רפואה קונוונציונלית ורפואה אלטרנטיבית, הערה בקשר להנחת יסוד חשובה

נתאי

לא מזמן התלהט בבלוגוספירה/ טוויטרספירה וויכוח על יעילותה או חוסר יעילותה של הרפואה האלטרנטיבית לעומת הרפואה הקונוונציונאלית. אין לי עניין לחזור ולצדד בעמדתי בזכות השילוב בין השתיים, אלא להאיר הנחת יסוד שגויה אחת של מצדדי הרפואה הקונוונציונאלית בלבד, כשיטה היחידה. הטיעון הוא תמיד כי רפואה זו מוכחת מחקרית, ולכן עדיפה על האלטרנטיבית. טיעון זה אפשר לסייג, אבל אין ספק שהוא חזק מאד. אך אליה וקוץ בה.
כאשר אומרים שהרפואה הקונוונציונאלית מוכחת במחקרים, זה כמובן נכון. השאלה היחידה היא מה טיב הקשר בינה לבין סוג הרפואה הנהוג במערכת הבריאות בארץ. זכור לי שהלכתי פעם עם בני לרופא, התקשיתי מאד ליצור אתו קשר עין גם מכיוון שהוא לא ממש היה מעוניין בכך, וגם משום שהוא ישב מאחורי מסך מחשב ענקי שהסתיר אותו לגמרי. הוא הסתכל בחטף על הילד, הדפיס משהו, וכל הביקור לקח בין חמש לעשר דקות. ילדתי השניה קיבלה תור לבית חולים במרכז, כיוון שהסבירו לנו שלמומחים בסורוקה אין זמן להתעסק בבעיה כמו שלה, שאינה אקוטית מאד. בגלל שסירבנו להפעיל פרוטקציה ולקדם את התור שלנו על חשבון אחרים, לקח שלושה חודשים עד שהיא הגיעה לתור שלה, שהיה מועיל מאד, אבל היה מועיל יותר שלושה חודשים קודם.

יש לי מכרה רופאה גניקולוגית שתופסת תנומות באמצע המשמרת שלה. לא כי אין לה עבודה, אלא כי היא קורסת. תקני כח האדם במערכת בארץ לא עודכנו מאז אמצע שנות השבעים, בעוד שהאוכלוסיה גדלה במהירות מסחררת. רופאים נאלצים לעבוד בשתי משרות, לא כי הם רוצים, אלא כי למערכת יותר זול להעסיק רופא אחד בשתי משרות מאשר שני רופאים במשרה אחת. אין זה סוד שמי שמנהל את המערכת וקובע את כמות המיטות, תקני כח האדם וכמויות הציוד הם כלכלנים, נערי האוצר, ולא רופאים. הדברים הללו נקבעים לפי אמות מידה כלכליות ולא רפואיות, וביניהם למחקר הרפואי ולהמלצותיו אין דבר וחצי דבר.

יוצא מן הכלל הוא כמובן רופא המשפחה שלי, ידידי ד"ר אסי סיקורל (אני משוכנע שיש עוד כמה כאלו) שמצליח על אף המגבלות האיומות הללו לתת רפואה איכותית, אנושית, מלאת חמלה. אבל זה לדעתי בגלל שהוא איש גדול, רופא אדיר ואולי גם קצת קוסם. אולי קצת בבחינת היוצא מן הכלל המעיד על הכלל.

רופא שמוקצבות לו עשר דקות לטפל בחולה, ובעשר הדקות הללו הוא גם צריך להדפיס תקציר ביקור ואולי גם מרשמים, לא יכול לתת יחס ותשומת לב לחולה הדרושים לטיפול נאות. אני אשמח אם מישהו יפנה אותי למאמר שמוכיח אחרת. אחות שאחראית לבדה על עשרות חולים קשים במחלקה, לא יכולה לעקוב אחריהם ולפקח כראוי, שלא לדבר על יחס אנושי מינימאלי. ואני גם לא ראיתי אף מחקר שממליץ להחזיק חולים מונשמים במיטה במסדרון, כפי שקורה כעת בבתי החולים. הצפיפות הנוראה הזו מהווה כר פורה להדבקה במחלות בין החולים, כך שאפילו מי שהגיע בריא, יוצא חולה.

האוכל בבתי החולים בארץ הוא מתחת לכל ביקורת, מי שאין לו קרובים שדואגים לתזונתו ומאושפז תקופה ארוכה סובל מתת תזונה. האם אוכל תעשייתי עלוב זו התזונה שמומלצת על פי מחקרים לאנשים שצריכים להתחזק ולהתאושש ממחלה קשה?

ישנם סיפורי זוועה רבים על יולדות שדיממו אחרי ניתוח קיסרי, ואיש לא שמע את זעקותיהם עד שמתו, וכדומה. חולים מתים מהזנחה מדי יום במערכת הבריאות שלנו. כך שמי שאומר שהרפואה הקונוונציונלית יותר טובה, מחביא פה איזה איש קש, כאילו הרפואה בארץ היא זו המומלצת על ידי מחקרים, ולא רפואת נערי האוצר המיועדת לחסוך כמה שאפשר על הטיפול באזרח.

אדם חולה הוא לא רגל פגועה או כלייה לא מתפקדת. הוא אדם שלם. ומרפא אלטרנטיבי, אפילו אם המתודות שלו הוכחו כלא יעילות, יהיה זה הומאופת או מכווץ ראשים מהג'ונגלים של האמזונס, לפחות מביט על החולה, משוחח אתו ומגלה אמפתיה, מקשיב לו ולמצוקתיו. זה בפני עצמו משפר את הרגשתו של החולה ועוזר לו במשהו.

כך שהוויכוח הוא לא רפואה אלטרנטיבית /קונוונציונאלית – – אלא רפואה אלטרנטיבית – רפואת נערי האוצר.

60 תגובות »

נתאי ב26/02/2011 15:41 תחת כללי

60 Responses to “רפואה קונוונציונלית ורפואה אלטרנטיבית, הערה בקשר להנחת יסוד חשובה”

  1. עופר הגיב:

    אז מה שאתה אומר בעצם, זה שבמקום ללחוץ על קופות החולים שינצלו את כסף הביטוחים המשלימים להעסקת עוד רופאים, ובמקום ללחוץ ולהפגין נגד האוצר, נמשיך לממן בכספי אותם ביטוחים משלימים מטפלים הומאופתיים שמחלקים גלולות פלסיבו?

    • נתאי הגיב:

      לא בדיוק. הבעיות של הרפואה בארץ הן רבות שנים ועמוקות. והגיע הזמן להישיר אליהן מבט, ולא להתיימר ולהציג את הרפואה הזו כאותה הרפואה שמוכחת במחקרים כעוזרת, כיוון שלא מדובר בדיוק באותו הדבר.
      רפואה שלא מנוהלת על פי אמות מידה מדעיות אלא כלכליות, היא לא רפואה מדעית. אני מצביע על בעיה מהותית, ולא מציע פתרון.
      עדיף להיות עשיר ובריא מאשר ×¢× ×™ וחולה. ויותר מזה, עדיף לקחת אחריות על מצב בריאותך ומצב הקרובים לך, באמצעות כלים פשוטים שאיש לא מטיל בהם ספק: תזונה נכונה, פעילות גופנים, המנעות מעישון ולחץ למשל, כדי שלא להגיע חס וחלילה למצב ביש בו נזקקים למערכת הרפואית… או יותר נכון להפחית את המפגשים הללו כמה שפחות.

