הרהורים של אבא

5 Responses to “גיוס חרדים וערבים: לא לסנקציות האישיות”

1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

   4 ביולי 2012 בשעה 11:55

   ככל הידוע לי אין הצעה כזו על סדר היום, ולכן כל טיעוניך (המוצדקים והנכונים) מחטיאים את מטרתם ותוקפים הצעה שלא קיימת. לגבי הההצעה של מפלגת העצמאות, אם כוונתך להצעה פ/4038/18, ולתיקון המוצע הבא במסגרתה:

   "
   6. תיקון חוק הביטוח הלאומי
   בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 158, בהגדרה "מבוטח", אחרי פסקה (3) יבוא:
   "(4) מי ששירת שירות אזרחי לפי חוק שירות ביטחון לתקופה של לא פחות מ-12 חודשים, מיום סיום השירות ולמשך שנה מאותו יום;".
   "

   הרי לפי עיון בסעיף 158 המקורי בחוק הביטוח הלאומי, כל כוונת התיקון היא להוסיף אפשרות למסיימי השירות האזרחי החדש שייקבע בחוק לקבל דמי אבטלה מיד אחרי תום שירותם, כקבוע כבר לגבי מסיימי שירות צבאי ושירות לאומי. אין כל כוונה לשלול זכויות בביטוח הלאומי בהצעה כזו.

   אכן יש הצעות (אחרות) לשלול זכויות מסוימות, כולל אחת עליה חתמה גם עינת וילף מסיעת העצמאות, אך הן מתייחסות רק למי שלא קיבל פטור כדין. כך למשל ההצעה של ישראל ביתנו (פ/4238/18), שהיא מרחיקת הלכת מכולן בסוגייה זו:

   "16. שלילת זכאויות
   אזרח החייב שירות על פי חוק זה ואשר לא קיים את חובת השירות לא יהא זכאי לקצבה, מענק או הנחה הניתנים לפי כל דין לאזרח ישראלי, לרבות זכות לקבלת משכנתא מהמדינה ורכישת זכויות מקרקעין מהמדינה."

   כל פירוש סביר של סעיף זה הוא ש"אזרח החייב שירות על פי חוק זה" אינו כולל את מי שקיבל פטור או דחייה כדין על פי אותה הצעת חוק (כך למשל סעיף 4 לאותה הצעת חוק קובע פטורים משירות אזרחי). היא עשויה לחול על מי שקיבל פטור משירות צבאי ועדיין חייב בשירות אזרחי, אך לא על מי שפטור משניהם. בהצעות של מפלגות אחרות אף הובהר במפורש שמדובר במי ש"לא התייצב לביצוע השירות הנדרש ממנו, מבלי שניתן לו פטור או דחייה כקבוע בחוק זה". כמו כן, בהצעות של מפלגות אחרות הוגבלה תקופת השלילה לשלוש שנים. לרוב ההצעות גם אין סיכוי סביר להתקבל בכנסת.

   הצעה לשלול זכויות ממי שקיבל פטור או דחיית שירות כדין היא הצעה בלתי חוקית ובלתי חוקתית בעליל, וזה ברור לכל מי שרוצה להציע הצעה רצינית. ברור לכולם שלא ניתן להטיל סנקציות על מי שמילא את חובותיו על פי חוק. אמנם לפעמים מוצעות הצעות (פופוליסטיות) לפגוע ב"משתמטים" שקיבלו פטור כדין, כמו לקבוע עדיפות בקבלה לשירות המדינה (שאף קודמה בכנסת למרות שהוגש ערר לממשלה על התמיכה בה, שטרם הוכרע, והיא הוקפאה לפני יותר משנה בהתערבות היועץ המשפטי לממשלה, לאחר שספגה ביקורת חריפה מכלל הגופים המקצועיים בממשלה ובכנסת, וכן מהחרדים, בעת הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט) או למנוע מימון מופעי תרבות בהשתתפות "משתמטים" (הממשלה התנגדה). רוב הסיכויים שגם הן בלתי חוקתיות (ואפילו הן לא התערבו בסוגיית הביטוח הלאומי או הזכויות החברתיות), ולו רק בגלל האפליה העקיפה בין יהודים וערבים, או חילונים וחרדים. בית המשפט העליון הכיר באפשרות לתת הטבות מסוימות למי ששירת בצבא, אך לא להפלות את מי שלא שירת.

