הרהורים של אבא

23 Responses to “ההישגים המזעריים של המאבק”

1. שיר-דמע הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 18:52

   משהו כאן לגמרי לא ברור לי – עד כמה שאני מבינה את המילים הללו, "אחידה" ודיפרנציאלית" ×–×” הפוך לחלוטין. ולמה שהעו"סים יסרבו לקבל את העיקרון של תוספת דיפרנציאלית? לי נשמע דווקא הגיוני שהתוספת תהיה דיפרנציאלית, כפי שכתבת – נתגמל יותר מי שעוסקים בתפקיד קשה יותר או מי שהמשיכו את לימודיהם, לא?

   הגב
2. יורם גת הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 23:17

   גם לי לא ברורה טענתך בנושא הדיפרנציאליות. תוספת אחידה היא העמדה הפרוגרסיבית מאחר שהיא מצמצמת את פערי השכר היחסיים. הייתי מקווה לראות את ארגוני עובדים מאמצים מדיניות קבועה לפיה הם תובעים תוספות שכר שנקובות במספרים מוחלטים ולא באחוזים.

   ברור, עם זאת, כי אם התוספת מקוזזת על ידי הקטנת ההשלמה לשכר מינימום אז מדובר באחיזת עיניים.

   הגב
3. נדב הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 23:33

   טוב, המשפט הזה באמת יצא לא ברור. אנסה להסביר.
   הדרישה של העו"סים היא לתוספת אחידה – באחוזים. לתת לכל עו"ס תוספת שווה ביחס למשכורתו.
   אם אנחנו מדברים על 30%, הכוונה היא שעו"ס שמרוויחה 4,000 שקל תקבל עוד 1,200 ש"ח, ועו"ס שמרוויחה 10,000 שקל תקבל עוד 3,000 ש"ח.
   תוספת כזו משמרת את מבנה השכר – ×›×™ לצד הגידול בבסיס השכר, גם התוספת עבור תואר שני, ותק, תפקיד ניהול או תפקיד מורכב נשמרת.

   מה שהאוצר מציע ×–×” תוספת אחידה של 1,100 שקל – זו שקיבלה 4,000 תקבל 5,100, וזו שקיבלה 10,000 תקבל 11,100. כלומר, מדובר על שחיקה של כל התוספות לשכר.

   הגב
4. יורם גת הגיב:

   16 במרץ 2011 בשעה 23:53

   פיצול השכר לשכר בסיס ותוספות שכר הוא מלאכותי ואינו משנה לכאן או לכאן.

   כאמור, אם סכום התוספת הכולל נתון, עדיפה בהרבה תוספת סכום קבוע מאשר תוספת אחוז קבוע. מוזר מאד בעיני שאתה תומך בהעשרת העשירים (בעלי תואר שני, מנהלים) ולענות את העניים (מי שלא זוכים ב"תוספות שכר").

   נושא סכום התוספת הכולל הוא נושא נפרד: ברור שתוספת של 1,100 ש"ח אינה מפצה על שחיקה של מחצית בערך השכר. שוב, לא ברור לי מדוע במקום לטעון בפשטות שהתוספת רחוקה מלהיות מספקת אתה מלין על כך שהתוספת לא מובנית כך שתזרים את רוב הכסף אל העשירים שבין העובדים.

   הגב
   • נדב הגיב:

     17 במרץ 2011 בשעה 7:24

     החלוקה לעשירים ועניים כאן היא מגוחכת, ×›×™ מדובר במקצוע שבו כמעט כל עובד מגיע, בסוף דרכו המקצועית, ל'עשירים' האלו – בעיקר בגלל שאנחנו מדברים גם על ותק, אבל גם בגלל שהתמחות היא דבר שרוב העובדים הסוציאליים עושים.

