שוביניזם בלוגוספרי

נדב

בעקבות משחק הלינק שאינו נגמר, כתבה העלמה עפרונית בתגובות אצל דובי:

14 בלוגרים ורק בלוגרית אחת?
אני לא אומרת כלום (רק סופרת ראשים בדממה)
(כזו אני, נודניקית)

ושני לינקים אחר כך, אצל נמרוד, גם התפתח דיון קטן בנושא. הטיעון של נמרוד ושל גדי:"(אם להודות על האמת, המקרה של גדי קצת שונה. הוא טוען: שאני פשוט *לא מכיר* בלוגים מעניינים של נשים, שאני גם מרגיש מספיק "קרוב" אליהן כדי להעביר להן את הלינק' – סביר להניח שזה נובע מהעובדה שזה בלוג מתמטי, מה שמפנה אותנו לסוג אחר לגמרי של קטגוריזציה מגדרית)":, שהתנגדו לטענה של העלמה, הוא שאין כאן עניין של שוביניזם. הם לא החליטו להעביר את הלינק לגבר בגלל שהוא גבר, הם החליטו להעביר אותו למי שיוצא. במקרה יצא להם גבר, מה לעשות?

הטיעון ×”×–×” הזכיר לי דיונים באתר 'באופן טבעי' שנהגתי לגלוש בו לא מעט בזמנו. אחד מנושאי הדיון המרכזיים באתר הוא חינוך ביתי, ובחינוך ביתי – כמעט בכל המקרים – הגבר יוצא לעבוד (לרוב יותר ממשרה אחת), והאשה נשארת בבית לטפל בילדים. כמה נשים שאלו שם – האם ההחלטה להישאר בבית ולגדל את הילדים מנוגדת לעקרונות הפמיניסטיים שלי?

מצד אחד, על פניו ברור לכל מי שהיה בסביבה בסוף המאה ה-20 ש'אישה בבית, גבר בעבודה' היא נוסחה שובניסטית. מצד שני, אני מאוד רוצה להישאר עם הילדים בבית; לגבר זה פחות חשוב (עוד עובדה מעניינת: בכל המקרים ששמעתי, האשה היא זו שדחפה לחינוך ביתי והגבר הסכים). מצד שני, המשכורת של האשה לא תספיק כדי לפרנס את כל המשפחה, וממילא היא לא יכולה להשיג משרה מלאה. אז האם הבחירה האוטונומית של האשה, שעושה באמת את מה שהיא רוצה, יכולה להיות שוביניסטית?

התשובה היא שאי אפשר למדוד ככה שוביניזם. קטגוריזציה מגדרית היא חסרת משמעות מחוץ להקשר החברתי. העובדה שאדם X בחר להישאר בבית ואדם Y בחר לצאת לעבוד מקבלת משמעות רק בהקשר הרחב, שבו כל מי שמקוטלג לקטגוריה המגדרית של X בוחר להישאר בבית, וכל מי שמקוטלג כ-Y יוצא לעבוד. בהנחה שאנחנו לא מאמינים שהבחירה הזו נובעת מהבדלים מהותניים בין-מגדריים (נשים מטבען אוהבות ילדים), אין לנו אלא להניח שמתקיים כאן תהליך קטגוריזציה מגדרית שדוחף נשים להישאר בבית. במקרה הזה, התהליך מתבטא גם בקביעת ההעדפות (נשים אוהבות יותר לטפל) וגם בתנאים החיצוניים (לנשים קשה להשיג משרה שתפרנס משפחה בכבוד).

אם נחזור לבלוגוספירה, הבחירה של נמרוד – או שלי, או של דובי, או של גדי – בגבר דווקא להמשיך את השרשרת, כשהיא עומדת בפני עצמה, היא לא בחירה שוביניסטית. השוביניזם מתגלה רק כשבוחנים את הבחירות של כולנו ביחד, ורואים שמתוך 19 בלוגרים, נבחרה רק בלוגרית אחת. מכאן כבר אפשר להסיק שקיים מנגנון של קטגוריזציה מגדרית, שגורם לבלוגרים לבחור בלוגרים ולא בלוגריות. נכון, אני מכיר יותר בלוגרים מבלוגריות; יש יותר בלוגרים שנוח לי לקשר אליהם מאשר בלוגריות (אם ×›×™ לא בשיעור ×”×–×”, לפחות לא אצלי – לא עשיתי סטטיסטיקה, אבל אני מניח שלפחות 30% בשתי הקטגוריות הן בלוגריות). אבל אנחנו לא יכולים להסתפק בתשובה הזו – אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה ×–×” המצב. בספרות מתייחסים אל ×–×” כאל Old Boys Club – לגברים אכן יש נטייה להתקבץ ביחד, ולהעדיף חברת גברים על פני חברת נשים. ×–×” אחד המכשולים הגדולים בפני שוויון מגדרי, לא רק במשחקי רשת מטופשים אלא גם במקום העבודה (מי שיוצא לשתות בירה עם הבוס בסוף היום, הוא גם ×–×” שמקודם).

