תהא סוכתנו סוכת שוויון?
נדב
המסורת - היפה - בקיבוץ היא שביום שלאחר יום הכיפורים, מתכנסים כל ההורים בגן ומקימים ביחד עם הילדים את הסוכה.
השנה יש לנו ילדים בשני גנים (הגדולה בגן משותף טרום-חובה וחובה, הקטן בגנון), ולכן קיבלנו שתי הזמנות לבניית סוכה[1]
הזמנה לסוכות - רימון
ואני אומר - מילא כשסתם אנשים משעתקים להם בבוטות סטריאוטיפים מגדריים. אבל כשעושות את זה נשות חינוך, שעליהן אני סומך שילמדו את הילדים שלי מה נכון ומה לא?
הערות שוליים:
תגיות:אבהות, אמהות, גן, גננות, מגדר, מסמר, סוכות, פטיש- - ניתאי אמור להביא לי את השניה. כשהוא יעשה את זה גם היא תעלה לפה ↩
פוסטים קשורים
נדב ב25/09/2007 0:40 תחת כללי
מריץ FireStats![[1]](:http://nadav.blogdebate.org/wp-content/uploads/2007/09/sukot.jpg){kind=link}
אני דווקא הייתי בטוח שאתה עושה משהו אחר לגמרי הערב.
אני מולטידיסציפלינרי
או אולי מולטימדיה?
בכל מקרה, הסר דאגה מלבך.
א. זו לא מסורת קיבוצית, זו מסורת יהודית! במוצאי יום הכיפורים מתחילים בבנית הסוכה נאמר: וילכו מחיל אל חיל, ולכן משיצא היום הקדוש, מזדרזים ומתחילים בבנית הסוכה. (וואי וואי, איך הקיבוצניק יתעצבן. כולה פולקלור, מה אתה עושה ממנו דתי.)
ב. מנסחת המכתב הוכיחה את נשיותה בשני אופנים: 1. היא גננת. 2. היא חושבת שסוכה בונים עם הרבה פטישים.
א. קודם כל - ברור שהמסורת היהודית מדברת על מוצאי יום כיפור. היא לא מדברת על שעת סגירת הגן יום למחרת, עם אמא ואבא
ואני דווקא מהז'אנר של הקיבוצניקים שלא אכפת להם להכיר בקשר לדת.
ב. להגנתה יאמר שפטישים זה מצרך נדיר כשמגיעים שישה-שבעה אבות, וכל אחד מחפש איך לעזור במשהו בבניית הסוכה.
אולי אתה צריך להתחיל פחות לסמוך. מצד שני היה יכול להיות יותר גרוע. נגיד, "האבות והבנים יעסקו בבניית הסוכה והאמהות עם הבנות ישתתפו בסדנת יצירה"…
כן, את זה לא כתבו.
רק מעודדים בפועל.
('שחר, אולי תלך לדפוק בפטיש עם אבא? יעלי, איזה יופי את מדביקה עם אמא!')