     מה שהאוצר ואתה מציעים יביא ל'מקדונלדיזציה' של המקצוע. שווה להתחיל ולעבוד לתקופה קצרה, אבל לא שווה להתמקצע ולא שווה להישאר במקצוע.
     אני מאמין שלאדם צריך להיות אופק מקצועי, שיתבטא גם במשכורת, ששכרו של אדם צריך להתפתח עם השנים, ושראוי לתמרץ אנשים שמגיעים להישגים מקצועיים כמו תפקיד, ותק או התמקצעות.
     אבל גם אם אתה לא מאמין בזה, אתה חייב לזכור שלעובדים סוציאליים יש אופציות בשוק הפרטי, ושאי-תגמול על קידום בשירות הציבורי יביא לפרישה של הטובים לשוק הפרטי.
     כבר היום, חצי מהסטודנטיות שלי – ולא החצי הגרוע או האנוכי – מצהירות שהן הולכות לעבוד את השנתיים שצריך בשביל תואר שני, לעשות תואר שני קליני וללכת לפתוח קליניקה (או מסלולים אחרים בשוק הפרטי). ברור שלא כולן מצליחות – רק הטובות, אבל המשמעות היא שבשירות הציבורי תקבל עובדות מתחילות או עובדות גרועות, ולא זו הדרך לתת שירות ציבורי טוב.

     הגב
     • יורם גת הגיב:

       17 במרץ 2011 בשעה 22:56

       אני לא חושב שהחלוקה לעשירים ועניים היא מגוחכת. מי שמשתכר 4,000 ש"ח הוא עני גם אם בעוד עשרים שנה הוא יכול לקוות להגיע למשכורת של 10,000 ש"ח.

       לא ברור לי מדוע אתה סבור שאנשים יעדיפו קריירה שתחילתה בשכר זעום וסופה בשכר גבוה על פני קריירה שמספקת משכורת סבירה לכל אורכה. אם סך ההשתכרות על פני הקריירה הוא זהה, מדוע שהעו"ס יעדיפו לדחות את המשכורות הטובות לסוף הקריירה? הרעיון שעליית השכר מהווה תמריץ להתפתחות מקצועית הוא מעוות. במערכת בריאה ההתפתחות המקצועית היא דבר שהעובדים מעוניינים בו ולא צריכים לקבל תמריצים עבורו.

       ככלל, כל מערכת הטיעונים שלך מאמצת השקפת עולם תחרותנית ואנטי-סוציאליסטית. אני בטוח שכבעבר תאשים אותי באוטופיזם, אבל לי נראה שה"פרגמטיזם" שלך מביא אותך לאמץ עמדות יותר ויותר רגרסיביות.

       הגב
       • נדב הגיב:

         17 במרץ 2011 בשעה 23:24

         אני, מן הסתם, מסכים איתך שהתגמול על קידום, על הצלחה מקצועית או על מאמץ לא צריך להיות כספי. לכן בחרתי לחיות במסגרת שהגמולים שהיא נותנת אינם כספיים.
         אבל – השאלה היא האם רידוד סולם השכר של העו"ס אכן יביא להדגשת המוטיבציות האינטרינזיות של העו"סים, והתשובה – האמפירית – היא לא. הוא רק יביא לפרישה של עו"סים מקצועיים וותיקים מהשירות הציבורי, לטובת רווחים נאים במגזר הפרטי. וקשה להאשים אותם – כל עוד צריך הכנסה גבוהה כדי להבטיח חינוך ראוי, טיפול בריאותי סביר ודיור, רק הגיוני שאנשים יחפשו את המשכורת הגבוהה.

         אם המטרה שלך היא להבליט מוטיבציות אינטרינזיות, הדרך היא לא דרך מערכת השכר. היא דרך מיסוי גבוה על השכר, שהכנסותיו ישמשו לבניית מערכת שירותים חברתיים אוניברסלית ונדיבה. כך, הרווח מקידום יהיה קטן, והמשמעות של הכנסה נמוכה תהיה קריטית פחות.

         הגב
         • יורם גת הגיב:

           19 במרץ 2011 בשעה 7:33

           מדוע אתה מעלה טיעונים שמופרכותם ברורה?הרי כבר ציינתי שצמצום הפערים בין העובדים המתחילים למנוסים אינו כרוך בצמצום ההכנסה הכוללת על פני הקריירה, כך שאין כל סיבה להניח שמבנה שכר בו הפערים הללו נמוכים יותר יקשה על העובדים להבטיח חינוך ראוי, טיפול בריאותי סביר ודיור, או השגת כל משאב יקר אחר. נהפוך הוא: המשאבים הללו יהיו בני השגה גם עבור העובדים המתחילים ולא רק עבור העובדים הותיקים.

