אתה לא ישראלי עד שלא דרסת קופאית

נתאי

דווקא כשנדמה שאין מה להוסיף על סיפור דריסת הקופאית נוגה זואריש בידי האברך איתמר ביטון, עלתה לי מחשבה מעניינת על האברך. אביו רב העיר חדרה כבר שלושים שנה, זאת אומרת שהם באים ממשפחה ספרדית דתית מאד. אני מהמר שבתור משפחה שהחזיקה את 'הפנקס הלא-נכון' פנקס כחול של המזרחי, ולא פנקס אדום של מפאי. הם סבלו לא מעט. מעבר לריסוס המפורסם בדי. די. טי. , הייתה בעיה רצינית ביותר בשנותיה הראשונות של המדינה לדתיים שרצו לשמר את אורח החיים המסורתי שלהם. הסבר התבטא במיוחד במאבקי הרישום לבתי הספר – הופעל על ההורים לחץ אדיר לרשום את בניהם לבתי הספר של זרם העובדים, ובמציאת מקומות עבודה לאלו שהשתייכו לזרם הפוליטי הלא- נכון. נחשפתי לסיפורים מסמרי שיער רבים כאלו בזמן התחקיר וצילומי הסרט "החלוצים".
אבל הזמנים הללו עברו מזמן. כיום משפחת ביטון מחדרה מוברגת חזק מאד לתוך הממסד. האב הוא רב עיר, ואחד האנשים החזקים בש"ס. בנו איתמר היה מיועד למשרת דיין בבית דין רבני, אחת המשרות המכובדות והמכניסות שיש בשירות המדינה.
זה מיד זרק אותי לאותה סצנה קלאסית ב'לול', בה כל אחד מהעולים מקלל ומתנשא על הבאים אחריו.

בקיצור, זו לא גזענות אלא ציונות! כמו שמתיישבי כנרת גירשו את התימנים, כמו שהעולים ממרוקו בשנות החמישים הושפלו על ידי פקידי הסוכנות, והממסד האשכנזי, עכשיו התהפך הגלגל. הגיעו יהודי אתיופיה, ואפשר להתנשא עליהם, להשפילם, ולדרוס אותם, פשוטו כמשמעו…
במובנים מסוימים, הפרשה הזו מאירה את כל היחס של הממסד הדתי אל יהודי אתיופיה. רבנים חרדים, גם מזרחיים שהושפלו אך לפני כמה עשרות שנים, בימי שלטון מפא"×™ על רקע התעקשותם לדבוק באורח החיים הדתי ובמסורת אבותיהם, כעת מתעקשים להתעמר ולהשפיל אותם. כנראה שאת הישראליות ניתן לרכוש רק בדרך אחת – לדרוס את החלש ממך…

אה, ועוד משהו קטן, הערת אגב: מאיר שטרית

11 תגובות »

נתאי ב23/07/2009 23:01 תחת כללי

11 Responses to “אתה לא ישראלי עד שלא דרסת קופאית”

  1. נתאי, זה בדיוק מה שכתב השופט דרורי בפסק דינו. הוא אולי טעה במידת הרחמים שהפגין כלפי הנאשם. אבל האשמתו בגזענות היא דוגמא נוספת לרדידות של הדיון הציבורי בישראל.

    ×”× ×” ציטוטים מתוך פסק הדין של השופט דרורי .אותו מערכון מ"לול" –

    420. לא יהיה זה מיותר לומר, בהקשר זה, כי בנוסף לעצם האירוע של נסיעת הנאשם ברכבו ישר לכוון המתלוננת, אשר "הגיעה" למכסה המנוע של רכבו של הנאשם, ולאחר מרחק קצר נפלה ונחבלה, חוותה המתלוננת פגיעה נוספת, נפשית ורגשית. היא הסבירה, כי חשה כאילו הנאשם רואה בה "כלב", ואף הוסיפה, כי תחושה זו נבעה מכך, ששיערה שהוא עושה כן עקב היותה ממוצא אתיופי.

