הרהורים של אבא

לכבוד

חברי ו. העבודה והרווחה של הכנסת:
ח"כ חיים כץ,
ח"כ שלי יחימוביץ',
ח"כ עפו אגבאריה,
ח"כ רחל אדטו,
ח"כ אריה אלדד,
ח"כ חיים אמסלם,
ח"כ אריה ביבי,
ח"כ אילן גילאון,
ח"כ אורלי לוי אבקסיס,
ח"כ משה (מוץ) מטלון,
ח"כ סעיד נפאע.

א.ג.נ.

הנדון: הערות להצ"ח אחריות המדינה להגברת התעסוקה, לאופק תעסוקתי, ולשירותים תומכי עבודה, התש"ע – 2010

בעקבות הפרסום בעבודה שחורה, קראתי בעניין רב את הצעת חוק: אחריות המדינה להגברת התעסוקה, לאופק תעסוקתי, ולשירותים תומכי עבודה, התש"ע – 2010, שהצעת עם יתר חברי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. זוהי הצעה חליפית לתוכנית ויסקונסין, שתראה שניתן לקיים תוכנית רווחה-לעבודה שתסייע למי שתלוי במערכות הרווחה להשתלב בחזרה בשוק העבודה – בלי להענישו ובלי להאשימו במצבו. ברצוני לברכך על הגשת ההצעה הזו, שנראית לי כהצעה ראויה ביותר, אך לטעמי יש בה מספר חסרונות שניתן לתקן.

להצעה יש כמה יתרונות מרכזיים, חשובים ביותר, על תוכניות ‘מהל”ב’ ו’אורות לתעסוקה’.

• ראשית, התוכנית אינה מניחה כי ניתן לפתור את בעיות האבטלה והעוני של ישראל על ידי התייחסות לבעיות המוטיבציה של המובטלים בלבד. הנחת היסוד של התוכניות הקודמות הייתה כי אם רק ניתן למקבלי הבטחת הכנסה את ההכשרה הראויה, ואת המוטיבציה הדרושה, כדי להשתלב בשוק העבודה – בעיותיהם יפתרו. התוכנית הנוכחית מבוססת על ההנחה, כי בעיית האבטלה היא ראשית לכל בעיה מבנית, ולכן יש לדאוג ליצירת מקומות עבודה, במקביל להשמת מובטלים בעבודה, שכן השמה בעבודה כשאין עבודה היא חסרת ערך. לכן, הסעיף הראשון בהצעת החוק (ס’ 3) מתייחס לאחריותה של המדינה לשוק התעסוקה.
• שנית, החוק אינו מכיל אלמנט של שלילת קצבה נוסף על זה שקיים ממילא בחוק הבטחת הכנסה. יתר על כן – הוא מצמצם את תחולתו של אלמנט זה, במקרים שבהם לא ניתנים שירותים תומכי עבודה (ס’ 5ב). שלילת קצבה היא האינדיקטור הטוב ביותר למטרתן של תוכניות רווחה לעבודה – מטרתן של תוכניות המכילות שלילה כזו היא להעניש את מי שאינו מעוניין לעבוד, לכאורה. מטרתן של תוכניות שאינן מכילות אלמנט כזה, היא לסייע לו להשתלב בשוק העבודה.
• לבסוף, החוק אינו מכיל אלמנט של הפרטה. דגש רב הושם על כך שכל העובדים בתוכנית יהיו עובדים של לשכת התעסוקה, במקום עובדים של חברות חיצוניות כפי שהיה בתוכניות קודמות.

