הרהורים של אבא

יפתח גולדמן, אחד האנשים היחידים שאני יכול להגיד עליהם 'מורי ורבי' בלי שזו תהיה מליצה, פתח בלוג. אז קודם כל, צרפו לקוראי הרסס שלכם – בטוח שיהיה מעניין. הלכתם לעשות מנוי? זכרתם גם לחזור? יופי. עכשיו בואו נתחיל להתווכח. יפתח מביא בבלוג שלו קטע מראיון שנערך איתו למדור 'גלריה' של הארץ. בין השאר, הוא אומר […]

נזכרתי לאחרונה, מסיבות כאלה ואחרות, בפוסט ישן של הכוסית, שמציג את עמדתה הליפסטיק פמיניסטית. יונית מציגה את הליפסטיק פמיניזם כך: ללא קשר לשאלה האם לסטריאוטיפים הגבריים והנשיים יש קיום מהותי, או היה קיום מהותי, העובדה היא שיש להם קיום. קיום שמעוגן במאות, אם לא אלפי שנים של סוציאליזציה. מה שאפשר עוד לומר כאן הוא שהעולם […]

היום נהגתי באוטו. על הכביש הלכו שלוש נשים, בנתיב שלי. הן שמעו את הרכב מתקרב, והמשיכו לפטפט כאילו לא קורה כלום. למה? אמון. לנשים האלו היה אמון מלא בי. למרות שהן לא מכירות אותי, הן לא טרחו לראות מי אני, וזה גם לא עניין אותן. הן פשוט ידעו שאני לא עומד לדרוס אותן, ונחשו מה? […]

דובי כותב פוסט מופתי על 'אז מה עושים', שבו הוא דן בשאלה איך לא לשנות את העולם, ואיך כן. עם רוב האבחנות שלו – בעיקר אלו שנוגעות לאיך לא – אני מאוד מסכים. רוצו לקרוא. מומלץ. הבעיה שלי עם הפוסט הזה נוגעת לשאלה איך כן לשנות. הפתרון, אליבא דדובי, הוא בחינוך: התארגנות אפקטיבית תהיה כזו […]

בנעורי, מנהל האוכלוסין בבאר שבע (כמו ברוב הארץ) היה מקום מזעזע. אולם ענק, מסריח, כסאות לא נוחים. תורים מהסוג שבו אתה מגיע בחמש בבוקר, מקבל מספר 684, הולך לענייניך, חוזר בשעה 12:00, מגלה שתורך עוד רחוק, חוזר בשעה 14:00, מגלה שכרגע נכנס מס' 685 ושתורך עבר – ושכדאי שתוותר עליו, אם אתה לא רוצה להתעמת […]