[...] לדיון, הצליח להסביר תופעה ששמתי לב אליה, בשיחות עם אנשי שמאל מובהקים: חוסר היכולת לזהות את ההקשר בין האדם [...]

הקישור לנתוני בצלם:

http://www.btselem.org/Hebrew/Statistics/First_Intifada_Tables.asp

טל,

אני מוצא את קווי הטיעון שלך בלתי יציבים. במקום לנסות לבסס טענה כלשהי, אתה מחליף אותה בטענה אחרת – גורפת יותר או נפתלת יותר. את הטיעון "החמאס גורר את המזרח התיכון למלחמה" החלפת ב"טהרן משתלטת על העולם". את השאלות המוסריות באשר להצדקת הרג חפים מפשע החלפת בסקירה היסטורית (בלתי משכנעת, לטעמי) של התפתחות חוקי המלחמה. את הטענה ש"אש"פ היה מקור למלחמות" החלפת בטענה שמלחמות ישראל (מלבד "מבצע קדש") נגרמו עקב התגרות.

החלפת טיעונים בחוסר תשומת לב שכזה אינה מוכיחה את הזהירות הראוייה בניתוח המציאות. כידוע, גם דברים שעל פניהם נראים פשוטים יכולים להתגלות כשדות מוקשים אינטלקטואליים. ברור שניתוח גיאו-פוליטי של איזורים שלמים במשך עשרות שנים מצריך זהירות רבה. החלפת טיעונים בצורה חסרת זהירות מקשה מאד לנהל דיון פורה. זוהי אומנם צורת הטיעון המקובלת על פוליטיקאים ופרשנים בתקשורת ובאופן כללי מי שמעלה טיעונים כקרדום לחפור בו במקום ככלי למציאת האמת, אבל אם רצוננו אכן להבין את המצב עלינו להימנע מזאת.

הדרך לקדם את הדיון היא למקד אותו בשאלות יסוד פשוטות ומהותיות ככל האפשר. כאמור, בעיני השאלה של הצדקת הפגיעה בחפים מפשע היא שאלת יסוד שכזו. אני מציג שוב את הטענה שלי:

הרג חפים מפשע יכול להיות מוצדק רק על ידי וודאות קרובה שהריגתם תמנע הרג של אחרים (רבים יותר, או למצער במספר שווה) או תמנע פגיעה אחרת שחומרתה מוערכת כדומה. כך לדוגמה, הרג עובר אורח יכול להיות מוצדק אם זו הדרך היחידה לפגוע בפושע שאם לא ייפגע יהרוג בוודאות קרובה בני אדם אחרים. לעומת זאת, אם הימלטות הפושע מעונש אינה כרוכה בהרג קרוב לוודאי של אנשים אחרים, הרי שהרג עובר האורח הוא פשע. האם אתה מסכים?

מכל הנקודות האחרות שהעלינו, נדמה לי שיש רק אחת שאפשר לקוות להגיע לגביה להסכמה בטווח הקצר – רמת הטרור תחת הסכם אוסלו בהשוואה לתקופות אחרות. נתונים לגבי מספר הנפגעים משני הצדדים על פי שנים בתקופה 1987-2000מופיעים באתר בצלם תחת "הרוגים באינתיפאדה ראשונה" (קישור בהודעה נפרדת – על מנת למנוע עיכוב הופעת ההודעה הזו). התקופה 97-ספטמבר 2000 היתה תקופה של רגיעה כמעט מוחלטת בטרור הפלסטיני. שים לב, אגב, שגם בתקופה זו, כבכל התקופות, מספר ההרוגים הפלסטינים הוא גבוה יותר ממספר ההרוגים הישראלים.

טל,

אני אכתוב תשובה מפורטת, אבל רציתי מיד להדגיש שאני מתנצל על כך שהתבטאתי בצורה שנתפרשה כהתקפה אישית. אני סבור שלא עשיתי זאת: אמנם התבטאתי באופן חריף משהו ("רעיונות מפוקפקים, טענה קומית") אבל זאת בקשר לטענות בלבד ולא כנגד הטוען. עם זאת, כאמור אני מתנצל.

בכבוד, יורם.