השאלה הבאה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא מה האחריות שלי, כבלוגר יחיד, לתופעה.

אני מפריד כאן בין שתי סוגיות – סוגיית האשמה וסוגיית האחריות. במקרה הספציפי ×”×–×”, לא נראה לי שאפשר לדבר ברצינות על 'אשמה'. קשה להפיל על עצם הבחירה שלי בשחר להמשך השרשרת, במקום, × × ×™×—, איילת או שרון, מכיוון שזו בחירה מאוד אישית, והנטייה שלי להפיל את המשך השרשרת על א' ולא על ב'  היא בחירה שאפשר לנמק אותה בנימוקים שקשה להתווכח איתם.

אבל למרות שקשה לדבר על אשמה, אפשר בהחלט לדבר על אחריות. בהנחה שאני רואה במצב ×”×–×” – שבו יש פחות בלוגריות מאשר בלוגרים, ולבלוגריות קשה יותר להיכנס ל'מועדוני חברים' של בלוגרים – מצב בעייתי, מוטלת עלי חובה מוסרית לתקן אותו. והמשחק ×”×–×”, מעצם הגדרתו כהזדמנות לחשוף את הציבור לבלוגרים לא מוכרים, הוא הזדמנות מצויינת לעשות את ×–×”. הטענה שלי היא שצריך להפעיל כאן אפליה מתקנת – לא בחוקי המשחק ('לפחות שליש מההפניות יהיו לבלוגריות'), אלא על ידי כל בלוגר בפני עצמו, שיבחן את האפשרויות שלו ויתן עדיפות לבלוגריות.

נחזור כאן על הטיעון העקרוני בעד אפליה מתקנת, מותאם למקרה הספציפי: למרות שנראה לנו אחרת, אנחנו לא באמת בוחרים בבחירה הטובה ביותר, בגלל שהתנאים החברתיים גורמים לנחיתות של נשים ולכן גורמת להן להיראות כבחירה טובה פחות. לכן,, על החברה (או על היחיד, במקרה זה) מוטלת החובה להעדיף נשים, כדי לתקן את הנחיתות הזו.

אתם בוודאי שואלים את עצמכם: כל הבלגן הזה בגלל משחק רשת אידיוטי? אז קודם כל, אתם צודקים. גם אם במשחק הרשת הזה יבחרו רק גברים ולא תיבחר אשה אחת חוץ ממעיין דר, העולם לא יקרוס. ואם מעכשיו יהיו רק נשים, לא נגיע לשוויון מגדרי בעוד שבועיים.

ובכל זאת, חשוב לזכור שקטגוריזציה המגדרית נמצאת בפרטים הקטנים. וכדי להתגבר עליה, אנחנו צריכים לבחון כל פרט קטן באור מגדרי, ולנסות לתקן מתי שרק אפשר.הפעם אני נכשלתי במשימה הזו, ותודה לעפרונית שהעמידה אותי על טעותי.

25 Responses to “שוביניזם בלוגוספרי”

  1. מכל הניתוחים הפסודו-אקדמיים פיספסת את הסיבה האמיתית – בלוגלי ×–×” לא סתם the old boys club, ×–×” יותר כמו the old nerdy boys with no girlfriends club.
    פרזנט קומפני אקסקלודד, כמובן.

    שבת שלום.

    • אני מוחה! לי אין חברה, אבל לנמרוד יש. ×–×” 50% ביינתיים.

      שיט, נמרוד לא בבלוגלי.

      • בדרך כלל ×—×™×™ האישיים לא עולים בבלוגספירה, ויש לזה סיבה, אלעד. מאחר וכבר העלית אותם, אז לשם תיקון עובדתי, אכן הייתי במערכת יחסים מספקת ומוצלחת וארוכה כשפגשת אותי בתל אביב, והיא נמשכה גם לאחר מכן; אולם היא הסתיימה לפני כחודשיים.
        להבא, יהיה נחמד אם תתייעץ איתי לפני שאתה הופך את המידע שיש לך עליי לנחלת הכלל.