           המדיניות שאתה מציע – הפרשי שכר גבוהים ומיסוי פרוגרסיבי – מלבד היותה דרך מוזרה להשיג צדק חברתי על ידי יצירת אי שיוויון מצד אחד וניסיון לבטל את חשיבותו מצד שני, היא גם בלתי מציאותית מבחינה פוליטית. באופן טבעי העשירים יפעילו את עושרם כדי להבטיח את הקטנת המס וחיסול מערכת השירותים שהם אינם זקוקים לה.

           כאמור, לדעתי ה"פרגמטיזם" שלך חצה הפעם בבירור את הגבול שבין קוצר ראות לבין אימוץ מטרות שליליות. אתה באמת מצפה לשכנע את העובדים בעלי השכר הנמוך להאבק למען הזרמת חלק גדול יותר מהתקציב אל בעלי השכר הגבוה בטיעון המפוקפק שהדבר פועל לטובתם משום שיום אחד גם הם (אולי) יזכו להגיע למעמד מועדף שכזה? פשוט אבסורדי.

5. שאול הגיב:

   17 במרץ 2011 בשעה 0:45

   אני גם חייב לשאול – השכר החציוני, הכל כולל הכל, של עו"ס במשרה מלאה בשירות המדינה לפני ההסכם החדש, הוא בערך 9,300 ש"×—, והממוצע הוא מעל 10,000 (ועם כל הקשיים בממוצע, הוא גם נותן מידע חשוב, לא רק מעוות). הכפלה של ×–×” שמה את העו"ס החציוני (כלמור שחצי מהעו"ס מרוויחים יותר ממנו, או בדרך כלל ממנה) עמוק עמוק בעשירון העליון של השכירים. את העו"ס הממוצע בכלל. האם ×–×” ×”×™×” המצב בשנת 1994? עו"ס היו ממרוויחי השכר הגבוה במשק?
   http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02688.pdf
   כאילו, אפשר לתמוך בזה, אבל לקרוא לכל דבר שהוא פחות מזה התפשרות גדולה נראה לי מעט מוגזם. כל המאבק ישב על אלו מבין העו"ס שמקבלים שכר מביש, כך הוא זכה לתמיכה בציבור, וכך הוא הציג את עצמו, ואני חושב שזה מה שהפך אותו לצודק. זה לא היה מאבק לשימור התשואה לותק בענף, ואני לא רואה סיבה מיוחדת לתמוך בשביתה למען העלאת שכר של עובדי מדינה שמקבלים שכר בעשירון התשיעי של השכירים בישראל, שזהו השכר שמקבלות עו"ס בכירות.

   אני גם מצטרף לתמיהה בנוגע לתוספת הדיפרנציאלית. בהגדרה, גם אם תגדיל את העוגה פי עשרה, יש טרייד אוף בין השכר של אלו שנמצאים בתחילת הקריירה, ובין התגמול לותק והשכלה. ושניהם חשובים. המצב הנוכחי הוא שהשכר של עו"ס מתחילה עם תואר ראשון הוא בושה וחרפה, והשכר של עו"ס בכירה הוא בעשירון התשיעי או העשירי של השכירים בישראל (מישהו צריך להרוויח 15,000 בחודש כדי שהממוצע ×™×’×™×¢ ל 10,000). אז נראה לי די סביר להעדיף תוספת דיפרנציאלית. להיפך, אני הייתי עושה את התוספת עוד יותר דיפרנציאלית. ובכל מקרה – אם מחליטים נגד תוספת דיפרנציאלית, אז אי אפשר בהמשך להתלונן על ×–×” שהשכר של עו"ס מתחילה הוא כל כך נמוך. אם מחליטים שאת המשאבים (יהא הסך הכל אשר יהא) שיש משקיעים בתגמול על ותק והשכלה, אז ×–×” לא כל כך לעניין לחרוט על דגל המאבק את השכר של אלו שהם בתחילת הדרך.
   בסופו של דבר כל שביתה נגמרת בפשרה, ולא בניצחון של אחד הצדדים. תוספת משמעותית לעובדים בתחילת דרכם (אלא אם כן זה אכן סתם בלוף. למישהו יש מושג איך נראה ההבדל בנטו?), פלוס עתיד של הכנסה סבירה פלוס למי שיישאר במקצוע, נראה לי הישג לא זעיר. אולי היינו רוצים יותר, אבל זה לא נראה לי הישג לזלזל בו.

   מה אני מפספס?

   אגב, עם דבריך על העמותות, אני מסכים לחלוטין.

