ביטוח לאומי, חוק ההסדרים והסיבוב הגדול

נדב

סעיף בחוק ההסדרים, הנפתח במילים 'בשנים האחרונות הוגדלו במידה ניכרת הגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי' – אינו יכול להכיל בשורות טובות. ואכן, פרק ה' לחוק ההסדרים, העוסק במוסד לביטוח לאומי, מכיל בעיקר בשורות רעות.

ניתן לחלק את סעיפי החוק לשניים: החלק העוסק בהכנסותיו של המוסד לביטוח לאומי, והחלק העוסק בהוצאותיו.

את החלק העוסק בהוצאות אפשר לסכם במילה אחת: קיצוצים. חלק זה כולל, ראשית, את ביטול ההגדלה המתוכננת בקצבאות הילדים לילד השני, השלישי והרביעי, שהיו מתוכננות לעלות בעקבות ההסכמים הקואליציונים עם הבית היהודי ועם ש"ס. בסגנון הישן והרע של חוק ההסדרים – מודיעים על הגדלת קצבאות בכותרות גדולות, ואת ביטול ההעלאה המתוכננת מודיעים בקטן.

עמדתי היא, שיש להגדיל את קצבאות הילדים הנהוגות בישראל.אך עמדה זו אינה בגדר קונצנזוס – קצבאות ילדים הם נושא שנוי במחלוקת, גם בקרב אנשי שמאל. אך את השינוי הבא, אין דרך אחרת לתאר למעט גזירה. ואני מדבר על הגבלת העדכון של הקצבאות. חוק הביטוח הלאומי קובע שרוב הקצבאות המשולמות על פיו – ולא מעט קצבאות ותשלומים הצמודים אליהן – יהיו צמודים לעליית המדד. חוק ההסדרים עושה תרגיל קטן אך מלוכלך – הוא קובע שהקצבאות יתעדכנו בשיעור עליית המדד, פחות 1.5%. כלומר, החוק מגדיר מנגנון של שחיקת הגמלאות, באופן אוטומטי. כאילו לא היו הגמלאות נמוכות מספיק, מעכשיו הן יתחילו להיות נמוכות יותר משנה לשנה.

החלק השני – שעוסק בהכנסות הביטוח הלאומי – הוא מורכב מעט יותר.

הוא כולל את הקטנת ההעברה מהאוצר לביטוח הלאומי מחד, ואת הגדלת דמי הביטוח הלאומי שמשלמים האזרחים מאידך.

כדאי לשים לב שהמהלך ×”×–×” הוא חלק – כמעט החלק האחרון – מ'עסקה סיבובית', שבה עובר נטל המס מהמעסיקים, דרך הממשלה, אל העובדים.

בראשית היותו של הביטוח הלאומי, הוא מומן אך ורק מכספי המעסיקים והעובדים – כאשר המעסיקים שילמו את רוב הסכום (כשני שליש) והעובדים שילמו את היתרה. בשנת 1986 החליטה הממשלה להקל על המעסיקים, מתוך כוונה מוצהרת 'להוזיל את עלות העבודה' (ובכך לצמצם את האבטלה), והנהיגה 'שיפוי מעסיקים' – אוצר המדינה משלם חלק מהתשלום בו חוייבו המעסיקים עד אז, חלק שהלך וגדל עד שתשלומי המעסיקים ירדו מ-15% מהשכר אל 5% ממנו.

הצעד הזה לווה בהצהרות יפות על חשיבותו לעידוד התעסוקה, ועל מחוייבותה של המדינה לאיזונו הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי, אך עד מהרה קרה מה שקל היה לצפות שיקרה, והחל השלב השני של התנועה הסיבובית: האוצר החל לקצץ את הקצבותיו לביטוח הלאומי – מהלך שאת המשכו ניתן לראות בחוק ההסדרים הנוכחי. מדהים לראות שהקיצוץ הזה אפילו לא מתורץ במצבו הקשה של אוצר המדינה – הסיבה לקיצוץ היא 'בשל תוספת ההכנסה הצפויה למוסד1. אתה הבנת את זה, ברוך? לפני שתי פסקאות הסברנו עד כמה מצבו של המוסד חמור, אבל עכשיו גילינו, לגמרי במקרה, 'תוספת הכנסה צפויה', ואפשר לקצץ.