        הפוסט האחרון בבלוג של נמרוד אבישר..‫בעד‬

        • סליחה, ×–×” ממש ×”×™×” רעיון רע. על הכפתור לא ×”×™×” כתוב "חשבתי לפני שהגבתי" אז לא חשבתי. לא יקרה שנית. שוב, סליחה.

  2. efyska הגיב:

    עלית על הנקודה – old boys club. יש באמת הרבה מאוד דברים מושרשים בהתנהגות שלנו, שעד שלא מאירים ומעירים אותם בפנס, אנחנו לא רואים. תודה לעפרונית.
    זה מזכיר לי את הדיונים באחד הבלוגים בנוגע לפוסט האחרון של אורית קמיר, תסלח לי שאני לא מביאה קישורים מדוייקים.
    אנחנו תוצר של מערכת תרבותית, שמנחה אותנו להתעלם מ- 50 אחוזים מהחברה. הפניה בספרי הלימוד לגברים, הפניה בפרסומות מכוניות \בנקים לגברים, יש פה בהולנד עוד דוגמאות לפרסומות, כמו דיאט קולה, לגברים. השפה שלנו היא גברית ופונה לגברים, אבל זה באמת לא העניין. העניין, הוא להיות מודע ולשנות.
    יופי של פוסט.

    • כשבדקתי עבודות של סטודנטים למשפטים באוניברסיטה העברית, הקפדתי לתקן לכל הסטודנטים שלי את ההפניה "ראה" ל"ראי". הרי הם יודעים שאני הבודקת שלהם, ואני – מה לעשות – אשה. הסטודנטים מצאו את ×–×” קטנוני, וגם לי בשלב מסוים ×–×” נראה ילדותי (אם ×›×™ לא מנע ממני להפסיק). אני תוהה: האם ×–×” מה שיוביל אותנו לשינוי?

      [בעבודתי הנוכחית אני מקפידה לכתוב את ההפניות בכתבי הטענות וכד' "ראו". ועדין אני לא יודעת אם זה עושה הבדל משמעותי]

  3. אתה מניח שיש יותר בלוגרים מבלוגריות, אני בכלל לא בטוחה שההנחה הזאת נכונה.

  4. א. להגנתי: אני לא בחרתי את המקושר שלי – אני רק נתתי שירותי פורוורדינג לשחר.
    ב. אני מעריך שאחוז הבלוגריות ברשימה שלי הוא נמוך יותר מזה שאתה מציין, ויתר על כן – אחוז הבלוגריות שאני קורא וגם שאני יודע שקוראות אותי (כלומר, יש סיכוי טוב שהן תראינה את הקישור אליהן ותמשיך אותו) נמוך עוד יותר.
    ג. אבל אתה, כמובן, צודק.

    ז'ניה: לא, אין יותר בלוגרים מבלוגריות, אבל אנחנו מדברים על בלוגרים מזן מסויים (או לפחות, מגיל מסויים ומעלה), ולפחות ההתרשמות שלי היא שאם אנחנו מגבילים אותנו לגיל 20 ומעלה, לגברים יש יתרון מספרי. יכול להיות שאני טועה. אולי כרמל יודעת.

  5. שרון הגיב:

    לזכותם של כמה מהגברים שמשחקים במשחק הזה ייאמר שהוצע לי פעמיים (לפחות) להמשיך את השרשרת, וסירבתי בשתי הפעמים (כי אין לי כוח למשחקים כאלה)

    והאמת, סיני הציע לי את השרשרת ממש בראשיתה (אני לא יודעת אם לפני או במקביל לעידוק). מעניין איך השרשרת הזו היתה נראית אילו אני הייתי החוליה השניה בשרשרת. מצד שני, סביר להניח שהייתי מעבירה אותה אל אחד מאלה שאני יודעת שמשתפים פעולה עם דברים כאלה. והאמת – מכיוון שמהיכרותי עם הנפשות הפועלות, סביר להניח שכמעט כל הבלוגריות שאני מכירה לא היו משתפות פעולה, וכך הייתי מעבירה את השרשרת לבלוגר ממין זכר. אז מן הסתם השרשרת היתה נראית די דומה מבחינת הרכבה המגדרי.

