יש סיסמאות סרק

נדב

עמי איילון נזכר שכשהפריימריז מתקרבים צריך להיות חברתי, והוציא הודעה באתר שלו לפיה "אין סיסמאות סרק!" – עמי איילון לא רק מצהיר שצריך לעזור לחלשים, הוא אפילו הציע הצעת חוק שתאפשר להורים לילדים עם מוגבלויות להמיר חלק מימי החופשה שלהם לטובת טיפול בילד – וזו עברה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

המטרה מאחורי החוק הזה יפה מאוד (אם כי הוא מעורר כמה שאלות. למה על חשבון ימי החופשה שלו דווקא?), אבל כדי להבין את המשמעות של הצעת החוק הזו, צריך להכיר קצת את דרכי עבודת הכנסת.

הצעות חוק פרטיות הפכו, כבר די מזמן, מכלי לקידום חקיקה למה ששבח וייס קרא בשעתו 'הצהרות חוק' – דרך של חבר הכנסת להעלות נושאים על סדר יומה של המליאה ושל הועדות. לא נהוג להתנגד להצעות חוק בקריאה טרומית, אבל המשמעת הקואליציונית ההדוקה גורמת לכך שרוב ההצעות שאינן על דעת הממשלה יפלו בקריאה ראשונה (לרוב) או בקריאה שנייה ושלישית, כך שלמעשה אין לתהליך החקיקה משמעות אופרטיבית. לכן, לרוב חברי הכנסת יש ברזומה עשרות הצעות חוק.

רק לשם ההשוואה – למחוקק החברתי הדגול עמיחי אילון יש באמתחתו 6 הצעות חוק על שמו, מתוכן שתיים שאפשר לספור כחברתיות. הנתונים של כמה מחוקקים חברתיים אמיתיים:

  • שלי יחימוביץ' – 19 הצעות, מתוכן 16 חברתיות
  • מוחמד ברכה – מעל 50 הצעות, רובן חברתיות
  • דב חנין – 50 הצעות, 37 חברתיות
  • אורי אריאל – 45 הצעות, 15 חברתיות.

אני לא אומר שהפרקטיקה של פיזור הצעות חוק לכל עבר היא טובה. אני לא אומר שמ-50 הצעות החוק של דב חנין יצא משהו טוב, או שהוא לא היה יכול לעשות משהו אחר עם הזמן שלו, שיואיל יותר לחלכאי ישראל. אבל הרצון הזה של עמי איילון להצטייר כחברתי בזכות פעילות החקיקה האומללה שלו, ולהתהדר בחוק די שולי, אם יורשה לי לציין (השוו, לדוגמא, להצעת חוק שוויון בחינוך, התשס”ז-2007 או להצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשס”ו-2006
(זהירות – קובצי וורד)) – לא ממש סיבה להתהדר בנוצות חברתיות.
===
גילוי נאות – אני אחיין של עמיר פרץ ותומך בו במרוץ לראשות מפלגת העבודה.

11 תגובות »

נדב ב25/02/2007 13:39 תחת חברה בישראל

11 Responses to “יש סיסמאות סרק”

  1. יוסי לוי הגיב:

    ההישג של אורי אריאל ראוי לציון במיוחד – 15 הצעות, מתוכן 45 חברתיות! לא מאמין שמישהו יצליח לשחזר את זה אי פעם.

  2. תן לפחות לינק להצעות חוק של החבר'ה הנ"ל

    • נדב פרץ הגיב:

      אם האתר של הכנסת היה בנוי בצורה טיפה פחות מזעזעת, היה אפשר לתת לינק ישיר לרשימת הצעות החוק של חבר כנסת. כרגע מה שאני יכול להגיד זה – לך לאתר הכנסת, חקיקה=>הצעות חוק פרטיות, ובחר את חבר הכנסת הרצוי.

  3. איתי הגיב:

    אני מקבל כל שבוע עדכון מהמטה של עמי איילון על מה שהוא עשה ועל מה שקורה בקמפיין שלו, לעתים מגיב בדואל ובטלפון.

    הייתי מת לקבל עדכונים דומים משאר המועמדים.אצל פינס נרשמתי באתר ויוק.
    עמיר פרץ כנראה ויתר עלי לחלוטין, וחבל. יש סיכוי של לפחות 33% שאצביע עבורו.

    אני חושב שהנכונות שלי ושל אחרים להקשיב לעמי איילון אבל גם לבקר אותו בהחלט תרמה למגמה של שינוי קו בעדכונים ואולי אף בעשייה בכנסת.

    תרמה, אבל לא מספיק. לא מספיק בכדי לגרום לו למחוק את "מסכים עם מסקנות וועדת דברת" מהמניפסט החינוכי, לא מספיק בכדי לגרום לו להיות מעורב יותר בחקיקה חברית ועוד ועוד.

    אבל זו המשמעות של שיחה. עם אהוד ברק אין לי רצון רב לשוחח, אבל עם פרץ איילון ופינס בהחלט כן. לכל אחד יש לי טענות קשות, ומכל אחד יש לי ציפיות אחרות. כאשר אתה מקדיש אנרגיה כה רבה לירידה על עמי איילון אני מרגיש שאתה לא מקדם שיחה.

  4. איתי הגיב:

    ועוד דבר קטן. כל עוד אתה (ועמיר פרץ) בונה על מפלגת העבודה בתור זירת המאבק חשוב לחשוב גם על הצעד הבא. בעיני השילוב הפרסונלי היחיד שיכול להקים את העבודה מהקרשים הוא שילוב בסגנון פרץ-תמיר-איילון-ברוורמן-פינס, ודוגרי לא ממש אכפת לי מי מהחמישה יוביל, אם הם יהיו מסוגלים לעבוד ביחד. זו התמצית של הנבחרת המנצחת מבחירות 2006 כאשר מולה עומדת מפלגת העבודה הישנה – ובראשה ברק -פואד-שמחון-הרצוג. על פרץ לבחור עם מי הוא הולך ועם מי הוא מתעמת.