  2. לא הבנתי את הטיעון. הרי הסיבה שלרופאים יש רק 10 דקות לחולה היא כלכלית, אין למדינה מספיק כסף לממן רופאים שיתנו לכל חולה 20 דקות מזמנם (או שיש אבל היא משקיעה אותו בדברים אחרים). גם מכווץ ראשים מהג'ונגלים של האמזונס ממומן מאיפשהו. אם במקום 10 דקות אצל רופא קונבנציונלי ו-40 אצל מכווץ הראשים מהג'ונגלים של האמזונס נשקיע את אותו כסף רק ברפואה אלטרנטיבית נקבל 50 דקות לחולה אצל רופא שמשתמש בשיטות שהוכיחו את עצמן כיעילות.

    • נתאי הגיב:

      מה שאני אומר זה שמה שהמדינה מספקת לנו כרגע זה לא רפואה קונוונציונאלית, ואי אפשר לטעון שהיא מוכחת מחקרית.

      אולי אתה צודק במה שאת אומרת, אבל זה היפותטי.

      • המדינה כן מספקת לנו רפואה קונבנציונלית. אולי היא לא משקיעה משאבים כמו שהיית רוצה שהיא תשקיע אבל אין ספק שהרפואה בישראל היא רפואה קונבנציונלית, ושהרופא שבודק אותך במשך 10 דקות נותן לך טיפול טוב יותר מהטיפול שיכול לתת לך מכווץ הראשים מהג'ונגלים של האמזונס במשך שבועיים רצופים (אם אנחנו מדברים על טיפול רפואי). הסטטיסטיקות הן חד משמעיות, בכל המדדים הרפואיים (תוחלת חים, תמותת ילדים…) ישראל נמצאת לפני רוב מערב מדינות אירופה או צפון אמריקה.

        נכון שזה לא נעים, ואפילו מסוכן לבריאות, שהרופא שמטפל בך עובד במשמרת של 50 שעות שבה הוא מטפל בשלושים חולים בשעה. אבל הפתרון היחיד הוא פתרון כספי, והדרך היחידה להשיג אותה היא *לא* להקצות את מעט המשאבים שיש לך למקורות שלא מועילים ואף מזיקים לבריאות (כמו, למשל, מכווץ הראשים מהג'ונגלים של האמזונס). הפתרון שאתה מציע הוא חסר הגיון לחלוטין, במקום לפתור את הבעיה אתה רק מחמיר אותה (אלא אם כן אתה חושב שמכווץ הראשים מהג'ונגלים של האמזונס באמת יכול להועיל לרפואה של מישהו).

        • נתאי הגיב:

          סמיילי, אתם מתעקשים לקפוץ לפתרון, שאליו אני בכלל לא מתיימר להתייחס, לכן נתתי את שתי הדוגמאות האבסורדיות של מכווץ הראשים וההומאופת.

          אני לא מציע פתרון, ולא עוסק בפוסט הזה בפתרונות, אלא פשוט מצביע על בעיה בטיעון של מצדדי הרפואה הקונוונציונאלית בישראל. לצערי הרב נאלצתי גם אני וגם הקרובים אלי להעזר במערכת הזו בשנים האחרונות מספר פעמים. ובוא נאמר שהבעיה לא הייתה רק חוסר נעימות, אלא הזנחה, רשלנות (ושוב, לנו במקרה יש את רופא המשפחה הכי טוב בעולם, למזלנו).

          אני גם מסרב להגרר לוויכוח על יעילות הרפואה האלטרנטיבית, כי הוא רחב ומורכב מאד, וכבר נדוש לעייפה העניין. וכמו שאמרתי כבר, כשאהיה שר האוצר אני בטוח שאפתור בצורה מצויינת את בעיות מערכת הבריאות. עד אז נותר לי רק להתפלל לבריאותם השלמה של האהובים עלי, הקרובים לי וכל שאר אזרחי ישראל שאין להם כסף או פרוטקציה לרפואה תקינה.

  3. אוטו פוקוס הגיב:

    ההשוואה שלך חסרת משמעות לויכוח. אתה משווה את היחס הגרוע שמקבל חולה מהרופאים הפועלים במסגרת הרפואה הציבורית בישראל העגומה של 2011, לעומת היחס הטוב שמקבל חולה שמגיע למטפל אלטרנטי ב*אופן פרטי*. מובטח לך שאם תפנה לרופא רגיל באופן פרטי הדומה לזה שבו אתה פונה למטפל אלרנטיבי, תזכה גם אצלו בקשר עין, בחיוך וביותר מחמש דקות של בדיקה.

    מצד שני, אם הרפואה האלטרנטיבית היתה צריכה לפעול בתנאים בהם פועלים רופאים ברפואה הציבורית, קשה לי להאמין שהיית זוכה לחיוך או ליותר מחמש דקות – מהסיבה הפשוטה שקופת החולים או בית החולים היו מעמסים על המטפל האלטרנטיבי כמות כזו של פניות שהוא לא ×”×™×” מסוגל לתת להם את תשומת הלב הראויה. האמן לי, רופאים הפועלים ברפואה הציבורית בישראל מתוסכלים לא פחות מהחולים על כך שהם יכולים להקדיש להם כל כך מעט זמן. הכתובת לתלונות היא לא המסורת המפוארת של הרפואה המודרנית המדעית, אלא קופות החולים, משרד הבריאות והמדיניות הכלכלית של שלושת העשורים האחרונים.

    וחזרה לדיון הראשוני: עדיף להשקיע את מלא המשאבים, באופן ציבורי ובאופן פרטי, ברפואה שהוכח שהיא אפקטיבית. הרפואה הקונבנציונלית לא עוסקת באפליות – אם טיפול אלטרנטיבי מסויים אכן מועיל לחולים, הדבר יתבטא בכך שסטטיסטית יותר חולים יחלימו בעזרתו ממחלתם מאשר באמצעות פלסיבו. אותו טיפול יוכנס מיידית למערכת הרפואה המדעית. באופן ×–×”, עצם ההגדרה של טיפול ×›"אלטרנטיבי" היא שימוש במילה חביבה לטיפול שהגדרתו היא בעצם "לא מסייע לחוליה יותר מאשר גלולת מי-סוכר". אם מחקרים לא מציליחים להראות שטיפול מסויים עוזר לחולה, הקצאת זמן ומשאבים (ציבורית ופרטית) עליו יהיו בזבוז מוחלט.

    • חותמת על כל מילה.

