אני חיה ואת תבכי ילדה

נתאי

צפיתי כמו רבים בסרטון של חיילי פלחו"ד 50 מרקדים לצלילי לידי גאגא קישה! קישה! תודה למיכאל ואלעד בקסבה הנטושה של חברון, בעוד התושבים שעוד לא גורשו משם נצורים בבתיהם בפחד(בינתיים הורד הקליפ מן הרשת תודה ל"לא חשוב" שאיתר עותק שלו). אני לא ממש מסכים עם אביעד שכתב:

אין שום הבדל בין ריקוד ברחובות חברון ובין מעגל שמחה לאיד למחבל שנתפס או אונס קבוצתי של תומכת בטרוריסטים. בכל המקרים הצד השני מושפל עד עפר ובכל המקרים – כל הצדדים מאבדים צלם אנוש

כיוון שהתושבים לא נצורים בגלל שהחיילים רוקדים, אלא בגלל החלטות של מפקדים בדרג גבוה, ולמרבה הצער הם היו נצורים גם אם החיילים לא היו רוקדים.

אני חושב שיש פה משהו חמקמק בהרבה, אבל לא פחות חמור. כדי להבין היכן זה התחיל, אני רוצה לחזור לשירו של שלמה ארצי: "שיר החייל"

את מילות השיר כתב נמרוד גאון ז"ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים. מתוך השיר משך את עיני במיוחד הבית השני:

אהבתי רגעי זיכרונות וגעגועים טרופים
על השולחן סיפורים של צ'כוב
כאבן שאין לה הופכין,
כי אני הוא אדם המחופש לחייל,
כפות בכתונת משוגעים,
אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות,
ובכי לי ילדה על הציפיות על השנים,
ובכי על שני לבבות אהובים ורחוקים

המתח האירוני בריקוד של חיילי גדוד 50 בתלבושת קרבית מלאה ובמבנה קרבי רוקדים לצלילי לידי גאגא הוא בכך שלשנייה נחשף האדם שמתחת לחייל: צעירים, כיפיים תוססים ומגניבים. ובחזרה לשיר החייל. האשליה שאפשר לזנוח את הספרים של צ'כוב, כלומר את האנושיות, לתקופת מה היא פה בבסיס העניין.

האדם "המחופש לחייל" שכח כי התחפושת לפעמים כמו בסרט "המסכה" אמנם מקנה לך כוחות, אך גם שואפת להשתלט עליך ולהשחית אותך.

עוד נקודה מעניינת היא שהנער הישראלי נכנס לצבא מבחירה, פעמים רבות בהתלהבות, עוטה עליו את "כתונת המשוגעים" של החייל. משיל מעליו את האנושיות שלו, במטרה ללבוש אותה אחר כך. אבל אחר כך, פעמים רבות, כבר מאוחר מדי. מסתבר שהאנושיות היא לא תמיד חליפה שאפשר לקפל, לאכסן בארון, ולהוציא וללבוש כשנוח.

מי שמתעלם מן הרקע החברוני, שכולו עוולה ואי צדק, תוך ריקוד שובב ושמח, בעצם יוצר בועה. כמו בישראל, בה יש אזורים מוגבלים ותחומים, בועות, של תרבות, חוק, נאורות וצדק, במרחב של עוולות, שקרים, אטימות ואלימות. הבועות הללו אינן אטומות כפי שאנחנו אוהבים לחשוב, והמרחב הסובב לאט לאט מרעיל אותן, וכל המחסומים, הגדרות והמאבטחים בעולם לא יצליחו למנוע זאת.

.

5 תגובות »

נתאי ב5/07/2010 16:56 תחת כללי

5 Responses to “אני חיה ואת תבכי ילדה”

  1. אהבתי את ההשוואה למסכה.

  2. אלעד הגיב:

    פוסט נאה. אם תסלח לי על ההערה הדבילית. זו לא ליידי גאגא, זו קיישה

  3. לא חשוב הגיב:

    בוטלג של הסרטון, שהורד ע"י האפלואדר המקורי
    http://www.youtube.com/watch?v=HIehtCNgvrQ

  4. נתאי הגיב:

    תודה! (גם לאלעד ומיכאל)
    עדכנתי את הפוסט.
    אמיתי – שמתי לב שקל מאד לקנות אותך עם אזכורים של קומיקס, ואם ×–×” משולב עם איזכורים בגנות הכיבוש – אז בכלל 🙂

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    זה נראה לי סרטון לא אותנטי זה מודבק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1010423 דפים נצפים, 389 היום
332062 ביקורים, 28 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