הרהורים נוגים על מותו של סגן אסף רמון ז"ל

נתאי

לא הייתי באינטרנט היום , ולא שמעתי רדיו. הדלקתי את הרדיו באוטו כנראה ממש ברגע שהידיעה הותרה לפרסום.

כששמעתי שאסף רמון, בנו של אילן רמון נהרג בהתרסקות מטוסו, חשתי עצב עמוק. הרגשת העצב נשארה איתי כמה דקות, ואז החלה להתמוסס: ברדיו הייתה עדת הראיה, שכרגיל לא ראתה כלום, אלא חזרה על הקלאסיקה של עדי הראיה "ואז שמעתי בום". אחר כך כרמלה מנשה מזמזה זמן שידור כשהיא חיכתה לאיזה ראש משהו בחיל האוויר שידבר. הכתבים שחיכו מחוץ לבית כמו עופות טורפים אמרו "הנה עכשיו באה מכונית של מישהו חשוב, בואו ננסה לראות מי זה…", ובין לבין דיברו על "תחושה קשה בשכונה"…

היה גל פתוח של לפחות שעה, בעברית מזעזעת של הכתבים, עם מרואיינים לא ממש רלוונטים, ויעקב טרנר שנאלץ לתקן את הכתב ולהסביר לו שהוא לא היה אלוף, ולא מפקד חיל אוויר.
כל המידע שהועבר בשעה הזו היה שאסף רמון, טייס קרב מצטיין בחיל האוויר, בנו של אילן רמון, טייס קרב והאסטרונאוט הישראלי הראשון, שנהרג באסון התרסקות המעבורת קולומביה, נהרג בהתרסקות מטוס אף 16 חד מושבי בעת טיסת אימון שגרתית, בנסיבות שעוד לא התבררו.

כמה זמן לוקח לומר את זה? ולחזור על זה שלוש פעמים? ומה, נראה לכם שאני לא מרגיש לבד שזה עצוב? בסדר, אז תוסיפו גם שזה עצוב שהוא מת.

אבל הטחינה האינסופית של המלל מיבשת את הרגש לחלוטין. במיוחד יוזמות זריזות כמו זאת
בסוף אין לך ברירה אלא להפך לציני. אפילו אם רצית להיות עצוב.

למה אין במרחב הציבורי מקום להיות פשוט עצוב? למה דוחפים לי בכזה כוח את מה שאני אמור להרגיש, גם במקרה שזה כל כך ברור?

14 תגובות »

נתאי ב14/09/2009 0:25 תחת כללי

14 Responses to “הרהורים נוגים על מותו של סגן אסף רמון ז"ל”

  1. טל הגיב:

    אוי, הגועל
    לחשוב שמישהו שם פשוט ישב ואמר לעצמו שאם הקוראים כל כך צמאים לעוד כתבה על המקרה חבל שלא ננצל את זה לעוד עמוד שיגדיל את מספר העמודים הנצפים שלנו (ים כסף).
    אני עוד יכול להבין עוד כתבה מיותרת על מטוס האף 16 וכתבה ממוחזרת על אילן רמון, אבל עמוד ההספדים סוחט את זה בציניות מדהימה.
    ומישהו שם הולך לישון בלילה ומשכנע את עצמו שהוא בסה"כ מקצוען שנותן שירות לציבור.
    .-= blog האחרון של טל ..‫פוליטיקו? תזכירו לי.. =-.

  2. שרית הגיב:

    נתאי,
    אני חושבת שאפשר לפעמים לוותר על הציניות.
    כל המדינה התמלאה בכתבות, בשערי עיתונים, בשירים עצובים ברדיו ובעצם, בנוהל עצבות, לא בשביל למכור עוד עיתון.
    אלא בשביל הסולידריות ובשביל רונה. כשאתה מאבד כלכך הרבה, זו *כן* נחמה, אמנם פעוטה, אבל עדיין נחמה, כשכל המדינה עצובה איתך, וכשיש חשיפה תקשורתית.

    הפרטים הקטנים של _מה בדיוק_ נכתב, הם ממש לא חשובים. אבל בעיניי זה מרגש שכל המדינה מקדישה את זמנה לעניין הזה, אפילו אם זה לכמה רגעים.

  3. נתאי הגיב:

    שרית, אני לא יודע עם אלבום ניחומים בווינט עם ניחומים של אלף איש שלא היה להם מושג מי היה אסף ז"ל, וגם לא הכירו אותו, מנחם את רונה. אני גם די בטוח שאם היית שואלת אותה אז היא הייתה רוצה שצלמי הפפרצי וצבא העיתונאים יסתלקו מסביב ביתה. תמונות הפפראצי שלה מתאבלת שמופיעות בשער העיתונים, לא משאירות ספק באשר לכוונותיהם ולמה שנמצא בראש מעינייהם.

    http://rotter.net/User_files/or/4aadc0e916ba89301.jpg

    החיבוק שמעניקים לה הוא טיפה חזק מדי לטעמי, טיפה חיבוק דב.

    זה מזכיר לי את נושא גלעד שליט, שכבר הפך למשהו שאישים וגופים משתמשים בו כדי לפרסם ולקדם את עצמם.
    .-= blog האחרון של נתאי ..‫ממה אתה חושש, סבא?‬ =-.

  4. מרגוליס הגיב:

    לא כדי למכור עיתון? שרית, את נאיבית.

    לא נעים כל פעם להגיד זאת, אבל התקשורת של היום היא פורנוגרפיה של רגשות. אין פה שום דבר אמיתי. בדיוק יום לפני זה היתה אותה תופעה סביב ההתמוטטות של פרס. (הפוסט המקושר פה מדבר על זה).
    .-= blog האחרון של מרגוליס ..‫מצבו של פרס טוב, מצבה של התקשורת רע‬ =-.

  5. […] ומתפשט לכל תחומי הסיקור העיתונאי. בנימה דומה, נתאי פרץ מתקשה להמשיך להתרגש לנוכח הפמפום ההיסטרי של הרגש בכיסוי […]

  6. יורם גת הגיב:

    מעבר לצחנת הביבים של הניצול המסחרי מתלווים לחגיגה המקברית גם ניחוחות משכרים של לאומנות ואליטיזם. מדוע אמור הציבור לחוש (ומן הסתם הציבור אכן חש) שלמותו של רמון יש להקדיש תשומת לב רבה מזו שמוקדשת למותם של בני ההמון?
    .-= blog האחרון של יורם גת ..Rockets fired at Israel from Gaza 2002-09 =-.

  7. efyska הגיב:

    אני מזדהה עם מה שכתבת.
    .-= blog האחרון של efyska ..לונה פארק =-.

  8. יורם גת הגיב:

    אגב, מסתבר, לפחות לפי המגיבים לרשימתו של בני ציפר בנושא, שיש לא מעט בציבור הישראלי שלא מסכינים עם התקשור והממלכתיזציה של מותו של רמון.
    .-= blog האחרון של יורם גת ..History of work hours per person vs. median income =-.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877295 דפים נצפים, 21 היום
308863 ביקורים, 16 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