      • נתאי הגיב:

        אני מסכים אתך שעדיף לחזק את מערכת הרפואה הציבורית. אך הכיוון העקבי בו הולכות ממשלות ישראל בשלושים השנה האחרונות הוא החלשתה.

        לכן מערכת רפואה ציבורית המקצה משאבים מספיקים לחולה בישראל היא לצערי פנטזיה רחוקה. ואם נעבור למציאות, למה שיש לנו, הרי שיש לי ספק האם זה באמת נופל לקריטריון של רפואה כפי שנחקרת במאמרים מדעיים. זה הכל. אני מדבר על המצוי, לא על הרצוי. כשאהיה שר האוצר, אקדיש את הכספים הראויים לבריאות. עד אז, סה לה ווי

    • אודי הגיב:

      גם אני לא נותן אמון בטיפולים אלטרנטיביים, ככלל. עם זאת, לטעמי האמירה "אותו טיפול יוכנס מיידית למערכת הרפואה המדעית" היא אופטימית עד כדי נאיביות. האידיליה של החשיבה הרציונלית והמערכת שבודקת ומיישמת מיד רעיונות ללא פניות רחוקה מאוד מהמציאות. זאת לא סיבה לפנות להומאופתיה, אבל לא צריך להגזים באמון במערכת המדעית רפואית, גם זאת המתוקצבת היטב.

      שיקולים פוליטיים, כלכליים ואחרים משפיעים מאוד על התנהלות הממסד המדעי, ועוד יותר על הרפואי, בדיוק כמו בכל תחום אחר בחיים.

      • נתאי הגיב:

        אודי, אתה מעלה נקודה חשובה מאד, שראוי להרחיב אותה. מערכת הבריאות היא מערכת גדולה, תעשיתית, שיש בה המון שמרנות וצרות אפקים, גם כלפי דברים שהוכחו מחקרית.

        כמו כן היא מושפעת מלוביזם חזק של חברות התרופות, שיש להן עניין לשווק את מוצריהן.

        בנוסף לכך בעיני הנושא החשוב ביותר ברפואה הוא רפואה מונעת, ובמערכת שעסוקה תדיר בתחזוקת שבר, עם חולים קשישים שמתפגרים במסדרון ואף אחד לא שם לב, אין אפשרות לתת את הדעת על כך.

    • מדויק ונכון.

    • אפרת הגיב:

      נראה לי שחלק מהעניין הוא שאין שום אפשרות לטפל בטיפול אלטרנטיבי בחמש דקות, מהסיבה הפשוטה שרובן המוחלט של השיטות האלטרנטיביות מסתכלות על האדם בכללותו ולא על הבעיה שאיתה הוא הגיע. יש כאן מעגל שמוזן בעיני מהחוסר במשאבים של הרפואה הציבורית, שבו כדי שלרופא תהיה יכולת לטפל באדם בחמש דקות, הוא חייב להסתכל רק על העין, הרגל או הקיבה שלו, ולא יכול באמת לחשוב על הסימפטום כחלק מהאדם כולו. לכן המחקרים והתרופות הופכים יותר ויותר ממוקדים, וכך הרופא יכול פחות להסתכל על החולה כאדם. מסכימה עם נתאי שהעניין הוא בשילוב, אבל גם איתך שאין ספק שהעניין פה הוא לא בהכרח קונוונציונאלי או לא, אלא פרטי או ציבורי.
      ואגב, הוכח שתרופות פלסיבו מסייעות לשיפור מצבן של חולים גם כאשר הם יודעים שזה פלסיבו, אז אולי כדאי להכניס אותו לסל הבריאות…

    • גיא הגיב:

      לצערי, זה רחוק מלהיות נכון.
      אתה שוכח (ולצערי הייתי אצל כמה עשרות רופאים פרטיים ב-5 השנים האחרונות, בשל המחלה ממנה אני סובל), שרופאים פרטיים רבים מעדיפים להפנות את החולים לרפואה האלטרנטיבית, על אף כל הזמן שעומד לרשותם, והכסף הרבה שהם מקבלים ממטופליהם.
      ואני לא מדבר רק על רופאים צעירים וחסרי ניסיון, אלא על רופאים נחשבים בתחומם, שאינם מתביישים היום להפנות חולים לסוגים שונים של טיפולים משלימים: יוגה, דיקור, רפלקסולוגיה ועוד.

      • נתאי הגיב:

        גיא, יכול להיות שחטאתי בהכללה. אבל עדיין רוב הרופאים לא עושים זאת, בעיקר כי זה תחום סבוך, וצריך לדעת מה יכול לעזור ומה לא, שלא לומר להזיק.
        אבל כל הדברים הללו, כמו הפנייה לרופאים אלטרנטיבים, הדרכה לגבי תזונה ושינויים דרושים באורח חיים, אינם ברי ביצוע לרוב במסגרת הזמן המצומצמת הניתנת לרופא ברפואה הציבורית. ולכן זה לא מקרה שהופנית על ידי רופאים פרטיים, שלמצער יש להם יותר זמן להקשיב ולשקול את בעיותיהם של המטופלים שלהם.
        בכל אופן שלא יובן שאני יוצא נגד הרופאים, ההיפך הוא הנכון רובם המכריע קדושים שעושים עבודה נהדרת, אבל הניהול של המערכת, והחנק שלה מבחינת המשאבים הוא כזה שלא מאפשר להם לעשות את עבודתם כראוי, עם כל הרצון הטוב שלהם.

  4. אין ספק שאם הבעיה שלך היא שאתה צריך יחס, חום וחיוך, הרפואה האלטרנטיבית טובה פי כמה מהקונוונציונלית שמוצעת בארץ. אבל אם יש לך בעיה רפואית שדורשת טיפול (ולא כזו שתעבור מעצמה בכל מקרה), כדאי להסתמך על רפואה קונוונציונלית, על כל מגבלותיה בארץ.
    נסביר על דרך המשל: נגיד שיש לי דליפת שמן במכונית. יש לי מוסכניק, אבל אני יודע שהוא רמאי וידרוש ממני הרבה כסף על עבודה שלא באמת תפתור את הבעיה כדי שאני אצטרך לחזור למוסך עוד חודשיים, ובנוסף לכל הצרות, גם היחס שלו ללקוחות חרא, אבל הוא המוסך היחיד בישוב שלי, אז אין לי ברירה. אז במקום ללכת למוסכניק, המתדלק הבאמת נחמד ומאיר פנים שלי הציע לי להוסיף תוסף מיוחד לדלק שלי שלטענתו ישפר את פעולת המנוע וינטרל את הבעיות שגורמת דליפת השמן. הוא היה מאוד נחמד והוסיף את התוסף ואפילו בדק לי שמן במנוע, הכל עם חיוך ובאדיבות. נו, אז מה שעשיתי הוא הגיוני?

