דווקא בוולנטיין

נדב

(מוקדש לחנית)

– מה זה "טקס"? – שאל הנסיך הקטן.

– גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה – ענה השועל – והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומיחד שעה אחת מכל השעות האחרות. הרי למשל, טקס המקובל אצל צידי: כל יום חמישי בשבוע נוהגים הם לצאת במחולות עם נערות הכפר. לכן היום החמישי הוא בשבילי יום שכולו טוב! כי אותו יום יכול אני להרחיק לטייל עד הכרם. אילו רקדו הצידים בכל שעה שהיא, ככל העולה על רוחם, היו כל הימים דומים זה לזה ולעולם לא הייתי זוכה ליום חופשה ומרגוע.
(הנסיך הקטן לאנטואן דה סנט-אכזופרי, עמ' 65)

6 תגובות »

נדב ב15/02/2007 1:13 תחת פילוסופיה בגרוש

6 Responses to “דווקא בוולנטיין”

  1. אח"י דקר הגיב:

    זהו – שאני לא נגד טקסים, אני גם לאחר שלוש וחצי שנים שמחה לחגוג את יום החודש שלנו – חודש בחודשו.
    אני נגד הכסת"ח אליו הפכו ימי האהבה.
    אני בעד הבחור מהעבודה שלי שמביא לאשתו כל חמישי פרחים הביתה, ושהיא שלחה לו היום זר לעבודה.
    אני פחות בעד כל שאר 30 הגברים שנזכרו בלחץ היום בצהריים שוולנטיין וצריך לחזור עם משהו אחרת …

    ואני מדברת על גברים בכוונה, לא כי אתם פחות טובים – אלא כי המסורת שנשתרשה היא חד כיוונית ומחייבת אתכם אך לא אותנו.

    ואת הנסיך הקטן אני אוהבת אהבה עזה.
    מחמיא לי שציטטת אותו במיוחד בשבילי 🙂

  2. נדב פרץ הגיב:

    זה שעדיף שהדברים יבואו מהלב ומרצון ולא מטקסים חיצוניים – זה ברור.
    השאלה היא מה קורה כשהדברים האלה לא באים. כשלא חוגגים את החודש.
    הרי לפעמים הזוגיות שוקעת לשגרה אפרורית, שלא ממש זוכרים בשביל מה. לפעמים מה שצריך זה בדיוק את המועד המיוחד הזה, שיכריח את הזוג להיזכר בימים של הדייטים הראשונים, שהם היו צריכים להרשים אחד את השני.

    כמובן שכמו כל דבר, גם זה יכול להפוך לממוסחר ומגעיל, וזה אכן הפך. לקחת את האישה לארוחה רומנטית זה אחלה, להשקיע מאות שקלים במתנה כי לא בא לך לעשות את זה זה פחות.

    ולגבי הנסיך הקטן – with pleasure. אני מאוד אוהב לצטט אותו, ובמיוחד את הקטע הזה.

  3. אח"י דקר הגיב:

    שים לב שבעצם כל מה שכתבתי לא היה נגד הטקסים אלא נגד המסחור והיחס הטוטאלי של העניין (כן ברור לי שאנחנו תמימי דעים פה, אבל האמירה חשובה כשלעצמה).
    ולכן גם הגיע הסיכום – להשתדל לקום בבוקר ולבחור להיות שם.

    אקסית שלי אמרה לי פעם שאחרי מערכת יחסים ארוכה בה היא נשארה כברירת מחדל, היא משתדלת לקום כל יום ולראות האם היא במקום בו היא רוצה להיות.
    למדתי ממנה – ואני עושה את אותו הדבר.

    יש משהו מאד מעצים זוגיות בידיעה שאתה באמת רוצה להיות שם. לקום בבוקר ולחשוב על הטוב והרע,
    לאזן ביניהם ולחשבן.
    וכל בוקר, גם האם *היא* הייתה מאד מרגיזה אתמול – התוצאה אצלי זהה, והחלק החשוב הוא שכדי להגיע אליה אני גם נזכרת בכל הטוב והנחמד והמרגש – זה הופך את הרומנטיקה להרבה יותר פשוטה.

  4. נתאי הגיב:

    הפלטפורמה החדשה אחלה.
    סוף סוף יכולים לקרוא אותך גם מאותגרי רוחב הפס.
    וזה גם סוף סוף נראה כמו בלוג.

    מה קרה למוצץ?

    אתה יכול להעביר לי אותו אני אעבוד עליו קצת בפוטושופ.

  5. נדב פרץ הגיב:

    קודם כל תודה.

    המוצץ ירד לצרכי תיקונים. אם אתה רוצה לשפץ אותו, יש לך עסק עם גיסתך – אם תקבל את אישורה, אתה יכול לעשות לו כל מה שאתה רוצה.

  6. […] שמזכיר לי רשומה ישנה שכתבתי, ובה אחד הציטוטים האהובים עלי. זו בעצם הגדולה של חגים […]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877591 דפים נצפים, 27 היום
309014 ביקורים, 17 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