אופק חדש – לא הסכם רע

נדב

עקב היעדר זמן פנוי בחודשים האחרונים, הפוסט הזה מגיע באיחור מטורף. אבל למרות שהשביתה כבר נגמרה, חשוב לי להציג את העמדה שלי לגבי הסכם אופק חדש המושמץ – ההסכם שחתמו משרדי האוצר והחינוך עם הסתדרות המורים.

כפי שכתבתי בכותרת, אני לא חושב שההסכם הזה הוא הסכם רע. אני בכוונה נמנע מלקרוא לו 'הסכם טוב'. אין ספק שיש לו חסרונות, ולכן הוא קרוי 'הסכם' – הוא לא עונה על כל דרישות הסתדרות המורים אלא נמצא בנקודת הפשרה בינם לבין האוצר. יש בו נקודות טובות פחות ונקודות טובות יותר, אבל בכללו – אני סבור שמצב המורים בפרט והחינוך בכלל יהיה טוב יותר כשיונהג 'אופק חדש' מאשר לפני שהונהג.

לרבים מכם זו נשמעת בוודאי עמדה מפתיעה, לאור הביקורות הקשות שההסכם הזה ספג בחודשים האחרונים ובמיוחד מאז תחילתה של שביתת המורים. לכן, לא אנסה להציג את כל סעיפיו של ההסכם על יתרונותיהם וחסרונותיהם, אלא אתמקד בכמה מהנקודות המושמצות ביותר שבו.

הטענה הראשונה נוגעת להישג הגדול של ההסכם – העליה בשכר המורים. מתנגדי ההסכם טוענים כי בהתחשב בתוספת השעות הנדרשת מהמורים, השכר לשעה אינו עולה אלא דווקא יורד – ולכן ההסכם רק פוגע במורים ולא מועיל להם.

קיימת מחלוקת עובדתית לגבי השינוי בשכר לשעה של המורים. בעוד שהמתנגדים – ובראשם ארגון המורים – טוענים שצפויה ירידה בשכר לשעה, הסתדרות המורים מצהירה באורח חד משמעי –

בכל מקרה תיהיה תוספת השכר למורה המצטרף לרפורמה, גבוהה יותר מתוספת העבודה שיקבל על עצמו.

אין לי כלים להכריע במחלוקת העובדתית הזו. למעשה, לאף אחד אין כלים כאלה חוץ מלמשרד החינוך ולהסתדרות המורים, המחזיקים בבסיס הנתונים את המאפיינים של כל המורים המיועדים להצטרף להסכם ויכולים לבדוק את ההשפעה על כולם. שני אלה הם גופים אינטרסנטיים במקרה הזה, ובצדק יגידו האומרים שקשה לסמוך על טענותיהם בלא שנבדקו על ידי גורם חיצוני. לכן, לצורך העניין אניח שאכן יש ירידה בשכר לשעה של המורים.

הטענה שלי היא שגם אם יש ירידה בשכר לשעה, זו אינה השאלה המהותית של ההסכם. שכר לשעה הוא נתון חשוב בעת דיוני שכר, אבל הוא ממש לא הנתון המרכזי. הנתון המרכזי בדיונים כאלה – כמו שיודע כל מי שניהל פעם דיון כזה – הוא הסכום הסופי, השכר הכולל, מכיוון שזה הנתון המשפיע על מצבו הכלכלי של העובד.

יתר על כן, במקרה הספציפי של הסתדרות המורים שאלת השכר לשעה חשובה עוד פחות. זאת מכיוון שהמורים הם בעצם מורות. משרות חלקיות הן אחד המרכיבים המרכזיים באפליית נשים בשוק העבודה. רוב הנשים העובדות מועסקות במשרה חלקית:"(במספרים – 73% מהנשים המועסקות עובדות פחות מ-43 שעות בשבוע)":, ולכן שכרן נמוך מזה של גברים. הטענה המקובלת היא שנשים מעדיפות משרה חלקית כדי שיוכלו לפנות זמן לטיפול בילדיהן, אך בפועל נשים נאלצות להתפשר פעמים רבות על משרה חלקית, תוך פגיעה בשכרן, משום שזהו סוג המשרות המוצעות במקצועות נשיים. הפער בשעות העבודה מסביר כמחצית מהפער בשכר – פער של כ-40% בשכר החודשי מצטמצם לפער של 20% במשכורת לשעה.