  5. נתאי הגיב:

    א. מה שמרגוליס אמר.
    ב. גם אם נמשיך עם האנלוגיה שלך, הבעיה המרכזית של המוסכניק שלי היא לא שהוא לא נחמד, אלא שיש לו עשר דקות לבדוק את האוטו, בעוד שהנדרש הוא 40 לפחות, וכל מה שהוא יכול לעשות זה לתת לי הפנייה למומחה למערכות שמן, למומחה למערכות חשמל, ולמומחה לצמיגים בעוד ארבעה חודשים וחצי. עד אז רוב הסיכויים הם שאפתור את הבעייה בעצמי או שהאוטו יתפגר וילך לגריטה.
    זו לא שאלה של נחמדות ויחס, אלא של מקצועיות. הוא יכול להיות המוסכניק הכי טוב ונחמד בעולם, וגם מקצועי בטירוף. אם יש לו שש מכוניות לשעה לבדוק, במשך 36 שעות רצוף, חלקן עם שריטה וחלקן במצב מאד קשה, הוא פשוט לא יכול להיות מוסכניק טוב. וזו ממש לא אשמתו.

  6. אבל נתאי, אני חושב שכולנו כאן מסכימים ש(אם נמשיך עם המטאפורה הבעייתית משהו של דובי)אמנם יש סיכוי נמוך שהמוסכניך יתקן את הבעיה שלך עם כמות הזמן המצומצמת שנתונה לו, אבל המתדלק הנחמד לא יכול לטפל בבעיה בכלל. כל מה שהוא יכול לעשות זה להעניק אוזן קשבת ומים יקרים מדי לקרבורטור.

    עבורי, בבחירה שבין לשלם מאות שקלים למטפל שיישב איתי, יקשיב לסיפור חיי ואחרי התייעצות עמוקה בספריו ייתן לי תכשיר שאמור לטפל בגורמים לכל מכאובי, לבין לשלם 20 שקלים, וללכת לרופא המשפחה שיפנה אותי לרופא מומחה, שייתן לי תרופה או טיפול שאולי יעבדו ואולי לא, אני אלך על האופציה השנייה. כי לה יש לפחות סיכוי לעבוד.

    ואני אחזור שוב על מה שאמרו פה לפני, כי נראה שזו נקודה שאיכשהו מתפספסת בדיונים האלה: אתה משווה פה בין תפוחים לתנאי המחייה של התאילנדים שקוטפים את התפוזים.
    אני לא חושב שמישהו יטען שאין צורך שהרופאים ישקיעו עוד זמן עם המטופלים שלהם, אבל בין "אין לרופאים מספיק זמן, ולכן הם לא מספקים רפואה נאותה" ל"הפתרון נמצא ברפואה האלטרנטיבית" יש אי אילו צעדים לוגיים, שאתה פשוט מתעלם מהם.

    • נתאי הגיב:

      ראה תגובתי לסמיילי. הפוסט הזה לא מדבר על פתרון, אלא מצביע על בעיה חמורה של אדם הדואג לבריאותו ולבריאות משפחתו בישראל. והדבר מאד מכוון.

      • אוטו פוקוס הגיב:

        אם אדם דואג לבריאותו לבריאות משפחתו בישראל 2011, כמעט ברור שהמערכת הציבורית היא ברירת מחדל בעייתית לאלו שאין להם אמצעים לטיפולים אחר. מצד שני, אני מאמין שמי שיש לו אמצעים המאפשרים לו ללכת לטיפול פרטי, שוגה שגיאה חמורה אם הוא משקיע אותם בטיפולים אלטרנטיביים שיעילותם לא הוכחה.

        זו ברירה כלכלית פשוטה: אם יש לך 400 ש"ח לטיפול במחלה של ילדך, אין לי ספק קל שבקלים שעדיף שתשקיע אותם בפגישה עם רופא מומחה שיוכל תמורת כסף זה לתת לך את תשומת הלב הראויה, מהסוג שיש סיכוי נמוך שתקבל במערכת הציבורית. אם אתה בוחר לקחת את 400 הש"ח וללכת אתם לטיפול אלטרנטיבי (או לשני טיפולים, כי המחיר זול יותר), לא עזרת לילדך בכלום.

        בעייה עם הרפואה האלטרנטיבית היא שהיא משכנעת אנשים רבים מאוד לקחת את אותם 400 ש"×— (או 4,000 ש"×—, או 40,000 ש"×—), ולתת אותם למישהו שיחייך אליהם ויכבד אותם כבני אדם – אבל ימכור להם שמן נחשים. אילולא האשלייה הזו, אותם משאבים יקרים היו מופנים לרופא שיש סיכוי שבאמת יכול ×”×™×” לעזור להם.

        • נתאי הגיב:

          מה עם להשקיע את הכסף מראש ברפואה מונעת: פעילות גופנית, תזונה איכותית, וכדומה? זה ייתן לך את התשואה הכי טובה על הכסף לדעתי.

  7. שרון הגיב:

    בחודש ומשהו האחרונים הבנתי עד כמה מערכת הבריאות הישראלית שבורה.

    זה קרה באותן חמש דקות שהקציב לי המחשב של מכבי כדי לראות רופאה כללית, במהלכן ענתה לטלפון. כתבה דוחות של החולים לפניי, כמו מרשמים עבור אחרים, וגם דפקו לה בדלת, ובעיקר לא הקשיבה לי או אפילו הסתכלה לראות מה קורה אצלי בגרון.

    אלא שזה לא בהכרח אומר שרופא אלטרנטיבי הוא זה שייתן לחולה את המענה הדרוש לו. באותה המידה, קרוב לודאי שאילו הייתי הולכת לראות את אותה הרופאה בדיוק, אבל בקליניקה הפרטית שלה, במקום במרפאת מכבי, הייתי זוכה לאוזן קשבת, מענה מפורט, ואולי אפילו חיוך.

    • נתאי הגיב:

      לא אמרתי שאלטרנטיבי יותר טוב. אני בטוח שהרופאה שראית לא עשתה זאת מתוך זלזלול או רוע לב, אלו הם תנאי עבודתה. ובתנאים כאלו היא לא יכולה להעניק לך רפואה הולמת.

  8. ברור שליחס האישי בפני עצמו יש אפקט פלסיבו.
    לשרליטנופתים, מעצם העובדה שיש המון כאלה ושקל להיות כזה, יש זמן בשפע לתת לכל פציינט וזה לבד מחולל פלאים.

    המבחן האמיתי הוא מה קורה כשמנטרלים את השפעת האישיות של המטפל. נגיד – מי יותר מוצלח בריפוי סרטן אצל אדם ששוכב בקומה?

    ואם קשה למדוד את זה על אנשים, שיעשו ניסוי על חולדות.

    • נתאי הגיב:

      שמוליק, אם משהו עוזר לחולה, אז הוא לא פלסיבו. מה לעשות שחלק ממה שחולים צריכים זה גם מישהו שידאג לשלומם ויתעניין בהם, ולא רק נהלים כירורגים וכימיקלים.

      • שי הגיב:

        אתה שוגה כאן בטעות נפוצה: גם פלאצבו עוזר לעיתים (זהו אפקט הפלאצבו: טיפול סרק המראה שיפור על פני אי טיפול).