   הגב
   • נדב הגיב:

     17 במרץ 2011 בשעה 7:16

     קודם כל, לגבי המקור שהבאת, שים לב ש-9,300 ×–×” החציון של פחות מחצי מהעו"ס, עובדי המדינה, שהם החצי שמרוויח יותר – נתון חסר משמעות לחלוטין.
     אבל מעבר לזה, נתוני השכר שמשמיע האוצר הם נתונים שאני יודע בוודאות שהם חסרי בסיס. אני מכיר את סולם השכר של העו"ס, כדי לדעת עד לאן יכול להגיע השכר ובאיזה קצב – ומכיר מספיק תלושים של עו"ס כדי לדעת שאין חריגות משמעותיות בצורת תוספות שמתחבאות בהסכמים שונים ומעוותות אותו.

     בוא נגיד ככה: אני יודע ששכר של עו"ס עם תואר שני ועם עשרות שנות ותק לא מגיע לשכר הממוצע במשק, בוודאות ומתוך היכרות עם לא מעט תלושי משכורת של עו"סים כאלה.

     ובהינתן הנתונים האלו, אני חושב שראוי מאוד לתגמל גם את מי שנמצא יותר שנים במקצוע, ואת מי שהתמחה, למד והתקדם.

     הגב
6. שאול הגיב:

   17 במרץ 2011 בשעה 7:49

   נדב, אם יש לך נתונים אחרים, ואני מאמין לך שאו שיש לך או שאתה יכול לאסוף אותם – אתה חייב ללכת לתקשורת. אם פקיד בכיר במשרד האוצר שיקר ביודעין למרכז המחקר של הכנסת (ואין צריך לומר שאני מאמין שזה יכול להיות המצב) – הפקיד ×”×–×” חייב ללכת הביתה, וכנראה גם לעמוד לדין על הפרת אמונים. ×–×” מצב בלתי נסבל לחלוטין עם הרשות המבצעת מרמה את הרשות המחוקקת, ואם יש אפשרות לחשוף שקר ×›×–×” – זו חובה אזרחית ממדרגה ראשונה לעשות את ×–×”.

   אני לא מסכים עם הטענה שהחציון של עובדי המדינה הוא חסר משמעות לחלוטין. קודם כל – ×–×” די הרבה עו"ס. שנית, הממוצע ברשויות המקומיות מאוד קרוב לממוצע בשירות המדינה, ואני מתקשה להאמין שההתפלגות שם שונה דרמטית. כדי שהחציון ×™×”×™×” נמוך משמעותית מהממוצע צריך עו"ס שמרוויחות 50,000 בחודש, וכאלה כנראה אין ברשויות המקומיות. אז – נתון לא מלא, בוודאי. נתון חסר משמעות לחלוטין – לא חושב.

   אני יודע שאנחנו מתווכחים פה על מידה ולא על מהות. הרי כל הויכוח הוא האם ההישג הוא "לא ממש מספיק אבל מה לעשות בחיים יש פשרות" או שהוא "הישג מזערי". אבל, מחלוקת לשם שמיים, אתה יודע…

   הגב
   • נדב הגיב:

     17 במרץ 2011 בשעה 8:36

     א. אני לא טוען שהחציון של עובדי המדינה חסר משמעות לחלוטין – אחרת לא הייתי טורח לציין שהוא כנראה לא נכון. אני טוען שאי אפשר לקחת אותו כפשוטו, ושגם לשיטת האוצר הסכום, כנראה, נמוך יותר.

     ב. אם היו לי נתונים אחרים, כמובן שהייתי מפוצץ אותם. אלא שלאף אחד למעט משרד האוצר אין נתונים מלאים – הוא ×–×” שמשלם את המשכורות האלה, ואני לא יודע על אף אחד שעשה סקר מקיף דיו כדי לספק נתונים אלטרנטיביים.
     מה שאני אומר הוא לא 'יש לי נתונים אחרים', אלא 'הנתונים של האוצר לא מתיישבים עם המציאות שאני מכיר'.
     אני חייב להודות שלי דווקא די קשה להאמין שמישהו במשרד האוצר משקר באופן בוטה למממ, או לתקשורת. זה מסוכן מדי. מה שאני בטוח שהם עושים זה לשחק עם נתונים.
     הממוצע והחציון הגבוהים האלה מעידים על אחד משני דברים: או שיש אוכלוסיה (גדולה) של עו"סים שמרוויחים שכר מאוד גבוה, ואני לא מודע אליה – ועם כל הצניעות, המצב ×”×–×” לא נראה לי סביר, בהתחשב ברמת היכרותי עם מערכת הרווחה בארץ, או שיש כאן תרגיל חשבונאי, שבדרך כזו או אחרת מוציא מהחשבון חלק גדול מהעו"ס בעלי השכר הנמוך.