   אז מה כן עומד על הפרק? טרם קראתי את מסקנות ועדת קש"ב המפורטות, אם פורסמו במלואן, אבל מפרסומים בתקשורת עולה שמבקשים לקבוע את חובתו של כל תלמיד ישיבה באופן אישי (כפי שציין שר הביטחון, החובה היא חובה אישית ולא של המוסד הלימודי – זאת בתגובה להצעות על "יעדים" שלא יחייבו את תלמידי הישיבה, אלא רק את הישיבות). מי שיקבל פטור כדין (לפי העולה מהפרסומים, ×›-1,500 תלמידי ישיבה בשנתון), לא תוטל עליו סנקציה; מי שלא יקבל פטור ×›×–×” ובכל זאת לא יתגייס, יוטלו עליו סנקציות פליליות ומנהליות, בעיקר כספיות. ×–×” גם מה שהיה על סדר היום ופורסם בתקשורת לפני מה שהיה היום. למעשה הם רוצים להימנע מכליאה של תלמידי ישיבות שלא ישרתו בניגוד לחוק, וזאת בניגוד לחילונים שאכן יושבים בכלא במקרה ×–×”, וזאת כדי "ללכת לקראת החרדים" כהגדרתם. הרעיון (הבעייתי משהו) הוא ליצור חוק שירות חובה הנוגע לחרדים שיהיה בר-אכיפה, מבלי להיזקק למאסר.

   אישית, אני גם לא מתלהב מהאפשרות לסנקציות כלכליות מנהליות על עבירה זו, וגם לא ממודל תקצוב מיליטריסטי למוסדות, כפי שהציע משרד האוצר לוועדה. אני חושב ש"דרך המלך" למניעת עבירה על החוק ולאכיפת החוק היא הדין הפלילי. עדיף לעשות את הדברים בהסכמה, אבל אם ×–×” לא יתאפשר, חובת המדינה ליישם את פסיקת בג"×¥, בין אם על ידי תחולת חוק שירות ביטחון (לאחר שחוק טל יבוטל ולא תהיה עוד סמכות לתת דחיות שירות או פטורים לתלמידי ישיבות רק בגלל שהם תלמידי ישיבות, ותהיה זו חובתם לציית לצו הגיוס שחל עליהם, אם לא יקבלו פטור מסיבה אחרת), או על ידי חקיקת חוק חדש שיעמוד בדרישות הפסיקה ויהיה חוקתי. חוק ×›×–×” צריך לכלול מנגנוני אכיפה, לרבות מאסר, ולא סתם סנקציות שניתן לעקוף (על ידי תרומות) ושמהוות תקדים בעייתי. מי שעבר על החוק צריך לקבל עונש – לא סנקציות מנהליות ש"יעודדו" אותו לציית לחוק.

   אני גם מתנגד לאפשרויות שנדונו בהצעות החוק הפרטיות, לקביעת סנקציות כלכליות על מי שלא שירת (ולא קיבל פטור), ×›×™ ספק אם הן נחוצות וספק אם הן עומדות במבחן המידתיות – ראוי להשתמש רק בהליך הפלילי, בעניין ×–×” כמו בכל עבירה, וכל סנקציה תוטל על ידי בית משפט שיקבע את העובדות. מן הראוי שתהיה התאמה בין העבירה לבין העונש – גם על עבירות חמורות בהרבה לא מקבלים סנקציות כאלה. אבל שוב, לא מדובר בהצעות אלה על מי שקיבל פטור חוקי, ×›×™ הענשת מי שלא ביצע כלל עבירה היא קו אדום חוקתי, ואינה עומדת על סדר היום.

   הגב
   • שיר-דמע הגיב:

     4 ביולי 2012 בשעה 12:20

     תגובה מצוינת. חבל שלא הזדהית, שנדע למי מגיע הכבוד.

     הגב
   • נדב הגיב:

     4 ביולי 2012 בשעה 12:59

     ראשית, אתה מתייחס להצעות חוק – אני לא התייחסתי להצעות שהגיעו לכדי הצעת חוק, אלא לאמירות של פוליטיקאים שמסתובבות באוויר.