  6. שרון קרעה אותי. דווקא הנחתי שבלוגריות יהיו יותר מוכנות לשתף פעולה מאשר בלוגרים? חשבתי שאתן מתקשרות או משהו? 🙂

    דובי: גם אני רציתי להגיד "אנחנו מדברים על בלוגרים מזן מסויים". ליתר דיוק, רציתי לדבר על זה שכשמסתכלים על "בלוגים פוליטיים" (כשאני כולל כאלה שהם לא רק פוליטיים אלא נמצאים באיזור) אז לדעתי יש יותר גברים. אבל אז זה בדיוק אותה בעיה ישנה של קלאב, והסברנו אי-שוויון מגדרי אחד בעזרת אי-שוויון מגדרי אחר.

    התיקון לדבר על גיל במקום "זן" נראה שמוריד את הבעיה, אבל אז לא ברור שאתה צודק.

  7. שרון הגיב:

    כן, אלעד, אנחנו מתקשרות.
    ואנחנו גם עושות מסיבות פיג'מה ומאפרות אחת את השניה, וזורקות אחת על השניה טמפונים ולינקים שלא נגמרים.

    נו, בחייאת רבאק.

    בוא נסתכל על זה מבחינה דמוגרפית-עלק:
    אם אתה מסתכל על ישראבלוג – תמצא יותר נשים.
    אםאתה מסתכל על בלוגלי – תמצא מצב של חצי/חצי או קרוב לזה.

    אם אתה מסתכל על הבלוגוספירה העצמאית (ולפי כללי המשחק רוב הזמן דברים אמורים להתרחש בבלוגוספירה העצמאית) – תמצא יותר גברים. בדוק. ספרתי. אמנם לפני שנה וחצי, אבל אני לא חושבת שהאחוז השתנה. רק הכמות.

    אבל עזוב את האולד-בויז קלאב. מי החברים שלך?
    ספרתי עכשיו בזריזות את מספר הנשים בעלות הבלוג מול מספר הגברים בעלי הבלוג שמופיעים אצלי בגוגלטוק. מצאתי שם 26 נשים מול 36 גברים.
    כלומר שממילא קיים סיכוי טוב שאילו הייתי משחקת, הייתי מעבירה את הלינק לגבר.

    או ליתר דיוק, בטח הייתי שואלת את קלינגר אם הוא רוצה להשתתף בקשקוש הזה, הוא היה אומר שהוא לא מתעסק בכאלה שטויות, ומן הסתם הייתי מעבירה את הלינק אל ציפי לבני באמצעות ההיתוך הקר.

  8. שרון הגיב:

    (אה, בעצם להעביר לציפי לבני זה עדיין להשאיר את המשחק בקרב הנשים, אז זה בסדר)

  9. אסנת הגיב:

    נדב, או שמשהו לא בסדר עם השעון בבלוג שלך או שמישהו מצא סוף-סוף את מכונת הזמן שאיבדתי בעוד שנתיים ושבוע והתחיל לכתוב פוסטים עם שעה עתידית (אם ×–×” המקרה השני – שרון, אני אשמח לקבל את מכונת הזמן בחזרה. אתמול ב-14:00 נשמע לי זמן טוב להיפגש).

    ראיתי לפני כמה זמן אתר שמציג רשימה של כל הפוסטים האחרונים של בלוגריות (נשים בלבד) – משהו כמו אוזרוקס או גרייפס אבל רק לבלוגריות נשים. אני לא זוכרת את הכתובת של האתר אבל עצם ×–×” שמישהי הקימה דבר ×›×–×” אולי מעיד על ×–×” שכמות הבלוגריות בבלוגוספירה הישראלית קטנה בהרבה מכמות הבלוגרים ויש צורך בהעדפה מתקנת כדי לקדם את הפוסטים שלהן. או שלא.

    בכל אופן, ×”×™×” מעניין לדעת אם באתרים שכן משלבים פוסטים של שני המינים (אוזרוקס, גרייפס וכאלה, ויש גם את הפיד המשותף של שרון) – מה היחס בין הבלוגים של הגברים לבלוגים של הנשים.
    בדקתי כרגע בקורא ×”-RSS שלי ומצאתי שאצלי ×–×” מחולק פחות או יותר שווה בשווה, אבל שרוב הבלוגריות שקיימות אצלי בקורא כבר לא באמת כותבות – לעומת רוב הבלוגרים שעדיין ממשיכים לכתוב.

