הרהורים של אבא

בחדשות השבת בערוץ 10, שודרה כתבה ש'חשפה' את ×”'שקרים' של תעשיית המזון, שמוכרת, לכאורה, מזון בריא – אבל בפועל ממלאת אותו בזבל. במהלך הכתבה הוצגו מקרים של מוצרים שמוצהרים ×›'בריאים', אלא שבפועל הם מכילים חומרים מסוכנים.

לכאורה, חשיפה ראויה של הטעיית הציבור. בפועל, ערוץ 10 חוטא בדיוק באותו החטא שבו הוא מאשים את חברות המזון.

נתחיל בזה שהדמות הסמכותית בכתבה, זו שמסבירה לנו איזה תוספי מזון הם מסוכנים לבריאותנו, הוא ד"ר חיים צדוק,  נטורופת. נטורופתיה, למי שלא מכיר, היא שיטת רפואה אלטרנטיבית מאוד שנויה במחלוקת. האם דואגים להזכיר את ×–×” בכתבה? מה פתאום. אנחנו מדברים עם סמכות רפואית, הרי הוא דוקטור, לא?

הפורמט של הכתבה הוא הצגה של מזון בריא לכאורה, ואז פירוט של המרכיבים הבעייתיים שבמזון.כך, לדוגמא, מציגים המבורגר שמוצג ×›'המבורגר אמיתי, ללא חומרים משמרים וצבעי מאכל'. ערוץ 10, בחשיפה היסטרית, גילה שיש בהמבורגר ×”×–×” פוספטים – חומר שימור שנמצא כמעט בכל מוצר בשר תעשייתי. איום ונורא, לא? מה עושים לנו הפוספטים?

מייצבים מוצרים המכילים מים. מאריכים חיי מדף. משמשים בתעשייה לדישון. עודף זרחן עלול לגרום לאוסטאופרוזיס (בריחת סידן).

כלומר, אחרי שסיפרו לנו ש'החומרים האלה בין היתר גם מזיקים, ומזיקים מאוד. תשמ… ×–×” רעל', מתברר שאם נצרוך יותר מדי זרחן, אנחנו עלולים ללקות באוסטאופרוזיס. אמנם לא נחמד, אבל מכיוון שלא טרחו לספר לנו כמה זרחן צריך לצרוך וכמה מכיל המבורגר אחד, ההגדרה של 'רעל' נראית מופרזת לחלוטין. האם צריכה יומית של המבורגר אחד היא כמות מופרזת של זרחן? מה לגבי צריכה שבועית? לא ברור. מה שברור הוא שההגדרה של 'רעל', או של 'מזיקים מאוד', היא הגדרה מופרזת ופופוליסטית.

אבל ניחא, כאן מדובר בסתם הגזמה פרועה ופופוליסטית. הדוגמא הבאה היא אפילו עוד יותר מופרכת. מסתבר שבפירות יבשים יש E220 – סולפור דיאוקסיד. תיאורו:

גז בעל ריח חריף הנוצר בעת בעירת גופרית. בתעשיית המזון משמש לשימור ולהלבנה. נחשב למזהם אוויר מסוכן הגורם לקשיי נשימה ואסטמה. בתעשייה משמש בחומרי חיטוי, בדישון ובתעשיית חומרי הנפץ.

נשמע נורא. קשיי נשימה, אסטמה, חומרי חיטוי וחומרי נפץ. ממש קטסטרופה. אבל קריאה מדוקדקת מראה שכל הצרות האלה נגרמות מזיהום אוויר של סולפור דיאוקסיד. כל עוד אין לכם כוונה לטחון את הפירות היבשים ולנשום אותם, ותסתפקו באכילתם – כל הרשימה הזו לא רלוונטית, ואין לנו אלא להניח ש-E220 ×–×” אחד מתוספי המזון שאינם מזיקים לבריאות.

אני כמובן לא בא לטעון שכל המזונות בריאים או שלא צריך להסתכל ברשימת המרכיבים. אבל הגישה ההיסטרית שמשדרים בערוץ 10 – 'כל ×”Eים האלה נורא מסוכנים, אין שום דבר בריא לאכול' היא בעייתית לא פחות מהגישה שאומרת שאפשר לאכול הכל.

כשהקמתי את 'מה יש באוכל' :"(שלמרבה הצער לא הצליח להתרומם ודי גווע מאז)": והתעסקתי בתוספי מזון למיניהם, עברתי תהליך מעניין. כשרק בניתי את התשתית, הייתי די משוכנע שאני עובד לשווא. הרי ישראל היא מדינה מסודרת, אף אחד לא יסכים להכניס חומרים שמוכחים כמסרטנים לתוך האוכל שלנו. מהתמימות הזו התפקחתי מייד כשהתחלתי להכניס מוצרים, וגיליתי את החברים טרטזין ואדום אלורה.

השלב הבא ×”×™×” שלב הייאוש. הכנסתי כמה מוצרים ראשונים, וגיליתי שהם רעילים דה-פקטו. אז אימצתי גישה הפוכה, דומה לזו של ערוץ 10 – הכל רעיל. גם אז כמובן אין טעם באתר, ×›×™ אם הכל רעיל, אין טעם להסתכל במרכיבים כדי לדעת במה בדיוק אנחנו מרעילים את עצמנו.

אבל ככל שהכנסתי יותר מרכיבים, כך ראיתי שבחירה מושכלת של מזונות היא משמעותית. תסתכלו, למשל, על ההבדל בין מרשמלו פרחים של עלית לבין מושי מרשמלו של כרמית. בעוד הראשון מכיל כצבעי מאכל בעיקר כורכום ואנטוקיאניניס, שלמרות שמו הוא צבע מאכל סגול המופק מפרחים, השני מכיל שני צבעי מאכל החשודים כמסרטנים. קרי, לא צריך להתנזר ממתקים תעשייתיים – בחירה מושכלת של ממתקים יכולה להביא לתזונה בריאה.

אבל עם מסקנה כזו יש בעייה אחת – היא מביאה מעט מאוד רייטינג.