עם זאת, ראוי להצביע על כמה חסרונות בטיוטת הצעת החוק, שהתייחסות אליהם יכולה להפוך חוק טוב לחוק מצויין:

• החוק מיועד לפעול דרך לשכות התעסוקה. אלא שללשכות התעסוקה כיום תפקיד חשוב ומוגדר: מציאת עבודה למי שמחפש כזו. זהו תפקיד שהוא מצד אחד רחב יותר מתפקידן של תוכניות רווחה לעבודה – שכן הוא כולל גם את מי שפוטר מעבודתו זה עתה, וחיפוש העבודה שלו צפוי להיות קצר ומוצלח, בעוד תוכניות רווחה לעבודה נועדו כדי לטפל במי שנמצא מחוץ לשוק העבודה מזה זמן רב, ונדרש טיפול אישי צמוד על מנת להשיבו אליו. מסיבה זו, תפקידה של לשכת התעסוקה הוא, מאידך, גם צר יותר מזה של התוכנית המוצעת – לשכת התעסוקה מסתפקת, ברוב המקרים, בחיפוש עבודה, שכן רוב לקוחותיה אינם נדרשים לפתרונות מקיפים.לכן, כדי לתת מענה טוב למי שנזקקים לטיפול מיוחד כדי להשיבם אל שוק העבודה, אין להסתפק בלשכות התעסוקה הרגילות – יש להקים שירות יעודי שיתמחה במתן מענה לאוכלוסיות אלו. שירות זה יכול בהחלט להיות מוקם במסגרת שירות התעסוקה, אך עליו לקיים מערכת ארגונית נפרדת, שתאפשר קיום של ידע ארגוני ופרקטיקות ארגוניות עצמאיות.
• השם הכולל לתוכניות מסוג זה – תוכניות ‘מרווחה לעבודה’ – אינו מקרי. לרוב, הלקוחות של תוכניות כאלו מגיעים אחרי טיפול רב-שנים בשירותי הרווחה. לכן, לגורמי רווחה – בדגש על הלשכות לשירותים חברתיים ועל העובדים הסוציאליים המועסקים בהן – היכרות עמוקה הן עם המאפיינים של אוכלוסיות אלו, והן עם הלקוחות הספציפיים. מאידך, לעובדים סוציאליים יש את ההתמחות הנדרשת על מנת להכיר את מכלול הגורמים המשפיעים על יכולותיו התעסוקתיות של אדם, על מנת להתאים לו תוכנית שתסייע באופן המיטבי בשילובו בשוק העבודה. יש לשלב בתוכנית עובדים סוציאליים, בתפקידים יעוציים, ניהוליים וטיפוליים, ולמסד את הקשר של התוכנית עם גורמי הרווחה.
• התוכנית אמנם מכירה בכך שמצבם של הלקוחות אינו נובע רק מתכונות האופי שלהם, אלא גם מהמבנה החברתי, אך אינה מביאה תובנה זו לידי ביטוי פרקטי, משום שהיא מציעה מסגרת אחידה להכשרה, שבבסיסה ההנחה שיש סל מסוגלויות מוגדר שמאפשר השתלבות בשוק העבודה. כדי להביא הנחה זו לידי ביטוי, יש להתאים את התוכנית לתנאים היחודיים הקיימים בכל אזור ואזור, וליצור תוכניות שיהיו חלק ממערכת תמיכה מקומית, המותאמת למאפיינים היחודיים של כל רשות מקומית, ולעתים אף של כל שכונה.
  יש להדגיש את עצמאות הלשכות המקומיות, ואת שיתוף הפעולה שלהם עם גורמים מקומיים אחרים. שיתוף פעולה עם המחלקה המקומית לשירותים חברתיים, עם הרשות המקומית, ועם שאר גורמים מקומיים יכול לאפשר את הגמישות הנדרשת כדי לתפור עבור הלקוחות חבילה מלאה שתאפשר השתלבות מיטבית בשוק העבודה, בדגש על מאפייניו המקומיים. כך, למשל, הכשרות מקצועיות צריכות להתבסס על היכרות עם התנאים היחודיים השוררים ברשות, על מנת להכשיר את הלקוחות למקצועות הנדרשים בסביבת מגוריהם; בניית שירותים תומכי עבודה צריכה להיעשות בתיאום עם גורמי הרווחה ברשות, המכירים את הקשיים הספציפיים העומדים בפני הלקוחות באיזור זה, ויודעים להציע פתרונות לקשיים אלו.

בתקווה שנגיע ליום שבו מחפשי עבודה יקבלו יחס הוגן,

נדב פרץ,
מרצה למדיניות חברתית, מכללת ספיר והמכללה האקדמית אשקלון

פורסם במקור בעבודה שחורה