לכן, הסכם אופק חדש – שאין עוררין על כך שהוא מציע עלייה דרמטית במשכורות המורים – הוא הסכם שעשוי לשפר באופן משמעותי את מצבן של המורות, ואפילו להביא ליתר שוויון בשוק העבודה הישראלי, כפי שטענתי בעבר. למפקפקים, אני מציע לקרוא את העדות המופתית של שרי, מורה מתחילה, כפי שפורסמה בעבר ב'לחץ חברתי', ולנסות לדמיין כיצד היו נראים חייה אם הייתה מועסקת בתנאים של 'אופק חדש' – שכר של 5,300 ש"ח (במקום 2,700) בתמורה לארבע שעות עבודה נוספות בשבוע (ופחות שעות פרונטליות).

טענה מרכזית אחרת היא נגד ביטול הגמולים השונים. אלא שלא ניתן להתייחס להסכם שכר, הכולל העלאות שכר לצד ביטול גמולים, כאל הרעה חד משמעית רק משום שהוא כולל ביטול גמולים. גמול אינו מטרה בפני עצמה – הוא דרך להביא לידי ביטוי עליות שכר ותמריצים שונים. ביטול גמולים משמעו שינוי שיטת התגמולים – ואם הטענה היא שביטול הגמולים הינו צעד שלילי, יש לנמק את זה בתוצאותיו של הביטול (לדוגמא, 'המוטיבציה של מורות למלא תפקידים בבית הספר תיפגע'). כל עוד לא הובא נימוק כזה, לא ניתן לראות בביטול הגמולים פגיעה במורים – וגם אם יובא, מדובר כאן בעוד אחד מהסעיפים שמונעים מההסכם לזכות בתואר 'הסכם טוב', אך לא אינם מעניקים לו את התואר 'הסכם רע'.

טענה שלישית נגד ההסכם, שעלתה בעיקר בשיאו של מאבק חברי ארגון המורים, היא שההסכם מטפל רק בשכר המורים, ולא בשאר החוליים של המערכת. הטענה הזו נכונה, כמובן, אבל איננה מוצדקת. הסתדרות המורים חתמה על הסכם שכר, וזה תפקידה. ההסכם שיפר את מעמדם של המורים, אחד מכמה צעדים נחוצים לשיפור של החינוך בישראל. אין פסול בצעד חלקי שמשפר אספקט אחד – אם נחכה לצעד שישפר את כל החוליים של מערכת החינוך בבת אחת, יש להניח שהחולה ימות הרבה קודם.

17 תגובות »

נדב ב19/12/2007 21:00 תחת חברה בישראל

17 Responses to “אופק חדש – לא הסכם רע”

  1. גל הגיב:

    ביטול התגמולים לא ייפגע בעצם בתגמול של מורים "מיומנים יותר" (בעלי תואר יותר מתקדם או הכשרה מיוחדת של השתלמויות שונות)?

    • נדב הגיב:

      סביר שכן.
      אחד המאפיינים של ההסכם החדש הוא שהוא מעלה בצורה דרסטית את השכר של מורים חדשים, אבל העליה בשכרם של מורים ותיקים היא מינורית יותר. אין ספק שזה אחד הדברים ששוללם ממנו את התואר 'הסכם טוב'

      • מרק ק. הגיב:

        בלי לנסות אפילו להתעמק טיפה בהסכם, כל הסכם שניתן לנתח אותו לפי מושגים של ותק הוא הסכם לא מספיק טוב.

        • נדב הגיב:

          מה רע במעסיק שרוצה לעודד את עובדיו להתמיד במקום העבודה שלהם, מתוך הנחה שעובד ותיק הוא עובד שלמד את העבודה, הכיר אותה והתמקצע בה?

          • נתאי הגיב:

            מה זאת אומרת ?! זה נוגד את המדיניות הבסיסית של החברה שלנו – "השלך את הקשיש לכל הרוחות" (אפילו אם הוא בן 55)

            🙂

          • מרק ק. הגיב:

            אני מניח שלא אכפת לך שאת הילדים שלך ילמד מורה איום ונורא אם הוא בן 55.