אז תצביע עבודה, ותזכה לשלום, לרווחה, ולחנוך: למפלגתו של רבין, קברניט אוסלו; למפלגתם של חלי ודוד עמיר, שתמיד נלחמו למען צדק חברתי; ולמפלגתה של הפרופ' יולי, שרת החנוך של החנונים, קברניטת "אופק חדש", שהחזירה את המשמעת לטרום- חובה , לביה"ס הממלכתי והממלכתי- דתי, שנלחמה בעו"ד, בנסיכים משחתים, פתחה בחנוך על ברכי דיאלוג "המדינה" של סוקראטס, שחדשה את המקל והגזר, שפתחה את הכתות שלימי סגרה, שחדשה את המנהג לקום כשהמורה נכנס, ולעמוד עד שהוא מתיישב!

אם ברק הוא כלי- שרת בידי הדוד עמיר וחלי יחימוביץ', אז הוא ועוד איך סוציאליסט! מה גם שזה אומר שהוא גם כלי- שרת בידי הפרופ' יולי:אופק חדש; חנוך על ברכי דיאלוג "המדינה" של סוקראטס; מציאת תכנים שוביניסטים והוקעתם בשירה העברית; מקל וגזר; הצדעה למורה כשהוא נכנס לכתה; ערכים שכבר חלפו מן העולם! ודוד עמיר הוא בכלל לא דוגל בכלכלה ימנית, ואם העבודה תזכה, אז הוא יהיה שר האוצר! וחלי הצטרפה לסיעה רק בגללו!

לא! הקרייתים, הנתנייתים והצפונים בחרו בנסיכים משחתים?- צריך להשמיד אותם!- קריית טבעון צריכה להרוס את קריית אתא, והערס הישראלי צריך להרוס את השרון וצפון ת"א! לנקום בנסיך ביבי, בזאב שהפעיל את אתי אלון, ובג'ינג'י אבו- זקן, הרוצח האמיתי של בני משפ' הרן מנהרייה!

אבל באמת הייתה תאהדיה, ובאמת חמסטאן רצתה להאריך אותה, אבל הצפונים רצו לשלוט בה, וזהו! לכן הם הרגו 1,300 גברים, בחורות וזאטוטים שהתנגדו להם- אם בנשק; אם בכתבה; אם בחנוך על ברכי הלאמיות!

החמאס זכה בבחירות דמוקראטיות, ולו רצה להפיל את הדמוקראטיה מבפנים, לא היה דורש תמורת סמ"ר גלעד שליט לא את כלי- עולם מרוואן ברע'ותי, שהחמאס רק אחראי בהיעדרו, ולא את אחמד סעדאת, שבעיניו "הדת היא אופיום להמונים"

התפיסה לפיה רק בבחירות דמוקרטיות אפשר להחליף שלטון הופרכה כל כך הרבה פעמים בהיסטוריה, שנראה שאין טעם להתייחס אליה. אתה מניח ששלטון דיקטטורי יכול להתעלם מרצון העם – הוא לא. הוא זקוק ללגיטימציה ולתמיכה כדי לשלוט, גם אם בצורה פחותה מדמוקרטיה. לא אמרתי שאני אמליץ לעזתי להצביע נגד חמאס – יש הרבה דרכים שבהן הוא יכול לפעול להחלפת השלטון שלו.

שנית, אני אשמח לקבל דוגמא אחת של דמוקרטיה יציבה שקמה אחרי שמעצמה בעלת עניין הפילה את השלטון. בתמורה, אתן לך עשרות דוגמאות לדיקטטורות שקמו בדיוק כך – גם אם בהתחלה ניסו להקים דמוקרטיות.
אגב, הסזון הוא דוגמא רעה מאוד – גם בגלל היחסים בין הבריטים ליהודים, שהיו רחוקים מלהיות יחסים של עוינות, למרות המיתולוגיה שמלמדים בשיעורי היסטוריה, וגם בגלל שהבריטים תמכו במי ששלט נגד קבוצות מיעוט, ולא להיפך.

לבסוף, מעולם לא אמרתי שאסור לצה"ל להילחם בשטח עירוני. אמרתי שהדרך שבה צה"ל נלחם הפעם – קרי, 'מצידי שימותו 50 אזרחים פלסטינאים ושלא יפגע חייל ישראלי' – היא לא מוסרית. אם מישהו יורה עליך נק"ל מבניין מאוכלס, מותר לך לירות נק"ל חזרה. אסור לך להזמין F-16 שיפיל פצצה של טון ויוריד את הבניין, ביחד עם כל הבניינים השכנים. מה שנקרא, מידתיות.