הרהורים של אבא

ועדה שיפוטית מסוג ×–×” או אחר במסצ'וסטס החליטה לאחרונה שחופשת הלידה שם – באורך של 8 שבועות, ללא תשלום – לא תהיה מוגבלת מגדרית, קרי – תהיה זמינה הן לנשים והן לגברים.

שני היבטים מעניינים בהחלטה הזו:

ראשית, הסיבה להחלטה. מסצ'וסטס היא המדינה הראשונה בארה"ב שמאפשרת לזוגות חד-מיניים להינשא. לאור החלטה זו, התעוררה בעיה – מי מבין בנות זוג לסביות רשאית לקחת חופשת לידה? האם אף אחד משני בני זוג הומואים לא רשאי? כפי שמציין דייויד כהן Feminist Law Professors, ההחלטה הזו מראה את החשיבות של המאבק הלהט"בי גם עבור הטרוסקסואליים. המאבק הלהט"בי, מעצם טבעו, מערער על ההנחות ×”×›×™ בסיסיות שלנו בקשר למגדר, ולכן מאפשר לנו להשתחרר מתפיסות מגדריות כובלות. אם זוגות חד מיניים לא היו מערערים על הקטגוריות של 'אבא' ו'אמא', תושבי מסצ'וסטס היו ממשיכים לחשוב שהתפקידים האלו הם ברורים מאליהם.

ההיבט המעניין השני הוא האופן שבו ההחלטה הזו משקפת את אופיה של המדינה האמריקאית. מצד אחד, חקיקה מתקדמת מבחינה מגדרית בהיבט של היעדר אפליה פורמלית בספר החוקים – מעטות המדינות שבהן חופשת הלידה היא חופשיה לחלוטין ממגדר. בישראל, למשל, רק החצי השני של חופשת הלידה ניתן לחלוקה בין האב לאם. החלק הראשון עודו שמור אקסלוסיבית לאם.

מצד שני, החקיקה המתקדמת-לכאורה הזו מגיעה על רקע של מדינת רווחה שאריתית מהסוג הגרוע ביותר – במקרה שלנו, שמונה שבועות של חופשת לידה ללא תשלום. נוצר מצב שלמרות שלכאורה כל אחד משני בני הזוג יכול לקחת את חופשת הלידה – בפועל, התנאים גורמים לכך שהמצב לא ישתנה. ראשית, חופשת הלידה קצרה מדי – שמונה שבועות אינם מספיק זמן עבור היולדת להתאושש ולצאת לעבודה, כך שבן-זוגה יוכל להחליפה. גם 12 השבועות שהיו נהוגים בישראל עד לאחרונה לא עודדו נשים לחזור מוקדם לעבודה. מחקרים מראים שרק חופשות לידה ארוכות מאוד – מעל 30 שבועות – מאפשרות לנשים לצאת לעבודה ולגברים להחליפם.

ולא רק זאת – חופשת הלידה האמריקאית היא ללא תשלום. בהנחה ששכרו של האב גבוה משכרה של האם – וזה המצב גם בישראל וגם באמריקה – ×–×” נתון שמונע יציאת גברים לחופשת לידה, שכן הם יהססו לוותר על משכורתם הגבוהה יותר דווקא בזמן שבו המשפחה זקוקה ליותר כסף, עקב הצטרפותו של תינוק חדש למשפחה.

כך, כוונות מגדריות טובות וחוקים שהם לכאורה בלתי מפלים לחלוטין, מתקשים בפירוק של אפלייה נגד נשים.