        • נתאי הגיב:

          שי, אתה צודק.
          אבל השאלה היא האם הקשבה ואמפטיה כלפי החולה הם אכן טיפול סרק?

  9. נתאי הגיב:

    שוב, אתה מתייחס להתעקש לפתרון, ואני מדבר על הבעיה. רופאים אלטרנטיבים לפחות לא נוהגים לחתוך אנשים ולהשאיר אותם בלי השגחה מספקת אחר כך כדי שידממו למוות.
    דבר שני, יחס אוהד לאדם, והתייחסות אליו כאדם עם בעיה ולא כבעיה עוזרים לא רק ברמת הפלסבו. יש להם הרבה ייתרונות נוספים.

    • "רופאים אלטרנטיבים לפחות לא נוהגים לחתוך אנשים ולהשאיר אותם בלי השגחה מספקת אחר כך כדי שידממו למוות."

      אבל יש רופאים אלטרנטיביים שיגידו לך להמנע מטיפולים מצילי חיים, חיסונים ועוד – המלצות שהן כשלעצמן מסוכנות. שלא לדבר על ×–×” ששרלטנים גם עלולים לתת לחולה תכשיר שהוא כשלעצמו רעיל או מסוכן. וזו אחת הטענות העיקריות (שלי לפחות) נגד גישות מסויימות ברפואה האלטרנטיבית. שמשחקים על הצורך של אנשים בפתרון "טבעי" ו"רוחני" ותמורת הרבה מאוד כסף גורמים להם לסכן את חייהם.

  10. מורין הגיב:

    יש כאן 2 נושאים שונים לגמרי שפשוט לא מתערבבים:

    1. המצב המכפיר של מערכת הרפואה הציבורית, שאין יותר מידי מה להגיד עליו מעבר למה שנכתב בפוסט (אם תלך לרופא פרטי תקבל יחס נהדר – ×–×” לא העניין). עצוב שזה ×›×›×” ואני מקוה שבעתיד הקרוב הממשלה תתעשת ותתחיל להשקיע במה שחשוב (בריאות, חינוך, רווחה, סביבה וכל שאר הדברים שמרכיבים איכות חיים) ×›×™ אחרת ממש אין פה עתיד.

    2. האם יש טעם ללכת לרפואה אלטרנטיבית בכלל, כאשר אין "ביטחון" בתוצאה. ופה מגיבים (נתאי לא התייחס לזה בפוסט) חוטאים בעיני בהכללה קשה. נכון – יש מטפלים "אלטרנטיביים" שרלטנים, ואפילו לא מעט, אבל בתוך ההגדרה "אלטרנטיביים" נכנסים עשרות אם לא מאות סוגי טיפולים, חלקם הוכחו במחקרים, חלקם הראו תוצאות מופלאות על אנשים ובעיקר לחלקם אין מקבילה "קונבנציונלית" כדי שנוכל לבחור ללכת לשם. ×–×” פשוט קצת יותר מסובך – צריך לקרוא על הטיפול, לברר ולמצוא המלצות על המטפל הספציפי, ובעיקר לא להאמין באופן עיוור לכל מה שמנסים למכור לך.
    אבל אם כן ביררת כמו שצריך, יש תחומים אלטרנטיביים שבאמת יכולים למנוע ניתוח (של פריצת דיסק למשל), או לחסוך נטילת תרופות (ביו-פידבק מול פרוזק) וכו' וכו'.

  11. על איזה מקרים של נשים אחרי ניתוח קיסרי שדיממו למוות אתה מדבר? אפשר לינק?
    דיון מעניין. יכולה לומר שכשהייתה לנו בעיה, זכינו לטיפול טוב בדנה, בית החולים לילדים בתל אביב. שלא נזדקק לו לעולם אמן.

  12. נתאי הגיב:

    ד"ר גלית סעדה – אופיר:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/856/326.html
    אירנה יוחנוביץ':
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=604651

    • סליחה על חוסר הרגישות – אבל בכתבה על ד"ר סעדה-אופיר כתוב שהיא בעצם הייתה רק דוקטורנטית. ×–×” כמו העלאה בדרגה לחיילים שנהרגו?

      • נתאי הגיב:

        תשומת הלב שלך לפרטים מדהימה אותי כל פעם מחדש, דובי.
        נותר לי רק לאחל לך שלא תהפוך בחטף לד"ר קננגיסר.

    • שאול הגיב:

      שני מקרים? בישראל יש סדר גודל של 150,000 לידות בשנה, ושני מקרים על פני מי יודע כמה שנים, של אבחון לקוי, עצוב ומכעיס, הם "סיפורי זוועה רבים על יולדות שדיממו אחרי ניתוח קיסרי, ואיש לא שמע את זעקותיהם עד שמתו". מאיפה הקביעה התמוהה ש"לא שמעו את זעקותיהן" כשבאופן ברור כן שמעו, וניגשו אליהן, ולמרבה הצער והכעס – שגו באבחון? האם אתה מכיר מערכת רפואית שאין בה טעויות?

      ואם "מתים מהזנחה מדי יום במערכת הבריאות שלנו", ועדין בישראל תוחלת החיים היא מהגבוהות במערב, אז פחד אלוהים לחשוב מה קורה בבתי חולים באירופה…

      על עדכון התקנים, שכנראה לא קרה מאז שנות השבעים. מאז שנת 1975 ועד היום ההוצאה הריאלית על בריאות (מתוקנת לפי המדד המחמיר של מרכז טאוב – מדד ההוצאה הציבורית) עלתה בערך פי שתיים ורבע. לבושתנו, ×–×” מייצג קיבעון ואף שחיקה קלה ברמת ההוצאה לנפש. אבל אם הצליחו להגדיל ריאלית את ההוצאה פי שתיים ורבע בלי להעלות את מספר התקנים, אני חייב לשאול – לאן הלך הכסף?!

      יש הרבה מאוד מה לתקן במערכת הבריאות שלנו. אבל לא צריך להגזים.

      • נתאי הגיב:

        זה רק מה שמגיע לעיתונות. אתה יודע שבדרום אחוז התינוקות שמתים בלידה גדול מבמרכז?

        • שאול הגיב:

          דווקא ידעתי את זה. לא כל כך ברור לי איך זה מחזק את הטענה שיש המון סיפורי זוועה על יולדות שלא ניגשו אליהן עד שהן מתו.

          אם ידוע לך על מקרים של יולדות שזעקו מכאב ולא ניגשו אליהן (מה שבפירוש לא היה המקרה בשני הקישורים שהבאת), עד שהן מתו מדימום, ושלא הגיעו לתקשורת, אני מפציר בך לפנות לעיתונאי, או אף לגופי החקירה (התדרות רפואית או אפילו משטרה) שיפרסם אותם! זה שערוריה ממדרגה ראשונה אם קרה דבר כזה והוא הוסתר מהציבור.