     האמת – ×–×” גם לא ממש משנה. גם אם × × ×™×— שהשכר החציוני של עו"ס הוא 9,300 שקל, המשמעות של ×–×” – מהיכרותי עם סולמות השכר – ×–×” שיותר מחצי מהעו"ס הם אנשים עם הרבה מאוד נסיון, בעלי תואר שני לפחות, שמחזיקים בתפקידי ניהול. מצב ×›×–×” נראה לי בלתי סביר בעליל, אבל אם ×–×” אכן המצב – משמעותה של העלאה של 50% היא לתת לאדם ×”×–×” 15,000 שקל, וזה נשמע לי סכום מאוד סביר לדפוס התפקיד ×”×–×”. במילים אחרות – אני לא מכיר את הממוצע או את החציון, אבל אני מכיר את סולם השכר, והוא לא הולם לטעמי.

     הגב
     • אפרת (נוספת) הגיב:

       22 במרץ 2011 בשעה 6:04

       לנדב: אני חושבת שהמפתח להבנת נתוני האוצר הינו המילים "במשרה מלאה".
       האם אתה מכיר עו"ס במערכת הציבורית (עובד מדינה, רשות מקומית או עמותה) שעובדים במשרה מלאה?
       רוב העו"ס נאלצים לתפור לעצמם שמיכת-טלאים של חצי משרה פה ועוד שמינית משרה שם וכן הלאה. אני מניחה שרוב המשרות המלאות הן משרות של מפקחים ו/או מנהלים, אז לא מפתיע שהן גבוהות מן הממוצע.
       המשרות החלקיות הן עוד דרך לניצול העו"ס, ואת הבעיה הזאת השביתה לא תפתור. המעסיקים מפצלים תקנים כי שני עו"סים כ"א חצי משרה נותנים יותר עבודה מעו"ס אחד במשרה מלאה (למשל יותר כוננויות לא משולמות). העו"סים רוצים לאכול ולכן מתזזים בין שתי משרות חלקיות ויותר, וכמובן עובדים קשה יותר בסך הכל.

       הגב
       • נדב הגיב:

         22 במרץ 2011 בשעה 22:57

         שאלת חלקיות המשרה היא חשובה, ובמחשבה שנייה לא ייחסתי לה מספיק חשיבות. תודה שהסבת את תשומת ליבי.

         אבל אני לא חושב שזה הפתרון – לפחות, לא כל הפתרון. הרי אנחנו לא מדברים על אנשים שעובדים ב-30% משרה, אלא בד"×› ב-75%-80% משרה (מבחינת היקף מוגדר – כמובן שמבחינת השעות ×–×” הרבה יותר ממשרה מלאה בד"×›). כלומר, גם אם יש כאן איזשהו עיוות של השכר, הוא לא מאוד עמוק. אם האוצר טוען שהממוצע הוא 10,000, אני לא חושב שהממוצע הוא אפילו 8,000.

         הגב
         • אפרת (נוספת) הגיב:

           23 במרץ 2011 בשעה 8:02

           ×–×” עניין סטטיסטי: מי שעובד פחות ממשרה מלאה בכלל לא נכנס לסטטיסטיקה של האוצר, בין אם הוא בן-מזל שמצא 80% באיזה מקום ובין אם הוא בנורמה של אוסף-שברירי-משרות. תבדוק אצל הסטודנטים-לשעבר, כמה מהם מצאו עבודה במשרה מלאה או אפילו 70% אצל מעביד אחד – ומי המעביד.

         • נדב הגיב:

           23 במרץ 2011 בשעה 9:14

           את חושבת שהחישוב של האוצר כולל רק את מי שעובד במשרה מלאה? זה לא נשמע לי סביר, אבל אולי זה הטריק שמעלה את השכר למעלה.

