אטילה שומפלבי כיחצ"ן

נדב

כל פעם זה קורה לי מחדש. אני חושב שראיתי כבר את הכל, שיותר נמוך מזה העיתונות הישראלית לא יכולה לרדת – ואז אני מגלה שבעצם, אפשר.

הקש ששבר את גב הפעם היה הראיון הזה של אטילה שומפלבי עם איתן כבל. בראיון, שבו אטילה שומפלבי, בתפקידו כיאיר לפיד להמונים, נותן פתיח שמתאר את הרגשת המיאוס שכבל משדר – ומיד אחר כך נותן מקום למונולוג של כבל, שמלווה בשאלות מנחות ובהרמות להנחתה מצד שומפלבי ("איך מגיעים לתסכול כזה, אני שואל את כבל. הרי אתה רק שבע שנים בכנסת, שר צעיר, הכל עוד לפניך"). כבל מתאר מצב של מיאוס מהמערכת הפוליטית, מהציניות ששורה בה, ומהרדיפה אחרי הג'וב.

שלא תבינו לא נכון, ביקורת כזו בהחלט עשויה להיות עניינית. מותר לבקר את הפוליטיקאים שלנו על הציניות שלהם. אבל מכתב פוליטי של העיתון המקוון הנפוץ במדינה הייתי מצפה גם לטיפת ביקורתיות.

למשל, לשאול את כבל איך הביקורת הזו מסתדרת עם העובדה שכל מה שהוא השיג בקריירה שלו היה עקב העובדה שהצליח להשתחל לתפקיד מזכ"ל המפלגה.

למשל, לשאול אותו איך זה הולך עם העובדה שהממשלה כמעט ולא קמה רק כדי שאדון איתן כבל יוכל להיות השר לענייני רשות השידור – ללא ספק, תפקיד כבד משקל שאין מאחוריו שום אינטרס אישי, רק שיקולים ממלכתיים.

למשל, לשאול אותו איך זה שהציבור מעולם לא שמע את עמדותיו, למעט חודשיים בראשית 2006 – אז שמענו ממנו עמדות דומות להפליא לעמדות של יו"ר המפלגה, האיש שהחזיק בכוח באותו הזמן. איך זה שהפעם הראשונה ששמענו שאיתן כבל תומך בשיחות עם שרי החמאס היא בראיון הזה?

למשל, לשאול אותו איך כללי הממשל הנאות מסתדרים עם מזכ"ל מפלגה שמזדהה בגלוי עם אחד המועמדים.

אבל שומפלבי מעדיף לתת את הבמה לכבל, ולא לשאול אותו שאלות קשות. כנראה שזו הדרך הקלה ביותר לעשות עיתונות היום – ולא כל כך מעניין מה הדרך הנכונה.

12 תגובות »

נדב ב31/03/2007 14:46 תחת חברה בישראל

12 Responses to “אטילה שומפלבי כיחצ"ן”

  1. נמרוד ברנע הגיב:

    נדב,
    אל תשכח שעמיר פרץ שיתף איתו פעולה והפך את כבל לאחד ממקורביו מהרגע שנבחר ליו"ר המפלגה. הוא מתן לו גיבוי והוא זה שנשכב על הגדר בשביל שהוא יקבל את התפקיד שר ללא תיק הזה.
    איתן כבל, שעשה באופן כללי רושם של פוליטיקאי חיובי, שתמך ביוזמת ז'נבה, לא היה איזה "כוכב נולד" ופעל בנמרצות בוועדות הכנסת, הוכיח את עצמו כבכיין ותו לו בראיון הזה. הרבה אנשים, חלקם מוכשרים יותר וחלקם מוכשרים פחות, היו שמחים לקבל את אחד משני תפקידיו של כבל, ואם לא נעים לו, והוא מיואש, ואין לו כוח לפוליטיקה, שיגיש את מכתב ההתפטרות ויעשה לביתו. הוא לא עושה טובה לאף אחד. בראיון למגזין G של עיתון גלובס בסופ"ש (אין לינק לצערי, הקפיטליסטים רוצים כסף) הוא מספר על כך שהוא חי באותו מבנה יחד עם הוריו ואומר: "בטח שאני רוצה מרחב פרטי משלי, אבל כל עוד אני בפוליטיקה ולא במגזר הפרטי השכר לא משהו". אז לא רק שהוא מיואש ולא כיף לו, אלא הוא גם מתלונן על השכר שהוא בערך פי שתיים מהשכר הממוצע במשק. הח"כ האחרון, ד"א, שזכור לי שהתלונן על השכר, היה פריצקי.