          ואני שואל שוב – מניין הקביעה בנוגע לתקנים שלא עודכנו? אם התקציב יותר מהוכפל בלי להגדיל תקנים ×–×” מעיד על בזבוז מעבר לשערוריתי.

          • נתאי הגיב:

            כל הנתונים בפוסט הם משיחה עם מישהו שמכיר היטב את מערכת הבריאות הישראלית. על המצב העגום של התקנים תוכל לקרוא למשל כאן: http://www.doctors.co.il/ar/10030/מערכת+הבריאות+בישראל+בקריסה
            לגבי הזעקות, המציאות גרועה בהרבה, בדרך כלל מדובר בזקנים חולים שמתים בגניחות חרישיות, אבל ברור שזה עולה בהרבה חיים, והרופאים בכתבה אף אומרים זאת. מטבע הדברים אין תיעוד מסודר, אבל יש לי הרגשה שאם המספרים היו מתפרסמים היינו כולנו מופתעים.

  13. אתה לא מבצע מעמיקה מספיק הבחנה בין הרפואה הקוונציונלית לבין היישום שלה בארץ למרות שאתה רוקד סביב הבעיה. הבעיה היא מערכתית, והיא לא רק של הרפואה, אלא של כלל השירותים הניתנים לאזרח.
    מעבר לכך, לא תמיד המצב כה גרוע כפי שאתה מצייר. יצא לנו לצערנו לבקר במחלקת הילדים באיכילוב ובשיבא, ובשני המקרים השירות היה מעבר לציפיות. גם בבית חולים מאיר זכינו ליחס טוב. וכך גם בבלינסון ובהדסה. לא תמיד המצב כה נורא.

    מעבר לכך, אם אתה רוצה התייחסות נאותה גם מצד מנועי חיפוש, תדאג לקטלג את הפוסטים שלך לפי נושאים, וכך תאט את נשירתם אל תהום השכחה של האינטרנט.

    • נתאי הגיב:

      האבחנה שלי כנראה מספיק מעמיקה כדי שתבין על מה הפוסט. קח בחשבון שיש הבדלים עצומים בארץ ברמת הרפואה בין המרכז לפריפריה.

      האמת היא שאני ממש גרוע בתיוג, והפוסט הזה ספציפית עוסק בנושא שאני לא מרבה לעסוק בו. בכל אופן לעיתים קרובות אני רואה תגובות לפוסטים מלפני שלוש או ארבע שנים, והבלוג, למרות שהוא לא מסחרי ולא מקודם בשום צורה אקטיבית במנועי החיפוש דווקא מסתדר לא רע עם גוגל בעצמו.

  14. נכון, הרפואה בפריריה מחרידה. בית חולים סורוקה זה לא מקום נחמד לבלות בו. אבל גם הכבישים, מערכת החינוך והתשתיות באופן כללי הרבה פחות טובים מחוץ למדינת תל-אביב.
    גם הבלוג שלי לא מסחרי, אבל כאשר אתה רוצה לקדם נושא, כמו למשל את הביקורת על מערכת הבריאות,אם אתה מכניס את זה לקטוגריה "מערכת בריאות", או טוב מכך, אם יש לך מספר פוסטים תחת אותה קטגוריה, אז התנועה לבלוג שלך תגדל משמעותית. לדוגמא, חפש את המילה "שירביט" :).

  15. אולי זה בגלל שתמותת התינוקת הערבים גדולה פי שניים מאלו היהודים (אני משער שאצל הבדויים הנתונים מחרידים יותר)? אולי זה בגלל הזיהום המחריד באיזור הדרום? חבר קיבוץ שלך, ששירת עימי בצבא, (תומר פ) אמר לי בזמנו שברביבים מתים רק מסרטן. וכל הסביבה של רמת חובב מוקפת בבדוויים.

    אני מסכים שיש בעיה עם מערכת הבריאות בארץ, אבל לדעתי הבעיה היא בעיה כללית, שמערכת הבריאות היא רק סימפטום אחד שלה. במרכז, המערכת היא סבירה, אבל זה רק כרגע. המצב הולך ומתדרדר. קבלת ערכי "הרפואה הכלכלית" הם שורש הרע. וחיים רמון הוא אחד האשמים העיקרים במחדל.

    • נתאי הגיב:

      סקר אפידמיולוגי מקיף שנערך אצלנו באזור לאורך שנים לא גילה קשר מובהק בין הזיהום מרמת חובב לתחלואה. בטוח שבמרכז זיהום הרכב גדול ומזיק פי כמה.
      לגבי השאר, אני חותם על כל מילה שלך, למעט העניין עם חיים רמון, שהוא אחד האשמים, אבל יש שורה ארוכה יחד אתו.

  16. הסקר נערך בתקופה שרצו לאשר את הקמת עיר הבה"דים, יותר מדי כסף מונח שם עד כמה שאני זוכר, הסקר עצמו הוטל בספק. ומעבר לכך -(שוב, למיטב זכרוני) ברגע שאושרה עיר הבה"דים, הוחלט גם על שידרוג מתקני המיחזור וסגירת בריכות האידוי.

    • נתאי הגיב:

      נכון, ולכן הפליטות מצומצמות עוד יותר. כמי שגר מאד סמוך לרמת חובב כבר המון שנים אני יכול לומר לך שמטרדי הריח שהיו פעם יומיומיים, היום פסקו כמעט לגמרי. לגבי הטלת ספק בסקר, אפשר להטיל ספק בכל דבר, אבל צריך גם לבסס אותו. אני לא ראיתי ביסוס כזה.

  17. שטחית שכמוני, נתפסה דוקא להערה שלך על רופא המשפחה שלך, היוצא מן הכלל. ואני יכולה להעיד רק על רופא הילדים שלי ד"ר מתי ברקוביץ, סליחה, פרופסור ברקוביץ, שהוא אדם מדהים, רופא נהדר, ומעולם לא הרגשתי שאין לו זמן בשבילי, או ילדיי או כל חולה אחר שהגיע למרפאה שלו. ולשמחתי אני מכירה עוד כמה רופאים נפלאים שכאלה, מקופת חולים שמעולם לא נתנו לי הרגשה שאני רק מספר.
    ואני בטוחה שיש עוד כמה אנשים שגם הרופאים שלהם הם יוצאים מן הכלל.
    ובוודאי שנתקלתי גם בדברים אחרים, כמו הרופאה שעשתה לי ממוגרפיה והפחידה אותי כל כך בגלל שלא רצתה לענות על כמה שאלות פשוטות, ודוקא פקידת הקבלה שראתה את מצוקתי, הרגיעה אותי ועזרה לי. מה שאני מנסה לומר, שדוקא ברפואה היומיומית, אני לפחות לא נתקלתי ב"מערכת בריאות" כושלת אלא באנשים טובים יותר או פחות שהיו שם בשבילי. וכשמישהו לא היה אז פניתי למישהו אחר ותמיד יש את האופציה הזאת.
    יתכן שבבעיות יותר מורכבות או מחלות קשות זה יותר מסובך אבל אז דוקא ההשוואה לרפואה האלטרנטיבית, אני לא בטוחה שהיא במקום.