    421. בעניין ×–×”, ייאמר לשבחו של הנאשם, ×›×™ הבין הוא מיד את הבעיה, וסיפר לה, בהרחבה, על כך שבכיתה שבה הוא מלמד, יש לו תלמידים יוצאי אתיופיה (ואף השתמש בדימוי אנושי, "לקרב" את הנושא אל המתלוננת, ואמר לה שהם יכולים להיות האחים שלה – כמצוטט לעיל בפיסקה 47, בעמ' 34). הוא אף ציין עד כמה הוא דואג להם, כולל: קניות כובעים וחליפות (שם).

    422. תחושתי היא, כי דברים אישיים אלה, של הנאשם, אשר התייחסו אל המתלוננת כבן אנוש, תוך הערכה לעדה האתיופית ולתלמידיו של הנאשם מעדה זו, היו אחד הגורמים המרכזיים ל"שבירת הקרח", מנקודת מבטה של המתלוננת, אשר לאחר מכן (בתום ההפסקה) הודיעה כי היא סולחת לו (הציטוטים המלאים מובאים בפיסקה 48 לעיל).

    מנקודת מבט "סוציולוגית", ניתן היה לראות בהליך שבפניי, בישיבה ביום 12.7.07, מעין גשר בין העליות השונות של עדות ישראל, לארץ ישראל. הנאשם, בן למשפחה יוצאת מרוקו, הוא הוותיק, מול המתלוננת, שהיא העולה החדשה.

    (את "הפיכת" גל עלייה מעולים ארצה לוותיקים, הטיבו לבטא במערכון, שהפך כבר לקלאסיקה, אורי זוהר ואריק איינשטיין, אשר בעצמם מילאו את התפקידים, הן של העולים והן של הוותיקים, בסצינות כפולות: כמי שיוצאים מן האונייה, ועולים – פיזית – עם מטלטליהם לחוף, ומולם יושבים שני הוותיקים (שבמערכון הקודם היו העולים), ומדברים על העולים החדשים מלמעלה למטה).

    424. אני חושב שאם תתאר המתלוננת אי פעם, במבט רטרוספקטיבי את חייה בישראל, כי אז המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלית, כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי. היא החלה את דבריה בהיסוס, בתחושה כי היא אינה נחשבת, ואדם בעל רכב (הנאשם) נהג כלפיה והתייחס אליה, כאל כלב. בהדרגה, נוכחה המתלוננת לדעת, כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, שני עורכי דין פונים אליה בנימוס, ולבסוף, גם מי שפגע בה, מתנצל בפניה, ומביע כבוד לעדה האתיופית, ממנה היא באה. אותו אדם, גם מוכן לפצותה, כספית, על נזקיה.
    .-= blog האחרון של עומר כרמון .."äëì ëìåì" áàéìú =-.

    • נתאי הגיב:

      אחלה תגובה, עומר.
      כתבת בצורה מפורטת ומנומקת מה שאני כתבתי בצורה מרושלת.
      הטרגדיה היא לדעתי שהשופט דרורי צדק. העניין פה הוא לא הגזענות, אלא מעין זובור שהוותיקים עושים לחדשים. גם ניצולי השואה עברו את זה.
      אז אפשר לנשום לרווחה, זו לא גזענות, אלא כוחנות, דורסנות, אטימות, וגבהות לב.
      מדכא, הא?
      .-= blog האחרון של נתאי ..‫גילו הגלילים גיבורי החייל שישו ושמחו יומם וליל‬ =-.

      • נדב הגיב:

        אבל איכשהו, העולים מרוסיה עברו את זה הרבה יותר בקלות מהעולים מאתיופיה.
        וניצולי השואה הרבה יותר בקלות מהעולים ממרוקו.

        מצטער שאני לא שותף לאופטימיות.

        • נתאי הגיב:

          אין פה אופטימיות, נדב. בקרוב אעלה לבלוג סיפורי סבתא סיפור ×–×”×” לחלוטין שאירע בשנות החמישים לניצולת שואה, אם לא יותר קשה…
          .-= blog האחרון של נתאי ..‫גילו הגלילים גיבורי החייל שישו ושמחו יומם וליל‬ =-.