         • אפרת (נוספת) הגיב:

           23 במרץ 2011 בשעה 19:22

           לא רק שזה סביר, זו הקריאה הפשוטה של ההגדרה.

7. שאול הגיב:

   23 במרץ 2011 בשעה 18:08

   עברתי על מעט הנתונים שיש, ונדמה לי שמה שהאוצר עושה הוא חישוב של "מה ×”×™×” השכר של כל עובד אילו ×”×™×” גדל פרופורציונית למשרה מלאה" ועל ×–×” הוא עושה ממוצע או חציון. כלומר, × × ×™×— שאני עובד חצי משרה ומקבל, אחרי כל התוספות 5000 ש"×—, אז אני נספר כשכר של 10,000 שח. אני לא יודע אם ×–×” המצב, אבל חלק ממה שנורא מרגיז אותי במה שהולך הוא בדיוק ×–×” – שאף אחד לא יודע מה המצב! אם ×–×” אכן החישוב, אז הוא לא חישוב מטעה, אלא חישוב שקרי. כשמכפילים את אחוז המשרה, הרי לא מכפילים את כל רכיבי השכר.
   ואגב, לפי הנתונים שמשרד האוצר פרסם לגבי סך המשרות, ומספר העובדים, עו"ס ממוצע במגזר הציבורי עובד 82% משרה. בהנחה שרוב הדרג הניהולי עובד במשרה מלאה, עו"ס שעובדים כעו"ס עובדים בממוצע פחות (לפחות בכל אחד מהמקומות שהם עובדים בהם). זו נראית לי נורמת העסקה בין תמוהה לשערוריתית – עם הסתייגות שאני לא באמת יודע מה טיב העבודה והשיקולים שהנחו את מי שהחליט לנהוג כך.

   הגב
8. שאול הגיב:

   23 במרץ 2011 בשעה 20:29

   אפרת – את טועה. נתוני משרד האוצר מראים אחוז משרה ממוצע של קצת מעל 80%. אם לוקחים רק בעלי משרה מלאה, קשה להגיע לממוצע ×›×–×”.

   הגב
   • נדב הגיב:

     29 במרץ 2011 בשעה 21:22

     נתון מעניין: העו"סים מקבלים תוספת של 7.25% ועוד 1,000 שקל, ולטענת האוצר מדובר בתוספת של 22.5%.
     כלומר, בניכוי 7.25%, האוצר טוען ש15.25% משכר הממוצע של העו"סים הם 1,000 שקל, כלומר שהשכר הממוצע הוא 6,557 ש"ח. נמוך משמעותית מהטענה המקורית, והרבה יותר קרוב למה שאני מכיר.

     הגב
     • שאול הגיב:

       29 במרץ 2011 בשעה 23:45

       כן… מעניין.
       נראה שחלק חשוב מהעניין הוא שיש הרבה דרכים שונות להחליט מה נספר כ 100%.
       אגב, רק לפרוטוקול, אם השכר הממוצע הוא אכן 6,557 ש"ח, אז זה גם גבוה משמעותית מהטענה המקורית של הצד השני, לא?

       הגב
9. יורם גת הגיב:

   24 במרץ 2011 בשעה 19:59

   לפי הנתונים כאן – http://www.cbs.gov.il/www/y_labor/e2_01.pdf – מדובר על 9,800 איש ברשויות המקומיות. הם מרוויחים בממוצע 7,037 ש"×— ברוטו לחודש ועובדים 76.5% משרה.

   אם הנתונים לא מהימנים או לא מספקים, מדוע ארגון העובדים לא אוסף נתונים משלו על ידי דגימת החברים בארגון?

   הגב
10. שאול הגיב:

    24 במרץ 2011 בשעה 22:59

    יורם – אין חפיפה בין ההגדרה של עובדי "שירותי רווחה וסעד" ובין עובדים סוציאליים.
    כאן (עמוד 5):
    http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02688.pdf
    יש נתונים, המבוססים באופן מחשיד משהו על "שיחת טלפון" (למה לא בכתב?) על עובדים סוציאליים.

    הרעיון שארגון העובדים יאסוף נתונים משלו נראה לי לקח חשוב מאוד מהסיפור. מאוד. אז יהיו לנו שתי גרסאות (האוצר והאיגוד) וכדי להגן על גרסתו, כל צד יצטרך לחשוף את המהלכים המפוקפקים של הצד השני.

    הגב