??????? ?? ???

משרד החוץ הפיק סרטון שעשוי בצורה מאד מקצועית ויפה, בכיכובו של סגן שר החוץ דני איילון, ובו הסבר קצר של ההיסטוריה של הסכסוך. ההסבר הזה רצוף טענות שאפשר במקרה הטוב לכנות אותן סילוף. ידעתם שמצריים וסוריה פתחו במלחמת ששת הימים? בדיוק אותה מלחמה שנפתחה במהלך של מכה מקדימה של חיל האוויר הישראלי שנלמד עד היום בבתי הספר לאסטרטגיה צבאית בכל העולם.

ההיסטוריה של ישראל, גירסת הבמאי

מילא ×–×”, סילופים גסים כאלו הם כבר לא חדשות, אפילו לא ישנות במדיניות החוץ וההסברה שלנו. אפשר למצוא עוד רבים כאלו בסרטון, אבל לא אטרח. משהו אחר שראיתי בסרטון, חלק מקו הטיעון הרהוט והסדור של איילון הפיל לי את הלסת בתדהמה. אחרי שאספתי את הלסת מן הרצפה, והרכבתי אותה חזרה למקום, חשבתי לעצמי שזו דווקא דוגמה מושלמת לדרך בה כדי להצדיק את החזקתנו בשטחים שומטים את הלגיטימיות מתחת לפרוייקט הציוני כולו. בדומה לח"×› בן ארי שצווח מעל דוכן הכנסת – למה אתם קוראים למתנחלים גנבי אדמות? אתם בתל אביב יושבים על שיח מוניס! רוצה לומר – כולנו גנבים, גם 48 וגם 67. די משונה שזה בא מפיו של חבר כנסת שמגדיר עצמו ציוני, לא?
המשפט שעליו אני מדבר נמצא בדקה 3:45 בסרטון:

החלטה 181, המלצה לא מחייבת מלכתחילה, נותרה ללא תוקף משפטי.

(טקסט מועתק מתוך הכתוביות לעברית של הסרטון)

סגן שר החוץ של ישראל, בקולו ובתמונתו, טוען כי החלטת האו"ם 181 שעברה במליאה ב29 בנובמבר 1947 (אם התאריך מוכר לכם, זה בגלל שבישראל נוהגים לחגוג את התאריך בשם "כט' בנובמבר) היתה המלצה לא מחייבת, ונותרה ללא תוקף משפטי. זה כמובן בא לשרת את הטיעון שבא אחר כך, כי מעולם לא הייתה הכרה בזכויות טריטוריאליות של הפלשתינים, ועל הדרך גם שומט בלי משים את ההכרה בזכויות הטריטוריאליות של העם היהודי.
מדהים, לא? חתרני משהו. אחר כך טוענים כי האקדמיה מלאה פוסט ציונים. שיבדקו קודם במשרד החוץ.

(דרך אגב, בגלל שזה בלוג מכובד, הפונה לקהלים של אינטלקטואלים ואקדמאים לא נתתי לפוסט הזה את הכותרת "כט בתחת שלי" למרות הפיתוי, ושלא אחשב כפוסט ציוני)

אתם נאשמים בריקודי הורה ללא תוקף משפטי!

כלומר, אני בעיני רוחי רואה את סרטי מעגלי ההורה רצים אחורה, וכנראה הזקנה שבכתה ליד הרדיו בכתה כי היא הבינה שהתקבלה המלצה בלתי מחייבת.

זו לא יריה ברגל. ממש לא. זו יריה בראש של הציונות, בלגיטימיות הבינלאומית שלה. זו יריקה על פועלם של ד"ר חיים וויצמן, משה שרת וגולדה מאיר המנוחים שנדדו שנים בעולם על מנת להשיג את ההכרה הנכספת. ומה שמדהים אותי זה שלאנשים האלו יש עוד את החוצפה להגיד שאחרים הם לא ציונים.

תוספת מאוחרת, שמסבירה דבר או שניים (תודה לדנית גוטפריד שהעירה את תשומת ליבי לפרט המדהים הזה). מסתבר שעכשיו משרד החוץ מתרגם סרטונים של מועצת יש"ע, ונותן את סגן השר בתור פרזנטור. בסוף עוד נשאר עם השטחים, אבל בלי מדינה.