    ושאלה אל חברי מפלגת העבודה – מאיפה לעזאזל הוא הגיע? מה הרקע שלו?

    • נדב פרץ הגיב:

      אני לא שוכח לרגע שעמיר כרת ברית חזקה עם כבל. אבל הברית הזו הייתה – משני הצדדים – ברית של אינטרסים. תן לי את המנגנון, אתן לך תפקיד שר. זה לא רע – ככה עובדת פוליטיקה – אבל ברית ערכית לא הייתה פה.

      ולגבי 'מאיפה הוא בא' – ויקיפדיה מספרת בצורה לא רעה בכלל. מסלול די אופייני של פוליטיקאי – התחיל באגודת הסטודנטים והתקדם עד לממשלה.

      • נמרוד ברנע הגיב:

        אינני שולל בריתות על בסיס של אינטרסים, אני לא נאיבי וברור לי שכך הדברים מתנהלים – אבל גם לזה יש גבול. אני מניח שמר פרץ הכיר ומכיר את מר כבל טוב ממני, ולכן התרשומתו הייתה מעמיקה ומושכלת יותר משלי. פרשנים כותבים על פרץ שהוא בעל כישורים בין-אישיים יוצאים מן הכלל, שהוא יודע לקרוא אנשים היטב, להתחבר אליהם ברמה הרגשית והוא גם פוליטיקאי של נשמה ולא רק ברמה הרטורית-פורמאלית. אם כך הדבר, הייתי מצפה ממנו לזהות את העובדה שכבל הוא חלש אופי ובכיין. ד"א, פרץ ראוי לשבח על כך שהוא אמר בנאום בחירות שלו שלמרות שהוא ספג קיתונות של ביקורת לא מוצדקת מהתקשורת, הוא לרגע לא חשב לצאת נגדה או לבקר את התקשורת כי אלו הם כללי המשחק במגרש הדמוקרטי.

        קראתי בויקפדיה, ודווקא הפעולות שלו בארגוני הסטודנטים נושאות חן בעיני, בעיקר הפיסקה הבאה: "כבל היה מראשי המאבק נגד ערוץ 7 וכנגד חופש הביטוי של תומכי תאוריות הקשר על רצח רבין. בין השאר הוביל הפגנה באוניברסיטה העברית שמנעה בכח כניסה של אנשים להרצאה של ברי חמיש.".
        כאמור, הוא יחסית שמאלני למפלגת העבודה, ואני זוקף את זה לזכותו, אבל הבכיינות הזאת והוצאת הקישקע ברבים היא מגוכחת לחלוטין בעיני.

        • נדב פרץ הגיב:

          מר פרץ כרת ברית עם איתן כבל, שבה הבטיח את גיוס המנגנון לצרכיו תמורת משרת שר. העובדה שהוא חלש אופי ובכיין לא הפריעה לו לגייס את המנגנון לצרכיו.
          שים לב שבשום מקום לא התלוננתי על הפנייה של כבל מעמיר פרץ לאהוד ברק.

          • ענת הוד הגיב:

            ביקורת על חבר כנסת או שר בממשלת ישראל היא ראויה וחשובה, אבל אל תתן לעשייה ועובדות לבלבל אותך. גם בישראל יש מקום לחבר כנסת שעושה את עבודתו הפשוטה בנאמנות ראויה לבוחריו. איתן כבל ,בהיותו חבר כנסת, היה מאלו שכל פניית ציבור, כל מקרה, כל טלפון שהגיע אליו מאזרחים פשוטים שכמונו, טופל על ידיו אישית.זוהי עבודתו האמיתית של איש ציבור. אין לו רקורד צבאי מרשים, רקורד אקדמי, או רקורד שחיתותי… והאם זה הופך אותו לכלום?
            לתפקיד המזכ"ל הוא הגיע דרך עבודה פוליטית קשה וראויה. אם יש לך בעיה עם צורת הבחירה, דבר עליה ולא על אדם שמנסה לעשות תפקיד ציבורי בעולם בו להיות איש ציבור הפך להיות אות כלון בפני עצמו. איננני מתימרת להגיד שכל פעולותיו של כבל הינן נקיות מאינטרסים ואג'נדות פוליטיות, לא כך עובדת מערכת פוליטית. יחד עם זה, קטילה שכזו של אדם איננה ראויה לטעמי. כבל לא הסתיר מעולם את המשנה הפוליטית שלו וכל נסיון שלך לחפש את האני מאמין שלו בראיונות מהשנים האחרונות יעלה על כך. הוא איננו הדמות הפוליטית הבולטת ביותר בשמי השחיתות והאג'נדות שלנו, אך אין זה אמור לפסול אותו או לגרום לביקורת חסרת כיוון שכזו. "בכיין"? "חלש אופי"? על סמך מה? אינטואיציה רגעית ואישית שלך?
            עבדתי עם כבל לפני שנים רבות לתקופה של שנה וחצי ואני גאה על כך. הוא איש עשייה ואיש ציבור ראוי שאני שמחה לתת לו את קולי גם היום.

