הרהורים של אבא

בעקבות פוסט מעניין של צוגצוונג בו הוא מחדד את הנקודה המקוממת הורים רבים בסיפור "האריה שאהב תות": המונח "טיפש" מקומם אותי כאן לא בגלל המילה הלא-יפה, אלא כי הוא מצייר לי תמונה של ילד שמתאר להורה תסריט, דימיוני אולי, של מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול, וההורה משיב ב"אל תהיה כזה טיפש". האפשרות הזו, שמוצגת […]

הספר הכינה נחמה מאת מאיר שלו, עם הציורים של המאייר הקבוע שלו, יוסי אבולעפיה, הוא כנראה אחד הספרים הפופולריים ביותר בעברית. זהו סיפורה המרגש והמשעשע של כינה בחיפוש עצמי. אופיו השמלאני של הספר בא ליידי ביטוי כשהכינה קופצת על ראשם של חיילים, המצוידים בציוד לפיזור הפגנות, שימו לב למטולי רימוני הגז שמורכבים על רובי הגליל […]

ק. היה חבר קיבוץ מהסוג שכבר פס מהעולם. סייר נועז על סוס אמיץ, ראש המועצה האיזורית, חבר כנסת מטעם אחדות העבודה, שנשא לאישה את הבחורה הכי יפה בפלמ"ח, ופרסם מאמרים ב'דבר'. כשהייתי מטייל ברחבי הקיבוץ על כתפי אבי היה ק. מביט עלי מלמעלה (קומה גבוהה מעולם לא הייתה אחת התכונות הטרומיות בה הצטיינה משפחתנו) ושואל […]

קרוב לוודאי שכן. ברור שכן. חבל מאד, כי הטקסט של חיה שנהב הוא ללא ספק מעולה. השילוב המנצח של הג'ירפה והאריה הטמבלים והארנב הערס, וההתמודדות ביניהם יוצרים טקסט מהנה מאד לילדים ומה שיותר חשוב גם להורים שלהם. חבל שיצירת המופת הזו מלווה בציורים של תמרה ריקמן, שנראים כאילו נעשו בגירי שעווה בשבע שקל מהשוק, וסובלים […]