  10. אני לא חושבת שזה עניין של "זן" או של גיל. אני חושבת שהמשחק הזה, כמו רוב המשחקים, הוא עניין חברתי, ולכן בניגוד לטענה שבפוסט, הוא לא חושף בעיה פוליטית אלא עובדה סוציולוגית: החברים של בנים הם בדרך כלל בנים, והחברות של בנות הן בדרך כלל בנות. הבעיה מתחילה כשהעובדה הסוציולוגית מחלחלת למנגנוני הכוח, ועם זה צריך להתמודד בהעדפה מתקנת. לא נראה לי שזה נחוץ ברמת המשחקים הבלוגוספריים. מותר לכל אחד לשחק עם החברים או החברות שלו.

  11. ז'ניה, אין כאן שאלה של "מותר" או "אסור" וגם, כמו שנדב ציין יפה, לא שאלה של "אשמה". אני כמובן לא חושבת שמשחק-פנים-בלוגספירי הוא מה שצריך להטריד כרגע את הפמיניסטיות (והפמיניסטים) הישראליות באשר הן. ברור שיש לנו בעיות גדולות יותר[1].
    עם זאת, העובדה שהדברים התגלגלו בדרך שבה הם התגלגלו מצביעה, בעיני,על תופעה רחבה יותר, שבהקשרים אחרים גם יש לה משמעויות חשובות. בניגוד למה שחלק מהמגיבים (כאן, אצל דובי ואצל נמרוד) חושבים, בעיני לא מדובר במקריות. לא כשמדובר במשחק ולא כשמדובר ב"חיים האמיתיים".
    אגב, אלעד וו – לא זכור לי שכללי המשחק מדברים דווקא על בלוגים פוליטים (×›×™ רוב הזמן אי אפשר להגדיר את חדר404 ×›×›×–×”). גם דובי, שמדבר על "בלוגרים מזן מסוים" גורם לי לשאול על איזה זן בדיוק מדובר. "בלוגרים שלא כותבים בלוג אישי"? ×›×™ אם לזה התכוונת (ואם לא, אז לא הבנתי אותך), אז מה הבעיה עם בלוגים אישיים? למה הם לא יכולים להיות מעניינים יותר מבלוג על מתמטיקה או בלוג שמנהל עוד ויכוח בשאלה מרצ/חדש/תימ לאן?

    [1]נגיד, פמיניסטיות מרשימות בהחלט שמתעקשות לטעון שהן "לא פמיניסטיות" כדי שחס וחלילה אף אחד לא יחשוב שהן לא מסדרות רגליים ושונאות גברים.[2]
    [2]או אלימות במשפחה, רצח על רקע שוביניזם-מסורתי, שכר נמוך יותר על אותה עבודה ושלל תופינים.

  12. נתאי הגיב:

    חברים, הרשו לי לצטט את ג'ושוע פרויד, הנכד של זיגמונד שהקים רשת חברתית מצליחה, שאותו המצאתי ממש עכשיו:
    "לפעמים לינק הוא רק לינק"
    – ×’'ושוע פרויד 2006

  13. או שאני במיוחד לא ברור, או שמתעקשים לא להבין אותי.

    שרון – כשכתבתי "חשבתי שאתן מתקשרות" התבדחתי על חשבון הקלישאה הידועה (והנכונה, במידת מה. מנסיוני, נראה שלנשים בממוצע יש יותר כישורים ביחסים בין-אישיים; רק שהאמריה ×”× "ל בדרך כלל נאמרת במשמעות "נשים מרכלות, גברים הם שועלים בודדים", מה שגם לא נכון, וגם טפשי). חשבתי שאם ×–×” לא ברור, ודאי שסמיילי יוודא ששמים לב שאני לא מתכוון ברצינות.

    עפרונית — איפה שכתבתי "בלוגים פוליטיים" התכוונתי בדיוק "לא-אישיים", כש"אישי" משמעותו "יומן רשת", במובנו הקלאסי. תודה. וכשכתבת "למה הם לא יכולים להיות מעניינים יותר מבלוג על מתמטיקה או בלוג שמנהל עוד ויכוח בשאלה מרצ/חדש/תימ לאן?" חזרת על מה שאני אמרתי, או לפחות התכוונתי להגיד (כנראה שזה לא עבר) — שכשמגבילים לבלוגים פוליטיים/לא-אישיים, שוב מעבירים שיפוט ויוצרים מועדון, במקום להסתכל על דברים באופן נייטראלי. שלא לדבר על ×–×” שהקו המפריד לא ברור. הבלוג של שרון או אישי או לא? ושל דובי? ושל תום מישרא? ושל אביעד? ושל יהונתן (אוהו).

