אילן מרסיאנו, אחמד טיבי והבורות

נדב

זפת ונוצות. לא עזה 2006, בוסטון 1774. מקור: ויקישיתוף

אילן מרסיאנו מדווח שאחמד טיבי איים כי "כל ערבי שיזחל לתפקיד שר במקומו של אופיר פינס יימרח בזפת ונוצות, ייגרר ברחובות העיר ויישאר מצורע לדיראון עולם". לפי מרסיאנו, "האקט אותו תיאר טיבי מוכר ממקרי נקם, שבוצעו במי שנחשד בשיתוף פעולה בתחומי הרשות הפלסטינית ובמקומות נוספים בעולם המוסלמי".

אז אילן, נכון שהמוסלמים הם ברברים וכל זה, ונכון שמתאים להם לעשות דברים כאלה, אבל ממש לא מדובר באקט שמוכר ממקרי נקם איסלמיים, אלא דווקא ממקרי ענישה אירופיים ובמיוחד אמריקאיים.
מריחה בזפת ונוצות הייתה אמצעי ענישה מקובל באירופה בימי הביניים ולאחר מכן – בצפון אמריקה הקולוניאלית. הביטוי השתרש באנגלית, והיגר לעברית, כביטוי שמשמעותו "להעניש תוך השפלה" או משהו כזה. זו ממש לא קריאה לרצח, כמו שהבינו את זה הטוקבקיסטים האינטיליגנטיים.

אני יודע שיש לכם אנציקלופדיה, אבל זה לא בושה לעיין במתחרה … 

5 תגובות »

נדב ב30/10/2006 11:19 תחת כללי

5 Responses to “אילן מרסיאנו, אחמד טיבי והבורות”

  1. ועכשיו אבא הגיב:

    לא מתפלא על הביקורת נגד טיבי
    בניגוד לאנגלית – הביטוי לא השתרש בשפה העברית כלל.

  2. ארבלי1 הגיב:

    האם יכול להיות שאחמד טיבי פשוט
    קורא יותר ספרים ממך?

  3. felagund הגיב:

    זה נסבל
    זה שהכתב לא הכיר את הביטוי – ניחא. מותר לא לדעת.

  4. ועכשיו אבא הגיב:

    מאוד יכול להיות
    הוא הרי דוקטור ולי בקושי תואר ראשון

  5. Sleepy strange הגיב:

    הבורות האיומה של עורכי הטקסטים
    קשה לי להאמין, לפעמים, כמה בורים יכולים להיות כתבים ועורכים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

878238 דפים נצפים, 637 היום
309049 ביקורים, 29 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