את הקיצוץ הזה מממנים בשתי דרכים. הראשונה היא קיצוץ הקצבאות, שהוזכר לעיל. הדרך השניה היא העלאת דמי הביטוח על העובדים2– ואכן, כמו לפי הספר, חוק ההסדרים מכיל סעיף העוסק בהעלאת דמי הביטוח הלאומי בכחצי האחוז.

(שני סעיפים נוספים מופיעים בחוק ההסדרים: הורדת התקרה לתשלום ביטוח לאומי והארכת ההעברה מענף ילדים לענף אבטלה. לשני סעיפים אלו לא אתייחס כאן).

_____

1. הערת המערכת: הבלוגר עפרי רביב מסביר כאן מדוע תוספת ההכנסה הצפויה לבט"ל עקב הורדת התקרה לתשלום ביטוח לאומי היא פשוט הבטחת שווא. לפי הניתוח שלו, המהלך המוצע יביא לירידת הכנסות הבט"ל ולא להעלאתן. אם הוא אכן צודק, יש כאן אחת מהשתיים – הונאה מכוונת של חברי הכנסת או תחשיב כלכלי רשלני.

2. יש לשים לב שבחוק ההסדרים עצמו ההעלאה הזו מנוסחת כ'שיעור דמי הביטוח הלאומי הנגבה ממעסיקים'. אלא שמדובר כאן בדמי ביטוח שנגבים ממעסיקים – ואלו בתורם מנכים אותם משכר עובדיהם.

_________

חוות דעת זו היא חלק מפרויקט "ציבור, רוצה להשתתף בחוק ההסדרים?" מהבלוג "ללא אליבי" בשיתוף אתר עבודה שחורה.

עמוד הפרויקט ב"ללא אליבי"

עמוד הפרויקט ב"עבודה שחורה". פורסם במקור בעבודה שחורה


8 Responses to “ביטוח לאומי, חוק ההסדרים והסיבוב הגדול”

  1. מרק ק. הגיב:

    אין דבר כזה "מס על המעסיקים" העובדים תמיד משלמים את המס דרך קיצוץ בשכר או במחירים גבוהים יותר בחנויות.

    השאלה היא לגמרי אחרת, האם הביטוח הלאומי הוא ביטוח או מס. כמו שכל אדם שהפריש חלק נכבד מכספו לביטוח יודע, הסיכוי שבמקרה שהוא יזדקק לכסף הוא יראה אותו קלוש ביותר ולכן הביטוח הלאומי הוא מס ולא ביטוח ולמעשה יש רק הבדלים סמנטיים בין תשלום הכסף לבט"ל או למשרד האוצר. אם מחר יבוטל הביטוח הלאומי והקצבאות יסונפו למשרד הרווחה איש כלל לא ירגיש בהבדל ולכן השאלה אם את הכסף גובה יד א' או ב' כלל לא משמעותית.

    ומאחר שהקצבאות הן ענין קואליציוני, אז גם ההצמדה העתידית אינה לא יותר מתרגיל אינטלקטואלי, או סביר להניח שהיא סתם עז.

    • נדב הגיב:

      א. משא ומתן על שכר מתקיים על שכר ברוטו.
      אתה צודק שבעולם שוקחופשיסטי אידאלי, שבו זרימת האינפורמציה מושלמת, בעת משא ומתן שכיר היה עושה תרגום אוטומטי לנטו, ומעסיק היה עושה תרגום אוטומטי לעלות מעביד, והשאלה האם המס הוא על העובד או על המעביד היה חסר משמעות.
      אבל – אנחנו לא חיים בעולם ×›×–×”. ראשית, אין זרימת אינפורמציה חופשית כזו, ואנשים – גם מעסיקים, ובמיוחד מעסיקים קטנים – לא יודעים לעשות את התרגום ×”×–×” אוטומטית, ומדברים על ברוטו.
      שנית, אנחנו חיים בעולם שבו יש מבנה קיים. ואם אני חתום על חוזה שבו כתוב שהמשכורת שלי היא 10,000 ברוטו, אז העלאת חלק המעסיק בדמי ביטוח לאומי תתגלגל על עלות המעביד שלו, והעלאת חלק העובד תרד מהנטו שלי.
      וכמובן שהמשכורות של העובדים הנוכחיים מעצבות את ציפיות השכר של העובדים העתידיים, כך שהעניין הזה ממשיך להתגלגל.
      בקיצור, להעלאת עלות המעביד תהיה השפעה על הברוטו. היא לא תהיה ביחס של 1:1.