     שנית, לגבי שלילת זכויות ממי שקיבל פטור: אני מתקשה לראות איך זו הצעה כל כך מהפכנית. הקשר בין שירות לבין זכויות סוציאליות אמנם נחלש, במידת מה, בעשורים האחרונים, אבל הוא עדיין קיים. שירות צבאי הוא עדיין תנאי למגוון של הטבות (למשל, הנחות בשכר לימוד), ובעבר היה תנאי לקצבאות ילדים, כדאי להזכיר.

     לבסוף, לגבי ההבדל בין סנקציות על משתמטים לבין סנקציות על לא-משרתים: מכיוון שלא מדובר בהצעות קונקרטיות, שעלו על הכתב, אכן קצת קשה להבין במה מדובר. מדו"×— פלסנר (זהירות, PDF) – שפורסם אחרי שפרסמתי את הפוסט ×”×–×” – עולה שאכן, מדובר על סנקציות שמחליפות את הסנקציה הפלילית על אי-התייצבות. מהניסוחים שעולים מהצעות אחרות, התמונה אחרת (וכדאי לזכור שלדו"×— פלסנר אין שום משמעות רשמית, לאחר פירוק הוועדה, ואין שום ודאות שמה שפורסם בדו"×— הסופי הוא מה שהוסכם בוועדה).
     אני חייב להודות שהרעיון של סנקציות כלכליות ללא מתגייסים נראה לי גרוע יותר מאשר סנקציות כלכליות למשתמטים. הרי מדובר כאן על חרדי וחילוני שמסרבים לציית לאותו חוק, ונענשים באופן שונה. נשמע לי כמו הפרה בוטה של עקרון השוויון בפני החוק, ואני בספק אם זה יעמוד בבג"צ (אם כי אשמח לשמוע דעה של משפטן על זה).

     הגב
2. עדו הגיב:

   28 ביולי 2012 בשעה 15:14

   א. נניח שיש סנקציות כלכליות על מי שלא מתגייס. מצויין, מעכשיו כל מי שיש לו אבא עשיר יגיד 'החלטתי לשלם את המחיר ולא לשרת בצה"ל, אמנם לא לבשתי מדים שלוש שנים אבל אני משלם את הקנס'. תהיה כאן הלבנה של ההשתמטות. כל מי שלא אכפת לו מסנקציות כלכליות(כי יש לו אבא עשיר או כי בגיל 18 מושגים כלכליים נשמעים מאד מאד לא מעניינים) ישתמט ויהיה לו אישור מהמדינה.
   ב. לגבי השירות הלאומי – מבחינתי זו תועבה. אני גוייסתי לצה"ל והחופש נשלל ממני לשלוש שנים בכפיה, שלוש שנים שבהן לא עבדתי, לא למדתי ולא טיילתי בעולם. הסיבה היחידה לכך שהסכמתי לזה היא שמדובר בהגנה על בטחון המדינה. כל דבר אחר – מורות חיילות, ×”× ×—"ל , פרוייקט נערי רפול – צריך לעוף מהצבא ומיד. אין שום הצדקה לשלילת חירותו של צעיר בן 18 אלא אם מדובר בעצם קיומה של המדינה.
   יש כאלו שיתממו ויגידו שגם חינוך או בריאות הם חלק מחוסנה של המדינה – זו דמגוגיה, אם כך אפשר גם לגייס צעירים לעבוד במפעלי הרכבת מחשבים. מה יש? 12 שעות ביום להרכיב רכיבים אלקטרוניים, לישון באוהלים ולקבל 400 ש"×— לחודש? אנחנו × ×›×” את סין שוק על ירך. אפשר לזרוק את התאילנדים מפה ולהביא מגוייסים שיעבדו בחממות ויעשירו את החקלאים, לא צריך לשלם למורים שכר גבוה – יש מורות חיילות שיעבדו , בקיצור, אם ×–×” לא בטחון המדינה במובן ×”×›×™ בסיסי שלו – מדובר בעבודות כפייה לכל דבר.

   הגב
3. שוויון בנטל: הערות לסדר | דְּבָרִים בִּבְלוֹגוֹ הגיב:

   30 באפריל 2013 בשעה 2:04

   […] – לקרוא את נדב פרץ, "לא לסנקציות האישיות". […]

   הגב