    • נתאי הגיב:

      נקודה יפה, קרייזי.
      ישנם רופאים מעולים, שלמרות המגבלות הבלתי אפשריות המוטלות עליהם מצליחים לעשות רפואה מצויינת, לעיתים במחירים אישיים כבדים.
      השאלה היא איזה סוג של רפואה המערכת מעודדת, ואני חושש שזה דווקא לא רפואה מן הסוג שאת מציינת.

  18. אפרת (נוספת) הגיב:

    ניתאי, אולי תיקח את הדוגמה של הילדה שלך: כשהיית צריך לחכות שלושה חודשים לתור לרופא קונבנציונלי, למה לא בחרת במטפל אלטרנטיבי זמין?
    הרי זה מה שהפוסט שלך אומר: אם אין רפואה קונבנציונלית מושלמת, עדיף רפואה אלטרנטיבית.

    אני חושבת שהבחירה שלך במקרה זה משקפת את דעתך האמיתית טוב יותר מהפוסט הפרובוקטיבי.

    אגב, באופן אישי אני חושבת שרפואה אלטרנטיבית אינה פסולה. ברפואה הקונבנציונלית יש כשל גדול, שהיא אינה מוכנה (אתית, מוסרית, משפטית) לנצל את אפקט הפלצבו. לרפואה האלטרנטיבית מותר לנצל את אפקט הפלצבו, שהוא בעל השפעה אמיתית ומיטיבה על הבריאות.

    • נתאי הגיב:

      אפרת, תודה על התגובה. בשום מקום לא אמרתי שאני שולל את הרפואה הקונוונציונאלית, ובבתי טיפלנו בשתי השיטות בו זמנית.
      לו במשך החודשים הללו היינו מחכים לתור, ללא כל טיפול, אז יכול להיות שמצבה היה מחריף. אנחנו בעד שילוב בין השתיים.
      אני לא חושב שלרופא יש בעיה אתית או מוסרית לתת לחולה קצת יחס אנושי, שיגרום לו להרגיש טוב יותר עם עצמו. הבעיה שלו היא בעיקר זמן.

      • אפרת (נוספת) הגיב:

        נתאי, תודה על התגובה. אני מוצאת את שתי הבחירות שלך מעניינות: בחיים אתה משלב בין רפואה קונבנציונלית לאלטרנטיבית, ואילו בפוסט אתה מנגיד אותן.

        לגבי הפלצבו, מדובר בהרבה יותר מ"קצת יחס אנושי". הרופא הקונבנציונלי מחוייב, אתית וחוקית, לסוג של שקיפות הפוגע באפשרות לנצל אפקט ×–×”. הרופא הקונבנציונלי חייב להסביר לך מה עושה כל טיפול מוצע, באילו סיכויי הצלחה, מה תופעות הלוואי… כל אלה פוגעים באפקט הפלצבו (שהוא כזכור בעל השפעה אמיתית ומיטיבה).

        הרופא האלטרנטיבי גם עולה לך הרבה כסף, וכפי שהוכיח דן אריאלי – פלצבו יקר עובד טוב יותר.

        • נתאי הגיב:

          אני תמיד אומר לאנשים שמקבלים ממני טיפולים כמו עיסויים לכאב גב או עצות תזונה שהייתי צריך לקחת מהם 600 שקלים, אולי הם היו מתייחסים לעצות שלי יותר ברצינות. כי בדרך כלל הם כן מקשיבים לרופא או למרפא האלטרנטיבי שנותנים להם בדיוק את אותן עצות.
          אבל לצערי הרפואה בישראל היא במצב שהרופא במקרים מסויימים אפילו לא יכול להקדיש לחולה את הזמן המינימאלי, הדרוש לטיפול לפי הפרוטוקולים של רפואה מערבית, ועל זה אני מדבר.

          • אפרת (נוספת) הגיב:

            מצב הרפואה בישראל, אליו אתה מתייחס, הוא עניין של הקצאת משאבים: הן הקצאת משאבים לבריאות בכלל והן הקצאת המשאבים בתוך המערכת.

            האם הרפואה האלטרנטיבית יכולה לשפר את המצב הזה?

            ברמה האישית, כנראה שכן. לפחות אתה חש כך לגבי בתך (שתהיה בריאה).
            ברמה הארצית, בכלל לא בטוח. הכסף הציבורי אומנם מקוצץ אך עדיין מדובר בתחרות על משאבים, ולאלטרנטיביים למיניהם יש אינטרסים כלכליים לא פחות מלחברות התרופות.

          • נתאי הגיב:

            לאפרת (נוספת) – כשאני עושה לבתי עיסוי, או אמבטיה מצמחי מרפא שאני קוטף בגינה, אין כאן שום אינטרס מסחרי של אף אחד. ×–×” אולי מפחיד כמה גורמים.
            אבל העניין הוא שזה לא מקרה שהרפואה הציבורית, כמו יתר שירותי מדינת הרווחה מקוצצים באכזריות.
            הרבה יותר פשוט להעלות את מס החברות למשל באחוז אחד, ואז יש מספיק כסף לטפל כיאות בכולם. אבל אני מסתכל על המערכת מנקודת המבט של אזרח פשוט שתלוי בה, ולא של שר האוצר. ואני קודם כל רוצה ילדים בריאים, פחות חשוב לי באיזו דרך.

          • אפרת (נוספת) הגיב:

            אני מתרשמת שאתה מסתכל כאזרח פשוט ולכן לא רואה שום תמונה כוללת.
            אתה רואה את הרפואה הקונבנציונלית מנקודת מבט אישית לחלוטין (משתמש במע' הציבורית בלבד) וכנ"ל הרפואה האלטרנטיבית (החלק החינמי בלבד).
            לכן אתה מפספס את האינטרסים הכלכליים הרבים שמבקשים לקצץ עוד ברפואה הקונבנציונלית הציבורית כדי לחלק את המשאבים גם לעיסוקים האלטרנטיביים.

  19. שלום ניתאי וכולם,

    הו, השמחה לרשומה שפויה קצת יותר בכל הקשור לדיון המעייף והמיותר של רפואה מערבית VS "רפואה משלימה"!
    כמה דברים שאני חושבת שנכון להבהיר לפני שאני ממשיכה:

    1. אני למדתי רפואה סינית, מנהלת היום את אתר סינית (שחגג יומולדת 6 שבוע שעבר), שמהווה מרכז מידע בכל הקשור לרפואה סינית.

    2. אני משלבת רפואה מערבית עם רפואה סינית בטיפול בי, בבעלי ובבני. לפעמים זה יותר חזק ולפעמים השני, אבל השילוב קיים כמעט תמיד.
    יש פעמים שרפואה מערבית לא יכולה להציע כלום, ויש פעמים שרפואה סינית לא עוזרת. כל רפואה ומגבלותיה.