      ב. כאן אני מסכים איתך (רגע נדיר בתולדות הבלוג!). יש בישראל – ולא רק בישראל – תהליך ארוך טווח של שחיקת העקרון הביטוחי בביטוח הלאומי, שהתחיל אגב בדיוק עם 'שיפוי המעסיקים' ×”×–×”. כאן דווקא אפשר לראות שיפור במצב ×”×–×” – בהורדת תקרת התשלום (אבל ×–×” שווה פוסט בפני עצמו)

    • כמה פעמים צריך להסביר את ×–×”? המחיר בחנות לא תלוי בעלות הייצור (כולל מסים, כמובן). הוא תלוי במחיר שאפשר להוציא מהלקוח. אם אתה מאמין שהמחיר עולה בגלל שהעלות ליצרן עלתה, או שאם יורידו מיסים על היצרן הוא "יגלגל את החסכון לצרכן", אתה קצת פתי. למה שהוא יעשה דבר ×›×–×”? אם יורידו לו את המס, הוא יגלגל את החסכון לחשבון הבנק שלו – אתה הרי כבר הוכחת שאתה מוכן לשלם את הסכום המלא ששילמת. למה לו להוריד מחיר?

      • נתאי הגיב:

        בנוסף לכך יצרנים מרוויחים גם מתנודתיות בעלויות התשומות – אם המחירים עולים – הם זועקים מרה והממשלה מפצה אותם, או שהם מעלים מחירים במתואם (כפי שנעשה בקרטל המאפיות למשל). אם המחירים יורדים – אז הם מחכים עם עדכון ההורדה (אם בכלל) ומרוויחים גם מן הירידה.

      • משה שרף הגיב:

        המחיר בחנות בהחלט תלוי בעלות הייצור. מחירים נמוכים הם יתרון על המתחרים ומביאים יותר לקוחות. העלאת כמות הלקוחות היא (בדרך כלל) רווחית יותר מהעלאת המחירים מלבד במקרי קיצון (כמובן שאני מפשט, ובהנחה שלא מדובר במונופול/קרטל). 

        • אבשלום ב הגיב:

          מחירים נמוכים הם יתרון על המתחרים? ממתי?
          אולי בכלל זה לא קשור?
          אולי יש טעם לשתף פעולה עם מתחרים.
          כמו שאמרתי, בדיון אחר לכלכלן הבעיה עם מאמיני התיאוריה הכלכלית היא שמראש יש להם אמונה הכל כך הרבה הנחות יסוד שלא קשורות לנתונים אמפיריים, שקשה בכלל לדבר איתם ואז הם מתפלאים איך מתווכחים איתם על עובדות "מדעיות אלה" ממש בדומה למחזיר בתשובה שלא מבין איך אפשר להתווכח עם קיום אלוהים ועלינות היהדות בהתחשב בכך בהנחה שהיה מעמד הר סיני.

  2. […] This post was mentioned on Twitter by Itamar Sha'altiel and Nitay Peretz, Itamar Sha'altiel. Itamar Sha'altiel said: פרויקט חוק ההסדרים הופך למשהו בסדר גודל מדהים, ומנביע פוסטים מעולים כמו, למשל, ×–×”: http://bit.ly/dzmxFj […]

  3. […] את חוק ההסדרים אני לא אוהב. זו דרך גרועה לעקיפת הליך חקיקה מסודר בה מביאים לחברי הכנסת אוסף של נושאים שאינם קשורים ×–×” בזה יחד עם תקציב המדינה. דוגמאות לנושאים אותם הכניס האוצר לחוק ההסדרים השנה אפשר לראות אצל יהונתן בנושא אגרת האינטרנט ואצל נדב בנושא קיצבאות הביטוח הלאומי. […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971055 דפים נצפים, 59 היום
318867 ביקורים, 43 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