??????? ?? ???

חנית פרסמה אתמול מודעת דרושות – שזה כמו מודעת דרושים, אבל מופנה לנשים בלבד. היא אפילו מציינת: "עם הגברים בחבורה הסליחה, דרושות נשים בלבד". אני חייב להודות שהרמתי גבה – מעבר לעובדה שהפוסט ×”×–×” עובר על חוק שוויון הזדמנויות לעבודה, ×–×” מפתיע לראות בחורה שתומכת כל-כך בשוויון מגדרי מפרסמת מודעה עם כזו הטייה מגדרית.

מהמידע (המועט) שיש בפוסט, לא ניתן לראות סיבה מיוחדת לדרישה לנשים בלבד. אין שום מאפיין שגברים לא יכולים למלא בדיוק באותו אופן כמו נשים. אופי המשרה בכלל לא מצויין, ואם הוא מקפל בתוכו סיבה טובה לפנייה לנשים בלבד – דבר שבהחלט יתכן, ואפילו סביר – אני מתנצל מראש בפני חנית, וממשיך לעסוק בנושא ×”×–×” סתם ×›×™ הוא מעניין:"התלבטתי אם לפנות אישית לחנית ולברר אם יש סיבה מהותית ועניינית לפנייה לנשים בלבד. החלטתי שלא – בעיקר בגלל שהפוסט ×”×–×” הוא יותר עקרוני מאשר ספציפי למודעה של חנית, שאינני מפקפק לרגע באהדתה לרעיון השוויון המגדרי.":.

אז איך אוכלים פוסט ×›×–×”? היחס לפנייה הזו יכול לבוא בכמה רמות: הראשונה היא הרמה הבנאלית. חוק ×–×” חוק, נאמר – הרי אם היית מוצאת בעיתון מודעה המחפשת מתכנתים ומונעת גישה ממתכנתות, היית מתפוצצת, ובצדק. אם את חושבת שקריטריון מגדרי הוא קריטריון לא ראוי לקבלה לעבודה, למה את מנהיגה קריטריון ×›×–×” בעצמך?

רמה קצת פחות פשטנית של ניתוח מגדרי תגיד – אין כאן דין שווה. לא ניתן להניח שפעולה מכיוון מגדרי אחד לשני תקבל בדיוק את אותו האופי כשהיא מופעלת מהכיוון השני לראשון. הרי בסדר המגדרי המקובל בישראל:"כן, גם היום. פחות אבל עדיין. אם אתם לא מקבלים את ×”×”× ×—×” הזו – תגבבו ונדבר על ×–×”": שוק העבודה ×–×” לגברים ומשק הבית ×–×” לנשים. ולכן למודעת דרושים יש משמעות ממוגדרת מאוד – מודעת דרושים המופנית לגברים בלבד היא בגדר חיזוק ואישוש של הסדר הקיים, ×›×™ היא מסתמכת על ×”×”× ×—×” שמי שפעיל בשוק העבודה הם גברים – ובאותו זמן גם מחזקת את ×”×”× ×—×” הזו. מודעת דרושות, לעומתה, היא שבירה של הסדר המגדרי – אם אנחנו מצפים מגברים למלא את התפקיד העיקרי בשוק העבודה, הדרישה לנשים בלבד לעבודה מסויימת היא אתגור של הדרישה הזו. מילא אם ×”×™×” מדובר בדרישה לנשים למקצוע נשי – הוראה או סיעוד – או למקצוע בלי אפיון מגדרי ברור כמו רפואה. אבל המודעה של חנית מציעה משרות גבריות להפליא – הן מבחינה סטריאוטיפית (גברים וטכנולוגיה) והן מבחינה סטטיסטית (שני שליש מעובדי ההיטק הם גברים). החיפוש של נשים דווקא לתפקידים כאלה ממלא את אותו תפקיד כמו צעדת להט"ב במרכז ירושלים – גורם לנו לחשוב שוב על הסדר הקיים.

אבל יש גם רמה שלישית של ניתוח. רמה שאומרת שמה שאנחנו מנסים להשיג במלחמה באפלייה מגדרית בשוק העבודה איננו דווקא שוויון לנשים – המטרה שלנו היא ביטול אבחנות מגדריות. המטרה שלי היא שהמינוח 'אפליית נשים בשוק העבודה' ישמע מופרך כמו המינוח 'אפליית אטרי יד ימינם בשוק העבודה'. את המטרה הזו אי אפשר להשיג על ידי תגובות נגד, גם אם הן חתרניות – את המטרה הזו אפשר להשיג רק על ידי הבהרה חד משמעית ובלתי חוזרת שאין שום קשר בין מה שיש לי בין הרגליים לבין מה שאני עושה בעבודה.

כך שהעמדה שלי כלפי מודעות מהסוג שחנית פרסמה היא ממש לא מוחלטת – האפקט של מודעות כאלה תלוי מאוד בשאלות אמפיריות כמו מה מצבו של שוק העבודה, ואיך מודעה כזו מתפרשת אצל מי שקוראים אותה (מה שמזכיר לי את הסיבה שבחרתי לעסוק בסוציולוגיה ולא בפילוסופיה – היומרה לקבוע מסמרות בלי להסתכל על המציאות תמיד נראתה לי קצת פלצנית). איך אתם קוראים את המודעה הזו? מה היא משדרת לכם?