה על גבנו ולא לטובתנו, ע"ע הפופולריות של "הקשת" וכישלונה הידוע מראש.

ו"בג"צ הקרקעות" המפורסם הוא דוגמה מעולה לכך. שוב לא נעשתה סלקציה, והיתה פגיעה רוחבית בתנועה הקיבוצית. אין דין קיבוץ סעד כדין געש או שפיים. אבל למגישי הבג"צ לא הפריע לכרוך אותם בכפיפה אחת.

בקריאה נוספת אני מבין שדי פספסתי את הפואנטה של הפוסט הזה.
הנקודה החשובה בעניין הזהויות היא לא הפרמטרים הסוציו-דמוגרפיים של האדם, אלא האופן שבו הוא תופס את הזהות שלו.
פעילה פמיניסטית תפעל למען הזכות להפלה גם אחרי שעברה את גיל הפריון; פעיל להט"ב יפעל למען הזכות לנישואין גם אם הוא לא מתכוון להתחתן. הם פועלים עבור המטרות האלו לא בגלל שהם עלולים להיפגע מהן אישית, אלא בגלל שבני הקבוצה שלהם נפגעים.
השאלה היא האם זה המצב עבור מזרחים - האם זה שתושבי המועצה האזורית תמר מרוויחים הון בארנונה על חשבון תושבי דימונה* נתפסת על ידי אדם מסויים כרלוונטית עבורו משום שהוא מזרחי.

*אני לא טוען שזה המצב, או שהמרוויחים הם אשכנזים והמפסידים הם מזרחים. אני טוען שכך הדברים נתפסים.

קצת נשבר לי מהסגנון שלך. בפעם הבאה שתדבר בגסות, תוכרז רשמית כטרול.

ולעניין - אנחנו מוקפים באג'נדה של חקיקה לטובת קידום האשה, למשל. מסבסוד מעונות יום, ועד חקיקה לאפלייה מתקנת. האם אתה מתנגד גם לחקיקה כזו, כי יש נשים שהן עובדות הייטק ומהנדסות?

"הצלחת להגיב בלי שום קשר לגוף הפוסט" - התנשאות טיפוסית לסוציופתולוגים עם אג'נדה.

כמובן הרי שהתגובה מיועדת ל'פאנץ' ליין' ה"נהדר" הבא: 'מהן ההשפעות האתניות של החוק, אילו קבוצות הוא מקדם ואילו הוא מעכב, והאם אלו הקבוצות שאנחנו רוצים לקדם או לעכב.'

מזרחים זו קבוצה אתנית. לחלקה לא דרוש סיוע כלכלי ולחלקה כן. לחלק שדרוש סיוע כלכלי דרוש סיוע כלכלי לא בגלל שהוא מזרחי, אלא בגלל שדרוש לו סיוע כלכלי. פה נגמר העניין העדתי. זהו. מת. רוח'ה ובלע רג'עה.