??????? ?? ???

(נכתב במקור לעלון קיבוץ רביבים) ראיתי בעובדה את הכתבה על תושבי בית אורן הבודדים שנשארו כדי להציל את הבתים שלהם. אין כבר מים, מנסים עם קנקל מים או מטף לכבות את להבות האש הענקיות. כל להבה שמכבים מתלקחת שוב. עבודה פתאטית, סזיפית ומייאשת, שסופה כישלון, של מעטים ועקשניים שנשארו מאחור, רק כדי לראות את ביתם […]

*** בהמשך להזמנה של נדב לכתיבה על רגע מוזיקלי מכונן*** סבתא שלי משדרות, אמא של אבא, חולה מאד בסרטן. היא כנראה כבר גוססת, ובאה לקיבוץ לחופשת מחלה ממושכת. היא מדליקה את הרדיו האדום הישן בחדר שלה, ומוסיקה מזרחית חורקנית ועליזה בוקעת ממנו. אני ילד בן 8, מתחיל לרקוד ריקודי בטן לפי הקצב, בלי שידעתי מה […]

באופן כללי, אני מאוד גאה להיות קיבוצניק. השיטה הקיבוצית מספקת הרבה סיבות להיות גאה: קודם כל, עצם העובדה שאני מכיר את השכנים שלי שווה הרבה לטעמי. אחר כך, העובדה שאני יודע שלכל אחד מהשכנים שלי יש אוכל, לא משנה במה הוא עובד; העובדה שאף אחד מהם לא פוגע בבריאותו כדי לחסוך בהוצאות שלו על תרופות, […]

סיוון אורלובסקי ×–"ל הוא בן רביבים שנהרג בתאונת אימונים בעת שירותו הצבאי, לפני 22 שנה. מאז מותו מארגנים המשפחה וקיבוץ רביבים מדי שנה טיול לזכרו – טיול שהפך למסורת נפלאה. הטיולים הם טיולים קצרים, שמתאימים למשפחות עם ילדים, ומגיעים אליהם רוב חברי קיבוץ רביבים ורבים מבני הקיבוץ שעזבו. הטיול הוא חוויה קהילתית – יוצאים אליו […]

(תמונות יגיעו בקרוב, מייד כשהצלם הרשמי של הקיבוץ יעביר לי אותן) שנה שעברה מוניתי, כמעט בניגוד לרצוני, כחבר בחוליית אחד במאי של הקיבוץ, קרי – החולייה שאחראית על ארועי אחד במאי בקיבוץ. הסיבה למינויי הייתה, כנראה, העובדה שהחבר היחיד בחוליה שהיה מתחת לגיל 80 עזב והיה צורך במישהו שייצג את הדור הצעיר. בשנה שעברה נכשלתי […]