          • נתאי הגיב:

            מורים זה לא תפוחים, הם לא מרקיבים כשהם מגיעים לגיל 50. אם יעלו את רמת המכללות, ויפחיתו את השחיקה במקצוע, אז אני מאד אשמח שאת הילדים שלי ילמד מורה מעולה בן 55, ואפילו בן 65.

          • מרק ק. הגיב:

            מורים הם לא תפוחים, הם לא נרקבים הם פשוט נשחקים, אבל בעיקרון אתה צודק וזה לא בהכרח ענין של גיל אלא לפעמים יותר ענין של ותק במקצוע.

          • מרק ק. הגיב:

            אין בזה שום דבר רע, פרט לכך שבצורה הזו אתה מפחית מראש את המוטיבציה לספק תפוקות טובות יותר בשביל לקבל שכר גבוהה יותר, הרי אם השכר נקבע מהוותק אז למה להתאמץ? בנוסף, בגלל שהשכר עולה באופן אוטומטי, אתה לא יכול לרמוז לעובד שחוק (ואני מניח שיש מורים ותיקים כאלו) שהגיע הזמן שיעבור לתחום אחר על ידי אי העלאת השכר שלו. התוצאה הסופית היא שמורים ותיקים רעים לא מפנים את מקומם לטובת מורים טובים יותר.

          • נתאי הגיב:

            האם המוטיבציה היחידה של אנשים לעבוד היא התשלום עבור עבודתם?
            תבדוק את ההנחה הזו. אנחנו מאד רחוקים ממצב שמורים וותיקים ידגרו על המשרות שלהם בגלל המשכורות השמנות.

          • מרק ק. הגיב:

            בגדול, עבור 95% מהאנשים התשובה היא כן. זו לא המוטיבציה היחידה אבל ודאי שהיא אחת מהעיקריות.

            רוב האנשים עובדים בשביל להרויח כסף בשביל שיוכלו לעשות את מה שהם באמת רוצים לעשות בחיים, ורק מיעוט עובד במה שהוא אוהב.
            ספציפית לתחום ההוראה, כמה מהמורות נמצאות שם רק בגלל שזה מקצוע קל של חצי משרה עם חופשים ארוכים, ואף אחד לא מפטר אותך ולא משנה עד כמה אתה גרוע?

          • נדב הגיב:

            ברוב המחקרים שנערכו, אנשים דירגו את המשכורת כגורם רביעי או חמישי בסדר הגורמים בעלי החשיבות בעבודה.

            הקשר בין משכורת, מוטיבציה ותפוקה הוא קשר מורכב מאוד, ובוודאי שהוא לא קשר ישר.

            אל תזרוק סתם מספרים.

          • מרק ק. הגיב:

            אני מניח שאתה מכיר את פירמידת הצרכים של מאסלו, אבל לטובת אלו שלא – http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D

          • נדב הגיב:

            וזה רלוונטי בגלל שכל כך הרבה אנשים בישראל חשים רעב שמכריח אותם לצאת לעבודה, ולכן אינם יכולים לחשוב על סיפוק תעסוקתי?

          • מורה הגיב:

            כעובדת של משרד החינוך (מורה) גם אם מורה רוצה לפרוש- לא ממש מאפשרים לו /לה את זה
            אותו מורה צריך להילחם במערכת כדי לצאת לגמלאות- במילים אחרות זו חתונה קטולית עד המוות או הפנסיה בגיל 65 או המוקדם מבניהם.מי כמוני יודעת נלחמת על כך מזה כמה שנים – לא אני לא אלך לפסיכאטר כדי לקבל הערכה של אי שפיות זו או אחרת כדי לצאת לפנסיה!

  2. […] בבלוג של נדב, “הרהורים של אבא” נערך על ידי הגר שקד תגיות […]

  3. בני הגיב:

    אני גם חושב שההסכם הוא טוב, וזה לא מפתיע שיש לא הרבה מתנגדים כי לכל דבר חדש ולא מוכר יהיו מתנגדים, ככה זה תמיד עם אנשים. ההסכם הוא טוב, השיווק שלו קצת פחות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

753927 דפים נצפים, 96 היום
271228 ביקורים, 59 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