  14. שרון הגיב:

    אלעד – הבנתי אותך מצוין. ועדיין, ×–×” ×”×™×” קצת דבילי. 🙂

    ואגב – לא ממש שמתי לב במשחק ×”×–×” שקיימת מגבלה על סוג הבלוגים אליו מותר לקשר. אני לא מבינה את ההתעסקות כאן בבלוגים פוליטיים/לא-אישיים.

    ובלי יותר מדי קשר לכלום, אני חשה צורך מוזר לספר את האנקדוטה הבאה:
    אבא שלי הגיע לפני איזה שבוע לבלוג שלי (כנראה לראשונה אי-פעם), ולאחר מכן שלח לי מייל ובו אמר שאני כותבת מצוין אבל שאני צריכה להפסיק לחשוב כל כך הרבה על פוליטיקה. כנראה שהיו בעמוד-שניים הראשונים בבלוג מספיק פוסטי מלחמה/בחירות כדי שהוא יקבל את הרושם שאני מדברת הרבה על פוליטיקה אצלי בבלוג.

    הפוסט האחרון בבלוג של שרון..‫פוסטורח: תגובה לבלוגרים החארות‬

  15. […] סמולנים). נתי הדביק את דותן, שהדביק את נדב פרץ, (שלימים יחקור למה גברים נדבקים בזה יותר מנשים) שבאופן פרטיקולרי […]

  16. × ×¢×” הגיב:

    מאוד אהבתי את הפוסט. הטיעונים של נמרוד ושל גדי מאכזבים ומראים חוסר הבנה של יחסי הכוח בחברה (כאילו שהמצב כיום שיוויוני, ולכן כל סטיה ממנו תהיה אפליה נגד הגברים). בכלל בזמן האחרון התחלתי לקרוא הרבה פוסטים של "החבורה" שלך דרך הפיד המשותף בעברית של שרון, והרבה מהכותבים כאן ממש שוביניסטים (למרות שכולם יעידו על עצמם כפמיניסטים), כמעט כל מה שיצא לי להתקל כולל ניתוח מאוד שטחי, חסר ומשמר. חבל.

    • × ×¢×”: את יכולה לתת דוגמאות? ברצינות, אני סקרן. גם אני חשבתי/חושב ש(כמעט) כולם כאן פמיניסטים.

      • × ×¢×” הגיב:

        הי אלעד,
        לא ×›"×› נוח לי לתת דוגמאות ספציפיות – רוב מה שקראתי באיזור ×”×–×” למשל, על זנות ופורנוגרפיה הוא שובניסטי בעיניי. אני בטוחה שכולם כאן יגידו שהם תומכים בשוויון זכויות, אבל איך שאני רואה פמיניזם הוא חייב לכלול גם מודעות למצב הקיים ואי התכחשות לאפליה קיימת, וזה אני מרגישה שפחות קיים בו (ואני מתכוונת כמובן למה שהם כותבים, אין לי שום עניין לדרג אנשים כפמיניסטים או לא). אני לא רואה שום דבר פמיניסטי בלהגיד: "לי לא משנה מה לאנשים יש בין הרגליים" – כל עוד ×–×” מאוד משנה, לא לשים לב לזה רק מסייע לגברים להישאר הצד החזק. או דוגמא אחרת, כולם פמיניסטים ומתנגדים לאונס, אבל 90% מהמקרים בהם יש אונס – ×–×” לא נחשב ×›×™ לא הייתה כפיה או היא בטח משקרת וכו', או לדבר על בחירה חופשית של נשים, בלי להתייחס ללחץ שמופעל עליהן (הכול מסתמך על דברים שקראתי כאן, אם אתה צריך גם קישורים, אז תגיד, אני מעדיפה שלא)

        • נדב הגיב:

          אצלי הדוגמאות האלה מתוייגות דווקא תחת 'פמיניזם נאיבי'.
          אלו אנשים שחושבים שאי-שוויון בין המינים זה דבר רע, שצריך לבטל. הם פשוט לא מבינים את ההשלכות של העמדות שלהם עד הסוף.

להגיב על נמרוד אבישר לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971716 דפים נצפים, 56 היום
319264 ביקורים, 47 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