המבט החטוף של סופר נני

נתאי

היום ראיתי פרק בתכנית סופר נני, בה מיכל דליות הולכת למשפחה שמת לה הילד הגדול. כמובן שהיה פרק עצוב ומרגש, כשבני המשפחה התמודדו עם האובדן.

באמצע הפרק, באחד הרגעים המרגשים ביותר, קמה מיכל, וחיבקה את אם המשפחה, דנה. באמצע החיבוק, לשניה אחת, כמעט בלתי נתפסת, היא שלחה מבט קטן וחטוף אל המצלמה, כאילו אומרת לצלם – קלטת? ראית את זה? צילמת? וחזרה מיד לסיטואציה.

מה היא בעצם עושה שם, מיכל דליות? היא מטפלת במשפחה במצוקה? היא שחקנית בדרמת טלוויזיה? מה הביזנס שלה? למען המשפחה, טיפול במשפחות וילדים במצוקה? מכירת פרסומות לגבינה לבנה, בנקים וחברות סלולר?

10 תגובות »

נתאי ב18/03/2010 0:39 תחת כללי

10 Responses to “המבט החטוף של סופר נני”

  1. שושי הגיב:

    היא בדרנית כמובן.

    • נתאי הגיב:

      שושי, את כמובן צודקת. אבל זו תשובה חלקית. אבל רוב העצות שלה נראות לי סבירות מבחינה מקצועית, היא מתייעצת עם פסיכולוגים ותזונאים בקטעים מסויימים, ובאופן כללי נראה שיש לה הבנה מסויימת בחינוך והתהליכים והכיוונים אליהם היא מושכת חיוביים בעיקרם. כך שזה נכון שהיא בדרנית, אבל לא רק.

  2. vandersister הגיב:

    יש לי רגשות מעורבים כלפי התוכנית הזו. מצד אחד, זו סחטנות רגשית זולה; מצד שני, היא באמת הצליחה לחולל שינוי מהותי וחשוב בחיים של המשפחה הזו. בין הציניות המתבקשת לעזרה האמיתית והחשובה שהמשפחה קיבלה, אני מעדיפה לחשוב בסך הכל מדובר בדבר חיובי.
    .-= blog האחרון של vandersister ..האריה, המכשפה ואולם הכנסים =-.

    • נתאי הגיב:

      @וואנדר, אני לא בא לשפוט, אלא רק להצביע על זה שיש פה ערבוב מאד – מאד משונה בין עשיה חינוכית – טיפולית, לבין בידור, וחוסר מוחלט של אפשרות שלנו לדעת היכן נגמר זה, והיכן מתחיל האחר….

  3. […] אבל לא תהיה שם טלויזיה, ככה שהם לא ידעו שחיים הכט מפריט את הטיפול בעוני ושלסופר-נני חשוב שהרגעים הקיטשיים מצטלמים טוב. […]

  4. רונן הגיב:

    ממה שאני מבין היא פסיכולוגית, בעלת מקצוע די מכובדת עוד טרם התוכנית.

    • נתאי הגיב:

      רונן, מה שאתה אומר, בהנחה שאתה צודק, רק מחדד את התהייה שלי. כיוון שמבחינה מקצועית כנראה עדיף תהליך ללא חשיפה, וללא שיאים דרמטיים כאלו.

  5. שושי הגיב:

    צפיתי בתוכנית על משפחת אמזלג (28.4.10) ואני תוהה, האם יש למיכל דליות קווים אדומים. היא התנהגה לאם באופן שבעיני היה אכזרי ורומסני. זה גם הודגש בעריכה ע"י חזרות בקדימונים שבגוף התוכנית.
    פרק של התעללות באם החותרת באומץ להשתפר.

  6. אבים הגיב:

    לפי ויקיפדיה: "במסגרת העתודה האקדמית למדה הוראה לגיל הרך בסמינר לוינסקי. בסמינר הוסמכה ב-1971 להיות גננת או מורה לכיתות א' וב'. את קריירת ההוראה החלה כמורה מחליפה בבית הספר בו למדה כילדה. […] עבדה לסירוגין כגננת […]ב-1979 פתחה דליות גנון לבני שנתיים.[…]
    ב-1990 החליטה ללמוד הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר. […]כעבור ארבע שנות לימוד, הפכה דליות למדריכת הורים ברחבי ישראל וליועצת בנושאי הורות, בעיקר. במקביל, המשיכה את לימודיה במסגרת קורסים והשתלמויות בנושאי פסיכולוגיה שונים, כדוגמת מודעות עצמית וגישור. […]ב-2002 הצטרפה לחבר הנהלת מכון אדלר. שנתיים לאחר מכן החלה לשמש כמנהלת בית הספר להורים של המכון, ובשנה שלאחריה הפכה גם למאמנת ביחידה לאימון בו. את תפקידה כמנהלת סיימה ב-2007."

    יש לי בעיה רצינית עם התוכנית הזו (וגם עם המקור האנגלי והחיקוי האמריקאי) – למה הילדים צריכים לעבור את הזובור הציבורי מול כל הציבור? ניחא כשהם בני 4-5. מה קורה עם ילדים בגילאי בית הספר? מה קורה לילדים כשהם מגיעים לכיתה?

    אני לא מסוגל אפילו לצפות בפרומואים. זה מחליא אותי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877487 דפים נצפים, 49 היום
308949 ביקורים, 22 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