        • אכן, על סמך מה נקבע שהעולים מברה"מ לשעבר "עברו את ×–×”" הרבה יותר בקלות מאשר העולים מאתיופיה? ועל סמך מה שלניצולי השואה ×–×” עבר הרבה יותר בקלות מאשר לעולים ממרוקו?

          אם תחפש רק קצת תוכל למצוא בכל עיירת פיתוח או עיר מרכזית נוער שוליים "רוסי" (והרי המילה הופכת מאות אלפי עולים יהודים מאוקריאנה, מליטא, מקזאחסטן וכו' ל"רוסים", כינוי שה"עולים מרוסיה" מוצאים פוגע ומעליב) ששקוע במרמור ובפשע. כל אותו נוער מגיע מאותו רקע, למרות שרובם הגיעו לארץ לפני עשור ויותר.

          מנגד, אני תוהה כמה ניצולי שואה ניתן למצוא שהמדינה קיבלה בברכה את התרבות ה"גלותית" שלהם, או את שפת היידיש שדיברו מבית. אם טוענים כי המדינה "מחקה" את התרבות המרוקאית, קשה לטעון שלא עשתה זאת לתרבות השטעטל. על הזלזול ואפילו הבוז שלו זכו הסבונים שהלכו כצאן לטבח, במקום להילחם כמו יהודים חדשים, זכתב ונאמר כבר די והותר.
          .-= blog האחרון של אוטו פוקוס ..קח את בנך את יחידך אשר אהבת =-.

          • נדב הגיב:

            ראשית, לא אמרתי שקיבלו יפה את ניצולי השואה. אני רק אומר שקיבלו אותם קצת פחות מכוער.

            נכון, אתה יכול למצוא סיפורים מחרידים של ניצולי שואה. ובכל זאת, 80% מתושבי המעברות היו מזרחים.
            נכון, יש מקרים מחרידים של אפליית רוסים. אבל 'רוסיה זונה' הפסקת לשמוע. 'כושי תחזור לג'ונגל' עדיין לא.

            סיפורים אישיים מזעזעים יש בכל עדה, עלייה או קבוצה, לצערנו. אבל כשבודקים את הסטטיסטיקה, אפשר לראות איפה יש יותר סיפורים כאלו.

          • האם אתה מתכוון לקשיי קליטה באופן כללי, או על יחס מפלה באופן ספציפי?

            צריך להפריד את היחס של המוסדות הממלכתיים ואת היחס החברתי, ממכלול קשיי הקליטה. לקשיי הקליטה יש כמה צדדים, ופרט ליחס החיצוני, צריך להתחשב גם בקושי של קליטה של מהגר אל תרבות זרה. לא הרבה יטילו ספק שהפער התרבותי בין תרבות יהודי אתיופיה לתרבות הישראלית הוא גדול בהרבה מהפער התרבותי בין תרבות יוצאי חבר המדינות לתרבות הישראלית. באופן תיאורטי לחלוטין (מאחר ואין לי נתונים), יכול להיות שלמרות משאבים רבים יותר ויחס אוהד יותר אליו זוכים העולים מאתיופיה, קשיי הקליטה שלהם רבים יותר מאלו של יוצאי חבר המדינות, בשל גודל הפער.

            יכול להיות שהפליטים היהודים מאירופה והעולים היהודים מצפון-אפריקה זכו ליחס דומה מהממסד, אבל קליטתם של העולים מאירופה, בסופו של דבר, היתה קלה יותר כי תרבותם היתה קרובה יותר לזו של מרבית האוכלוסיה היהודית המבוססת בישראל עם הקמתה. אני מאמין שכנראה הכוונות היו טובות בשני המקרים (גם אם הביצוע שלומיאלי), אבל סביר להניח שהיכולת של הממסד הקולט להתמודד עם תרבות מרוחקת יותר הערימה יותר קשיים על הקליטה של העולים מארצות ערב.