          • נדב פרץ הגיב:

            לא ברור לי איפה אמרתי שאיתן כבל השיג את תפקיד המזכ"ל בדרכים לא כשרות. אם הבעיה היא אם הפועל 'להשתחל' – הכוונה הייתה שהוא הצליח להשיג את התפקיד בעודו צעיר וזוטר יחסית, וניצל אותו כמנוף. לא שהוא השיג אותו בדרכים לא כשרות.
            ולגבי בכיין וחלש אופי – לא חשבתי שכבל הוא כזה, עד שקראתי את הראיון עם שומפלבי. אבל אלו שתי המילים היחידות שבהן אני יכול לתאר את הראיון הזה.

            ובואי אספר לך משהו מוזר – פוליטיקאי, למרבה הפלא, אינו לשכת פניות הציבור. תפקידו של פוליטיקאי, לטעמי, אינו 'לטפל אישית בכל פניה של אנשים פשוטים כמונו', אלא להתוות דרך, לדאוג שהמערכת המדינתית תהיה כזו שלא תדרוש מאזרחים לפנות אישית לפוליטיקאים כדי שיוכלו לסדר דברים. מה החזון של כבל? מה הדברים שהוא רוצה לקדם? מה האג'נדה שלו? יכול להיות שיש לו אחת. אני, כמי שמקשיב למה שקורה בפוליטיקה בכלל ובמפלגת העבודה בפרט בצורה די אינטנסיבית לפחות מאז שכבל נבחר לח"כ, לא הצלחתי להבחין בה – וזה אומר דרשני.

  2. […] הערוץ הראשון, חיים יבין, מבט, שוביניזםאחרי שטענתי בתוקף (בתגובות כאן) שלפחות השיח הציבורי השתנה בישראל ב-50 השנים האחרונות, והיום כבר לא לגיטימי להגיד שהבעל יכול, אם בא לו, לעזור טיפה לנשים בבית – היום במבט חיים יבין סיפר לנו ש‘הנקיונות לפסח, אותם עושות בעיקר הנשים, בעיצומם‘. מה נאמר ומה נגיד.תגיות:הערוץ הראשון , חיים יבין , מבט , שוביניזם […]

  3. שולמית הגיב:

    מגיע לפרץ. כך הוא עשה לאלה לעמם כרת ברית. למשל ברוורמן או פרס. גם להם מגיע.

    חג שמח
    שולמית

    • נדב פרץ הגיב:

      LOL
      מה בדיוק הוא 'עשה לברוורמן'? לא מינה אותו לשר 10 דקות אחרי שנכנס לחיים הפוליטיים?
      ומה הוא עשה לפרס? הפר את ההתחייבות לא להתמודד מולו, אחרי שפרס הפר את ההתחייבות לא להתמודד בכלל?

  4. קרפצ'ו הגיב:

    הגדולה של הראיון הזה, שהיא פשוט משקפת את מצבו של שר בממשלה, כפי שהוא. זה לא הולך ברגל, ואין פה מה לשאול שאלות קשות. צריך לתת לאיש לדבר. פשוט לדבר. יש ראיונות שעדיף לא לומר מילה. לתת למרואיין לקשקש את עצמו לדעת. הקורא כבר ישפוט לבד.

    • נדב פרץ הגיב:

      לפי הטוקבקים (כן, אני יודע שזה מדד גרוע, אבל הוא נראה לי משקף הפעם), איתן כבל לא 'ברבר את עצמו לדעת' אלא עשה שימוש גאוני בבמה שניתנה לו, כי רוב האנשים קיבלו את דבריו כפשוטם.

  5. […] שלו יודעים לאיית. יש למי שעובדים באתר יד חופשית לעבוד כיחצנ”ים של מפלגת העבודה או של ISM (ארגון שלא הסכים לגנות פגועי […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877453 דפים נצפים, 63 היום
308934 ביקורים, 29 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