    • נדב פרץ הגיב:

      הדברים האלה טובים ויפים, אבל אתה מוזמן להפנות אותם בעיקר לעמי איילון.
      כל הקמפיין שלו בנוי על זה שהוא היחיד שאינו מושחת והוא היחיד שעומד במילה שלו – סוג של הטחת ההאשמות הכי מלוכלכות במתמודדים האחרים, בלי להתלכלך ובלי יכולת שלהם להתמודד.
      לכן, כשהוא מועד בדיוק בדברים שהוא יוצא נגדם – לדוגמא, מוציא הודעה של 'אין סיסמאות סרק' שכולה סיסמת סרק אחת גדולה, או כשהוא מציג תקציב כאילו-חברתי חסר תוכן, אין לי אלא לחשוף אותם.

      ולגבי הקרבה שלי לעמי איילון – היחס שלי לעמי איילון דומה ליחס שלי לשאול יהלום. עם שאול יהלום אני מסכים מאוד במישור החברתי-כלכלי, ומוכן ללכת שכם עם שכם איתו להרבה מלחמות. במישור המדיני אני חלוק כמעט על כל מילה שיוצאת לו מהפה, ומוכן לצאת מולו להרבה מלחמות.
      כנ"ל לגבי עמי איילון. יש לו רעיונות מעניינים לגבי פתרון הסכסוך, ואני מוכן בהחלט לבחון אותם ואולי אפילו להיאבק למענם. אבל הוא ממש לא עמית לדרך, מכיוון שהוא רחוק מכל גוון של סוציאל דמוקרטיה – מה שאומר שבחצי מהמאבקים אמצא אותו בצד השני של המתרס. יכול להיות שצריך לשבת באותה מפלגה עם עמי איילון, כי זה צעד טקטי נכון, אבל אין כאן שום ברית ערכים.
      ד"א, ורק כדי שיהיה ברור – כל הפסקה הקודמת היא על דעתי ורק על דעתי. אין לי מושג מה דעתו של עמיר, או של מישהו במטה שלו, על הנושא.

  5. נתאי הגיב:

    עמי מזמין את זה,
    כשהוא יוצא בססמאות פאסיב אגרסיב כמו "אין סיסמאות סרק" בניגוד לאחרים שכל הססימאות שלהם הן סרק, למשל.
    שידבר על עצמו, על מה שהוא עשה.
    לגבי עמיר פרץ אתה צודק שלא הייתה מזיקה נוכחות יותר משמעותית ברשת.

  6. איתי הגיב:

    נדב, תשובה לעניין. הסתיגויות בהמשך.
    נתאי, אתה מוזמן להצטרף לעבודה שחורה

  7. איתי הגיב:

    את טענותי וקושיותי לעמי איילון הן על המצע הן על העשייה בכנסת והן על הקמפיין אני בהחלט מפנה בדרכים הבאות:
    1. מיילים אליו (ומשכנע אחרים לשלוח לו מיילים על דברים שמטרידים אותם)
    2. פניות בדואל ובטלפון למטה הנענות באדיבות וברצינות.
    3. דיאלוג מתמשך עם תמי מולד חיו, http://www.tami-mh.org/
    התומכת בו במירוץ הנוכחי, למרות שיש לה איתו חילוקי דעות קשים בנושא המצע הכלכלי חברתי (ר' אתר שלה).

    צר לי על שאיני יכול לנהל דיאלוג ביקורתי כזה עם מטה עמיר פרץ, אך לא התייאשתי מלנסות. זו הדרך שלי לנסות *להשפיע* על מי שיכולים להיות ראויים לקולי.
    הדיאלוג בין אזרחים למנהיגים הוא בעיני מפתח חשוב (לא היחיד) לשיקום הדמוקרטיה.
    ההתלבשות שלך על איילון אינה תורמת לדיאלוג לדעתי.

    אכזבתי העמוקה מעמי איילון היא מטשטוש הדרך המדינית שהוביל כשהיה מחוץ לפוליטיקה, לא מכך שאין לו משנה ס"ד לתפארת או מכך שאינו מחוקק חברתי מצטיין.
    זו בדיוק תמונת הראי לאכזבתי העמוקה מעמיר פרץ. לא ציפיתי ממנו להביא אותנו לקוי 67 או לחסל את בעיית הקסאמים. מעמיר פרץ ציפיתי לייצג קו סוציאל דמוקרטי בעשייה בממשלה או באופוזיציה, ולהוביל את סיעתו לקו כזה. בינתיים בדיבורים על צדק חברתי כולם שווים – איילון, פרץ, גאידמק. אבל בעשייה יש רק ח"כ ס"ד אחד במפלגת העבודה
    והיא לא רצה לראשות המפלגה.

    • נדב פרץ הגיב:

      אני חושב שלא הפנמת מספיק את הגישה שלי כלפי מדיניות ס"ד. מבחינתי, להצביע למועמד שאינו סוציאל דמוקרט זה כמו להצביע למועמד שאינו תומך בפשרה עם הפלסטינים. שני הדברים האלה עומדים באותו מישור אצלי – למעשה, בשתי מערכות הבחירות הקודמות העדפתי את השיקול החברתי על המדיני.
      לכן, עם כל הצער והכאב, ועם כל הסימפטיה לדעות המדיניות שלו, אני פשוט לא יכול לתמוך בעמי איילון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

877487 דפים נצפים, 55 היום
308949 ביקורים, 22 היום
FireStats icon ‏מריץ FireStats‏