    3. אין חיה כזו "רפואה משלימה" או "רפואה אלטרנטיבית". זו המצאה של הרפואה המערבית שפרשה מטריה והכניסה תחתיה את כל מה שאינו נופל בקטגוריה של "רפואה מערבית".

    אם ארחיב מעט את סעיף מספר 3, אפשר בהחלט להסיק מכך שרפואה סינית, הומיאופתיה, נטורופתיה, הילינג, דמיון מודרך ועיסוי באבנים חמות אינם קשורים זה לזה בכלום. לכל אחד (בעיקר ל- 3 הראשונים)
    מודל מחשבה אחר, היסטוריה אחרת, גישה אחרת, וזה שמסתכלים על האדם כשלם- ביג דיל, כי בינינו, גם בהיסטוריה של הרפואה המערבית קיים העקרון הזה, רק שעם השנים זה
    טושטש בגלל כל מיני מניעים שאינם קשורים לטובת המטופל. רפואה סינית אינה קשורה בשום קשר להומיאופתיה וכל שאר המתודות שנזרקו תחת הכותרת "רפואה משלימה", ועם כל הכבוד לרפואה מערבית,
    ויש הרבה כבוד, רפואה סינית לא משלימה אותה.
    היא בדיוק מה שהיא טוענת שהיא- רפואה סינית.
    לאור האמור לעיל, אני לא מתייחסת לדבר הזה, "רפואה משלימה" או כל מילה נרדפת אחרת.
    אני מדברת על רפואה סינית.

    אציין שיש הרבה מאוד מחקרים שמוכיחים את יעילות הדיקור וצמחי המרפא.
    כן, הרבה מאוד מחקרים כאלו. אתם יכולים להיכנס לקישור שצירפתי ולראות באתר, מצד שמאל, גלילה של "מידע נוסף" ושם יהיו הרבה מחקרים.
    מה הבעיה שלי עם מחקרים?
    שלוקחים משהו שלא קשור לרפואה מערבית, וכופים עליו עקרונות של רפואה מערבית, או יותר נכון של מדע.
    לרפואה סינית הגישה שלה, וזה היופי שבה, ואין שום סיבה להתנצל על זה ואסור להוציא את זה ולהגיד "זה לא רלבנטי כי זה לא מדיד ברמה מדעית".
    בעוד זה אולי נכון, זה קריטי ברמת המציאות הקלינית. אנשים רוצים שיתייחסו אליהם כאל בני אדם, ולא כאל מחלות. אנשים רוצים שיסתכלו *עליהם* ולא רק על הגרון, או רק על הרגל, או רק על הרחם, או רק על צינור השופכה.

    ניתאי לא מחפש מישהו שיחייך אליו וילטף לו את הראש, אני חושבת שהוא מחפש את מה שרופא משפחה אמור להיות- אדם שמתייחס לאדם שיושב מולו- ומתייחס לכל הרבדים, גם המומחיות שלו היא כללית.
    רופא אמור להתייחס לאדם, לרפואה סינית אין בלעדיות על הסיפור הזה.
    ולראייה- רופא המשפחה שלי מתייחס אליי כאדם, ולא כאל תעודת זהות על סרט נע. אני בטוחה שיש עוד כאלו.

    וחברים, בשום מקום לא כתוב שצריך לבחור בין רפואה מערבית לרפואה סינית.
    אני לא מבינה מה הבעיה להנות משני העולמות.
    ברפואה מערבית אין מושג כזה של "רפואה מונעת", יש טיפול אקוטי וניתוחים. בינינו, גם כבר אין מצב של פתרונות- ל"ד גבוה, סוכרת, כאבי ראש, גזים, תסמונת המעי הרגיש ועוד ועוד- כולם מטופלים ברמה של שליטה במחלה או ברמה של לקחת כדור וזה עובר עד הפעם הבאה, שזה כמובן המון. אבל מה אם היו אומרים לכם שאפשר לנסות להגיע ליותר מזה?
    אפשר לנסות להגיע לדבר הזה, שגורם לכם לל"ד גבוה, סוכרת, כאבי ראש, כאבי מחזור וכיו"ב, ולנסות להגיע לדבר הזה שגורם לזה, ולנסות למתן את זה משם? וזאת מבלי להוריד את התרופות המערביות?
    ומה אם כתוצאה מהטיפול הזה הייתם הולכים לרופא שלכם שהיה משתומם ומוריד את המינון של התרופה?
    ומה אם כתוצאה מהטיפול הזה הייתם פתאום מרגישים שהתקפים כאלו ואחרים שהיו לכם יורדים בתדירות? בעוצמה?
    ואם חורף אחד הייתם מחליטים לא לעשות חיסון לשפעת, ולהשתמש בפורמולה של צמחי מרפא סיניים שיעשו את מה שעושה החיסון, רק בלי להכניס חומרים רדומים או מומתים לגוף, בלי כל מיני חומרים שגורמים לפרכוסים
    (כפי שגרמו לילדים רבים בארה"ב), או חומרים שגורמים למחלת שפעת בכל מקרה. מה יקרה? אולי בטעות תגלו שזה עובד, ואז מה? עולמכם יתרסק או שפשוט הרווחתם בבריאותכם?

    ועוד דבר אחד לפני שאחתום ואמשיך ביום עבודתי:
    אתם מתייחסים למילה "פלצבו" כאילו זו מילה גסה, או מילה שלילית.
    המילה הזו, ותדירות השימוש בה בויכוח המעייף הזה, רק ממחיש את העובדה שאנשים צריכים יחס אישי, הם צריכים יחס של מטפל מהמטפל שיושב מולם. הם לא צריכים פינוק, הם לא צריכים פוצי-מוצי, הם צריכים יחס.
    וכשאני אומרת "הם" אני מתכוונת ל"אנחנו".
    ואם הרבה אנשים מגיבים ל"פלצבו", אז אולי הרבה מאוד מהמצבים שפוקדים אותנו מופצצים בכדורים שאינם יעילים, ולא רק בטיפולי "רפואה משלימה" ש"הוכחו" כלא יעילים ×›×™ הם רק….. פלצבו…..
    אתם מבינים מה זה אומר לחברות התרופות?

  20. נתאי הגיב:

    לאפרת: אני בכוונה בחרתי את נקודת המבט של האזרח הפשוט, כדי להתייחס למצוי, ולא לפתרונות אפשריים, ולטעון שהמצוי לא תמיד נופל בקריטריונים של רפואה קונוונציונאלית, זה הכל.

  21. […] בבלוג 'הרהורים של אבא' מעלה ניתאי פרץ מחשבה לא קונבנציונלית על רפואה רגילה ורפואה אלטרנטיבית. אלה המצדדים ברפואה […]

  22. Johnk885 הגיב:

    I like this site its a master peace ! Glad I observed this on google. The definition of a beautiful woman is one who loves me. by Sloan Wilson. defggbkdffkb

להגיב על אדוה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

971716 דפים נצפים, 57 היום
319264 ביקורים, 47 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