            אישית, אני עדיין שומע "רוסיה זונה", ובשפע, בעוד ש"כושי תחזור לג'ונגל" מעולם לא שמעתי (ואני לא שייך לאף אחת מהקבוצות). מספיק לבדוק את כיכר השוק המודרנית, ברשימת התגובות ב-YNET, ולראות את התגובות לפשע שבוצע ע"י יוצא חבר המדינות, או לפשע שבוצע ע"י עולה מאתיופיה. אם כבר, אני מאמין שהיחס הוא יותר סלחני לעולים מאתיופיה.
            .-= blog האחרון של אוטו פוקוס ..קח את בנך את יחידך אשר אהבת =-.

          • נדב הגיב:

            תיאורטית, הכל יכול להיות. בפועל, יש כבר גוף מחקרי ענק שמראה על היחס השונה שקיבלו עולי ארצות האסלאם לעומת העולים מאירופה, לא בגלל 'שוני תרבותי', אלא בגלל שהם רגילים לחיות ככה, אז אפשר לשלוח אותם למעברות.

            אם אתה רוצה לקבל טעימה מהכיוון ×”×–×”, אתה יכול לקרוא את הערך מזרחים בויקיפדיה, שמהווה סיכום טוב של המחקר בתחום ויותר מזה – מאוד ממוסמך ומאפשר קריאה נוספת.

          • תודה רבה, קראתי בעניין. האם המדיניות הממלכתית בימינו דומה, או שונה?
            .-= blog האחרון של אוטו פוקוס ..קח את בנך את יחידך אשר אהבת =-.

          • נדב הגיב:

            אוף, שאלה קשה.
            בהקשר של מזרחים-אשכנזים, אני אומר לסטודנטים שלי שלושה דברים:
            א. אין ספק שיש היום פחות אפליה, ובמיוחד שהאפליה פחות גלויה. אתה לא תשמע היום משפטים מפורשים כמו אלו של בן גוריון ואבא אבן.

            ב. מצד שני, צריך לזכור שבכל תקופה בהיסטוריה של ישראל אמרו את המשפט 'לפני 20 שנה הייתה פה אפליה עדתית, היום זה עבר'. אמרו את זה לפנתרים בשנות ה-70, על המעברות. אמרו את זה לש"ס בשנות ה-90, על הפנתרים. מי יודע מה אפשר יהיה להגיד על ימינו בפרספקטיבה?

            ×’. בפועל, אפשר להצביע על מנגנונים של אפליה. אין הרבה כאלה – גלויים – אבל נדמה שעיקר האפליה נובעת משימור מצב קיים – המזרחים התחילו נמוך, האשכנזים התחילו גבוה, המוביליות בחברה הישראלית לא משהו והפערים בין עשירים לעניים הולכים וגדלים, אז גם פערי השכר בין אשכנזים למזרחים הולכים וגדלים.

            לגבי אתיופים מול רוסים – אני לא מכיר הרבה השוואות 'ראש בראש'. הביקורת העיקרית שאני מכיר על קליטת האתיופים היא שאמרו 'למדנו מקליטת המזרחים, אנחנו לא הולכים לעשות את אותן הטעויות' – ואז עשו בדיוק את אותן הטעויות.
            ×–×” דורש פוסט כדי להרחיב…

  2. נתאי, כתבת טוב ממני: "זאת לא גזענות, זאת ציונות"

    נדב, כאן באילת יוצא לי לפגוש בצעירים אתיופים שעושים אותי יותר אופטימי: הם חרוצים, חכמים, ישרים.

    מה שצריך לחקור זה את האינטרסים המושחתים של הסוכנות, שכולאת את העולים האתיופים במשך שנים, בתנאים ירודים, במרכזי קליטה, כדי להמשיך לסחוט תקציבים מתורמים אמריקנים ולשמור על נכסי הנדל"ן שלה.
    .-= blog האחרון של עומר כרמון .."äëì ëìåì" áàéìú =-.

להגיב על נתאי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971727 דפים נצפים, 63 היום
319271 ביקורים, 50 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